<#2#>

נוכחים:

המערער ובאות כוחו עוה"ד אדנקו סבחת וסיגל טרונך

ב"כ המשיבה עו"ד קרן לוי

מתורגמן לשפה האמהרית מר פנחס מלסה

מתורגמן

פרוטוקול

ב"כ המערער:

אני חוזרת על הודעת הערעור.

אני אגע בכמה נקודות:

גם פרט אישום ראשון וגם השני מתייחסים לאותה מילה שנאמרה, להרוג את המתלוננת. בתום

שמיעת הראיות התביעה לא ביקשה להרשיע את המערער באיום שבפרט האישום השני ואני חושבת

שלא בכדי לאור העובדה שבסופו של יום המתלוננת חזרה בה מהודעתה.

בימ"ש אומר לגבי פרט אישום שני שהאמירה הייתה כללית ולא מבוססת ולכן מזכה. האיום כפי שהושמע בפרט אישום ראשון ושני לא היו ניואנסים למעט המילה להרוג והשאלה אם המילה להרוג נאמרה או שהמתלוננת מספקת הסבר לעובדה שהמילה להרוג לא נאמרה אלא מדובר בחששותיה או בתחושותיה. כשהתביעה בסופו של יום אומרת שמקבלת את זה בפרט אישום שני זה לא נאמר, יש לכך לדעתי משמעות גם לפרט אישום ראשון. כשביהמ"ש בא ואומר האמירה לגבי פרט אישום שני כללית ולכן אני מזכה לדעתי זה לא יכול לעמוד. המילה היחידה שנאמרה זה להרוג וזה ההקשר היחיד שבו הדברים נאמרו. בסופו של יום הרשעה צריכה לעמוד במבחנים שאם הנאשם היה עומד בהם בימ"ש היה מזכה אותו. בימ"ש בא ואמר אני לא מקבל את ההסבר של המתלוננת שדובר בחששות ושהיא לא כל כך ידעה למי לפנות כי היו רק 3 שנים בארץ, כי מי שמאיימים עליו פונה למשטרה.

בהודעתה היא אומרת: אמר אני אהרוג אותך ובבימ"ש היא הסבירה הוא עצמו לא אמר את המשפט אלא שאלה היו החששות שלה. בימ"ש אומר שלא מקבל את ההסבר הזה, בימ"ש אומר אני קובע שבאותו יום היא פנתה בגלל שהיא אוימה יום לפני. אני אומרת, פרט אישום שני אומר שהיא אוימה לאורך תקופה. אם הטענה שלא מקבלים את הסבריה בבימ"ש מן הטעם שרק בשל איום אדם מגיע ומוסר תלונה במשטרה, הרי שהרציונל הזה צריך לפעול גם לגבי פרט האישום השני. זה טיעון שהנאשם לא יכול להתמודד אתו כי לו הייתה מגישה תלונה בכל אחת מהפעמים בימ"ש היה אומר שאוימה ולכן פנתה. המתלוננת לא פונה וכשפונה יש לה הסבר לבימ"ש לגבי קשיי השפה.

כשהיא נותנת הסברים גם בח.ר שלה וגם בח.נ שלה זה לא תוכן הדברים שלה. תוכן הדברים שלה שחששה.

אם אדם משתמש במילה כשלא שולט בשפה, אדם יכול לחזור על זה גם מספר פעמים.

גם אני בתור מי שמייצגת אותו לא טוענת שבאותו יום היא לא חששה, אין טענה כזו.

לגבי קשיי השפה, אני כן חושבת שלאורך התנהלות בתיק ניכר שהמתלוננת לא מצליחה לתקשר בעברית גם עם השוטרים. גם בח.נ החוקרת אומרת שאי אפשר היה לתקשר אתה בעברית, מפנה לעמוד 10 ובהמשך בעמוד 11.

מפנה לדברים שאומרת אותה עדה, מפנה לעמוד 11, היא נשאלה מפורשות על זה שלא הצליחו לגבות את הודעתה והיא אומרת שהגיעו למקום ובגלל שרצו לגבות ממנה עדות במקום והיה קשה להבין ממנה את כל המלים הוחלט להביא אותה לתחנה כשתספר למישהו באמהרית לפרטי פרטים. בסופו של יום אפשר להגיד שהיא הבינה 10 אחוז או הבינה 15 אחוז או אולי 30 אחוז.

