מבוא

• • • 1. התובע, יליד 14.2.89, נפגע בתאונת דרכים שאירעה ביום 18.8.12 בעת שרכב על אופנוע.
      2. הנתבעת לא חלקה על חבותה לשאת בנזקים שנגרמו לתובע בתאונת הדרכים, בהתאם להוראות חוק פיצויים לנפגעי תאונות דרכים, התשל"ה-1975, ולפיכך השאלה הטעונה הכרעה הינה שאלת הנזקים שנגרמו לתובע בעקבות תאונת הדרכים, והפיצוי הראוי בגינם.

הנכות הרפואית

• • • 1. שני מומחים מונו לבחינת מצבו הרפואי של התובע בעקבות התאונה. ד"ר ליטוין מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה; ד"ר שלמה ברק מונה כמומחה מטעם בית המשפט בתחום הפה והלסת; שני המומחים קבעו כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה.

הנכות האורתופדית

• • • 1. ד"ר ליטוין מונה כאמור כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום האורתופדיה. בחוות דעתו מיום 27.4.14 סקר ד"ר ליטוין את תולדות המקרה, את תלונותיו של התובע, את ממצאי בדיקתו, ואת המסמכים הרפואיים שעמדו לרשותו.
      2. המומחה פירט כי התובע נפגע בתאונת הדרכים בפניו, בברך שמאל וביד ימין ולאחר בדיקה שוחרר מבית החולים. בממצאי הבדיקה ציין המומחה, בין היתר, כי ההליכה ללא צליעה, ברך שמאל ללא אודם או חום מקומיים, היקף ירך שמאל כ-10 ס"מ מעל לפיקת הברך 52 ס"מ משמאל לעומת 53 מימין, היקף שוק שמאל כ- 10 ס"מ מעל לפיקת הברך 39 ס"מ משמאל לעומת 41 ס"מ מימין, טווח תנועות הברך 0/125 זהה בשתי הברכיים, יציבות קדמית אחורית שמורה, אי יציבות לטרלית דרגה 1- 2 כעדות לפגיעה ברצועה הצידית והחיצונית, הרצועה הצידית הפנימית שמורה ללא עדות לפגיעה.
      3. בפרק הסיכום והמסקנות ציין המומחה כי כתוצאה מהתאונה סבל התובע מקרע חלקי של הרצועה החיצונית הצידית, קרע משמעותי שמוכח הן בבדיקה הקלינית, הן בדלדול השרירים והן בבדיקת הMRI. כתוצאה מחבלה זו נותרה לתובע אי יציבות צידית דרגה 1-2 (אי יציבות בינונית) מתוך 3 דרגות של אי יציבות. המומחה קבע כי מדובר בנזק בלתי הפיך וכי נותרה לתובע נכות צמיתה בשיעור 15% לפי מחצית פרט 48(2)א' לתוספת לתקנות הביטוח הלאומי (קביעת דרגת נכות לנפגעי עבודה), תשט"ז-1956 (להלן: "התוספת לתקנות").

