נוכחים:

ב"כ המאשימה – עוה"ד סיגל אלפר

ב"כ הנאשם - עוה"ד מירי אוזן

הנאשם – הובא ע"י שב"ס

<#1#>

פרוטוקול

ב"כ הנאשם:

התקבל תסקיר של שירות המבחן. התסקיר אינו שונה משום תסקיר קודם שראיתי בעניינו של הנאשם. הנושא לעניין חלופות טיפוליות קונבנציונליות עלו יותר מפעם אחת וידוע שהדברים לא צלחו ואף כשלו. בתקופה של הדחייה יצרנו קשר עם קצינת המבחן והסברתי לה שאין שום אפשרות שבעולם שהנאשם ישולב במסגרת תחלואה כפולה. ביקשנו ממנה כמו שגם הצהרנו בדיון הקודם שאנו מבקשים לשלב אותו במשהו מעט שונה, במקרה זה זאת אותה חווה בהנהלת אברי שנמצא כאן באולם. קצינת המבחן לא הסכימה לדבר איתו רק לפני יומיים היא הרימה אליו טלפון. פעם אחר פעם הסברתי לה שאנו מדברים על משהו מעט שונה כי אדם זה הוא שונה והוא לא צלח בשום מקום אחר. בשורה תחתונה לפני יומיים דיברה איתו בטלפון ואף אמרה לו לא לבוא. השילוב ביחס לגידולים של היקר עם הגישה לאלכוהול זה לא מה שהוא אמר לה. הוא סיפר לה איזה גידולים יש לו בחווה, במה מתעסקים, זה שני נושאים שונים. הוא רק סיפר לה למען גילוי נאות על מה מדובר. מפנה לתסקיר – הנקודה שהוא לא מוכר ברווחה ובגלל זה היא לא יכולה להמליץ על המקום כחלופת מקום. ביהמ"ש נתקל לא פעם אחת בחלופות שאינן מוכרות. אם ביהמ"ש היום ישפוט אותו ויגזור את דינו בעוד כמה חודשים הוא ישתחרר, הוא יחזור אז לרחובות ויהיה דר רחוב.

אנחנו טענו לעונש, היה לנו הסדר סגור ל-8 חודשים, אני לא הסתרתי מביהמ"ש שזה לא יהיה רטורנו ולא אילנות. אני מבקשת לפני גזר הדין שביהמ"ש ישמע את אברי מנהל החווה. תסקיר של שירות המבחן זה לא גזר דין וביהמ"ש הוא שמחליט ולו שיקול הדעת.

מר אברי רן לאחר שהוזהר כחוק משיב כדלקמן:

אני את הנאשם לא מכיר ולא הכרתי קודם. דיברתי איתו בטלפון פעמיים וזה הספיק לי. אם אני מחליט להיכנס להליך כזה אני לא נוטה לקבל את ההחלטה ברושם ראשוני. מה שהרשים אותי במיוחד זה המוטיבציה של הסנגורים שמטפלים בו, עצם המעורבות האישית שלהם והרצון שלהם מעיד גם על הנאשם. אני עוסק בשיקום אנשים וזאת לא הפרנסה שלי בוודאי. אני חקלאי יחסית גדול מאוד, יש לי חווה גדולה עם הרבה ענפים, עם צוות עובדים של כ-80 עובדים בערך. חלק מהעובדים שלי גרים בחווה, יש מגורי בנים, יש מגורי בנות. נוצרים מצבים לעיתים קרובות שיש פניות לחווה לקלוט אנשים במצבים כאלה ואחרים. ניסיון שלנו עם הרבה עשרות חברה כאלה לאורך השנים – לא תמיד אני מוכן לקלוט זה בהחלט מכביד על החווה, גם על החברים חלקם אחרי צבא, חלקם עובדים בעבודה מועדפת, מצד שני זאת חבורה שיודעת לקבל ולאמץ ולעזור בשעת הצורך. נוצר מצב שיש אצלנו שלפעמים יש כאלה אחד או שניים שהם גבוליים ברמה פסיכולוגית. אני חייב לציין לזכות המקום והחבורה שנמצאת שם שנדירים המקרים שבהם לא ראינו תוצאות טובות. אני מכיר מקרים שהגיעו אנשים עם עבר חמור ועם כמעט אפס סיכויים וכל המערכת התייאשה מהם ואני בהחלט מתפעל להתבונן מהם היום לאחר 8 שנים. לעיתים רחוקות מאוד קרה שהגיע אלינו מישהו וחזר. זה מקום שמכיל עשייה, התנהגות חברתית מאוד מיוחדת, אוהבת ומחבקת מצד אחד ומצד שני מאוד תובענית. לא יקרה מצב כזה שבחור כזה יגיע לחווה ואני ארשה לו להמשיך בדרכו. הוא יצטרך לאט לאט לבנות ערכים, לקום בבוקר לעבודה ומצד שני לא על הכישלון הראשון והשני הוא יצטרך לעזוב. זה תהליך שבונים הדדיות לעזור מצד אחד לאדם ומצד שני הרפורמות שלנו. לגבי סמים – יש קווים אדומים בחווה. החווה גדולה וענפה מאוד והיא מספקת מוצרים לחברות מכובדות בארץ וחלילה פגיעה אחת בשמה הטוב תהרוס את קיומה ללא ספק. יש קווים אדומים בחווה והקו האדום מהם ומובהק זה שימוש בסמים. אני מבין שכאן אין התמכרויות קשות בהנחה שנאמרו אמיתות. כולנו חפצים שהתיק הזה יהיה התיק שהחברה תראה אותו לטובת כולם ואף אחד לא רוצה להתעסק בסוגיה של אגוזי בבית משפט זה בעוד שנתיים או שלוש.

