לפני: כב' השופט משה טוינה

נציגת ציבור (עובדים) – גב' פסה מרקוביץ'

נציג ציבור (מעבידים) – מר יאיר כפיר

החלטה

1. החלטה זו עניינה בקשה שהגיש מר סולימאן זיאדנה (להלן – "המבקש") ועניינה מתן צו עשה זמני אשר במסגרתו התבקש בית הדין, להורות על העסקתו של המבקש כעובד של המועצה האזורית נווה מדבר (להלן – "המשיבה 1") והמשך עבודתו בפועל כקצין ביקור סדיר (קב"ס) בישובים ובמוסדות החינוך שבתחומי המשיבה 1 (הידועים בשם ישובי ציר דימונה).

2. קודם שנידרש לבקשה נשוא ההחלטה, נקדים ונביא את העובדות הבאות, שהן הבסיס לבקשה שלפנינו והן כדלקמן:

א. עד לראשית שנת 2003 הפעילה ויישמה מדינת ישראל (המשיבה 4) את הוראות חוק חינוך חובה לטובת האוכלוסייה הבדואית המתגוררת בישובים לא מוכרים על ידי משרד החינוך באמצעות גוף הקרוי "רשות החינוך לבדואים בנגב".

ב. בראשית שנת 2003 הוקמה המועצה האזורית אבו בסמה, בין היתר על מנת לאכלס בישובי קבע שבתחומה ובאחריותה המניציפלית, את האוכלוסיה הבדואית אשר מתגוררת באופן ארעי באזור המשולש באר שבע-דימונה-ערד.

ג. בסמוך לאחר כינונה של המועצה האזורית אבו בסמה, עובדי "רשות החינוך לבדואים בנגב" נקלטו, במועצה האזורית אבו בסמה כעובדי הרשות.

ד. ביוני 2011 מינה מנכ"ל משרד הפנים ועדת חקירה אשר התבקשה לבדוק ולהמליץ על שינוי תחום השיפוט של המועצה האזורית אבו בסמה על רקע קשיים בפעילות הרשות האמורה. קשיים שמקורם באתגרי הפיתוח שעמדו בפני הרשות והיקף השטח שבאחריותה.

ה. בעקבות המלצות ועדת החקירה, חדלה המועצה האזורית אבו בסמה להתקיים ביום ה-6.11.12. במקומה הוקמו שתי מועצות אזוריות נפרדות – המועצה האזורית נווה מדבר (המשיבה 1) והמועצה האזורית אלקסום (להלן – "המשיבה 2").

ו. עם ביטול המועצה האזורית אבו בסמה והקמת המועצות האזוריות – משיבה 1 ומשיבה 2, העובדים אשר הועסקו על ידי המועצה האזורית אבו בסמה, הועברו לאחת מבין שתי המועצות האזוריות שהוקמו. יוצא מכאן, שהחל מחודש דצמבר 2012 עובדיה לשעבר של המועצה האזורית אבו בסמה הם עובדים של המשיבה 1 או של המשיבה 2 בהתאם לחלוקה שנעשתה באותו מועד.

3. עד כאן הרקע העובדתי הכללי הנוגע לבקשה נשוא החלטה זו ומכאן, לעובדות המתייחסות למבקש ולבקשה והן כדלקמן:

א. המבקש נקלט לעבודה ב"רשות החינוך לבדואים בנגב" בתפקיד קצין ביקור סדיר בשנת 2002. עם ביטול "רשות החינוך לבדואים בנגב", בהעברת עובדי הרשות למועצה האזורית אבו בסמה, הועבר המבקש יחד עם כלל עובדי "רשות החינוך לבדואים בנגב" למועצה האזורית ונקלט כעובד במועצה האזורית אבו בסמה.

ב. עם ביטול המועצה האזורית אבו בסמה; הועבר המבקש לעבוד כעובד של המועצה האזורית אלקסום (המשיבה 2) באותו תפקיד אותו מילא ב"רשות החינוך לבדואים בנגב", ובמועצה האזורית אבו בסמה – דהיינו תפקיד קצין ביקור סדיר.

ג. בפועל, החל מדצמבר 2012 מקבל המבקש שכר ומועסק על ידי המשיבה 2.

ד. בסוף חודש מרץ 2012 מונה ד"ר תומר לתפקיד ראש המועצה במשיבה 2; בסמוך לכניסתו לתפקיד הובאו לידיעתו של ד"ר תומר חשדות על עבודה נוספת בה מעורב המבקש ללא אישור ועל עבירות ומחדלים אחרים המתייחסים לאופן בו ממלא המבקש את תפקידו כקב"ס.