הנכות בתחום הפה והלסת

• • • 1. ד"ר שלמה ברק מונה כאמור כמומחה רפואי מטעם בית המשפט בתחום הפה והלסת. בחוות דעתו מיום 21.2.16 סקר המומחה את תולדות המקרה, את תלונותיו של התובע, את ממצאי בדיקתו, ואת המסמכים הרפואיים שעמדו לרשותו.
      2. המומחה פירט כי כתוצאה מתאונת הדרכים נסגרו השיניים של התובע בחוזקה. נשברה כותרת שן חותכת תחתונה משמאל (31) וכן נגרמה חבלה לפרק הלסת השמאלי.
      3. בממצאי הבדיקה ציין המומחה, בין היתר, כי הפנים סימטריות, פתיחת פה בטווח מוגבל כדי 35 מ"מ בעוד הטווח התקין הינו 40- 50 מ"מ, רגישות למגע בפרק הלסת השמאלי ובשרירי הפטריגואידים והטמפורליס משמאל, בזמן פתיחת הפה נשמע קליק חזק בפרק הלסת השמאלי.
      4. בפרק הסיכום והמסקנות ציין המומחה כי כתוצאה מהתאונה נסגרו השיניים בחוזקה ונפגע מפרק הלסת השמאלי – לחץ חזק על הסחוס התוך פרקי וגרימת קרעים בסחוס, ולכן סובל התובע מהגבלה בפתיחת הפה, מקליק חזק בפרק הלסת בכל פתיחה של הפה, מכאבים בפרק הלסת השמאלי והגבלה בלעיסת מזון. המומחה ציין כי ההפרעה התפקודית בעבר במהלך שירותו הצבאי הייתה של פרק הלסת הימני וכי ההפרעה התפקודית של פרק הלסת השמאלי תוותר לצמיתות. המומחה הוסיף כי נגרם לתובע חתך בקפל המנטלי בין השפה התחתונה לסנטר ונותרה צלקת היפרטרופית שמכוסה ע"י זקן ואולם ללא זקן תהיה ההפרעה האסתטית בולטת.
      5. אשר לשיניים פירט המומחה כי כתוצאה מהתאונה נגרם שבר של שן 42 (חותכת צידית תחתונה מימין) וכי השן רגישה לניקוש ולכן יש לבצע בה סתימת שורש וכתר חרסינה על בסיס זירקוניה. יש להחליף כתר חרסינה מדי 10 שנים בממוצע.
      6. המומחה קבע כי בעקבות התאונה נותרה לתובע נכות צמיתה בגין הפרעה תפקודית של פרק הלסת השמאלי בצורה בינונית, המופיעה לעיתים תכופות עם הפרעות קלות בלעיסה, בשיעור 10% לפי סעיף 73(2)(א)(II) לתוספת לתקנות. כמו כן קבע כי בגין צלקת היפרטרופית בקפל המנטלי נותרה נכות בשיעור 3% לפי סעיף מותאם 75(2)(ב) לתוספת לתקנות.
      7. המומחה פירט את עלויות הטיפולים בשן 42 כדלהלן: עבור סתימת שורש- סך של 1,000 ₪ ; עבור כתר חרסינה שיש להחליף מדי 10 שנים- סך של 4,000 ₪.
      8. הנתבעת שלחה אל המומחה שאלות הבהרה ואולם המומחה לא שינה בעקבותיהן את קביעתו. המומחה פירט כי טווח פתיחת הפה של 35 מ"מ הוא מוגבל במעט. המומחה השיב כי בבדיקה נמצא כי לתובע רגישות בשרירי הלעיסה ובעיקר בזמן פתיחת הפה נשמע קליק חזק בפרק הלסת השמאלי. קביעת הנכות הינה בעיקר לאור הקליק בפרק השמאלי. קליק זה נגרם כתוצאה מפגיעה טראומטית בסחוס התוך פרקי וגורם הפרעה תפקודית. המומחה הוסיף כי אין כל טיפול שעשוי לשפר את מצבו של התובע וצפוי תהליך פרוגרסיבי של החמרה בתלונות עקב הפגיעה בסחוס. המומחה הוסיף כי חייבים לבצע כתר ולא שחזור.

סיכום הנכות הרפואית

• • • 1. המומחים הרפואיים לא זומנו לחקירה, ובמסגרת סיכומיהם לא חלקו הצדדים על הערכות המומחים באשר לנכות שנותרה לתובע בעקבות התאונה. כפי שנפסק "לא בנקל יסטה בית המשפט ממסקנות הכלולות בחוות דעתו של המומחה הרפואי אותו מינה" (ע"א 9598/05 ממן נ' המגן (מיום 28.3.07),; ע"א 7617/07 יומה נ' מגדל חברה לביטוח בע"מ (מיום 12.10.08), ובענייננו אין כל הצדקה לסטות מקביעותיהם של המומחים.
      2. לפיכך אני מאמצת את קביעתם של המומחים הרפואיים שלפיה נותרה לתובע בעקבות התאונה נכות רפואית צמיתה משוקללת בשיעור 25.8%.