ב"כ הנאשם:

לאור העובדה שלא מדובר בכתבי אישום ברף הגבוה משום כיוון שהוא ויש כאן אם שהוא מתקשר פעם אחר פעם באמצעות צדדיים שלישיים כדי לקבל ארוחה חמה. הנאשם לא אדם רגיל והדרך הרגילה לא מתאימה לו.

ב"כ המאשימה:

החלופה אינה מוכרת. אני מפנה לתסקיר שמדבר על התמכרות לקנבוס מגיל 16. לעובדה שבמהלך השנים נערכו ניסיונות טיפוליים במסגרות גמילה שונים המתאימות לנאשם, ניסיונות שלא צלחו לאור חוסר שיתוף פעולה. אמר כאן בעלי החווה בהגינות וביושרה רבה שמה שהוביל אותו לקחת על עצמו את הפרויקט הזה זה הרצון שלו לשקם אדם ולעשות משהו טוב אך המוטיבציה הרבה של הסנגורית ושל המתמחה שלצידה אבל לא הם אלו שעוברים את התהליך ומשתפים פעולה. מדובר בנאשם שכרגע מביע מוטיבציה לטיפול רק בדרכו. הוא מוכן ללכת לשם, ברור שהמוכנות שלו ללכת לשם נובעת ממצבו, מהמעצר. מדובר באדם שחוזר על המעשים. מאסרים מותנים לא פועלים את פעולתם. אנחנו נבקש להשית עליו מאסר בפועל.

ב"כ הנאשם:

הנאשם עצור כמעט כחצי שנה מיום 18.6.14. אם היה מחפש את החיים הקלים אז הוא היה נשאר במעצר, מסיים לרצות את התקופה שבאופן יחסי זה לא תקופה ארוכה במיוחד. הסיבה שהוא מבקש להשתלב בחווה זה לא בגלל שהוא מחפש דרך טיפולית שלא צלחה קודם לכן. לא היה לנו קל להגיע לאותה חווה ולא היה קל שהבעלים יסכים לקלוט את הנאשם. מאוד קשה למצוא מקום לאדם כזה, המקום הוא מאוד מיוחד שאנו רוצים להפנות אליו. הנאשם הוא שונה, הוא לא אדם שאפשר לקבל אותו כך בקלות, הוא אדם חריג בחברה שלנו ואני כן לקחתי את הנאשם באופן אישי כי אני מלווה אותו שנים ואני רואה איך כל השנים הוא חוזר למעצר כי יש לו אירועים קשים עם אימו האומללה, המשפחה שלו התפרקה. המשפחה היחידה שיש לו זאת אימו שיושבת כאן, אף אחד לא רוצה לעזור ולתמוך. מצנעת הפרט אני לא ארחיב למה שעבר כילד, דברים מאוד קשים, יש לו שלושה אחים ויש לו אחיינים, אף אחד לא רוצה לשמוע אפילו את השם שלו. על אף המאסרים, על אף העבר הפלילי אני מבקשת לתת לו את ההזדמנות האחרונה הזאת כעת, כשביהמ"ש מפקח עליו וכשכולם מצפים שלא יאכזב. אנחנו לא מדברים על תיק התפרצות או שוד מזוין שהוא מבקש לחמוק מעונש בדרך של יציאה לחווה. אם האדם הזה לא יהיה נטל לחברה ועל הכלכלה של המדינה וכך הלאה ולא פעם אחר פעם הוא יזרק ויבזבז זמן שיפוטי יקר כולנו נצא נשכרים מזה. אמר מנהל החווה שלעיתים רחוקות לא מצליח מישהו להשתקם. אני מבקשת לתת לו הזדמנות לעשות את זה.