ה. בסמוך לפני ה-7.4.13 פנה המבקש למר רחמים יונה, הממונה על המשיבה 1 וביקש את "העברתו והעסקתו" על ידי המשיבה 1. בתשובה לאותה פניה כותב מר רחמים יונה למבקש במכתב מיום 7.4.13:

"שיבוץ העובדים למועצות החדשות נעשה לפני כ-5 חודשים משיקולים שונים תוך התייעצות עם מנהלי המחלקות. היום עם בחירת ראש מועצה חדש לאלקסום, בקשתך להעברה תישקל על ידי ראש המועצה החדש ד"ר יצחק תומר".

ו. ביום ה-7.5.13 זומן המבקש לבירור לפני ד"ר תומר. מפרוטוקול ישיבת הבירור עולה כי נושא הבירור עניינו שניים. האחד, חשד לעבודה נוספת והשני העדרות מהעבודה בשל מעצר עליו דיווח המבקש כחופשה.

ז. במהלך הבירור טען המבקש כי אין לקיים את הבירור בפני ד"ר תומר, בשעה שהוא משמש כקב"ס בישובים ובמוסדות החינוך שהם בתחומי הרשות של המשיבה 1; והוא עצמו לטעמו עובד המשיבה 1.

ח. ביום ה-27.6.13 הוגשה הבקשה נשוא החלטה זו.

4. את התמונה העובדתית מבקשים אנו להשלים בעובדות לכאורה, שנכון לשעה זו הן רלוונטיות לענייננו כדלקמן:

א. עד לפירוקה של המועצה האזורית אבו בסמה והקמת שתי רשויות נפרדות, המשיבה 1 והמשיבה 2 הועסק המבקש כקב"ס, בעיקר על הציר הידוע כציר דימונה, ציר שהוא היום, באחריות המשיבה 1.

ב. במקביל למבקש הועסק מר איאד אבו סולב כקב"ס בישובים ובמוסדות חינוך הידועים כציר ערד.

ג. עם זאת יש להדגיש כי גם קודם לפירוקה של המועצה האזורית אבו בסמה, ועובר לפירוק היה המבקש אחראי על אוכלוסיות ומוסדות חינוך שהן על ציר ערד (דוגמת הישוב טראבין).

ד. בהתאם להחלטת משרד החינוך הבאה לביטוי בכתובים מיום 19.5.13 מתן שירותי החינוך לפזורה הבדואית הן זו שבשטח המועצה האזורית נווה מדבר (משיבה 1) והן זו שבתחומי המועצה האזורית אלקסום (המשיבה 2) – תינתן על ידי המועצה האזורית אלקסום (המשיבה 2). יוצא מכאן כי כל אותם עובדי חינוך ובכללם המבקש אשר עיסוקם במתן שירותי חינוך לתושבי הפזורה הבדואית (בישובים הלא מוכרים) – שהם בתחום המועצה האזורית המשיבה 1 – אמורים להיות מועסקים, על ידי המשיבה 2.

5. עד כאן העובדות לכאורה שהן הבסיס לטענות הצדדים בפנינו ומכאן לטענות הצדדים.

6. לטענת המבקש, יש לראות בו כמי שהוא עובד המשיבה 1 וזאת מאחר ועבודתו בפועל לפני ואחרי פירוקה של המועצה האזורית אבו בסמה היא לאוכלוסיה ולמוסדות החינוך שבתחומי האחריות של המשיבה 1. לטענת המבקש צו העשה הזמני נועד להבטיח את העסקתו כעובד המשיבה 1, ולמנוע פגיעה בזכויותיו כעובד.

7. לטענת המשיבים דין הבקשה להדחות. לעניין זה העלו המשיבים שתי טענות מקדמיות, האחת, טענת שיהוי והשניה חוסר תום לב. בהקשר זה טענו המשיבים כי המבקש השהה את פנייתו לבית הדין, וזו הוגשה שישה חודשים ויותר לאחר שיבוצו של המבקש כעובד המשיבה 2. המשיבים הוסיפו, לחוסר תום לב בבקשה, מקום שהבקשה באה על מנת למנוע את בירור הטענות המשמעתיות והאחרות המתייחסים לאופן תפקוד המבקש. לגוף הבקשה טענו המשיבים כי משהסמכות לחלוקת העבודה, היא בידי המעביד; ומכאן שבעת הפירוק של המועצה האזורית אבו בסמה, היתה המועצה האזורית אבו בסמה מוסמכת בעצה אחת עם המשיבות 1 ו-2 לקבוע את חלוקת האחריות וכפועל יוצא את חלוקת העובדים של המועצה האזורית אבו בסמה שפורקה בין המשיבות 1 ו-2. המשיבים הוסיפו כי לאור עמדת משרד החינוך לפיה כלל שירותי החינוך לתושבי הפזורה הבדואית, יינתנו על ידי המשיבה 2 – הטענה לפיה יש לראות במבקש כעובד המשיבה 1, מאחר והוא, נותן שירותים לאוכלוסיה בפזורה שמתגוררת בתחומי המועצה האזורית המשיבה 1 – היא טענה שנעדרת בסיס.