ראשי הנזק

כאב וסבל

• • • 1. בהתאם לשיעור הנכות זכאי התובע לפיצוי בסכום של 46,614 ₪ בראש נזק זה. בהתאם לתנאי הפוליסה יש לנכות 25,000 ₪ מהפיצוי האמור, כך שהפיצוי בראש נזק זה הוא הוא בסכום של 21,614 ₪.

הנכות התפקודית וגריעה מכושר השתכרות

• • • 1. המחלוקת המרכזית בין הצדדים הינה באשר לנכות התפקודית ולפגיעה בכושר השתכרותו.

טענות התובע

• • • 1. במסגרת תצהיר עדותו הראשית פירט התובע כי הוא סובל בעיקר מחוסר יציבות בברך, הגורמת לו למעידות ולקריסה של הברך ולעיתים הוא מתהלך בצליעה. התובע הוסיף כי הוא מתקשה בישיבה ובעמידה ממושכת וכי לאחר מאמץ תוקפים אותו כאבים עזים והוא מתקשה ליישר את הברך ולהמשיך ללכת.
      2. עוד הצהיר התובע כי בעקבות הפגיעה הקשה שספג בפניו במהלך התאונה, הוא סובל מכאבים ומקליקים בחלק השמאלי של הלסת. התובע הצהיר כי הוא מוגבל ביכולת לפתוח את הפה וללעוס מזון מוצק. התובע תיאר כי הכאבים בלסת משפיעים עליו מידי יום.
      3. התובע הצהיר בתצהיר עדותו הראשית כי בשנת 2008, לאחר השלמת לימודי הנדסאות, התגייס לצה"ל ובחודש ספטמבר 2011, בתום שירות חובה מלא וארבעה חודשים נוספים במסגרת שירות קבע כטכנאי חשמל, השתחרר משירות. בחודש ינואר 2012 השתלב התובע בעבודה במשרה מלאה בחברת "אלקטרה", כחשמלאי בצוות שיפוץ מעליות. על פי תצהירו הייתה העבודה 'פיזית' מאד.
      4. התובע תכנן להירשם ללימודי תואר ראשון בהנדסת מכונות בטכניון והיה עליו ללמוד לבחינה הפסיכומטרית וללימודי הכנה לבחינות כניסה לטכניון, לפיכך עזב את חברת אלקטרה ועבד במשרה חלקית כשליח באורושינה בע"מ עד שנפגע בתאונה נושא התביעה. לתיק המוצגים צירף התובע אישור המעיד על קבלת ציון פסיכומטרי 740.
      5. נוסף על כך, הצהיר התובע כי בעקבות התאונה לא עבד חודש וחצי שבמהלכם נגרמו לו הפסדי שכר. שכרו היומי בעבודתו נגזר בעיקר מקבלת 'טיפים' ובפועל הרוויח בכל משמרת סך של 150- 200 ₪ מ'טיפים' ושכר שעה בסך 23 ₪.
      6. בחודש אוקטובר 2012 החל לעבוד בחברת קייטרינג והתמקד בפן הניהולי באירועים. עד אוקטובר 2013 עבד בעבודות מזדמנות לסירוגין, בקייטרינג ובחברת ג'ון ברייס בפרויקט זמני כמפתח הדרכה. התובע ציין כי אלמלא התאונה היה ממשיך לעבוד כשליח.
      7. בחודש אוקטובר 2013 התקבל התובע ללימודים לתואר ראשון בהנדסת מכונות בטכניון. התובע הקדיש את מירב זמנו ללימודים. לאחר שסיים שלושה סמסטרים בטכניון החליט לעשות שינוי, ובשנה האחרונה עבר ללמוד באוניברסיטת חיפה במסלול דו חוגי לתואר ראשון בפסיכולוגיה וסטטיסטיקה. התובע הצהיר כי הוא מוצא עניין רב בלימודי הסטטיסטיקה ומאמין כי ציוניו יהיו גבוהים. הוא מקווה להמשיך ללימודי תואר שני ואולי אף ללימודי דוקטורט. התובע הצהיר כי הפגיעות בעקבות התאונה משפיעות עליו ומקשות על תפקודו באופן ממשי.
      8. התובע טען בסיכומיו כי נכותו תפקודית במלואה, והפנה לכך שהוא נפגע בתאונה בהיותו בן 23 וכיום הינו בן 28, סטודנט ובתחילת דרכו התעסוקתית. לטענתו יש להפעיל את 'חזקת הצעירים' יצירת הפסיקה, לפיה תיגזר הנכות התפקודית והגריעה מכושר ההשתכרות מהנכות הרפואית ללא כל סטייה ממנה.
      9. התובע ציין כי במהלך חקירתו בבית המשפט, עת נדרש לעמוד כחצי שעה, הוא התנועע בחוסר נחת בשל סבלו. לדבריו הוא טרם בחר מסלול תעסוקתי, אך המגבלות האורתופדיות והמגבלות בתחום הפה והלסת יפגעו במידה ניכרת בעבודתו. התובע הוסיף כי נותרה לו צלקת בקדמת הפנים וכי כדי להסתירה הוא עוטה זקן. לטענתו מדובר בצלקת רגישה בולטת ומכערת.
      10. לטענת התובע, לאור מסלול חייו וכישוריו, החל מהצטיינותו בבית הספר התיכון, הקפצת הכיתה, השלמת תואר הנדסאי לפני השירות הצבאי, הציון הגבוה בבחינה הפסיכומטרית ומלגות ההצטיינות להן הוא זכאי במהלך לימודיו האקדמיים, ולאור נתוני שכר לפיהם שכר ממוצע של עובדי מחקר במגזר הציבורי ב-2012 עמד על 31,423 ₪ בממוצע לחודש, ראוי להעמיד את בסיס שכרו על כפל שיעור השכר הממוצע במשק, ובניכוי מס על 16,484 ₪.

