חברת סימון ע. אינטרנשיונל בע"מ הינה החייבת בתיק מימוש משכון שמספרו 13-05005-11-0, שעניינו מימוש משכון בהתייחס למקרקעין הידועים כגוש 18007, חלקה 75, תת חלקות 17, 16 ו- 68, שנפתח ביום 10/4/11.

בין המערער ובין אחיו, אמר סימון והחייבת בתיק, התנהלו ומתנהלים הליכים בבית משפט לענייני משפחה, ביחס לזכויות בנכסים שונים, לרבות הבעלות במניות של החייבת.

מדובר בערעור שני, לאחר שהערעור הראשון בתיק רע"צ 2223-10-12 הוחזר הדיון, בהסכמה, לכב' הרשם, כדי לקיים דיון ולדון בטענות הצדדים גופם.

צד ג' העלה בפני שאלה של סמכות עניינית של כב' הרשם, לממש משכון על יסוד טופס רישום משכון ברשם החברות ומסמך זה אין בו כדי להוות משכון ו/או משכנתא לצורך ביצועו בין כתלי לשכת ההוצאה לפועל.

המערער הינו צד ג' בתיק ההוצאה לפועל ולא החברה החייבת ולכן מועלית שאלה כבדת משקל של מעמדו של צד ג' בהעלאת טענה של חוסר סמכות עניינית של לשכת ההוצאה לפועל, לאכוף ולבצע את מימוש המשכון נשוא תיק ההוצאה לפועל, כאשר החייבת עצמה ובעל המניות ביום פתיחת תיק ההוצאה לפועל, כלל לא טרחו להעלות טענות אלו ואף מסכימים גם לחוב וגם למימוש.

בין לבין, הוגשה הודעה על ידי כונס הנכסים ללשכת ההוצאה לפועל, לפיה, בעל המניות החייבת ומנהלה, מר סימון אמר, הודיעו לכונס הנכסים כי החברה החייבת ומנהלה קיבלו על עצמם מלוא החוב לבנק מזרחי והם מסכימים על פסיקת שכר טרחת כונס בתיק ההוצאה לפועל ומסכימים עוד יותר, כי המערער כאן, צד ג', פטור מחיובים כלפי הבנק וכי החייבת מסכימה גם לתשלום החוב בגין שכר טרחת כונס ובין החוב נשוא תיק מימוש המשכון וכנגד תשלום כל החוב, מסכימים כי לא תמומש המשכנתא וייסגר תיק ההוצאה לפועל.

על יסוד הודעה זו, הגיש צד ג' הודעה לפיה יש לקבל את הערעור ולחייב בהוצאות.

נוכח העובדה, כי השאלה אם תיק ההוצאה לפועל בגין מימוש המשכון נפתח כדין או לא נפתח כדין, הועלה לא מפי החייבת עצמה אלא על ידי צד ג' ובשים לב לכך, שלאור הודעת החייבת שהיא פורעת את החוב ומבקשת לבטל את כל החיובים של המערער ומבקשת לבטל את מימוש המשכנתא וסגירת תיק המימוש, השאלות שהועלו במסגרת ערעור זה, הפכו לשאלות תיאורטיות גרידא ואין מקום לדון בהן.

מעבר לשאלה המעניינת כשלעצמה, שהערעור מציב בפני ביחס לסמכות המהותית של לשכת ההוצאה לפועל, הערעור מציב בפני שאלה לא פחות מעניינת מצד המשיבה, לפיה מה מעמדו של צד ג' בהעלאת טענה מסוג זה, בפרט כאשר החייבת בתיק לא מעלה טענה מסוג זה ובפרט כאשר בית המשפט לענייני משפחה, שדן בסכסוך בין האחים והחייבת, הורה שהדרך הראויה לממש את הנכס, היא באמצעות לשכת ההוצאה לפועל, אך נוכח פירעון החוב מטעם החייבת עצמה, כל השאלה הפכה לשאלה תיאורטית ואין מקום לדון בה.

בשל פירעון החוב בידי החייבת וסגירת תיק ההוצאה לפועל, הערעור בפני אינו סב על מצב עובדתי שריר וקיים, אלא עניינו תרחיש תיאורטי ובית המשפט אינו נדרש לשאלות תיאורטיות כאשר בסיס הערעור כבר אינו רלבנטי.

אין באי דיון בשאלה כזו מונעת את הצדדים להתדיין בהליך אחר, ככל שהמערער חפץ בכך, במידה ונגרם לו נזק בגין כך, לנקוט בהליך ולהעמיד את השאלות שמעורר כאן ביחס לגרימת הנזק, במידה ויהיו לו טענות בעניין זה. מכל מקום, בשאלות המהותיות בתיק זה, שעניינן מעמד המערער כצד ג' בהעלאת טענת הסמכות המהותית ובשאלת הסמכות המהותית, הפכו שתי השאלות בעקבות פירעון החוב במסגרת התיק, לשאלות תיאורטיות בלבד, שאין מקום לדון בהם.

הצורך להכריע בשאלות, אינו נובע מעצם הערעור, אלא מהליכים עתידיים וצפויים כאלה ואחרים בין הצדדים, שראוי לעשות אותם במסגרת הנכונה ולא במסגרת תיק זה.

על כן, אני מורה על מחיקת הערעור ובנסיבות העניין, לא מצאתי להשית הוצאות.

ניתן היום, כ"ב ניסן תשע"ד, 22 אפריל 2014, בהעדר הצדדים.