<#2#>

נוכחים:

ב"כ העורר עו"ד סיון חיימוב

ב"כ המשיבה עו"ד דקלה פוגל

העורר לא הובא

פרוטוקול

ב"כ העורר:

העורר לא הובא מאחר ונקבע לו היום דיון גם בבית משפט השלום ואני מוכנה לקיים את הדיון בהעדרו.

לעניין הבריחה – זו הייתה בגלל טיפול תרופתי שהעורר טוען כי לא התאים לו ואני מסכימה כי אין ספק שהוא לא צריך היה לברוח. הוא טען כי מדובר במצבו הנפשי וכי הוא קיבל תרופות שלא מתאימות לו.

מדובר בעבירה שהיא לא מהרף הגבוה, מדובר בבחור צעיר בן 21 עם שתי הרשעות קודמות ואני סבורה כי לכל הפחות יש צורך ששירות המבחן יבדוק את העניין.

<#3#>

החלטה

לא ביקשתי תגובת המשיבה.

ערר על החלטת בית משפט השלום בפתח תקווה (כב' השופטת קמיר-וייס), בה הורתה על מעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים כנגדו.

כנגד העורר הוגש כתב אישום ביום 27.5.13 המייחס לו עבירה של התפרצות לבניין שאינו דירת מגורים וקשירת קשר לביצוע פשע, כשלצדו של כתב האישום בקשה למעצרו של העורר עד תום ההליכים המשפטיים.

בדיון שהתקיים ביום 2.6.13 עתרה ב"כ העורר להורות על שליחתו של העורר לבדיקה פסיכיאטרית ובית משפט קמא נעתר לבקשה.

במהלך ההסתכלות נמלט העורר מבית החולים גהה, ולאחר שנתפס הוגש כנגדו כתב אישום בגין בריחה ממשמורת חוקית והפרעה לשוטר, ולצדו בקשה למעצר עד תום ההליכים המשפטיים.

חוות הדעת הפסיכיאטרית קבעה כי העורר כשיר לעמוד לדין.

בית משפט קמא סבר כי אין מקום להורות על עריכת תסקיר בעניינו של העורר בשל העובדה כי לא ניתן היה לאתרו בבית אמו, שם טען שהוא מתגורר, אך האם טענה כי הוא אינו מתגורר איתה, בשל עברו הפלילי, בשל העובדה כי לחובתו מאסר על תנאי חב הפעלה ולאור בריחתו ממשמורת חוקית.

תנאי בלעדיו אין לבחינת חלופה הוא כי ניתן ליתן אמון בנאשם.

אמון כזה לא ניתן ליתן בעורר אשר הצליח, למרות גילו הצעיר, לצבור לחובתו הרשעות בעבירות רכוש, בעבירות אלימות קשות (תקיפה הגורמת חבלה של ממש, חבלה כשהעבריין מזוין, פציעה) כשעוד בהיותו נער נקבע כי ביצע עבירות אלימות ורכוש ונידון לצו מבחן לתקופה של שנה.

לצד אלה קיים מאסר על תנאי חב הפעלה וחוסר יכולת, למצער קושי באיתורו של העורר, אשר טען כי הוא מתגורר בבית אמו, אך אמו שללה זאת מכל וכל.

בנסיבות אלה, צדק בית משפט קמא משהורה על מעצרו עד תום ההליכים המשפטיים של העורר, ולפיכך הנני דוחה את הערר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום כ"ד תמוז תשע"ג, 02/07/2013 במעמד הנוכחים.

מיכל בוניאל