1. לפניי תביעה לפיצוי בגין נזק שנגרם לרכב התובעת כתוצאה מתאונה שארעה ביום 29.11.12.
2. המדובר ב"תאונת שרשרת" כאשר רכב התובעת היה האמצעי מבין שלושת כלי הרכב המעורבים.
3. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם רכב התובעת נהדף אל עבר הרכב שלפניו כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים ברכבו או שמא פגע ראשית רכב התובעת ברכב שלפניו ורכב הנתבעים פגע בו והצטרף לתאונה קיימת.
4. בדיון שהתקיים בפניי העידו נהג רכב התובעת והנתבעת 1 (להלן "הנתבעת"). בנוסף הוגשו לעיוני תמונות הנזק ברכב התובעת, ההודעות לחברות הביטוח וחוות דעת השמאי בגין הנזק ברכבי הצדדים.
5. נהג התובעת העיד כי הרכב שלפניו בלם, הוא נעצר בסמיכות לרכב שלפניו והרכב שמאחוריו התנגש בו והדף אותו אל עבר הרכב שלפניו. נהג התובעת שלל האפשרות שהנתבעת ראתה אותו פוגע ברכב שלפניו בטענה כי אם הייתה רואה את התאונה היה לה מספיק זמן לבלום ולכן זה לא הגיוני.
6. הנתבעת טענה כי לא הדפה ולא נהדפה. הנתבעת לא ידעה לומר האם שמעה איזשהו רעש לפניה ובעדותה טענה כי לפי הפרשנות שלה הוא פגע ברכב שלפניו ואחר כך היא פגעה בו. כשנשאלה האם היא ראתה אותו בולם, השיבה שלמיטב התרשמותה הוא פגע ברכב שלפניו ואח"כ היא פגעה בו.
7. נהג הרכב הראשון לא הובא לעדות על אף שנהג התובעת אישר בעדותו כי קיבל ממנו את מספר הטלפון. בנסיבות אלה אי הבאת הנהג הראשון לעדות רובצת לפתחה של התובעת.
8. מבחינת טופס ההודעה של הנתבעת לחברת הביטוח, עולה כי בהודעתה לחברת הביטוח טענה כי הרכב שלפניה פגע ראשית ברכב שלפניו. נוכח עדותה בפני ממנה עלה כי הנתבעת ביססה גרסתה על פרשנותה והתרשמותה, אין ודאות כי הודעתה לחברת הביטוח לא מבוססת אף היא על פרשנות והתרשמות ולפיכך איני סבורה כי יש בה כדי להטות את הכף ולחזק את גרסת הנתבעות.
9. השוואת מוקדי הנזק ברכב התובעת כפי שעולה מחוות דעת השמאי שהוגשה על ידי התובע, גם היא מחזקת עם גרסתה לאופן קרות התאונה. מחוות דעת השמאי ניתן ללמוד כי רכיב העבודות במוקד הנזק האחורי כמעט כפול מרכיב העבודות במוקד הנזק המקדמי, נתון המתיישב עם מכה חזקה יותר מאחור אשר גרמה להדיפת רכב התובעת קדימה.
10. סיכומו של דבר סבורני כי נהג התובעת הציג גרסה פוזיטיבית לאופן קרות התאונה. על אף היעדר עדותו הנהג הראשון נמצא חיזוק לגרסת נהג התובעת באופי ושיעור הנזק ברכבו. מנגד הנתבעות הציגו גרסה אשר מסתמכת רובה ככולה על פרשנות והתרשמות הנתבעת אשר אין לה חיזוק בראיות. אשר על כן, אני מקבלת את גרסת התובעת לאופן קרות התאונה.

התביעה מתקבלת. הנתבעות, ביחד ולחוד, ישלמו לתובעת סך של 14,228 ש"ח, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 9.12.12 ועד מועד התשלום בפועל, אגרת בית משפט כפי ששולמה, שכר טרחת העד בסך 250 ש"ח כפי שנפסק בדיון ושכר טרחת עורך דין בשיעור 11.8%.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, י"א אב תשע"ד, 07 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.