<#1#>

פרוטוקול

ב"כ המשיבה: מגיש לעיון ביהמ"ש את תיק החקירה.

ב"כ העורר: חוזרת על האמור בערר ומבקשת להוסיף שאכן במסגרת הערר אינני עומדת יותר על טענותיי באשר לראיות לכאורה.

אני אכוון את עיקר טענותיי לאפשרות להורות על שחרור העורר לחלופת מעצר עוד היום באמצעות חלופה בדמות איזוק אלקטרוני עם מספר רב של ערבים. כל המשפחה של העורר שבאולם כרגע הם אותם ערבים שמוכנים לפקח עליהם.

מפנה לטיעוני במסגרת הערר, סעיף 22, ביהמ"ש לא נתן את האפשרות להציג חלופות נוספות.

לשאלה מדוע לא הגשתי בקשה לעיון חוזר אלא ישר פניתי בהודעת ערר אני משיבה שבשעה שביהמ"ש סרב לשלוח את העורר לתסקיר על מנת שיבדוק את החלופות והמסוכנות, סברתי שהיה ראוי להגיש ערר ולו בשל העובדה שלטעמנו לא נבחנה חלופת מעצר בהתאם לחוק המעצרים.

כבר עכשיו אני אומר, שאנו מבקשים תסקיר מעצר. אנו סבורים שמעבר לכל הטיעונים לקולא שקיימים שלא נלקחו בחשבון ובכלל זה מצב רפואי מאוד מאוד קשה. שירות בתי הסוהר לא מספק לו את התרופות האלה. יש לי את הפרוט' של הדיון הקודם של ההקראה.

שב"ס לא מעביר כלאחר יד מסמכים רפואיים מהתיק הרפואי. אבל מפנה לפרוט' ההקראה שם התייחס נציג שב"ס לטענתנו על העדר טיפול ושם השיב שהוא מקבל כדור בשבוע. ומדובר בעורר שמקבל כל יום 5 כדורים והעברנו את רשימת הכדורים מהרופא המטפל. מדובר ב- 5 כדורים כל יום שהוא חייב לקבל אחרת הוא יקבל התקפים.

ב"כ המשיבה: חברתי לא ביקשה בהליך המעצר את התסקיר. מעבר לזה, גם על פי הפסיקה והשופט קמא נימק מדוע לא נדרש לתסקיר, לאחר שבחן את העורר והחלופות, בהתאם לשכר הישר מדוע לא נזקק פה שירות המבחן.

אני לא אתנגד להצעת ביהמ"ש לקבל תסקיר בעניינו של העורר.

<#2#>

החלטה

כנגד העורר הוגש כתב אישום המייחס לו עבירות של נהיגה בזמן פסילה ועבירות נלוות. יחד עם הגשת כתב האישום הוגשה גם בקשה למעצרו של העורר עד לסיום ההליכים המשפטיים נגדו ולאחר שנקבע, כי ישנן ראיות לכאורה (דבר שהיה במחלוקת) ונקבע, הפעם בהסכמה, כי ישנה עילת מעצר, הורה ביהמ"ש על מעצרו של העורר לאחר שדחה את החלופה שהוצעה. בימ"ש הוסיף וקבע כי אין מקום להגיש תסקיר על העורר נוכח מסוכנותו הרבה. על החלטה זו הוגש הערר שבפני.

במהלך הערר, חזרה בה ב"כ העורר מן הטענה הנוגעת לראיות לכאורה, ולאחר עיון בתיק החקירה, הרי שטוב שעשתה כן. את בקשתה צמצמה ב"כ העורר לשאלת הגשת התסקיר בעניינו של העורר, ולאחר שהבעתי עמדתי בעניין זה, לא התנגד ב"כ המשיבה לבקשתה זו.

אינני סבורה כי המקרה שבפנינו הוא המקרה הנכון להורות על אי הגשת תסקיר. יש לזכור, כי מדובר בעבירת תעבורה שהמעצר בעניינה הוא החריג, וגם אם יש ממש בהחלטה שאין מקום לשחרר את העורר באחריות רעייתו, אשר הייתה יחד עמו בעת ביצוע העבירה לכאורה, עדיין ישנן חלופות נוספות שראוי היה ששירות המבחן יבחן.

אשר על כן, הערר מתקבל אך במובן זה ששירות המבחן יגיש תסקיר על העורר תוך 14 יום מהיום. התסקיר יוגש לבימ"ש קמא ובעקבותיו, מתבקש ביהמ"ש לזמן את הצדדים לדיון בפניו, כדי לבחון את החלופות לשמוע את טענות הצדדים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ב תמוז תשע"ג, 30/06/2013 במעמד הנוכחים.