הנאשם הורשע על פי הודאתו בעבירות של גניבת רכב, נהיגה בזמן פסילה וללא ביטוח, והפרעה לשוטר במילוי תפקידו, כמפורט בכתב האישום המתוקן.

על פי הנטען בכתב האישום המתוקן, בתאריך 13.6.13 חנתה משאית מ.ר. 2654815 בפתח תקווה.

ביום 14.6.13 התפרץ הנאשם למשאית ע"י שבירת זגוגית חלון הנוסע והניע אותה, תוך שבירת פלסטיק מתחת למתנע וגרימת נזק למתנע.

הנאשם נסע עד צומת שער אפרים ועצר בסמוך לתחנת דלק.

שוטרים שהגיעו למקום ראו את הנאשם במשאית במושב הנהג.

כאשר אחד השוטרים ביקש לפנות לנאשם, יצא הנאשם מהמשאית והחל לברוח מהמקום בריצה תוך כדי שהשוטרים צועקים לעברו "עצור, משטרה".

לאחר מרדף נתפס הנאשם ע"י השוטרים.

בזמנים הרלוונטיים עמדו כנגד הנאשם שתי הוראות פסילה, האחת מטעם לשכת ההוצל"פ והשנייה, התליית רשיון בגין שיטת הניקוד.

הנאשם נעצר ביום 13.6.13 והוא עצור עד תום ההליכים כנגדו.

עברו הפלילי של הנאשם

לבית המשפט הוגש גליון המרשם הפלילי של הנאשם, לפיו לנאשם תשע הרשעות קודמות.

בשנת 1992 הורשע בשלוש עבירות של שוד מזויין ונגזרו עליו 42 חודשי מאסר בפועל.

בשנת 1993 הורשע בעבירות של גניבת רכב ושבל"ר ונגזרו עליו 7 חודשי מאסר בפועל.

בשנת 1996 הורשע בהחזקת סם וכלים לצריכה עצמית ונדון למע"ת וקנס.

בשנת 1997 הורשע בעבירות של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו ותקיפת שוטר ונדון למע"ת ופסילה.

בשנת 2000 הורשע בעבירות של פריצה לרכב בכוונה לגנוב, חבלה במזיד ברכב וגניבה מרכב משנת 1995 ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות כולל הפעלת מאסר על תנאי.

בשנת 2000 הורשע בעבירת סיוע לסחיטה באיומים והוטלו עליו 3 חודשי מאסר בעבודות שירות.

בשנת 2001 הורשע בעבירה על חוק פיקוח מצרכים ושירותים ונדון למע"ת וקנס.

בשנת 2009 הורשע בעבירות של הפרעה לשוטר ונהיגה בקלות ראש ונדון למע"ת, קנס ופסילה.

בשנת 2012 הורשע בת"פ (שלום פ"ת) 14309-05-09 בעבירות של נהיגת רכב מנועי ללא רשיון והסעת שב"ח, משנת 2008, ונגזרו עליו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות וכן מאסר על תנאי של 6 חודשים ל- 3 שנים שלא יעבור עבירה על חוק הכניסה לישראל או עבירה של נהיגה ללא רשיון נהיגה תקף. כן הוטלו על הנאשם 3 חודשי פסילה על תנאי למשך 3 שנים שלא יעבור עבירות של נהיגה ללא רשיון רכב, ללא ביטוח או ללא רשיון נהיגה בתוקף. גזר הדין הוגש לבית המשפט.

בטרם מתן גזר הדין הופנה הנאשם לקבלת תסקיר שירות המבחן.

תסקיר שירות המבחן

בהתאם לאמור בתסקיר, הנאשם, בן 45 תושב טייבה, נשוי ואב לשלושה ילדים.

מסר כי סיים 12 שנות לימוד ללא קשיים מיוחדים ולאחר לימודיו החל לעבוד כנהג משאית.

צוין עברו הפלילי כעולה מגליון ההרשעות הקודמות שפורט לעיל.