טענות הנתבעת

• • • 1. הנתבעת טענה מנגד כי בין תצהיר עדותו הראשית של התובע לבין עדותו במהלך החקירה הנגדית נתגלו סתירות מהותיות. כך למשל טענה הנתבעת, כי מחד הצהיר התובע על כך שבעקבות התאונה לא עבד חודש וחצי ובחקירה הנגדית השיב כי עזב את עבודתו בשליחויות עוד בחודש יוני, בעקבות נסיעה לחו"ל, והתחיל ללמוד לבחינה הפסיכומטרית. הנתבעת הוסיפה כי עדותו של התובע כמעט בכל ראשי הנזק הינה עדות יחידה של בעל דין, וכי אין ליתן משקל לעדותו של המעסיק שכן הלה ציין כי הוא בקשר חברי כלשהו עם התובע.
      2. אשר לנכות התפקודית, טענה הנתבעת כי התובע נחקר ממושכות ולא נמצאה כל בעיה בדיבורו. אשר לצלקת נטען כי היא לא נראתה בחקירתו. עוד טענה כי היות ועד היום לא טיפל התובע בשן הפגועה ולאור העובדה שהמומחה אמד את הסכומים על פי מחירי השוק הפרטי יש לפסוק מחצית מהסכום (בסה"כ 8,000 ₪).
      3. לטענת הנתבעת, לא עבד התובע במועד התאונה, וחזר לעבוד רק לאחר חודש וחצי, כשחברו פנה אליו. הנתבעת הוסיפה כי על פי תנאי הפוליסה יש לנכות 7 ימי אי כושר מהפיצוי. עוד טענה הנתבעת כי אופי פגיעתו של התובע הוא מהסוג המאפשר לו להמשיך בעבודתו באופן מלא, כי שיעור נכותו התפקודית נמוך משיעור הנכות הרפואית, וכי רק הנכות האורתופדית, בשיעור 15%, עשויה להיות בעלת משמעות תפקודית.
      4. אשר לבסיס השכר, טענה הנתבעת כי אין לקבוע בסיס שכר הגבוה מהשכר הממוצע במשק, שכן התובע עדיין סטודנט ולא הוכיח את כישוריו במבחן המציאות, ובניכוי מס עומד בסיס השכר הממוצע על 8,757 ₪.

שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות

• • • 1. קביעת הפיצוי שלו זכאי נפגע בשל הגריעה מכושר השתכרותו תלויה בטיבה של הנכות, טיב התעסקותו של הנפגע, מידת הסתגלותו לעבודתו על אף נכותו, תפקודו, כישוריו וסגולותיו (ראו לעניין זה ע"א 237/55 סטוצינר נ' פומרנצ'יק, פ"ד י 1050, 1060 (1956); ע"א 516/86 אררט נ' אזולאי, פ"ד מ (4) 687; ע"א 286/89 מיכאל קז נ' המאגר הישראלי לביטוח רכב, (מיום 22.5.1991); ע"א 586/84 מקלף נ' זילברברג, פ"ד מג (1) 137.
      2. כפי שנפסק לא אחת, לעיתים משקפת הנכות הרפואית גם את שיעור הנכות התפקודית וגם את שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות. בקביעת הנכות התפקודית ושיעור הגריעה מכושר ההשתכרות, יש לשקול אפוא, ראשית, את הנכות הרפואית של הנפגע, במיוחד את הנכות האורתופדית. יחד עם זאת, יש לשקול היבטים ספציפיים הרלוונטיים לנפגע ולנסיבות עבודתו, כגון מקצועו, עבודתו בפועל, וגורמים אחרים המשפיעים על תפקודו. ראו למשל את פסק הדין בע"א 3049/93 סימא גירוגיסיאן נ' סייף רמזי, פ"ד נב (3) , 797, 792).
      3. לתובע נקבעו בעקבות התאונה נכות בשיעור 15% בתחום האורתופדי, נכות בשיעור 10% בתחום הפה והלסת ונכות בשיעור 3% שהיא נכות קוסמטית בעיקרה, הכול כמפורט לעיל. הנכות האורתופדית, נכות בשיעור 15%, בגין אי יציבות צדדית קשה של הברך, היא ממין הנכויות האורתופדיות שמוסכם על הכול כי יש בהן כדי להשפיע על תפקודו של נפגע ועל כושר השתכרותו. השאלה הנשאלת היא באשר לנכות בתחום הפה והלסת ובתחום הפלסטי, האם מדובר בנכויות בעלות השלכה תפקודית, שיש בהן כדי לגרוע מכושר ההשתכרות.
      4. במהלך דיון ההוכחות שהתקיים בפניי ביום 6.12.16, ניכר היה כי התובע מתקשה בעמידה איתנה באופן ממושך, וזאת חרף שימוש באביזר אורתופדי ששימש אותו בעת הדיון, כפי שצוין בפרוטוקול הדיון מיום 6.12.16, (עמ' 8, ש' 10- 12). ראוי לציין כי חרף טענותיה של הנתבעת בדבר אמינותו של התובע, הותיר התובע רושם מהימן וכנה, וניכר היה כי תלונותיו אותנטיות. במהלך חקירתו הנגדית לא הגזים התובע בתיאוריו, לא היה מגמתי, ולא האדיר את נזקיו, אלא תיאר דברים כהווייתם, מבלי לייפותם. התובע ביקש לדייק בתיאור האירועים, ולא מצאתי שנפלו בגרסתו סתירות מהותיות, חרף הטענות שנטענו בעניין זה.
      5. ניתן היה להבחין במהלך הדיון כי שטף דיבורו של התובע היה רהוט וללא רבב, ולא ניתן היה להבחין בצלקת בסנטרו, שכן התובע עטה זקן, ואולם המומחה בתחום הפה והלסת ציין בחוות דעתו של כך שהנכות תפקודית, אף ציין כי צפויה החמרה מסוימת בעתיד. זאת ועוד, ההשפעה התפקודית בגין הנכות בתחום הפה והלסת אינה רק במישור הדיבור. על פי תיאורו של התובע הוא מתקשה בפתיחת הפה וסובל מקליקים, כמו גם מכאבים, ולכל אלו עלולה להיות השפעה על כושר השתכרותו, במיוחד בעבודה בפני קהל, או בעבודה כמרצה.
      6. בשל כל אלו מצאתי שיש לצלקת ולנכויות בתחום הפה והלסת משמעות תפקודית ויש בהן כדי לפגוע במידה מסוימת הכושר ההשתכרות של התובע.
      7. בשים לב למכלול הנכויות, לטיב הנכויות, לעובדה שהנכות האורתופדית היא בשיעור 15%, לגילו הצעיר של התובע בעת התאונה, להיותו סטודנט בתחילת דרכו, מצאתי שיש לקבוע כי שיעור הגריעה מכושר ההשתכרות של התובע בעקבות התאונה הוא 18%.

