1. לפני תביעת שיבוב בגין נזקי תאונה שארעה לרכב המבוטח על ידי התובעת ביום 12.12.12.
2. המדובר ב"תאונת שרשרת" כאשר רכב התובעת היה האמצעי מבין שלושת כלי הרכב המעורבים.
3. המחלוקת בין הצדדים הינה בשאלה האם רכב התובעת נהדף אל עבר הרכב שלפניו כתוצאה מפגיעת רכב הנתבעים ברכבו, כנטען בכתב התביעה, או שמא פגע ראשית ברכב שלפניו ורכב הנתבעים פגע בו כשהוא מצטרף לתאונה קיימת, כנטען בכתב ההגנה.
4. בדיון שהתקיים בפניי היום העידו נהגת רכב התובעת והנתבע 1 (להלן "הנתבע"). בנוסף הוגשו לעיוני טפסי ההודעה לחברות הביטוח ותמונות הנזק ברכב התובעת.

נהג הרכב הראשון ב"שרשרת" לא הובא לעדות.

1. נהגת התובעת העידה כי הייתה בדרכה מגדרה לתל אביב והיה פקק בדרך. באיזשהו שלב עצרה והייתה התקדמות מאוד איטית, פגע בה רכב מאחור והדף אותה קדימה וכתוצאה מכך פגעה ברכב שלפניה. לטענת נהגת התובעת מוקדי הנזק מחזקים את גרסתה משום שאם הייתה פוגעת קודם ברכב שלפניה הייתה עושה זאת חזיתית. נהגת התובעת נדרשה לתת הסבר לפגיעה בפינה הימנית הקדמית של רכבה וטענה כי מדובר אולי בנזק קודם.
2. הנתבע העיד כי ראה את הרכב שלפניו בולם בפתאומיות, בלם מהר ובסופו של דבר פגע בו. לטענת הנתבע ניסה לברוח מהתאונה, סטה ימינה ופגע בצד הימני האחורי של רכב התובעת עם החלק האמצעי שמאלי של רכבו. בעדותו הנתבע לא זכר לומר אם שמע "בום" או אם ראה מה קרה בין הרכב שלפניו לרכב שקדם לו והפנה לטופס ההודעה אודות התאונה שם ציין שרכב התובעת פגע ראשית ברכב שלפניו ורק לאחר מכן הוא פגע ברכב התובעת.
3. בטופס ההודעה לתובעת מצויים פרטי נהג הרכב הראשון, אשר אין ספק כי עדותו הייתה שופכת אור על אופן התרחשות התאונה. אשר על כן אי הבאת נהג הרכב הראשון לעדות רובצת לפתחה של התובעת אשר עליה הנטל להוכיח תביעתה.
4. מבחינת עדויות הנהגים אל מול הנזק ברכב התובעת, סבורני כי לא ניתן להתעלם מכך שרכיב העבודות במוקד הנזק הקדמי כמעט כפול מרכיב העבודות במוקד הנזק האחורי. נתון זה מלמד על כך שהפגיעה בחלק הקדמי גדולה מהפגיעה בחלק האחורי ומשכך יכול להעיד על פגיעה ראשונה עם החלק הקדמי ופגיעה שנייה חלשה יותר בחלק האחורי, באופן המתיישב ומחזק את גרסת נהג הנתבעת בדבר הצטרפותו לתאונה קיימת.
5. סיכומו של דבר, בפניי גרסת נהגת התובעת אל מול גרסת הנתבע. גרסת נהגת התובעת עקבית ככל שתהיה אין בה די כשלעצמה בכדי להרים את הנטל המוטל על התובעת להוכחת התביעה. מעבר לעדות נהגת התובעת, לא הביאה התובעת ראיה כלשהי אשר יש בה כדי להטות את הכף לטובתה ויותר מכך ככל שניתן להסיק מעוצמת הפגיעות ברכב התובעת כפי שעולה מחוות דעת השמאי, על סדר הפגיעות הרי שזו תומכת בגרסת הנתבעת.
6. לאור כל הדברים האמורים סבורני כי התובעת לא הרימה את הנטל המוטל עליה להוכחת תביעתה ועל כן אני דוחה את התביעה ומחייבת אתת התובעת לשלם לנתבעים שכר עדות הנתבע בסך 300 ש"ח ושכר טרחת עורך דין בסך 2,000 ש"ח.

המזכירות תשלח פסק הדין לצדדים בדואר.

ניתן היום, י' אב תשע"ד, 06 אוגוסט 2014, בהעדר הצדדים.