נמסר כי הנאשם סיים לרצות עונש עבודות שירות מספר חודשים לפני מעצרו הנוכחי, ולא הצליח להשתלב בעבודה בתקופה זו, ועל כן התקיים מקצבת ביטוח לאומי.

נמסר כי לנאשם חובות כבדים והוא נתון בהליך של פשיטת רגל עקב ניהול כושל של חברת הסעות שהיתה בבעלות אביו המנוח.

לגבי העבירות הנוכחיות, הנאשם הודה בביצוען, יחד עם זאת, התייחס למצוקתו הכלכלית ולקשייו האישיים כגורמים המהווים "לגיטימציה" לביצוע העבירות. הנאשם התייחס למחיר האישי והמשפחתי שהוא משלם בעקבות מעורבותו בביצוע עבירות וכן הביע אמפטיה לנזק שגרם לנפגע וביטא רצון בשינוי התנהלותו.

ההתרשמות היתה כי לנאשם יכולות תעסוקתיות ומשפחתיות מצומצמות והוא ביטא רצון ראשוני בלבד לבדיקת התנהלותו העבריינית ולמציאת פתרונות אחרים למצוקותיו. בנוסף, הרושם שהתקבל הינו כי הנאשם מתקשה בוויסות דחפיו וצרכיו המידיים ופונה לפתרונות שוליים לאור מעורבות במעשי עבריינות באופן מתמשך. צוין כי הנאשם לא ערך במשך השנים נסיונות שיקום ואף כיום אינו מביע הבנה מלאה לחומרת מעשיו והתנהלותו.

לאור כל האמור לעיל, לא הומלץ על ענישה שיקומית, וההערכה היתה כי נאשם זקוק לענישה קונקרטית שבעזרתה יבין את חומרת מעשיו.

הטיעונים לעונש

ב"כ המאשימה טען כי מתחם הענישה הראוי במכלול העבירות בהן הורשע הנאשם הינו בין 18 חודשי מאסר ל- 30 חודשי מאסר.

נטען כי הנאשם גנב משאית ונהג עליה כשהוא בפסילה. נטען כי מדובר בעבירות קלות לביצוע וקשות לאכיפה והנאשם נתפס רק אודות לערנות השוטרים.

נטען כי העבירות מסכנות את הציבור בכללותו, ולא מדובר בפגיעה במתלונן ספציפי בלבד, ולכן יש להתייחס אליהן בחומרה. נטען כי בתי המשפט מתייחסים בחומרה לעבירות של נהיגה בזמן פסילה, ומטילים עונשי מאסר בפועל בגינן.

ב"כ המאשימה התייחס לתסקיר שירות המבחן, ממנו עולה כי הנאשם רואה בביצוע עבירות מענה לצרכיו הכספיים, ומכאן נטען כי קיימת מסוכנות מצדו גם כיום.

נטען כי המלצתה הסופית של קצינת המבחן, באופן חריג, הינה לענישה קונקרטית של מאסר בפועל.

ב"כ המאשימה התייחס לנסיבות שאינן קשורות לביצוע העבירה, ובהן עברו הפלילי של הנאשם שנטען כי הינו מכביד, וכולל 9 הרשעות קודמות בעבירות שונות. כן נטען כי לנאשם הרשעות רבות בעבירות תעבורה.

עוד נטען כי הנאשם ביצע את העבירות בעת שמאסר על תנאי בן 6 חודשים עומד ותלוי כנגדו מת"פ 14309-05-09, לאחר שהורשע שם בעבירה של נהיגה ללא רשיון.

ב"כ המאשימה הגיש פסיקה ביחס למתחם הענישה.

נטען כי בתיקי גניבת רכב בלבד הענישה הינה בין 15 ל- 30 חודשי מאסר, כאשר בתיק זה נטען כי המתחם צריך להיות גבוה מכך לאור הרשעתו של הנאשם בעבירות נוספות.