בסיס שכר

• • • 1. מדובר בתובע צעיר בתחילת דרכו, המצוי בשלב לימודיו באוניברסיטת חיפה במסגרת תואר דו חוגי בפסיכולוגיה וסטטיסטיקה. ניכר בתובע כי הוא מוכשר, חרוץ ושוקד על לימודיו להבטחת עתידו המקצועי, כך למשל העיד כי ממוצע ציוניו באוניברסיטה עומד על ציון 94 וכי הוא משקיע בלימודיו. עם זאת התובע בעצמו טרם גיבש החלטה באיזה מקצוע יבחר (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 6.12.16, עמ' 7, ש' 27- 31).
      2. התובע תיאר בעדותו כי הוא שואף להיות מרצה באקדמיה. כאמור ניכר כי התובע בעל שאיפות ונכונות ללמוד אך לא ברור מה תהא דרכו המקצועית בעתיד (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 6.12.16, עמק 8, ש' 1- 9).
      3. ההיסטוריה התעסוקתית של התובע קצרה. הכנסותיו על פי תלושי שכר שהגיש מעבודות זמניות היא כדלקמן: על פי תלוש שכר לחודש יולי 2012, עמד שכרו של התובע על סך של 3,089 ₪; על פי תלוש השכר לחודש יוני 2012, מחברת אלקטרה, ניתן ללמוד כי התובע השתכר שכר חודשי ממוצע בסך של 6,459 ₪; על פי תלושי השכר מאורושינה, לחודשים יוני ויולי 2012 השתכר התובע שכר חודשי ממוצע בסך של 2,138 ₪. על פי תלושי שכר שמועדם לאחר התאונה, עמד שכרו נטו מג'ון ברייס: על פי תלוש השכר לחודש דצמבר 2012 על 7,129 ₪, בעוד שממוצע השכר בחודשים ינואר פברואר 2013 עמד על 8,310 ₪ (בשים לב להכנסה הזקופה, החייבת במס ולגילום המס). על פי תלושי שכר מקייטרינג 'פרידמן קטיה', עמד ממוצע שכרו על 3,036 ₪, ותלוש שכר מאם אי אס מחקרים מחודש אוקטובר 2015 מעיד על שכר של 600 ₪.
      4. אף שבנסיבות האמורות איני מוצאת מקום לקבל את הטענה לקביעת בסיס שכר בהתאם לכפל ממוצע השכר במשק, שכן לא ברור באיזה מקצוע בדיוק עתיד התובע להשתלב, אני סבורה כי דרכו המקצועית של התובע, לימודיו וכישוריו, כמו גם עדויות לפוטנציאל שכרו (כגון השכר מג'ון ברייס, אך גם השכר שקיבל מאלקטרה, לפני לימודיו) מעידים על כך שפוטנציאל שכרו של התובע גבוה מהשכר הממוצע במשק, ולפיכך אני קובעת כי בסיס השכר לעניין חישוב הפסדיו בשל הגריעה מכושר ההשתכרות הינו בסך של 11,000 ₪.