מפנה לעמוד 13 שורות 14-24, מצטטת.

לעניין גזה"ד, סך הכל קשת העונשים ידועה לכולם אך בסופו של יום התביעה אמרה שהיא עותרת לרף שאפשר לכנותו חודש עבודות שירות, היא הציגה פסיקה של חודש.

בסופו של יום התביעה ביקשה את אותו מתחם עונשי שהפנתה אליו בגלל שהיא חשבה שהמערער צריך לשאת באיזה שהוא עונש על כך שניהל את התיק.

בסופו של יום אני חושבת שביהמ"ש היה צריך לתקן את אותה בקשה או לא להיעתר לאותה בקשה של התביעה מן הטעם שניהול כפירה או ניהול הליך לא צריך בסופו של יום להיזקף לחובתו של מערער.

יש פה משפחה של עולים חדשים, 6 שנים בארץ נכון להיום ועבירה בוצעה כשהיו 3 שנים בארץ ויש קשיים כלכליים ללא ספק. אני מסתכלת על התיק הזה, עבירת איומים לצד התנגדות למעצר, זוג עולים חדשים ואשתו ילדה בינתיים לפני כחודש. האם באמת האינטרס הציבורי ייצא נשכר מזה שעכשיו המערער ילך לרצות חודשיים בע"ש? יזרק ממעגל העבודה? הוא עובד בחצי חינם בסופר. תהיה מתלוננת שתיזקק להתייעצות עם גורמי הרווחה.

התיק משנת 2009 והוא הפנים משהו גם במערכת היחסים בינו לבינה.

אני מציעה מאחר והוא עובד בסופר ואני יודעת שהוא יכול להרחיב קצת את שעות העבודה שלו ויכול להיות שהוא יכול לעמוד בענישה דווקא קצת עם רכיב כספי.

לאור המלצת בית המשפט ולאחר שהתייעצתי עם המערער, המערער מבקש לחזור בו מן הערעור ככל שהוא נוגע להכרעת הדין ומסכים להצעת ביהמ"ש לפיה יוטל עליו חודש מאסר לריצוי בעבודות שירות במקום חודשיים מאסר לריצוי בעבודות שירות שהוטלו על ידי בימ"ש קמא.

המערער מבקש את המלצת ביהמ"ש לממונה על עבודות שירות להתחשב במידת האפשר ברצונו להמשיך לעבוד במקום עבודתו בהתחשב במצבו המשפחתי והכלכלי.

ב"כ המשיבה: אף אני מסכימה להצעת ביהמ"ש לפיה הערעור על הכרעת הדין יידחה והערעור על גזר הדין יתקבל במובן זה שהמערער ירצה חודש מאסר בעבודות שירות, כפי שהיה בפסק הדין שהוצג על ידי ב"כ המאשימה בבית המשפט קמא ובשל הנסיבות האישיות של המערער.

<#3#>

פסק דין

לאור הסכמת המערער, שקיבל את המלצת בית המשפט באמצעות באת כוחו, אנו דוחים את הערעור כלפי הכרעת הדין ולאור הסכמת ב"כ הצדדים והמערער, אנו מקבלים את הערעור כלפי גזר הדין וקובעים כי המערער ירצה חודש מאסר בעבודות שירות.

המערער יתייצב בפני הממונה על עבודות שירות לצורך קליטה והצבה ביום 3.12.13 בשעה 08:00 ללא צורך בהחלטה שיפוטית נוספת.

חזקה על הממונה על עבודות שירות שיתחשב בקביעת מקום עבודות השירות ותנאי ביצוען במצבו הכלכלי והמשפחתי של המערער כפי שיוצג בפניו על ידי המערער ו/או על ידי באת כוחו.

התנאים שנקבעו לעיכוב ביצוע עבודות השירות יעמדו בתוקפם עד לסיום ריצוי עבודות השירות.

<#5#>

ניתן והודע היום ל' חשון תשע"ד, 03/11/2013 במעמד ב"כ הצדדים והמערער.