<#2#>

נוכחים:

המערער ובאת כוחו עו"ד אופיר כתבי

ב"כ המשיבה עו"ד תמי זנגו

פרוטוקול

ב"כ המערער: חוזרת על הודעת הערעור. אני חושבת שהשקרן בסיפור הזה הוא אחד ואנו הוכחנו באופן הרמטי מי המעסיק ואני אומרת זאת על בסיס כל הראיות האובייקטיביות.

דבר ראשון שהוא אמר וזה נכתב בדו"ח הפעולה של השוטר שמי שמעסיק זה הקבלן. הוא אמר זאת גם בחקירה שלו וגם בפני השוטר.

הוא הביא את הטלפון של הקבלן במקום, צר לי שכך נראית הכרעת הדין כשהנאשם אומר את כל הדברים שהם אמת לאמיתה והם מקבלים זווית כאינם נכונים, הוא מסר את מס' הטל' של הקבלן באותו הרגע, הוא אמר שיש לו קבלן, הוא אמר שהוא גם בעל הבית והוא גם הנדסאי, הוא עשה תוכניות של הבית. הדברים שהוא אמר הם נכונים והדברים הנכונים שהוא אמר עוד יותר נכונים כאשר רואים את שקרי הקבלן שלא שלא דייק בדבריו אל השוטר התקשר אליו טלפונית והקבלן אומר חודש אני לא עובד שם, בחקירה במשטרה אמר שלושה חודשים אני לא עובד שם.

הקבלן המשיך לקבל כסף גם מספר ימים לפני האירוע.

הקבלן עצמו אומר לנו בסופו של דבר בחקירה נגדית, הוא נשבר בסוף ואמר הפועלים בשטח היו מסודרים, אני לא הייתי שם, אני לא יודע, אולי הפועלים שהוא הביא הם לביובים.

ב"כ המשיבה: לגבי גרסתו של המערער. מפנה לת/1. תגובתו אני לא מעסיק שלהם, אני לא יודע מי מעסיק אותם, למה לא ישר להגיד זה הקבלן שמעסיק אותם ולתת את הטלפון.

גם בדו"ח הפעולה היותר מפורט גם שם יש השתלשלות בגרסה, הוא אומר לא ראיתי אותך, הוא בהתחלה אומר שהוא הבעלים ואחר כך אומר שהוא המהנדס, הוא אומר שבכלל לא ראה את הפועלים הם בכלל לא הגיעו היום, הוא ניסה להסתיר את העובדה שהוא העסיק אותם.

אם הפועלים שמגיעים הם של הקבלן אז הוא לא יבדוק אותם הרי מדי בוקר. אם הוא יודע זאת זו עצימת עיניים והוא מאפשר להעסיק את הפועלים האלה. ההתנהגות שלו מפלילה.

בימ"ש הזהיר עצמו מהעדות של הקבלן. ההסכם הוא ממרץ 2008 והתפיסה היתה בחודש נוב'. זה תקף ל- 90 יום.

הוגש לביהמ"ש לוח התשלומים והראיה היא שהתשלום האחרון שבעצם הקבלן חותם, אותו טאהר חותם עליו בחתימתו שהוא קיבל היה ב- 2.11 שזה שלושה שבועות לפני האירוע, יכול להיות שהעסק כבר הסתיים. הקשר החוזי הסתיים, יכול להיות שפיטרו אותו. הקבלן אומר שהוא הפסיק לעבוד שם חודש וחצי לפני, הוא לא מאשר שהוא עדיין עבד. אני מפנה לחקירה שלו.

לגבי הגרסה של המערער, מפנה לת/5, עמ' 2, "אני לא מעסיק אותם" "לא יודע מי מעסיק אותם" הם אומרים לו "אתה בחקירה אתה מסובך... היום נתפסו אצלך בבית שני פועלים, איך אתה מסביר את זה, כל אחד יכול להיכנס זה לא מעניין אותי, אותי מעניין השטח שלי, לא איכפת לי מי נמצא בשטח של השכן, השוטר ראה את הפועלים עובדים אצלך בגג בברזלנות". מצטטת מת/5.

רק כשהחוקר אומר לו מי הקבלן של הבית הוא סוף סוף אומר טאהר נראה לי מג'לג'וליה, השוטר מחלץ אותו. הוא כבר בחקירה במשטרה, מבין שהסתבך.

יש לנו גרסה פתלתלה. יכול להיות שלקבלן יש אינטרס, גם הוא נמצא פה עם אישורים כדי לעבוד כאן ולכן ביהמ"ש לא מאמין לו לכל מה שהוא אומר, והראיה היא שבאותו בוקר הוא לא היה שם.

מי הזמין את הפועלים.

אנחנו לא יודעים שבאמת היה קשר בתקופה הזו של השבועיים, התשלום האחרון היה ב- 2.11.

יש שיחה אחת באותו בוקר.

