ב"כ המאשימה: עוה"ד תמיר גינדין ונדב רייכמן

ב"כ הנאשם: עו"ד גיא גור

רקע

1. 1. הנאשם הורשע בהתאם להודאתו בשני אישומים, כאשר בכל אחד מהם הורשע בעבירה של הפרת הוראה חוקית, לפי סעיף 287(א) לחוק העונשין, תשל"ז- 1977.
2. 2. על-פי המתואר בעובדות האישום הראשון, ביום 8.4.13 הוצא נגד הנאשם צו הגנה במעמד צד אחד על ידי כב' השופטת יוכבד גרינוולד-רנד. בין היתר נקבע:
3. א. אסור למשיב להיכנס לדירה בה מתגוררת המבקשת או ברדיוס 500 מ' בקרבתה.
4. ב. איסור הטרדה של המבקשת בכל דרך ובכל מקום, לרבות טלפונית ומקום עבודתה.
5. ג. הצו יעמוד בתוקפו עד לשמיעת הבקשה במעמד הצדדים ביום 14.4.13.
6. ביום 14.4.13 התקיים דיון, אך הנאשם לא התייצב, ובית המשפט האריך את תוקפו של צו ההגנה למשך 6 חודשים נוספים (להלן: "ההוראה החוקית 1"). בתאריך ה- 14.6.13, בשעה 11:30, הגיע הנאשם לביתה של המתלוננת, אמו, והחל דופק בדלת, אך המתלוננת סירבה לפתוח לו את הדלת והנאשם עזב את המקום. בהמשך, בשעה 16:30 הגיע שוב הנאשם לבית המתלוננת, נכנס לבית למספר דקות ויצא. בשעה 19:10 הגיע הנאשם בשלישית לבית המתלוננת ונקש על הדלת. המתלוננת סירבה להכניסו. מיד ובסמוך, הגיע שוטר למקום ועצר את הנאשם.
7. 3. על-פי המתואר בעובדות האישום השני, ביום 16.6.13 שוחרר המשיב בתנאים לאחר שנעצר בעקבות הפרת ההוראה החוקית 1, שם נקבע בין היתר:
8. א. התייצבות במשטרה לפי דרישה.
9. ב. החשוד לא יתקרב לבית אמו ולא ייצור קשר בביתה למשך 180 יום, לרבות אי יצירת קשר (להלן: "ההוראה החוקית 2").
10. בתאריך ה- 19.6.13, בשעה 22:03, הגיע הנאשם לבית המתלוננת והחל צועק. בעקבות צעקותיו, יצאו השכנים מביתם והחלו להתווכח עם הנאשם. במקביל הוזמנה משטרה למקום, אשר עיכבה את הנאשם.

טיעוני הצדדים

1. 4. לטענת ב"כ המאשימה, עוה"ד תמיר גינדין ונדב רייכמן, מדובר בנאשם בן 48, רווק, אשר מנהל לאורך שנים אורח חיים שולי והתמכרותי. לחובתו של הנאשם 20 הרשעות קודמות בעבירות איומים, אלימות, עבירות כלפי שוטרים, הפרת הוראה חוקית, סמים, רכוש, החזקת סכין ועוד. עיון בכתב האישום יכול בנסיבות מסוימות להיראות לא חמור, אך העבר הפלילי של הנאשם מדבר בעד עצמו. נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר על תנאי של 3 חודשים. הנאשם סובל מבעיות התמכרות קשות, ואינו שולט בדפוסי התנהגותו. לצווי ההרחקה שמטילים נגד הנאשם אין משקל מאחר שהוא שב ומפר אותם. המאשימה טענה כי העונשים שמוטלים על הנאשם אינם מרתיעים אותו, ולכן עתרה להטלת מאסר בפועל ארוך ומרתיע על הנאשם במצטבר למאסר המותנה שתלוי נגדו, התחייבות להימנע מעבירה והרחקה מבית המתלוננת.
2. 5. לטענת ב"כ הנאשם, עו"ד גיא גור, המקרה דנן הינו מקרה של כשל של החברה שאמורה לטפל בחלשים שבינינו ולא להזניחם או לזרוק אותם מאחורי סורג ובריח. לאו דווקא אמו של הנאשם, המתלוננת, חוששת מהנאשם, אלא היא לעיתים אך מבוהלת לראות את הנאשם חוזר זב דם לאחר שהכו אותו. אין לשפוט את הנאשם על סמך עברו הפלילי, שכן התיק הנוכחי נובע מהיותו של הנאשם מחוסר דיור, ולכן הוא שב לבית אמו. הנאשם מחוסר אמצעים כלכליים, סוציאליים, מחוסר תמיכה משפחתית, משתמש באדולן. ב"כ הנאשם עתר להארכת המאסר המותנה שתלוי ועומד נגד הנאשם ולחילופין, להפעלת המאסר המותנה בחופף לעונש שיוטל בגין תיק זה.
3. 6. הנאשם עצמו טען כי עברו הפלילי הינו ישן, במשך כ-18 שנים הוא לא ריצה מאסר עד לשנים האחרונות.