בת"פ 5078-04-13 מד"י נ' שטארה ואח' הורשע הנאשם 1 בסיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, גניבת רכב, כניסה לישראל שלא דין, הפרעה לשוטר ונהיגה ללא רשיון, זאת לאחר שהנאשם ניסה להימלט משוטרים שרדפו אחריו, לאחר שנעצר עם הרכב הגנוב במחסום. בית המשפט גזר על הנאשם שנתיים מאסר בפועל בגין העבירה של גניבת רכב. נגזרו עונשים נוספים - בגין סיכון חיי אדם בנתיב תחבורה נגזרו 4 שנות מאסר, ובגין הפרעה לשוטר וכניסה שלא כדין - 6 חודשי מאסר. נקבע כי חלק מהעונשים ירוצו בחופף וכן הופעל מאסר על תנאי, כך שסה"כ נקבע כי על הנאשם לרצות 5 וחצי שנות מאסר בפועל.

ברע"פ 7426-13 אלבז נ' מד"י הורשע הנאשם בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה בשכרות, נהיגה ללא ביטוח וללא רשיון. על הנאשם נגזרו 8 חודשי מאסר בפועל שאושרו בערכאות הערעור.

בע"פ 3248-13 סלאמה נ' מד"י הורשע הנאשם, בעל עבר תעבורתי מכביד, לאחר ניהול הוכחות, בעבירות של נהיגה בפסילה, נהיגה ללא ביטוח וללא רשיון ובית המשפט גזר עליו 30 חודשי מאסר בפועל וכן הפעיל מאסר על תנאי.

בעפ"ג 15725-05-09 אלעטאונה נ' מד"י הורשע הנאשם בשני מקרים של גניבת משאית ונגזרו עליו 30 חודשי מאסר בפועל בבית משפט השלום. בית המשפט המחוזי הקל בעונשו והעמידו על שנתיים מאסר.

נטען כי מתחם הענישה בתיק זה הינו כאמור בין 18 ל- 30 חודשי מאסר בפועל.

לאור כל האמור לעיל ובהתחשב במכלול הנסיבות עתר ב"כ המאשימה להשית על הנאשם 30 חודשי מאסר בפועל, הכוללים את הפעלת המאסר על תנאי, מאסר על תנאי מרתיע, קנס משמעותי, בהתייחס לכך שמדובר בעבירות רכוש, פיצוי לבעל המשאית, פסילה בפועל, הפעלת הפסילה המותנית במצטבר ופסילה מותנית.

ב"כ הנאשם טענה כי המתחם שנקבע בת"פ 5078-04-13 מד"י נ' שטארה אליו התייחס ב"כ המאשימה, נקבע לאור הרשעת הנאשם בעבירות חמורות נוספות של סיכון חיי אדם במזיד בנתיב תחבורה, כאשר באותו מקרה התקיים מרדף משטרתי, ועל כן הועמד מתחם הענישה על 15-30 חודשי מאסר.

ב"כ הנאשם ביקשה לתת לתסקיר שה"מ משקל מועט בלבד, וזאת לאור העובדה שקצינת המבחן ששימשה כקצינת מבחן מעצרים היא שכתבה את התסקיר, וזאת בניגוד לסעיף 21 א' לחוק המעצרים, לפיו תסקיר המעצר לא ישמש תסקיר מבחן לעניין העונש.

נטען כי על אף שהתיק עבר לשירות המבחן בטייבה, מסיבה לא ברורה הוא חזר לטיפולה של אותה קצינת מבחן שערכה את תסקיר המעצר, וזאת, כאמור, שלא כדין.

ב"כ הנאשם טענה כי מהתסקיר עולה כי הנאשם הודה בביצוע העבירות, גילה אמפתיה לנזק שנגרם והביע רצון בשינוי התנהגותו.

נטען כי מאסרו האחרון של הנאשם היה בשנת 1993, לפני כ- 21 שנה. כן נטען כי עברו הפלילי ברובו התיישן ומרבית העונשים שנגזרו עליו היו עונשי מאסר על תנאי. לאור זאת נטען כי עברו הפלילי ברובו הינו ישן, ובמרבית העבירות הוטלו עונשים קלים בלבד מה שמצביע על היותן עבירות קלות יחסית.