ב"כ המערער: שואלים את הקבלן, "עודד טוען שבאותו בוקר דיבר איתך וביקש ממך להגיע לאתר הבניה, הוא אומר לא היה כזה דבר". עשר דקות לפני שהשוטר הגיע, בחקירתו במשטרה אומר הקבלן לא היה כזה דבר. צר לי שהכרעת הדין היא כזו ושלוקחים מילה פה ומילה שם.

אנחנו הוכחנו על ידי הקבלן עצמו שהוא זה שהביא את הפועלים, הוכחנו את זה באופן סגור לחלוטין מעבר לכל ספק סביר באמצעות ראיות אובייקטיביות.

מגישה פס"ד (כב' השופטת שטמר), הפועל הבלתי חוקי המשיך לעבוד במשך שלושה חודשים, במשך שלוש החודשים אותו בעל נכס שילם לו שכר כדי שיעביר כביכול לקבלן, הוא אחר כך אמר שילמתי לו כסף כי ריחמתי עליו, הוא גם ישן במקום, ביהמ"ש עדיין קובע באופן פוזיטיבי שהתעורר ספק שאכן אם יש קבלן זה מנתק את הקשר של יחסי עובד מעביד על אף שהקבלן לא היה נוכח במשך שלושה חודשים, הקשר היה אך ורק מול העובד, הנאשם שם טען שזה כסף להעביר לקבלן אבל גם בשביל הפועל כי ריחם עליו.

הקושי האמיתי שלנו פה וזו הטעות האמיתית, בימ"ש קמא אומר בסופו של דבר שאחת הסיבות להרשעה, הרי משהגיע הנאשם למקום ובמקום עבדו פועלים והוא הבעלים של המקום ונוכח במקום לבדו שומה היה עליו לבדוק כי הפועלים העובדים שם הם הפועלים. זו טעות שהובילה לטעות בתיק זה, לתלות את הנוכחות הפיזית שלו במקום ולהטיל עליו חובה מעצם היותו במקום והנכס שלו לבדוק את האישורים זו טעות משפטית בסיסית. יחסי עובד מעביד הוכחו באופן מלא בין הקבלן לפועלים.

אני חושבת שכשמדובר בסעיף יותר חמור 245. הרציונאל הוא זהה וזה אך סביר שכאשר אדם פתאום מבין שהוא נחקר כחשוד, מבין שאותו קבלן מתכחש לעצם ההעסקה שלו, לעצם העובדה שהוא זה שהוא הקבלן, זה רק הגיוני שהוא ינסה לחשוף את האמת, להתקשר אליו ולהגיד לו בבקשה תאמר את האמת, אני מנסה לחשוב על איזה שהוא אדם שלא היה מרים טלפון.

השוטר שהתקשר לקבלן, הקבלן אמר אני לא עובד שם כבר חודש.

איך אפשר להגיד שהוא עשה מסע שכנועים בשיחה כל כך קצרה שתגיד את האמת. האמת של הקבלן שהוא לא התקשר אליו בבוקר, האמת של הקבלן משתנה בצורה משמעותית מרגע לרגע.

לגבי השיבוש, אני לא בטוחה שזה נכנס בגדר של שיבוש, שיחה טלפונית קצרה שמבקשת מאדם לומר את האמת כאשר יש הגנה בחוק שזה מתבקש ומובן מאליו שאדם יתקשר ויאמר למה אתה משקר תאמר את האמת ולא מעבר לזה.

מפנה לת/6, המערער נשאל על השיחה הזו וב- 2.12 שזה שבוע אחרי האירוע שהיה ב- 24.11 הוא מאשר שהוא התקשר אבל לא זוכר מה הוא אמר.

<#3#>

פסק דין

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בת"פ 2383-08-09 (בימ"ש השלום בפתח תקווה) בעבירות של העסקת שני פועלים שוהים בלתי חוקיים שנתפסו בחברתו על גג ביתו ביום 24.11.08 ובשיבוש מהלכי חקירה כאשר באותו יום שוחח עם מי שהמערער טען כי הוא מעסיקם של הפועלים ואמר לו שיודה בעובדה זו.

המערער נידון לחודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות, לתשלום קנס בסך 2,000 ₪ ול- 4 חודשי מאסר על תנאי שלא יעבור עבירה לפי חוק הכניסה לישראל או עבירה של שיבוש מהלכי חקירה.

הערעור מכוון כלפי הרשעתו של המערער וכלפי עונש המאסר בפועל שהוטל עליו.

ב"כ המערער טוענת בהודעת הערעור ובטיעוניה בפנינו כי שגה בימ"ש קמא כאשר אימץ את עדותו של טאהר קוזמר (להלן: "טאהר") והעדיף אותה על פני המסמכים הכתובים שהוצגו בפני בימ"ש קמא ועל פני עדויותיהם של המערער ושכנו לבניין, שגם אצלו עבדו פועלים מטעם טאהר, תומר לידני.