דיון

1. 7. לאחר ששמעתי את טיעוני הצדדים, סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה קצרה, וזאת לצד הפעלת המאסר המותנה.

קביעת מתחם העונש ההולם

1. 8. קביעת מתחם העונש ההולם למעשה העבירה שביצע הנאשם נעשית בהתאם לעקרון המנחה בענישה, שהינו קיומו של יחס הולם בין חומרת מעשה העבירה בנסיבותיו ומידת אשמו של הנאשם, ובין סוג ומידת העונש המוטל עליו. לשם קביעת מתחם העונש ההולם, בהתאם לעקרון ההלימה, יש להתחשב בערך החברתי שנפגע, במידת הפגיעה בו, במדיניות הענישה הנוהגת ובנסיבות הקשורות בביצוע העבירה.
2. 9. במקרה דנן, הערך החברתי אשר נפגע הינו הגנה על ערך כיבוד אכיפת החוק, וכן הגנה על המתלוננת, אמו של הנאשם.
3. 10. בחינת מידת הפגיעה בערך המוגן מובילה למסקנה כי נגרמה פגיעה ממשית בערך המוגן. הנאשם הגיע מספר פעמים לביתה של המתלוננת, שב והתדפק על דלתה למרות שהיה בתוקפו צו אשר מורה לו להתרחק מביתה של המתלוננת וממנה ולמרות שהמתלוננת שבה וסירבה להכניסו לביתה.
4. 11. בחינת מדיניות הענישה הנוהגת מעלה כי במקרים דומים הוטלו על נאשמים עונשים במנעד רחב, כמפורט להלן:
5. בעפ"ג (מח' מרכז-לוד) 568-09-10 ביטון נ' מדינת ישראל (10.11.10), התקבל ערעורו של נאשם, אשר הורשע בצירוף תיקים בביצוע שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית ובעבירה של החזקת סם לצריכה עצמית. בית המשפט המחוזי הקל לעונש של 4 חודשי מאסר במצטבר לעונש אחר שריצה הנאשם (ותקופה נוספת בחופף), חלף 8 חודשי מאסר במצטבר לעונש האחר שריצה הנאשם.
6. בת"פ (כ"ס) 13966-12-09 מדינת ישראל נ' בכר (26.1.10), הורשע הנאשם בביצוע שתי עבירות של הפרת הוראה חוקית, ונדון ל-6 חודשי מאסר בפועל, יחד עם הפעלת מאסר מותנה, סה"כ 6 חודשים.
7. בת"פ (אי') 35101-06-10 מדינת ישראל נ' בניטה (25.5.11), הורשע הנאשם, בצירוף תיקים, בביצוע עבירות של הפרת הוראה חוקית ובהחזקת סמים מסוכנים לצריכה עצמית, ונדון למאסר בפועל למשך 30 ימים ולהתחייבות.
8. בת"פ (ראשל"צ) 3745/09 מדינת ישראל נ' פאר (2.7.12), הורשע הנאשם בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית, ונדון לשירות לתועלת הציבור בהיקף של 150 שעות ולהתחייבות.
9. בת"פ (ב"ש) 5160/08 מדינת ישראל נ' אבו טהה (2.5.10), הורשע הנאשם בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית, ונדון למאסר על תנאי ולהתחייבות.
10. בת"פ (אשד') 54553-02-11 מדינת ישראל נ' בן שימול (11.10.12), הורשע הנאשם בביצוע עבירה של הפרת הוראה חוקית, ונדון למאסר על תנאי ולהתחייבות.
11. 12. במסגרת הנסיבות הקשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 ט' לחוק), יש ליתן את הדעת לשיקולים הבאים:
12. א. הסיבות שהביאו את הנאשם לבצע את העבירה; הנאשם הגיע לביתה של המתלוננת, אמו, בשל כך שהינו חסר דיור.
13. 13. בהתאם לתיקון 113 לחוק העונשין (סעיף 40 יג'), סבורני כי מתחם העונש ההולם הינו החל מעונש מאסר על תנאי וכלה ב-7 חודשי מאסר בפועל.