ב"כ הנאשם טענה כי מדובר במקרה של גניבת משאית, כאשר לא התקיים מרדף משטרתי, נגרם נזק מינורי למשאית שכוסה ע"י חברת הביטוח, וכן הנאשם פעל לבדו ולא נעזר בכלי פריצה.

נטען כי הנאשם נקלע לקשיים כלכליים לאחר שנפל קרבן להונאה ונותר עם חובות כבדים. נטען כי הנאשם ניסה להחזיר את החובות ללא הצלחה ופנה לשוק האפור לקבלת הלוואה, כך שכעת הוא נדרש להחזיר חובות גם לגורם זה.

נטען כי מעבר לקיומם של חובות כבדים אלה, על הנאשם לשאת בעול פרנסת המשפחה. נטען כי לנאשם 3 ילדים בגילאי 13-16 ואשתו אינה עובדת. נטען כי במצב זה הגיעה המשפחה עד פת לחם.

ב"כ הנאשם טענה כי לאור הלחץ הכלכלי הכבד בו היה נתון הנאשם בוצעו העבירות נשוא כתב האישום. נטען כי הנאשם עצור כבר קרוב ל- 8 חודשים במהלכם המשיכו נציגי ההוצל"פ להגיע באופן קבוע לבית.

נטען כי לאחרונה הוכרז הנאשם כפושט רגל וסכום חובותיו מגיע ל- 2,180,000 ₪. הוגשה רשימת תיקיו של הנאשם בהוצל"פ, וכן מכתבי ילדיו המבקשים התחשבות בית המשפט בנאשם.

בנוסף הוגש מכתבו של והנאשם בו הוא מביע חרטה עמוקה על מעשיו ומבקש את רחמי בית המשפט.

נטען כי המשפחה מצויה במצב כלכלי ירוד ביותר וכתוצאה מכך סובלת מקשיים רבים.

ב"כ הנאשם הגישה תעודה של הנאשם מתקופת מעצרו לפיה סיים בהצטיינות קורס השכלה.

נטען כי הנאשם משלם מחיר על מעשיו וכי המעצר משמש עבורו גורם מרתיע וכי כיום הוא מבין שפניה לעבריינות אינה יכולה לפתור את מצוקותיו.

נטען כי המשאית הוחזרה לבעלים וכי למשאית נגרם נזק מינורי בלבד.

ב"כ הנאשם הגישה פסיקה בענין מתחם הענישה הראוי.

בת"פ 57279-01-12 מד"י נ' שי כהן גנב כל אחד מהנאשמים קטנוע בצוותא עם חברו, וכן סייע לאחר לגנוב קטנוע נוסף. בית המשפט קבע מתחם ענישה שבין מאסר על תנאי ל-8 חודשי מאסר בפועל. באותו מקרה נגזרו על הנאשם 1 - 3 חודשי מאסר בעבודות שירות ועל הנאשם 2 נגזרו 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

ת"פ 27988-04-12 מד"י נ' דרוויש הורשעו הנאשמים, בעלי עבר פלילי, בעבירות של סיוע לפריצה לרכב, סיוע לגניבה מרכב והונאה בכרטיס אשראי. בית המשפט גזר על הנאשמים 6 חודשי מאסר בעבודות שירות.

בת"פ 9235-02-13 מד"י נ' אבו הנייה הורשע הנאשם בעבירות של כניסה לישראל שלא כדין, גניבת רכב, נהיגה פוחזת והפרעה לשוטר. באותו מקרה פעל הנאשם יחד עם אדם אחר והתרחש מרדף של השוטרים אשר הסתיים באירוע תאונתי. בית המשפט קבע מתחם ענישה שבין 8 – 18 חודשי מאסר, וגזר על הנאשם 12 חודשי מאסר בפועל.

נטען כי בכל בתי המשפט רף הענישה אינו עולה 18 חודשי מאסר, אף כאשר מדובר בגניבת רכב עם עבירות נלוות.

