1. לבקשת עו"ד פלץ, ב"כ שאקו יורם והילה, אשר יכונו להלן: "הקונים", קבעתי מועד לדיון במעמד הצדדים.

2. ענייננו בדירת החייבים הידועה כגוש 6540 חלקה 92/52 ברחוב משה סנה 12 בהרצליה (להלן: "הנכס"). ביום 6/3/13 חתמו החייבים על הסכם למכירת הנכס לקונים תמורת סך 2,035,000 ₪.

כיוון שלטובת בנק מזרחי טפחות בע"מ (להלן: "הבנק") נרשמו משכנתאות על הנכס, פתח הבנק ביום 10/6/13 תיק הוצל"פ למימוש המשכנתא, משלא עמדו החייבים בהחזר ההלוואות.

תיק ההוצל"פ נושא מספר 01-52980-13-7.

3. הבנק טוען, כי הוא נושה מובטח. ב"כ המנהל המיוחד בדיון שהתקיים היום הביעה הסתייגות מטענת ב"כ הבנק ולפיה הבנק הוא נושה מובטח לגבי מלוא הסכום הנטען על ידי הבנק בבקשה אשר הוגשה על ידו (בקשה מספר 5), אך לצורך הדיון שהתקיים בפני, אין צורך להכריע ביחס לרכיב הסכום שבו הבנק הוא נושה מובטח ובין רכיב אחר (אם קיים רכיב כזה), שלגביו הוא אינו נושה מובטח.

נושא זה יידון כאשר יברר המנהל המיוחד את תביעות החוב ואין צורך בהכרעה בעניין בשלב זה.

4. הבנק הגיש בקשה לתיק ההוצל"פ להתיר לו להמשיך לנקוט בהליכי מימוש הנכס במסגרת הליכי ההוצל"פ ובקשתו הוגשה בהסכמת הקונים.

נטען בבקשה, כי ביום 5/11/13 הודיע ב"כ הבנק למנהל המיוחד על הליכי המימוש על ידי הבנק.

צוין, כי התברר לאחר שהבנק נקט בהליכי ההוצל"פ, כי עוד ביום 6/3/13 חתמו החייבים על הסכם למכירת הנכס לקונים וכי ביום 7/3/13 נרשמה הערת אזהרה לטובת הקונים. הקונים מסרו לב"כ הבנק כי הם שילמו לחייבים על חשבון התמורה סך 200,000 ₪ ונותר להם לשלם סך 1,835,000 ₪ מתוכם הפקידו בנאמנות סך 200,000 ₪ בידיו הנאמנות של עו"ד אליוב אך הם לא יכולים להשלים את העסקה שכן הנושים השונים של החייבים הטילו עיקולים רבים על הנכס וכן החייבים "מנצלים" את המצב ואינם משתפים פעולה עם הקונים ומסרבים לפנות את הנכס, דבר אשר אילץ את הקונים להגיש תביעה לאכיפת הסכם ותביעת פינוי נגד החייבים.

ב"כ הבנק טען, כי בירור התביעות עלול להימשך במשך תקופה ארוכה ואין הצדקה לעכב את מימוש הליכי המשכנתא ולגרום לכך שלחובות יצטברו ריביות חריגות.

צוין, כי אם הבנק ימתין לסיום ההליכים המשפטיים בין הקונים לבין החייבים, יתרת החובות המובטחים במשכנתאות תעלה על יתרת התמורה שנותרה לתשלום.

5. המנהל המיוחד בתגובה אשר הגיש לבקשה טען, כי אין הצדקה למימוש הליכי ההוצל"פ על ידי הבנק וכי בירור שערך, העלה, כי קיים ספק אם המחיר שבו נמכר הנכס לקונים הוא מחיר המשקף את הערך האמיתי של הדירה ואם הרכישה נעשתה בתום לב.

נטען, כי התמורה על פי ההסכם עם הקונים נמוכה בכ- 10% ממחירי עסקאות אחרות באזור.

בכל מקרה, נטען, כי מימוש הנכס צריך להיעשות בפיקוחו של בית משפט של הפש"ר ובפיקוח הכנ"ר על מנת למקסם את התמורה שתתקבל ממכירת הנכס מעבר לסכומים המובטחים במשכנתא לטובת כלל הנושים.

הכנ"ר בתגובה אשר הוגשה הצטרף לתגובת המנהל המיוחד.

6. בדיון שהתקיים היום שינו ב"כ המנהל המיוחד וב"כ הכנ"ר את עמדתם הראשונית בכל הקשור לאישור ההסכם שבין הקונים והחייבים וסברו, כי בנסיבות העניין ועל מנת למנוע הצטברות ריבית חריגה על המשכנתאות וכן על מנת להימנע מהוצאות נוספות הקשורות בפרסום הדירה למכירה על ידי בעל תפקיד, יש לקבל את עמדת הקונים ולאשר להם להשלים את העסקה.

כלומר - אין צורך לחתום על הסכם מכר כיוון שהסכם כזה נחתם לפני זמן רב, אלא יש צורך לאפשר לקונים לקדם את השלמת העסקה. כלומר – מחיקת העיקולים הרובצים על הנכס וכך יתאפשר להם לקבל את המשכנתא (לטענתם, הם כבר קיבלו אישור עקרוני לכך), ולהעביר את תמורת המכר.