הנאשם:

לא יצא לי להתחנן ואני לא טיפוס כזה. אני מתחנן שתקבל את ההצעה הזאת. שאני עוד היום אצא לטיפול כי כל יום שם נוסף אני מתקלקל. אני מתחנן. עקב כל המצב שהגעתי אליו יש גורמים לזה. כמו 3 ימים לפני שנעצרתי אני ביקשתי אשפוז, ביקשתי מקום סגור. כל המערכת נטשה אותי ולכן הגעתי למצבים האלו. אני מתחנן לעזרה. אני לא ידעתי על החווה הזאת קודם, חשבתי שכל הקהילות הם כמו מלכישוע. אני עכשיו יודע שזה מקום שמתאים לי, אני ארוץ אליו.

<#2#>

גזר דין

הנאשם הורשע על פי הודאתו במסגרת הסדר טיעון ב-3 כתבי אישום מתוקנים. אתאר אותם לפי סדרם הכרונולוגי. במסגרת ת.פ. 62272-12-12: הורשע בעבירות של הפרת צו שנועד להגן על אדם והתנגדות למעצר. על פי עובדות כתב האישום המתוקן בתיק זה הוצא נגד הנאשם צו אשר אסר עליו להתקרב לאימו ולביתה. אף על פי כן ביום 6.12.11 כחודשיים לאחר הוצאת הצו, הגיע הנאשם לבית האם ונכנס לחדרו בהסכמת המתלוננת. בהמשך סירב לפתוח את דלת חדרו ואז הזמינה המתלוננת את המשטרה. כשביקשו ממנו השוטרים להתלוות אליהם סירב לעשות כן. כך גם לאחר שהודיעו לו כי הוא מעוכב ובהמשך עצור. כאשר ניסו לאזוק אותו בעט ברגלו של אחד השוטרים, עד שזה הטיז לעברו גז פלפל. בהמשך אף הדף שוטר אחר וקילל אותו.

בכתב האישום המתוקן בת.פ. 43334-06-13 הורשע הנאשם בעבירת איומים בכך שביום 18.6.13, כאשר לווה על ידי צוות שב"ס לדיון בבימ"ש זה, החל להשתולל בתא המעצר והשמיע קריאות מעליבות לכיוונו של אחד הסוהרים. כשהתבקש להירגע דפק על דלת תא המעצר, הרעיש והפר את הסדר והמשמעת במקום. כאשר הוצא מהתא והובהל אל משאית, על מנת להעבירו למקום המעצר הקבוע, איים שישחט את אותו סוהר.

בכתב האישום המתוקן 38914-06-14, בגינו הוא מוחזק מזה כחצי שנה במעצר עד תום ההליכים, הורשע בשתי עבירות של איומים ובעבירות של הפרעה לשוטר והפרת הוראה חוקית. כתב אישום זה מכיל שני אישומים, כאשר באישום הראשון הורשע בעבירת איומים בכך שביום 25.5.14 כשהגיעו שוטרים לעכב אותו לחקירה ודפקו על דלת הבית, צעק לעברם שאם יפתחו את הדלת הוא ישפוך עליהם דלק וידליק אותם. באישום השני מתואר כיצד ביום 16.6.14 הפר הנאשם צו הגנה נוסף שהוצא ואשר אסר עליו להתקרב לבית אימו. בהמשך כעבור יומיים פגשו שוטרים בנאשם ממנו נדף ריח של אלכוהול וכשהודיעו לו שהוא מעוכב, השיב שאינו הולך לשום מקום. כשהגיעו עימו לתחנת המשטרה סירב לרדת מהניידת ואיים על השוטרים שיזיין אותם וישרוף אותם וירק לעברם.

