מהות הערעור: ערעור על הכר"ע של בימ"ש השלום באשקלון (בפני כב' השופט ח. נחמיאס) בת.פ. 5073-10-12 מיום 28/4/13

נוכחים: המערער וב"כ עו"ד עופר מושביץ

ב"כ המשיבה עו"ד עינת אפרתי נהון

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המערער:

חוזר על האמור בהודעת הערעור ומבקש להוסיף, לשאלת בית המשפט היכן הטענות שהעליתי בערכאת הערעור עלו בפני הערכאה קמא, אני משיב, שגם אני כשהגשתי את הערעור ראיתי שנשמטו דברים מטענותיי ואני מבסס שניתן על הכרעת הדין.

כל אחד מהעדים נשאל על רמת השכרות וההתרשמות שלו מהנאשם וכל אחד הגיב לאיך הוא התרשם. הרי הדרך היחידה היא מה היתה התרשמות האנשים מהנאשם. בערעור הפניתי להתייחסות של חלק מהעדים. כולם התייחסו כולל גובה ההודעה של הנאשם שמהנאשם נדף ריח של אלכוהול. אני לא סבור שהוא מבין שתקף את השוטרים.

יריקה לכיוון שלא אדם קשה לי להבין שהוא לא ידע שהוא יורק. למילים יש משמעות.

לאחר ששמעתי את הערות בית המשפט, אני חוזר בי מהערעור לעניין ההרשעה ואטען לעונש.

ממילא הערעור נדחה והמערער כבר מרצה מעל 12חודשים נשארו לו עוד 39 ימים.

כתב האישום הוגש בשל עבירות מאוד חמורות ובשל כך הוא נעצר. במהלך הדיונים לא בוססה עבירה זו והוא זוכה מהעבירה הזו ובסופו של דבר הורשע בעבירה של איומים ותקיפת שוטר. כנגד המערער, היה מאסר על תנאי בן 12 חודשים. המאסר הזה הוטל בשל עבירה אחת של איומים. אני מפנה לתיק 1071/09 בימ"ש אשקלון. מאחר ולא הוטל מאסר בפועל הוטל מאסר על תנאי מאוד ארוך וגם נידון לתקופה מאוד ארוכה. מה שאני טוען, לגבי נושא העונש, שמאחר ומדובר בתקופה מאוד ארוכה ולא פרופורציונלית לעבירה, ניתן היה להסתפק ב- 12 החודשים הללו. העונש הוא מאוד ארוך לעבירות שבסופו של דבר הורשע בהן.

אני סבור שלתת 12 חודשים גם אם היה עבר כזה, וזה לא 12 חודשים בלי עונש מוחשי, הוא הרבה פעמים אומר כי בימ"ש עשה עימו חסד ולכן הטיל עליו מאסר על תנאי ארוך ומרתיע.

אני אומר כי הוא ביצע עונש ארוך, לא הלכו לקראתו, הוא קיבל מאסר ממושך וגם מאסר על תנאי מאוד ממושך, נכון שיש לו עבר אך בתיק זה זו עבירה אחת של איומים. זה לא צירוף ולא תקיפה. גם קיבל עונש משמעותי וגם 12 חודשים.

אני סבור לאור כך, שלאור העבירות בתיק שלנו זה מידתי להפעיל את התנאי באופן נוסף והכל בחופף, זאת בקשתי הוא מרצה מעבר ל- 12 חודשים נכון להיום ולכן בקשתי להסתפק במאסר שהוא מרצה עד היום.

ב"כ המשיבה:

לגופו של ענין לגבי גזר הדין עצמו, חברי מדבר על להסתפק בהפעלת התנאי בלבד והעונש יופעל באופן חופף אני רוצה להזכיר את העובדות ששימשו בסיס להרשעת המערער. מדובר בעבירה אחת של איומים אך מעובדות כתב האישום ומהכרעת הדין עולה כי מדובר במסכת איומים מתמשכת במתלונן שהוא אחיו של המערער עבירת איומים כלפי שוטר בשם כפיר ועוד שוטר בשם פאבל וגם מדובר עוד שתי עבירות תקיפה בדרך של יריקה כלפי השוטר יוסי וכלפי השוטר כפיר. נקודת המוצא של בימ"ש קמא שהטיל עונש מאסר של 9 חודשים בגין העבירות נשוא התיק דנא הינה נכונה. מה שעושה בימ"ש קמא לפנים משורת הדין ומבלי שיהא בכך טעם מיוחד, הוא בא כברת דרך לקראת המערער ומפעיל את המאסר על תנאי חציו במצטבר וחציו בחופף וזה מקל בדינו של המערער ואנו לא רואים כל טעם להתערב בגזר הדין אם יש טענות כלפי אורכה של תקופת התנאי שהוטלה עליו הרי שמדובר בתיק האחר ואין ערעור על התיק האחר. לאור כל זאת אבקש לדחות את הערעור.

<#3#>

פסק דין

המערער הורשע לאחר שמיעת ראיות בביצוע עבירות של איומים ותקיפה כלפי שוטרים ונדון ל-9 חודשי מאסר בפועל, הופעלו 12 חודשי מאסר על תנאי שהיו תלויים ועומדים כנגדו באופן שבסך הכל על המערער לרצות 15 חודשי מאסר בניכוי ימי המעצר1; הוטלו עליו 8 חודשי מאסר על תנאי והוא חוייב לחתום על התחייבות כספית.

הערעור הוגש תחילה הן כנגד הכרעת הדין והן כנגד העונש אולם במהלך הערעור, בין היתר כיון שהמערער עומד בפני סיום ריצוי עונשו, חזר בו המערער מהערעור על הכרעת הדין ומיקד טיעוניו כנגד חומרת העונש.

לטענת ב"כ המערער, העונש הכולל איננו מידתי ואיננו תואם את מעשיו של המערער. לטענתו ניתן היה להפעיל את עונש המאסר על תנאי שהיה תלוי ועומד כנגדו בחופף ולא היה מקום לצבור חלק ממנו לעונש שהוטל.

המערער הורשע, כאמור, לאחר שמיעת ראיות, בכך שלאחר שנעצר בגין עבירת איומים ופציעה כלפי אחיו, עבירה שהוא זוכה ממנה לאחר שאחיו לא התייצב לדיון, הוא איים גם על השוטרים שבאו לעצור אותו, בזה אחר זה, ואף ירק בפניו של שוטר אחר.

בית משפט קמא, עמד על חומרת העבירות שביצוע המערער ואף עמד על כך שנסיבות ביצוע העבירות הינן חמורות, גם אם בסופו של דבר, הורשע המערער בעבירת איומים אחת, שכן איים והתנהג בדרך משפילה ופוגעת כלפי מספר שוטרים שביצעו תפקידם כדין. בצדק ציין בית המשפט כי במקרה זה ההתנהגות המאיימת של המערער כלפי השוטרים ובני משפחותיהם, הן מילולית והן פיסית, מעמידים את המעשה ברף חומרה גבוה.

בנסיבות אלה, לאחר שהכלל הוא שערכאת הערעור אינה מתערבת בחומרת העונש, אלא במקרים חריגים, לא מצאנו כי נפלה טעות בהחלטת בית משפט השלום. יתרה מכך, הכלל הוא כי עונש מאסר על תנאי יופעל במצטבר לעונש שיוטל, ובמקרה זה, הלך בית משפט קמא לקראתו של המערער, כאשר חפף חלק מהעונש שהפעיל לעונש שהטיל.

אשר על כן הערעור נדחה.

<#4#>

ניתנה והודעה היום י"ט חשון תשע"ד, 23/10/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי טובה שרגא