<#2#>

נוכחים:

המערער בעצמו

ב"כ המשיבה – עו"ד שגיב עוזרי

פרוטוקול

ב"כ המשיבה: טרם הספקנו לאסוף את המסמכים מתיק בית משפט קמא. דבר נורא מוזר קרה כאן, כתב האישום מציין את כתובתו האמיתית של המערער, איננו יודעים מי שלח לכתובת אחרת.

המערער: אני חוזר על הערעור.

<#4#>

פסק דין

הנני מקבל את הערעור ומבטל את פסק דינו של בית משפט קמא, מאליו מובן שגם את החלטת כב' השופט מלמד, שלא להיעתר לבקשה לביטול גזר הדין.

הנימוקים לקבלת הערעור הינם בשל כך שיש יסוד סביר לחשד שהמערער לא הוזמן למשפטו בבית משפט קמא, אישור המסירה שחזר "לא נדרש" נשלח לכתובת לא נכונה, רח' הדקל ביבנה, כאשר כתב האישום עצמו מוסר את כתובתו הנכונה באזוּר.

הסיבה השנייה הינה שהמערער הוא זה שחזר וביקש שישלחו לו כתב אישום, אם כי ביקש זאת לפי מספר של הבקשה להארכת מועד להישפט, שנענתה.

הסיבה השלישית הינה שמצאתי, כפי שמצא כב' השופט גרטי בבקשה להארכת מועד בזמנו, שיש רגליים להגנתו של המערער ולכן יש חשש לגרימת עיוות דין.

פסק הדין, כאמור, בטל. התיק יחזור לבית משפט קמא לזימונו של המערער מכתובתו שד' בן גוריון 20/7 אזוּר. כמובן שהעונשים שהוטלו על-ידי בית משפט קמא בטלים ומבוטלים.

<#3#>

ניתן והודע היום כ"ו תמוז תשע"ג, 04/07/2013 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי נופר דוידי