על הליך זה חלות הוראות תיקון 113 לחוק העונשין, המחייבות קביעת מתחם עונש הולם לכל אחד מהאירועים בהם נטל הנאשם חלק וזאת על יסוד עקרון ההלימה. באשר לערכים החברתיים שנפגעו יש להזכיר את הצורך להגן על שלומה, בטחונה ושלוותה של המתלוננת, כמו גם על הצורך לספק לאנשי המשטרה ושירות בתי הסוהר, העומדים בחזית אכיפת החוק, סביבת עבודה מוגנת. עוד יש להזכיר את הפגיעה בסדרי שלטון הטמונה בהפרת צווי ביהמ"ש. כאן המקום לציין כי כל אחד מהאירועים המפורטים בכתבי האישום אינו מצוי ברף החומרה הגבוה של עבירות מעין אלה, ובהתאם לכך אף מידת הפגיעה בערכים אינה ברף העליון, אלא שעיקר החומרה במקרה זה בהצטברות המעשים לאורך זמן. בשים לב לנתונים אלה, לנסיבות ביצוע כל אחד מהמעשים ולפסיקה הנוהגת המוכרת לי היטב, אני סבור כי לצד האישום הראשון בכתב האישום בתיק העיקרי יש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי ל-6 חודשי מאסר בפועל ואילו לצד כל אחד משלושת האירועים האחרים, דהיינו האישום השני בכתב האישום העיקרי וכל אחד מכתבי האישום הנוספים, יש לקבוע מתחם עונש הולם הנע בין מאסר על תנאי לבין 8 חודשי מאסר בפועל.

לאחר שנקבעו מתחמי הענישה, יש מקום לגזור את הדין בתוך המתחמים, בשים לב למכלול הנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה אלא נוגעות יותר לנאשם עצמו, לעברו ולהתנהלותו. אציין כי לא התרשמתי כי קיימים במקרה זה שיקולים המצדיקים סטייה ממתחמי הענישה, לקולא או לחומרה. כאן המקום לציין את עברו המכביד של הנאשם בעבירות מסוג זה. כפי שציינתי, עיקר החומרה בתיקים שלפני נעוצה בחזרתיות ובהתנהגות הנשנית כלפי עובדי ציבור וכלפי אימו של הנאשם בבתי המשפט המגינים עליה. למרבה הצער, ניתן ללמוד מעברו של הנאשם כי הורשע כבר בני מקרים קודמים בשנים האחרונות, בביצוע עבירות דומות ואף נדון לעונשי מאסר משמעותיים, מבלי שיהא בכך כדי להשפיע על התנהגותו ולמנוע הסתבכויות חוזרות נוספות. כך הורשע הנאשם ונדון בשנת 2010 בגין עבירות אלימות דוגמת איומים, תקיפה והחזקת סכין וריצה עונש מאסר למשך 12 חודשים. בהמשך בשנת 2012 נדון בגין עבירות דומות ל-15 חודשי מאסר בפועל, זאת לצד מאסרים מותנים, אשר אחד מהם הינו בר הפעלה בתיק הנוכחי ואורכו 3 חודשים.

לצד דברים אלה אין להתעלם מנסיבותיו האישיות של הנאשם ולאחר ששמעתי את מרבית הטיעונים לעונש בדיון הקודם, מצאתי לנכון להורות על קבלת תסקיר מטעם שירות המבחן, על מנת שניתן יהיה לבחון אפשרות של מענה טיפולי לקשייו המרובים של הנאשם, וזאת במטרה לקטוע את המעגל בו הוא נתון מזה שנים. בתסקיר המונח לפני היום מתוארות בהרחבה נסיבותיו האישיות של הנאשם והקשיים המשמעותיים עימם הוא מתמודד, אשר כוללים בין היתר בעיות נפשיות מורכבות וכן התמכרות ארוכת שנים לסם מסוג קנבוס. עוד יש להזכיר את הצריכה המופרזת של האלכוהול והשימוש לרעה בתרופות פסיכיאטריות. כל אלה מצביעים על נזקקות טיפולית משמעותית, אלא שלמרבה הצער על אף ניסיונות טיפול רבים שנעשו לנאשם במסגרות שונות של תחלואה כפולה, כשלו כל אותם ניסיונות בשל התנגדות מצידו וקשייו לעמוד בדרישות ובכללי הטיפול. לנוכח ניסיון העבר ונתוני אישיותו, הערכת גורמי הטיפול הינה כי סיכויי השיקום שלו נמוכים. עוד עולה מהתסקיר כי הסיכון להישנות התנהגות אלימה הינו גבוה. שירות המבחן מעריך כי הנאשם זקוק לטיפול בתחום התחלואה הכפולה, הכולל מעקב פסיכיאטרי וגמילה מסמים ואלכוהול, אך במצבו כיום קיים ספק לגבי יכולותיו וכוחותיו להשתלב במסגרת מעין זו.