8. לטעמנו יש ממש בטענות המשיבים לשיהוי וחוסר תום לב. כאן המקום לחזור ולהזכיר כי הבקשה הוגשה כשישה חודשים לאחר פירוקה של המועצה האזורית אבו בסמה ושיבוצו של המבקש כעובד המשיבה 2. הבקשה עצמה הוגשה רק לאחר שהחלו אותם הליכי בירור המתייחסים לעבירות משמעת ומחדלים של ממש בעבודתו של המבקש. רק לסבר את האוזן נעיר כאן כי בהקשר זה הפנו המשיבים לפרופיל של חברת כוח אדם א.ס.א. כוח אדם ובעלי מקצוע ולפיו:

"א.ס.א. שירותי כוח אדם הינה חברה שהוקמה לפני שנתיים ומנוהלת על ידי סולימאן זיאדנה (המבקש, הוספה שלי – ט.מ.). החברה מספקת שירותי כוח אדם וניקיון למוסדות ציבוריים, מפעלים ועוד. בין לקוחות החברה נמנים דרך הים (פלמחים), אדום התפלה (אשקלון), מעגן מיכאל (התפלת מים)... ועוד".

נוסיף עוד כי דף פרופיל החברה מפנה למספר טלפון של המבקש.

כך גם הציגו המשיבים בטופס הודעה ליציאה לחופשה בחתימת המבקש מיום 8.9.11 עד 15.9.11, ימים בהם היה התובע במעצר בעבירה של איומים (ראה: פרוטוקול הדיון מ.י. 17308-09-11 מדינת ישראל נ' זיאדנה).

9. יוצא מכאן כי הבקשה שבפנינו קשורה קשר הדוק לאותם חשדות המיוחסים למבקש, ובעיתוי שבו הוגשה, היא מכוונת למנוע את בירור אותם חשדות כפי שעולה בבירור מדבריו של המבקש בישיבת הבירור שקיים איתו ד"ר תומר:

"סלימאן – אני מבין. אני לא עובד של אלקסום, לכן אין מקום לקיים את הבירור".

10. שעה שהבקשה לצו עשה זמני היא בקשה שמין היושר – השיהוי וחוסר תום הלב בהם נגועה הבקשה שלפנינו – מצדיקים את דחיית הבקשה על הסף.

11. על זאת נוסיף שלא שוכנענו במידה הדרושה למתן צו עשה זמני כי סיכויי התביעה העיקרית לכאורה ככל שתוגש, מצדיקים מתן צו עשה זמני. זאת, משנמצא כי כלל שירותי החינוך לאוכלוסיה בפזורה הבדואית בישובים הלא מוכרים, אשר היו בעבר באחריות המועצה האזורית אבו בסמה, ניתנים החל משנת הלימודים הקרובה על ידי המשיבה 2. מכאן, שהטענה כי יש לקבוע כי המעביד בשירותו מועסק המבקש הינו המשיבה 1 בשל העובדה כי בפועל נותן המבקש שירותים לאוכלוסיה ולמוסדות החינוך שהם בתחומי האחריות של המשיבה 1 היא טענה הנעדרת בסיס.

12. סוף דבר – הבקשה נדחית. משנדחתה הבקשה ישלם המבקש הוצאות המשיבות 1 ו-2 בסך של 2,500 ₪. משיוצג המשיב 3 על ידי המשיבות 1 ו-2 ומשלא התבקשה תגובת המשיבה 4, אין צו להוצאות ביחס למשיבים אלה.

13. ככל שעומד המבקש על המשך בירור התביעה יגיש הודעה מטעמו לבית הדין עד ליום 15.9.13; היה ועומד המבקש על בירור התביעה יגישו הנתבעים כתבי הגנה עד ליום 15.10.13. המזכירות תקבע דיון מקדמי בתביעה בתחילת חודש נובמבר 2013. על המועד תישלח המזכירות לצדדים הודעה בנפרד.

ניתנה היום, כ"ג אלול תשע"ג, (29 אוגוסט 2013), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.