ב"כ הקונים הדגיש, כי כאשר הקונים ביקשו לקבל משכנתא על הנכס נערכה שמאות על הנכס על ידי הבנק ממנו הם מבקשים לקבל ממשכנתא וניתן לראות כי אין בעייתיות בסכום המכר.

ב"כ המנהל המיוחד וב"כ הכנ"ר קיבלו את עמדתו של ב"כ הקונים.

7. החייבים בתגובה אשר הגישו טענו, כי הקונים הפרו את הסכם המכר. טענו כי בשל אילוצים כלכליים הם נאלצו לקבל את שירותי עורך הדין אשר ייצג גם את הקונים. טענו כי המשא ומתן למכירת הנכס בוצע בתנאים לא שוויוניים. הקונים התחייבו לשלם במעמד חתימת ההסכם 200,000 ₪ וכן סכום נוסף של 200,000 ₪ כנגד הצגת מכתב כוונות אך ביום שהוצג מכתב הכוונות – יום לאחר חתימת ההסכם סירבו הקונים להעביר את הסכום של 200,000 ₪ תוך שעו"ד אליוב אשר ייצג את שני הצדדים ציין, כי הוא משאיר את התשלום השני בנאמנות בניגוד לתנאי הסכם המכר.

החייבים טענו, כי החוזה הופר הפרה יסודית על ידי הקונים וכי סכום המכר נמוך משמעותית מהסכום שניתן היה לקבל וכן ביקשו להורות על בדיקת היקף גובה החוב המובטח.

8. לאחר שעיינתי בטיעוני הצדדים ושמעתי את דבריהם, אני סבורה, כי אין מקום להורות על מימוש הנכס במימוש הליכי הוצל"פ ע"י הבנק, שכן אין צורך בכך והנכס כבר נמכר לקונים עוד לפני נקיטת הליכי ההוצל"פ ואף לפני שנפתחו הליכי הפש"ר בחודש יוני 2013.

משניתן צו כינוס נכסים ממילא מעוכבים כל ההליכים בהם נקטו הנושים ובסמכותו של בית המשפט של הפש"ר להורות על ביטול עיקולים אשר הוטלו במסגרת תיקי הוצל"פ פרטניים ולפיכך, אין צורך בהסכמה של הנושים לביטול העיקולים.

המנהל המיוחד הביע הסכמתו לביטול העיקולים ואף ב"כ הכנ"ר סבור, כי יש מקום להורות על ביטול עיקולים שהוטלו במסגרת תיקי ההוצל"פ הפרטניים ולפיכך, ניתן להורות כבר במסגרת ההליך שלפני על ביטול עיקולים שהוטלו במסגרת הליכי הוצל"פ ולאפשר לקונים לממש את ההסכם אשר נחתם.

אבהיר בעניין זה, כי אם קיימות טענות לצד זה או אחר להסכם בדבר הפרת ההסכם וזכאות לפיצוי בגין ההפרה, ניתן יהיה כמובן להגיש בקשה מתאימה לקבלת אישור להגשת תביעה והבקשה תיבחן לגופה לאחר קבלת עמדת המנהל המיוחד וב"כ הכנ"ר.

אציין למען הסדר הטוב, כי במסגרת המרצת הפתיחה 23713-05-13 במסגרתה ביקשו הקונים גם לבטל את העיקולים על הנכס, ניתנה החלטה ביום 25/6/13 ובמסגרתה נקבע:

"בנסיבות אלה, אני מורה בהסכמת המשיבים 1 – 6 על ביטול העיקולים שנרשמו לטובתם על הדירה.

כמו כן, ימחק העיקול שנרשם לטובת הנושה ישראל דוד, תיק הוצל"פ 18-12068-13-8 וזאת על יסוד התחייבותם של המבקשים להפקיד כאמור לעיל, את יתרת כספי התמורה בקופת ביהמ"ש".

במקרה דנן, כספי התמורה יופקדו ממילא בקופת הפש"ר – כך שהנושים יוכלו ליהנות מהתמורה לפי דיני הנשייה בהליכי פש"ר.

9. אציין, כי גם ב"כ הבנק לא מתנגד לכך שההסכם שנחתם מול הקונים יקודם, ובלבד שהתמורה תשולם על ידי הקונים בהקדם ולא תתעכב באופן שיוביל לצבירת חוב הפיגורים.

10. לאור האמור לעיל, ומשלא שוכנעתי, כי ביטול ההסכם מול הקונים, יוביל למיקסום התמורה לנושים, שכן הליך מכר כפוי באמצעות בעל תפקיד כרוך בהוצאות משמעותיות ובכל פרק הזמן שיחלוף עד לאישור הסכם מול קונה אחר יתפחו הריביות החריגות המגיעות לבנק הממשכן, אני מורה על ביטול העיקולים אשר הוטלו במסגרת הליכי ההוצל"פ על הנכס וככל שיתרת התמורה תשולם על ידי הקונים בתוך 45 יום מהיום לידי המנהל המיוחד, ניתן יהיה לקדם את רישום הזכויות בדירה על שם הקונים כפוף להוראות כל דין.

למותר לציין, כי על החייבים גם לפנות את הנכס.

כל עוד לא יסתיים בירור גובה החוב המובטח של הבנק, ברור כי לא יועברו כספים מתוך תמורת המכר לנושים האחרים.

11. המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.