בפני בקשת המבקש לפי סעיף 230 לחוק סדר הדין הפלילי (נוסח משולב) התשמ"ב – 1982 (להלן – "חסד"פ") העותר להאריך לו המועד להישפט על דו"ח – הודעת תשלום קנס מס' 27110290098 שעניינה שימוש בפלאפון וזאת בטענה ששלח בדואר רגיל את בקשתו להישפט.

לאחר שעיינתי בבקשת המבקש ובתגובת המשיבה הגעתי למסקנות הבאות:

1. בתאריך 8/11/2012 נמסר לידי המבקש הדו"ח הנדון סמוך למקום ביצוע העבירה על ידי השוטר שהבחין בביצועה, והמבקש אישר קבלת הדו"ח בחתימת ידו.

2. טענתו של המבקש כי שלח בדואר רגיל בקשה להישפט אינה נתמכת בכל ראיה חיצונית או אחרת, שיש בה כדי לאמת טענה זו.

3. פנייה ראשונה בנושא נעשתה רק בתאריך 6/3/2013, בה ביקש המבקש להודיע על רצונו להישפט, אך בקשתו נדחתה עקב חלוף הזמן המותר לכך.

4. לפי סעיף 229 (ח2) לחסד"פ רואים במבקש בנסיבות העניין, כמי שהורשע על ידי בית משפט מוסמך ונגזר דינו לתשלום הקנס לפי הדו"ח.

5. "הרשעה" כאמור הופכת להיות חלוטה בתום 30 יום מיום 12/2/2013, ולכן ניתן לראות בבקשה מיום 6/3/2013 כבקשה לביטול ה"הרשעה" האמורה לפי סעיף 229 (ח2) לחסד"פ.

6. בקשה לביטול "הרשעה" כאמור כפופה לכללי סעיף 130 (ח) לחסד"פ, הדורשים הגשתה תוך 30 יום מתום 90 הימים הנקובים להודעה על הרצון להישפט, בתוך הנמקה שיגרם עיוות דין למבקש אם ההרשעה לא תבוטל.

7. בדו"ח צוינה תגובת הנהג כדלקמן: "אני הייתי ברמזור אדום והשוטר ניגש אלי ..." בשים לב לעובדה שקיימת מחלוקת בין הפוסקים בדבר קיומה של עבירת הפלאפון בעת עצירת רכב ברמזור אדום, סבורני שנושא זה צריך לבוא על פתרונו בשמיעת הראיות לגבי מצבו של הרכב עת השוטר הבחין בשימוש שעשה המבקש ברמזור האדום.

8. בנסיבות האמורות ומחמת הצורך ליתן החלטה עניינית בנושא, אני סבור שיהיה זה נכון וצודק להיעתר לבקשה.

9. סוף דבר:

א. מקבל בקשת המבקש ומאריך לו המועד להישפט על הדו"ח הנזכר לעיל.

ב. בשים לב לעובדה שהמבקש לא התייחס להוראות הקובעות הרשומות בטופס הדו"ח והמחייבות אותו לשלוח את הבקשה להישפט בדואר רשום ועצם הצורך לחידוש ההליך, ומכוח סעיף 130 (ט') לחסד"פ, אני מחייב המבקש לשלם הוצאות לטובת אוצר המדינה בגין הצורך לחידוש ההליכים בסך של 400 ₪ וזאת תוך 60 יום מיום מתן החלטה זו.

ג. המזכירות תשלח ההחלטה זו אל מפנ"א ת.ד. 120 פתח תקוה, עם העתק לצדדים, וכן תעביר שובר תשלום ההוצאות אל המבקש.

ניתנה היום, כ"ז אלול תשע"ג, 02 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.