<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד סיגל

הנאשם – נוכח

פרוטוקול

הנאשם:

אבא שלי המנוח נתן לבת שלי ולילדים שלי קרקע, אני לקחתי על אחריות שלי.

אני מודה שבניתי.

ב"כ המאשימה:

אני מבקש לתקן את כתב האישום באופן שתמחק הוראת חיקוק 2.

<#3#>

החלטה

כמבוקש.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"ד, 02/10/2013 במעמד הנוכחים.

<#5#>

הכרעת דין

הנאשם הודה בעובדות שבכתב האישום המתוקן.

לפיכך - הנני מרשיע את הנאשם בעבירה של בצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר ללא היתר לפי סעיף 204 (א) +(ג), 145, 208 והכל לחוק התכנון והבניה.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"ד, 02/10/2013 במעמד הנוכחים.

ב"כ המאשימה טוען לעונש:

מבקש להגיש תמונה - הוגשה וסומנה ת/1.

לאור ייעוד הקרקע וייעוד המקרקעין על פניו נראה שיש סיכוי לקבלת היתר אולם הנאשם לא פעל לעשות כן. איני יכול להתחייב בצורה כלשהיא בנקודה זו.

מבקש שבית המשפט יטיל על הנאשם קנס שאני סבור שראוי שינוע בין 15,000 ₪ ל-25,000 ₪, ובמקרה זה 17,000 ₪, חתימה על התחייבות בסך שלא יפחת מ-10,000 ₪, כפל אגרות בסך 8,200 ₪ וצו הריסה שביצועו יוטל על הנאשם.

הנאשם טוען לעונש:

קניתי את זה לבת שלי שהיא גרושה. לא המשכתי את הבניה. אני אפנה להוציא היתר.

אני מקבל קצבה מביטוח לאומי 1,900 ₪ וחולה סכרת, אני יליד 45.

<#7#>

גזר דין

הנאשם הורשע לאחר הודאתו בעבירה של ביצוע עבודות ושימוש הטעונים היתר ללא היתר. בהתאם לעובדות כתב האישום המתוקן בנה הנאשם בית מגורים בשטח כולל של כ-140 מ"ר וזאת ללא היתר.

ב"כ המאשימה הפנה לחומרת העבירה, היקף הבניה וביקש להטיל על הנאשם קנס ולצוות על הריסת המבנה.

הנאשם הפנה לסיבותיו האישיות, לרבות מצבו הכלכלי והרפואי וביקש להתחשב.

העבירה אותה עבר הנאשם הנה חמורה. בית המשפט העליון קבע בעבר בשורת פסקי דין, כי עבירות הבנייה ללא היתר הפכו רעה חולה שיש להילחם בה על ידי הטלת עונשים כבדים. בית המשפט העליון חזר פעם אחר פעם על הצורך להילחם בתופעה זו והדגיש כי "כל שנותר הוא לחזור ולהזכיר את הצורך להיאבק בעבירות של בנייה בלתי חוקית, לנוכח הפגיעה החמורה שהן מסבות לשלטון החוק ולסדר הציבורי. ויפים, לעניין זה, אז כהיום, דברי השופט (כתוארו אז) מ' אלון, בציינו כי:

"לצערנו, הפכו עבירות נגד חוקי התכנון והבניה לחזון נפרץ, ורבים גם טובים איש הישר בעיניו יבנה. זוהי פגיעה חמורה וקשה בשלטון החוק, המזולזל לעין השמש, ואין איש שם אל לב לאזהרות הגורמים המוסמכים ולפסקי הדין של בתי המשפט" (ע"פ 917/85 הועדה המקומית לתכנון ולבניה גליל מזרחי נ' אבו נימר, פ"ד מא(4) 29, 31 (1987),

רע"פ 8496/12 רפי חלפון נ' מדינת ישראל (ניתן ביום 21.1.13)

הבאתי בחשבון את הערך החברתי שנפגע כתוצאה מביצוע העבירה, הערך שנפגע, מדיניות הענישה הנוהגת, ויתר הנסיבות כאמור בסעיף 40 ט לחוק העונשין וראיתי לקבוע מתחם ענישה שעניינו קנס בהיקף של אלפי שקלים.

בגדרי המתחם ראיתי להביא בחשבון את הודאת הנאשם אשר ניתנה בהזדמנות ראשונה ולמעשה בדיון הראשון, את הנסיבות האישיות כנטען.

בהתחשב בכל אלה ובטעוני הצדדים לעונש, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. קנס בסך 9,000 ש"ח או 30 ימי מאסר.

הקנס ישולם ב-18 תשלומים חודשיים רצופים ושווים החל מיום 1.11.13.

היה ושיעור משיעורי הקנס לא ישולם במועדו – תעמוד יתרת הקנס לפרעון מיידי.

2. אני מחייב את הנאשם לחתום על התחייבות כספית בסך 10,000 ש"ח להימנע מלעבור אחת העבירות בגינן הורשע – במשך שנתיים.

אם לא יחתום ייאסר ל- 10 ימים.

3. אני מחייב את הנאשם בתשלום אגרת בנייה בסך 4,200 ₪, בניכוי כל סכום ששילם על חשבון האגרה, אם שילם. התשלום יתבצע בתוך 60 יום במשרדי המאשימה.

4. ניתן בזאת צו הריסה למבנה נשוא האישום לביצוע ע"י הנאשם, אולם אני מורה על עיכוב ביצוע צו ההריסה עד לתאריך 1.11.14 על מנת לאפשר לנאשם להוציא היתר כדין.

הנאשם מופנה למשרדי המאשימה על מנת לקבל את שוברי התשלום לקנס.

זכות ערעור תוך 45 יום.

<#8#>

ניתנה והודעה היום כ"ח תשרי תשע"ד, 02/10/2013 במעמד הנוכחים.