סוגיית הסטייה מן מהמתחם

1. 14. במקרה דנן, לא קיימים שיקולים אשר מצדיקים סטייה מהמתחם, לחומרה או לקולא. שיקול ההגנה על שלום הציבור אינו רלוונטי. השיקול השיקומי אף הוא אינו מן העניין.

גזירת העונש המתאים לנאשם

1. 15. בגזירת העונש המתאים לנאשם, בגדרי מתחם העונש ההולם, יש להתחשב בנסיבות שאינן קשורות בביצוע העבירה (סעיף 40 יא'). במסגרת זו מן הראוי ליתן את הדעת לנסיבות הבאות:
2. א. הפגיעה של העונש בנאשם, לרבות בשל גילו; מובן כי עונש מאסר בפועל יפגע בנאשם, על אף העובדה שזה לו אינו מאסרו הראשון מאחורי סורג ובריח.
3. ב. נטילת האחריות של הנאשם על מעשיו, וחזרתו למוטב או מאמציו לחזור למוטב; הנאשם נטל אחריות למעשיו והודה בביצועם.
4. ג. נסיבות חיים קשות של הנאשם שהייתה להן השפעה על ביצוע מעשה העבירה; הנאשם מכור לחומרים פסיכו-אקטיביים והינו מחוסר דיור. משפחתו של הנאשם נואשה מהסיכוי שהנאשם ייגמל וישתקם.
5. ד. עברו הפלילי של הנאשם או העדרו. לחובתו של הנאשם 20 הרשעות קודמות בביצוע עבירות אלימות, רכוש, סמים ועוד. הנאשם נדון לתקופות מאסר ארוכות לריצוי מאחורי סורג ובריח. נגד הנאשם תלוי ועומד מאסר מותנה חב הפעלה של 3 חודשים.
6. 16. עוד יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת היחיד בגדרו של המתחם, וזאת בשים לב לעברו הפלילי המכביד של הנאשם ולמאסר המותנה של 3 חודשים שתלוי נגדו, שלא היה בו כדי להרתיעו מלבצע את העבירות. כן יש ליתן את הדעת לשיקול הרתעת הרבים בגדרו של המתחם.
7. 17. באיזון בין השיקולים השונים סבורני כי יש לגזור על הנאשם עונש מאסר בפועל לתקופה קצרה, וזאת לצד הפעלת עונש המאסר המותנה במצטבר לעונש שמוטל בגין תיק זה. איני סבור כי ניתן להורות על הארכת התנאי כעתירת ההגנה, וזאת הואיל והתנאי הינו חב הפעלה. כמו-כן, לא קיימת הצדקה להפעלת התנאי בחופף שהרי הטלת התנאי נועדה למנוע בדיוק את מעשי הנאשם בתיק זה.
8. 18. בשולי הדברים יש לציין כי בגזר הדין הקודם שניתן בעניינו של הנאשם, הורתה כב' השופטת עינת רון כי העתק גזר הדין יועבר למנהלת מח' הרווחה בעיריית פתח-תקווה, מתוך תקווה כי מחלקת הרווחה תירתם לטיפול בעניינו של הנאשם. סבורני כי מן הראוי להפנות בשנית את עניינו של הנאשם לגורמי הרווחה בעיריית פתח-תקווה מתוך תקווה כי הפעם יימצא פתרון לעניינו של הנאשם.
9. סוף דבר
10. 19. אשר על-כן, הנני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:
11. א. חודש וחצי מאסר בפועל, בניכוי ימי מעצרו מיום 14.6.13-16.6.13 ומיום 19.6.13 ועד היום.
12. ב. הפעלת המאסר המותנה של 3 חודשים שהוטל על הנאשם בת"פ (פ"ת) 14294-04- 12 מדינת ישראל נ' ברגיג (30.10.12) במצטבר לעונש שמוטל בגין תיק זה, כך שסה"כ ירצה הנאשם 4 חודשים וחצי של מאסר בפועל בניכוי ימי מעצרו.
13. ג. 5 חודשי מאסר על תנאי, לבל יעבור הנאשם במשך 3 שנים מיום שחרורו מן המאסר עבירה של הפרת הוראה חוקית.
14. מזכירות בית-המשפט תשלח העתק גזר הדין למחלקת הרווחה בעירית פתח-תקווה.
15. זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי תוך 45 ימים.

ניתן היום, כ"ו תשרי תשע"ד, 30 ספטמבר 2013, במעמד הצדדים.