הפסד שכר

• • • 1. אשר להפסד שכר, התובע עתר בסיכומיו לפיצוי בסכום של 9,000 ₪ בגין תקופה של חודש וחצי לאחר התאונה, הפסד של 32,000 ₪ בגובה ההפרש בין ההכנסה שהייתה לו בפועל לבין ההכנסה של שליח, עיסוק שבו היה ממשיך לעסוק אלמלא התאונה, ומחודש אוקטובר 2013 ועד היום הפסד בסך של 59,200 ₪.
      2. הנתבעת טענה מנגד כי אין לפסוק פיצוי בראש נזק זה שכן לשיטתה, לא עבד התובע במועד התאונה. עוד טענה הנתבעת כי בהתאם לתנאי הפוליסה יש לנכות 7 ימי אי כושר.
      3. כידוע נזק מיוחד טעון הוכחה. כעולה מעדותו של התובע, עזב התובע את מקום עבודתו זמן קצר לפני התאונה. (ראו: פרוטוקול הדיון מיום 6.12.16, עמ' 2, ש' 28- 29). התובע הסביר כי הוא התעתד לצאת לחופשה באוקראינה ולהתחיל את לימודיו לקראת הבחינה הפסיכומטרית. התובע הבהיר בעדותו כי למרות שהיה מעוניין לשוב לעבודה בשליחויות לאחר התאונה, בשל מגבלותיו לא יכול היה לעשות כן (ראו סעיף, 17 לתצהיר עדות ראשית של התובע). אף שהתובע לא עבד במועד התאונה, היה זה לתקופה זמנית, לשם נסיעה לחופשה בחו"ל ולשם לימודים לבחינה פסיכומטרית. בחודש יולי הייתה לתובע הכנסה מעבודה, וחרף התאונה שב התובע לעבודה עוד במהלך שנת 2012, כפי שהעיד גם העד מטעמו. בשים לב לכל אלו מצאתי שיש לקבל את טענתו של התובע שלפיה הייתה זו הפסקת עבודה זמנית, וכי אלמלא התאונה היה שב לעבודה בשלב מוקדם יותר.
      4. תקופה ראשונה שלגביה יש לשקול פיצוי בראש נזק זה הינה תקופת אי הכושר. אמנם המומחים לא קבעו לתובע נכויות זמניות, עם זאת התובע צירף לתיק המוצגים אישור מחלה מיום התאונה למשך 44 ימים. נוכח התיאורים של התובע בעדותו ונוכח האמור באישורים הרפואיים, מצאתי כי יש לקבוע תקופת אי כושר עבודה מלא למשך ששה שבועות לאחר התאונה. בשים לב לכך שבהתאם לתנאי הפוליסה אין לפסוק פיצוי עבור 7 ימי אי כושר ראשונים, ובשים לב לכך שאין לדעת מהו המועד המדויק שבו היה שב לעבודה אלמלא התאונה, מצאתי שיש לפסוק לתובע פיצוי עבור חודש אחד בלבד מתקופת אי הכושר.
      5. התובע העיד אמנם על כי שכרו ערב התאונה עמד על סך של כ- 6,000 ₪, כולל הכנסות מ'טיפים', ואכן הכנסה מ'טיפים' היא הכנסה מקובלת בתחום העבודה שבו עבד, יחד עם זאת היקף ההכנסות שעליו העיד התובע היה משוער בלבד. בשים לב למכלול הנתונים, ובהנחה של הכנסה מסוימת מטיפים, מצאתי שיש לפסוק לתובע פיצוי עבור תקופת אי הכושר בסכום של 5,000 ₪.
      6. התקופה השנייה הינה התקופה שעד תחילת לימודיו של התובע בחודש אוקטובר 2013. עולה מהמסמכים שהוגשו כי בתקופה האמורה היו לתובע הכנסות ממספר מקורות, חרף נכותו. לא מצאתי כי הוכח הפסד שכר בתקופה האמורה.
      7. בתקופה שמאז תחילת לימודיו לא היו לתובע הכנסות. ניתן להניח כי התובע התמקד בעיקר בלימודים, וכי הסיבה להעדר הכנסות היא בראש ובראשונה לימודיו של התובע, שהינו כאמור סטודנט מצטיין. יחד עם זאת, סביר להניח כי גם לנכות הגבוהה שנותרה לתובע יש השפעה על כך שהתובע לא השתלב במעגל העבודה, בעבודות מזדמנות אשר ניתן לשלבן מטבע הדברים בלימודים. לפיכך אני פוסקת לתובע על דרך האומדן פיצוי בסכום של 20,000 ₪ לתקופה האמורה.
      8. סה"כ יש לפסוק לתובע בראש נזק זה פיצוי בסכום של 35,000 ₪. לסכום האמור יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כדין.