הנאשם וב"כ הציגו בפני שירות המבחן חלופת מעצר במסגרת חוות "גבעות עולם". שירות המבחן שלל חלופה זו בשל מאפייניה כמו גם לנוכח העובדה כי אין מדובר במסגרת טיפולית, הנמצאת בפיקוח משרד הרווחה או משרד הבריאות. לדיון היום התייצב מי שעומד בראש החווה, מר אברי רן, אשר הסביר באופן כן ואמין את מאפיינה של החווה ואת הרצון לסייע לנאשם ולשלבו במקום. אינני מקל ראש כלל ועיקר בדבריו וניכר כי הם נאמרו מתוך רצון אמיתי לסייע לנאשם. כמו כן, משכשלו כל הניסיונות עד היום, יש רק לקוות כי הנאשם ישכיל בעתיד למצוא לעצמו מסגרת שבה יוכל להתמודד עם קשייו בדרך מיטיבה, בין אם בחווה הזו או בכל מסגרת אחרת. מכל מקום, לגופו של עניין, מעבר לקשיים הנוגעים לכך שמדובר בחלופה בלתי מוכרת, הרי שמדבריו של מר רן עולה כי היא אינה עוסקת באופן מקצועי בשיקום ועל פי התרשמותי היא אף אינה ערוכה להתמודד עם קשייו המרובים של הנאשם, בין היתר בתחום ההתמכרות לסמים והשימוש לרעה באלכוהול ובתרופות פסיכיאטריות. על רקע זה לא מצאתי מקום לאמץ את החלופה המוצעת ולהורות על שחרורו של הנאשם ממעצר.

בסופו של יום, לנוכח הצטברות האירועים ולנוכח העבר המכביד והעדר אופציות טיפוליות, לא נותר לביהמ"ש אלא לקצוב את תקופת המאסר שירצה הנאשם, מתוך הבנה כי שיקול הגמול הינו השיקול הדומיננטי שנותר לביהמ"ש לשקול. ככל שמדובר בעבירות ההפרה, הרי שאלו אינן מופיעות בעברו של הנאשם והעונש הראוי להם נמצא בחלק התחתון של המתחם. שונה המצב לגבי עבירות האיומים וההתנגדות למעצר, אשר הינם חלק מדפוס המאפיין את הנאשם מזה שנים וגם עונשי מאסר ומאסר מותנה לא היה בהם כדי לשנות דפוס זה. בנסיבות אלה בגין עבירות אלה, יש לגזור את הדין בחלק העליון של המתחם. כפי שציינתי מדובר במעשים דומים ועל כן ראוי להשית בגינם עונש כולל אחד, וכך אעשה. על אף החומרה הרבה אותה ציינתי, יגזר על הנאשם בסופו של יום, עונש מאסר מתון, מתוך תקווה כי יהיה בכך כדי לעודדו למצות האופציות הטיפוליות העומדות בפניו לאחר שחרורו ממאסר. אני מוצא לנכון להבהיר לנאשם כי אם ישוב לאולמות ביהמ"ש בעתיד, בגין מעשים דומים, לא יוכל להלין אלא על עצמו, אם לא יעשה כן.

לאור כל האמור לעיל אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

1. מאסר בפועל למשך 7 חודשים.

2. אני מורה על הפעלת מאסר על תנאי למשך 3 חודשים אשר הוטל על הנאשם במסגרת תיק פלילי 42031-12-11. המאסר המותנה יופעל במצטבר כך שבסה"כ ירצה הנאשם 10 חודשי מאסר בפועל מיום המעצר – 18.6.14.

3. 6 חודשי מאסר על תנאי והתנאי הוא כי במשך 3 שנים מיום שחרורו מהמאסר לא יעבור אחת העבירות בהן הורשע, במסגרת כתבי האישום שבפני.

זכות ערעור בתוך 45 ימים.

<#3#>

ניתנה והודעה היום י"ב כסלו תשע"ה, 04/12/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי דורית סבג