<#2#>

נוכחים:

ב"כ העותר עו"ד אלי כהן

ב"כ המשיב 2 עו"ד מירב פליישר לוי

פרוטוקול

ב"כ העותר: חוזר על העתירה.

ב"כ המשיב 2: מגישה כתב תשובה ומכתב נפגעת העבירה.

ב"כ העותר:

ההחלטה שלא לענות לבקשת העותר נשענת על חוות דעת מב"ן על כך שמשיבה 1 קבעה שמדובר בעונש קל ביותר והוסיפה שאין חילוקי דעות, אינני יודע מאיפה לקחה זאת ושעמדת הקורבן ומרכז נגה מתנגדים. זאת ההחלטה של וועדת השחרורים.

כמובן שהמשקל הגדול ניתן לחוות דעת מב"ן, לפי הערכתי זה הכריע את הכף.

מול חוות דעת מב"ן הוגשו שתי חוות דעת של פרופ' סילבה שבעצם פגש בעותר 4 פעמים ושוחח המטפלים שלו וכתב שתי חוות דעת מפורטות. וועדת השחרורים בחרה להעדיף את חוות דעת מב"ן ללא הסבר.

קורה לא אחת שחוות דעת פרטית מתקבלת על ידי בית משפט.

הייתי בפני הוועדה והיא לא הסתכלה בחוות הדעת של סילבן ואין שום התייחסות לכך בהחלטה. יתירה מכך, לא הסתכלה בתוכנית השיקום, שהיא תוכנית רצינית מאוד שמחזיקה הרבה דפים וחתומות עליה שתי מטפלות מאוד מוכשרות.

הוועדה לא בחנה את חוות הדעת, אולי אם היתה בוחנת אותה היתה נותנת יותר משקל מאשר חוות דעת מבן. לא יכול להיות שלא התייחסו לחוות הדעת של פרופ' סילבן.

בדיון בפני הוועדה חוות הדעת של סילבן כלל לא נפתחה ואף אחד לא ראה אותה.

אם היו אומרים שהחליטו להעדיף חוות דעת מב"ן מנימוקים אלה ואלה, אני מבין. אבל לא כך היה.

לא קראו ולא פתחו את חוות הדעת של פרופ' סילבן. לא יכול להיות שלא התייחסו אליה במילה אחת.

איך אנו יכולים לבקר את ההחלטה הזו אם אין שום התייחסות. איך אפשר לבקר אותה. אולי הוועדה טעתה? אם היתה אומרת שהיא מעדיפה חוות דעת מב"ן.

ב"כ המשיב 2:

היתה התייחסות למסקנה הסופית. היא כן התייחסה ועניינית.

ב"כ העותר:

נניח החלטת מב"ן מופרכת, איך נוכל לבקר את זה? מי שחתומה גב' אסולין פגשה אותו פעם אחת בלבד, ביום 12.12.12. פעם אחת הגב' פגשה אותו.

אני נותן נתונים, הוא נפגש לצורך חופש עם אדם אחר ממב"ן, אבל לצורך חוות הדעת של מבן הוא נפגש פעם אחת עם גב' אסולין בתחילת מאסרו. היא כותבת זאת מפורשות. הוא התחיל את המאסר חודשיים או חודש קודם, באוקטובר. עם פרופ' סילבן הוא נפגש 4 פעמים.

אין תהליך טיפולי ולא קיים. פרופ' סילבן פגש אותו בשנת 2012. הוא פגש אותו לפני גב' אסולין ופעם אחרי גב' אסולין. בין לבין הוא עבר טיפול. הוא פגש אותו 3 פעמים, הוא כותב.

הוא עבר טיפול קבוצתי ופרטני. אם הוועדה היתה קוראת את חוות הדעת שהוגשה. הוא עבר שנה וחצי טיפול מסיבי, כמעט יום יומי, על ידי 3 קרימינולוגים, דנה קייזר, ד"ר כרמי וד"ר נמרוד שני, השתתף בקבוצות, עשה טיפול פרטני, אחרי כל הטיפול הזה וההתחלה של המאסר הוא נפגש באחת מחופשותיו עם פרופ' סילבן, ישב עימו שעה וחצי וכתב חוות דעת חדשה, אז הגיע למסקנה שמסוכנותו היא מינימאלית.

הוא כותב על גב' אסולין שהחלטותיה מבוססות מחלקן על השעות לא מוכחות. אומר שבעיניו עדיפות הוכחות שהתקבלו על בסיס מגע ממושך מאשר על בסיס של בדיקה חד פעמית. הוועדה לא צריכה להתייחס לזה? אנו מתייחסים בזלזול להחלטות שלה.

זו עבירה ראשונה ומאסר ראשון. חוות הדעת של מב"ן לא עמדה לבד, היה צריך לבחון חוות דעת נגדי. האמא נמצאת פה, שילמה במיטב כספה לצורך טיפולים במשך שנה וחצי.

העותר החל טיפול אינטנסיבי מיד לאחר שחרורו ממעצר. ברגע שנעצר נאמר לו על ידי החוקר שהוא עשה בשתי הזדמנויות מעשים מגונים באותה קטינה. הוא הודה ופירט והודה בחמש הזדמנויות. זה לא עבריין, אלא בחור משכיל שיש לו בעיה והוא מודע לבעיה והוא הלך לטיפול. המשפחה מאוד תומכת, עוזרת.

לאחר ששמעתי את דברי בית המשפט ושוחחתי עם בנות משפחת העותר, אני מסכים למחיקת העתירה.

<#3#>

פסק דין

בהסכמת בא כוח העותר בשם העותר, אנו מוחקים את העתירה.

<#4#>

ניתן והודע היום כ"ד אב תשע"ג, 31/07/2013 במעמד ב"כ הצדדים.