הגריעה מכושר ההשתכרות

• • • 1. התובע עתר בסיכומיו לפיצוי בסכום של 1,391,912 ₪ בראש נזק זה. הנתבעת טענה מנגד שיש לפסוק פיצוי בסכום של 108,000 ₪.
      2. בשים לב לבסיס השכר (11,000 ₪) לשיעור הגריעה מכושר ההשתכרות ( 18%) והנחת עבודה עד גיל 67 (39 שנות עבודה, מקדם היוון של 275.6718) זכאי התובע לפיצוי בסכום של 545,830 ₪ בראש נזק זה, (תחשיב אקטוארי מלא) בתוספת פיצוי עבור רכיב הפנסיה בסך של 65,499 ₪ (12% מהפיצוי בגין הגריעה מכושר ההשתכרות).

עזרה וסיעוד

• • • 1. התובע עתר בסיכומיו לפיצוי בראש נזק זה בסכום של 40,000 ₪, עבור עזרה בעבר ובעתיד. הנתבעת טענה מנגד כי התובע לא הוכיח שהוא נזקק לעזרה בשכר לגבי העבר וכי לעתיד מוצע סכום של 5,000 ₪.
      2. בשים לב לשיעור הנכות הרפואית וטיבה, לבעיות התפקודיות, לתקופת אי הכושר, ובשים לב לגילו של התובע, אני פוסקת לתובע פיצוי בראש נזק זה בסכום של 25,000 ₪, לעבר ולעתיד, בערכי יום מתן פסק הדין.

הוצאות

• • • 1. התובע עתר בסיכומיו לפיצוי בסך של 20,000 ₪ בגין הוצאות רפואיות, ובכלל זה שימוש במשככי כאבים, שימוש באביזר אורתופדי ונסיעות לטיפולים. בגין טיפולי שיניים עתר התובע לפיצוי בסך של 21,000 ₪ בהתאם להערכת המומחה. התובע טען כי לא תיקן עד היום את השן הפגועה עקב חסרון כיס.
      2. נוסף על כך עתר התובע לפיצוי בגין ניידות ומגורים בסך של 50,000 ₪. התובע טען כי עקב מגבלתו הוא מתגורר כיום בדירת קרקע שעלות דמי השכירות בה גבוהה במידה ניכרת ביחס לדמי שכירות בדירה בבניין. עוד טען כי הוא נזקק לתחבורה גם למרחקים שבעבר הלך ברגל. הנתבעת מנגד טענה לפיצוי בגין הוצאות בסך של 1,000 ₪ לעבר.
      3. לאחר ששקלתי את טיעוני הצדדים, ובשים לב לעלות טיפולי השיניים כמפורט בחוות הדעת בתחום הפה והלסת, ולהוצאות הניידות, מצאתי שיש לפסוק בראש נזק זה פיצוי בסכום של 40,000 ₪ לעבר ולעתיד כאחד, בערכי יום מתן פסק הדין.

סיכום

• • • 1. אני מחייבת את הנתבעת לשלם לתובע סכום כמפורט להלן:
• נזק לא ממוני- 21,614 ₪;
• הפסד הכנסות בעבר 35,000 ₪;
• גריעה מכושר השתכרות כולל פנסיה- 611,329 ₪;
• עזרת הזולת- 25,000 ₪;
• הוצאות 40,000 ₪;
• סה"כ- 732,943 ₪.
  • • 1. לסכומים בגין הפסד הכנסות בעבר יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית כדין. הנתבעת תשיב לתובע גם את הוצאות המשפט שהיו לו, ובכלל זה בגין עדותו של העד מר אבנר פרידמן, בצירוף הפרשי הצמדה וריבית כדין. כמו כן תשלם הנתבעת לתובע שכר טרחת עו"ד בשיעור של 15.21% (כולל מע"מ).
      2. הסכום ישולם בתוך 30 יום מהמועד שבו יומצא פסק הדין לבאי כוחם של הצדדים, שאם לא כן ישא הפרשי הצמדה וריבית דין.

ניתן היום, א' אדר תשע"ז, 27 פברואר 2017, בהעדר הצדדים.