באשר לעבירה של שיבוש מהלכי משפט – טוענת ב"כ המערער כי השיחה הקצרה שניהל המערער עם טאהר לאחר שהמערער נחקר על ידי המשטרה נועדה לומר לטאהר שיאמר את האמת בכל הקשור להעסקתם של הפועלים.

ב"כ המשיבה מצביעה על הגרסות השקריות של המערער בדברים שאמר לשוטר מידאני כפי שבאו לביטוי בדו"ח העיכוב ת/1 ובהודעה שמסר מאוחר יותר באותו יום ת/5 שבהם טען המערער שאינו יודע מי הקבלן שהעסיק את הפועלים למרות שבאותה עת כבר ידע כי לטענתו טאהר הוא מעסיקם של הפועלים.

ב"כ המערער מצביעה בעניין זה על כך שהמערער מסר את פרטי זהותו ואת מספר הטלפון של טאהר לשוטר מידאני כבר כאשר עוכב על ידו על גג ביתו, כפי שהדבר עולה בסיפא דו"ח הפעולה שנרשם על ידי השוטר באותו יום.

עיון בהכרעת הדין של ביהמ"ש קמא מעלה כי הוא לא התעלם מעדותו הבעייתית של טאהר, כפי שנסתרה במסמכים הכתובים בכל הקשור לחוזה העבודה ולתשלומים ששילם לו המערער בתחילת חודש נוב' 2011, אמנם לפני מועד האירוע נושא כתב האישום, שכן טאהר טען כי יחסי העבודה בינו לבין המערער הסתיימו עוד קודם לכן.

עם זאת, העדיף ביהמ"ש קמא את עדותו של טאהר לפיה הוא לא היה מעסיקם של הפועלים שנתפסו על גג ביתו של המערער ביום 24.11.13 על פני דברי המערער ודברי שכנו.

באשר למערער, צדק בימ"ש קמא כאשר לא האמין לגרסתו הפתלתלה בכל הקשור לזהותו של מעסיקם של הפועלים כפי שהובאה בדו"ח העיכוב, בדו"ח הפעולה, ובהודעתו הראשונה של המערער ת/5.

עם זאת, לא ייחס ביהמ"ש קמא את החשיבות הראויה לדבריו של שכנו של המערער, תומר לידני אשר העיד בביהמ"ש כי שוחח עם טאהר זמן קצר לאחר האירוע וזה אמר לו כי אינו מזדמן לראש העין, מקום מגוריהם של המערער ושל לידני, מאחר ונתפסו פועלים לא חוקיים שלו שם.

אף אנו, כמו בימ"ש קמא, איננו מתעלמים מדבריו השקריים של המערער בכל הקשור לזהות מעסיקם של הפועלים כפי שהובאו לעיל, אך נראה לי, לאחר שאנו בוחנים את עדותו של טאהר ומבלי שאנו מתעלמים מההלכה הפסוקה לפיה ערכאת ערעור לא תיטה להתערב בקביעות מהימנות שקבעה הערכאה הדיונית על סמך התרשמותה בדברי העדים בפנינו, לא הוכחה אשמתו של המערער מעל לספק סביר בכל הקשור להעסקת הפועלים הלא חוקיים.

שונה המצב בכל הקשור לעבירה של שיבוש מהלכי משפט שמקורה בשיחת טלפון ששוחח המערער עם טאהר לאחר שנתפסו הפועלים על גג ביתו ולאחר שנחקר במשטרה ומסר את ההודעה ת/5 ובה אמר לו כי יאמר בחקירה שהפועלים הם פועלים שלו למרות שידע מדברי החוקר כי טאהר מכחיש עובדה זו.

המערער הועמד לדין בעבירה של שיבוש מהלכי משפט על פי סעיף 244 לחוק העונשין ולא בעבירה של הדחה בחקירה או הדחה בעדות על פי סעיפים 245-246 לחוק העונשין, שהן עבירות מסוג פשע, ומשכך לא חלה עליו ההגנה של עשיית המעשה למען גילוי האמת או מניעת שקר הקבועה בסעיף 248 לחוק העונשין, וחלה על מי שעובר עבירות לפי סעיפים 245-246.

לאור כל האמור לעיל, אנו מקבלים את הערעור כלפי הרשעת המערער בעבירה של העסקת שוהים בלתי חוקיים ודוחים את הערעור כלפי הרשעת המערער בעבירה של שיבוש מהלכי משפט.

לאור זיכויו של המערער מהעבירה של העסקת שוהים בלתי חוקיים אנו מבטלים את עונש המאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטל עליו וקובעים כי המאסר על תנאי לתקופה של 4 חודשים שנגזר על המערער על ידי בימ"ש קמא יחול רק על עבירה של שיבוש מהלכי משפט.

הקנס שהוטל על המערער יעמוד בתוקפו.

<#4#>

ניתן והודע היום ב' חשון תשע"ד, 06/10/2013 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.