נטען כי יש לקחת בחשבון נסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה ובהן, גילו הלא צעיר של הנאשם, הודייתו בהזדמנות הראשונה, הבעת חרטה, עבר פלילי שברובו התיישן, חלוף שנים רבות ממאסרו האחרון והרקע לביצוע העבירות – מצבו הכלכלי הקשה ודאגתו לפרנסת משפחתו.

נטען כי הנאשם שוהה בתנאי מעצר כ- 7 וחצי חודשים והתנהגותו במעצר הינה התנהגות למופת.

לאור כל האמור לעיל, עתרה ב"כ הנאשם להשית על הנאשם עונש של 9 חודשי מאסר בפועל, בהתאם למתחם ובהתחשב בנסיבותיו האישיות, כאשר המאסר על תנאי יופעל בחופף.

הוגשה טבלת פסיקה.

דיון

מאחר שעסקינן בצבר עבירות שבוצעו סימולטנית באירוע אחד, אני רואה לנכון לקבוע מתחם ענישה אחד למכלול העבירות.

העבירות שביצע הנאשם פגעו הן ברכוש יקר ערך של החברה בעלת המשאית, והן סיכנו את בטחון ציבור המשתמשים בדרך, נהגים והולכי רגל, בנהיגתו של הנאשם על כלי רכב כבד כמשאית, כשרשיונו בפסילה עקב ריבוי עבירות תעבורה.

הפגיעה בערכים המוגנים הינה חמורה, הן בפן הכספי והן בפן הבטיחותי, לנוכח העובדה שמדובר במשאית ולא בכלי רכב קל כמו קטנוע, או רגיל כמו רכב פרטי.

בנסיבות אלה, מתחם הענישה הראוי הינו בין 15 ל-24 חודשי מאסר בפועל.

לנאשם עבר פלילי מכביד בעבירות נגד הרכוש אך מרבית עברו הינו ישן, ובעשר השנים האחרונות נזקפו לחובתו בעיקר עבירות נגד הסדר הציבורי.

התסקיר שניתן לגביו מצביע על תפיסת עולם בעייתית ומלמד על מסוכנות נמשכת ועל זלזול בנורמות חוקיות מציבות גבול לדחפיו התועלתניים, אך יחד עם זאת נראה כי סנקציית המעצר הממושך היתה בעלת השפעה מרסנת וגרמה להפנמת המחיר הכבד הכרוך בפעילותו העבריינית, לו ולמשפחתו.

יש לזקוף לקולא את נטילת האחריות, חסכון הזמן השיפוטי, ומצבו הכלכלי הקשה שעמד בבסיס הסתבכותו הפלילית לאחר שנים של רגיעה יחסית, ותפקודו החיובי במעצר.

לאחר ששקלתי את מכלול הנסיבות לחומרא ולקולא, אני גוזרת על הנאשם את העונשים הבאים:

16 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו – 14.6.13.

אני מפעילה את המאסר המותנה של 6 חודשים מת"פ 14309-05-09 כשמתוכו חודשיים במצטבר למאסר שהוטל והיתרה בחופף לו.

בסה"כ על הנאשם לרצות 18 חודשי מאסר בפועל, החל מיום מעצרו.

כמו כן אני גוזרת עליו שמונה חודשי מאסר על תנאי למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה מסוג פשע כנגד הרכוש.

6 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה מסוג עוון כנגד הרכוש (למעט סעיף 413) או עבירה של נהיגה ללא רשיון.

3 חודשי מע"ת למשך שלוש שנים, שלא יעבור עבירה של הפרעה לשוטר במילוי תפקידו.

6 חודשי פסילה בפועל, החל מיום שחרורו. מאחר שאין לנאשם רשיון נהיגה בתוקף, אין צורך בהפקדת הרשיון.

6 חודשי פסילה על תנאי למשך שלוש שנים משחרורו, שלא יעבור עבירה של גניבת רכב, שבל"ר או נהיגה ללא רשיון.

נוכח מצבו הכספי והשתת מאסר ממושך, איני גוזרת עליו קנס.

הודעה זכות הערעור תוך 45 יום.

ניתנה היום, ד' אדר תשע"ד , 04 פברואר 2014, במעמד הצדדים.

חתימה