עסקינן בתביעה לפינוי מושכר בהתאם לפרק ט"ז 4 לתקנות סדר הדין האזרחי 1984.

רקע עובדתי

1. לצורך הצגת התמונה המלאה, יובאו להלן העובדות שאינן במחלוקת והרקע ליחסים בין הצדדים.
2. כן יצוין, כי במקביל להליך זה, מתנהל הליך נוסף שעניינו תובענה כספית לחיוב תשלום, בין השאר, דמי השכירות, אך עניינו של פסק דין זה בתובענה לפינויו של המושכר בלבד.
3. על פי עובדות כתב התביעה, התובע הינו הבעלים הבלעדיים בנחלה 27 במושב מנוחה (להלן: "המקרקעין" / "המושכר " בהתאמה), אותה קיבל על פי הסכם העברה ללא תמורה מיום 3/5/09 שנערך בין התובע לבין אביו המנוח של התובע, בנימין מרדכי, אשר היה בעלי הזכויות בנחלה.
4. הנתבע הינו המשכיר והמחזיק במקרקעין.
5. ביום 21/10/05, נחתם הסכם שכירות בין אביו של התובע לבין אביו של הנתבע, משה קומרז', לפיה ניתנה לו זכות שימוש במושכר עד ליום 20/10/2025 בתמורה של 60,000 ₪ עבור 10 השנים הראשונות, קרי עד ליום 20/10/2015. (להלן: "ההסכם הראשון")
6. לפני כשלוש שנים, עם מותו של אביו של התובע, התגלע סכסוך בין הצדדים על רקע ההסכם הראשון ולאחר דין ודברים בין הצדדים וסכסוכים משפטיים שונים, חתמו הצדדים על הסכם חדש (להלן: "ההסכם השני") ביום 17/3/13, לפיו ישלם הנתבע לתובע סך של 60,000 ₪ בגין כל שנת שכירות, תשלום שיבוצע מראש.
7. התובע טען במסגרת כתב התביעה כי הנתבע לא שילם מאומה בגין דמי השכירות ולפיכך מדובר בהפרה עיקרית ויסודית של תנאי הסכם השכירות ועל כן יש לבטל את הסכם השכירות ולהורות על פינויו המידי של המושכר.
8. מנגד, טען הנתבע בכתב ההגנה כי דמי השכירות שולמו במלואם ועל כן יש לדחות את התביעה.
9. מטעם התובע העידו אלי לוי והתובע בעצמו . מטעם הנתבע העידו, לירון שבת, אילן שבת ושרון קומרז' אחיו של הנתבע.
10. הצדדים סיכמו טענותיהם בעל-פה בתום שמיעת הראיות.

תמצית טענות התובע

1. הנתבעים לא הרימו את נטל ההוכחה ולא הראו ראשית ראייה שאכן שולמו דמי השכירות לתובע.
2. מעדויות הנתבע ובייחוד מעדותו של שבת אילן, עד מרכזי, התגלו סתירות, אי דיוקים וסילופים ועל כן אין מקום להתבסס על עדותו.
3. מהימנותה של ההקלטה שצורפה על ידי הנתבע, מוטלת בספק.
4. הנתבע לא סיפק הסבר ברור ומשכנע בנוגע לכספים ששולמו בין צדדי ג' ועל כן לא ניתן לקבוע כי מדובר בכספי דמי השכירות.

תמצית טענות הנתבע

1. הנתבע השקיע בשטח השכור כ-7 מיליון שקל ושהה בו משנת 2005, בהסכם שכירות מיטבי מבחינתו ועל אף זאת הסכים לחתום על הסכם שכירות חדש, עם תנאים פחות טובים , כל זאת על מנת ליישב את הסכסוך עם התובע ולהימנע מחיכוכים אשר פגעו בעסקו במושכר.
2. בעדויות התובע ועדיו, התגלו סתירות רבות וחוסר מהימנות, מהן ניתן ללמוד כי התובע אכן קיבל כספים מהנתבע על חשבון דמי השכירות, באמצעות צדדי ג'.

דיון

1. המחלוקת בין הצדדים הינה מחלוקת עובדתית, אשר מושתתת על מהימנות עדויות הצדדים ועדיהם.
2. לאחר ששמעתי את הראיות מטעם הצדדים ואת סיכומיהם ולאחר שעיינתי במסמכים שהוגשו על ידם, הגעתי לכלל מסקנה, כי דין התביעה להידחות, כפי שיפורט להלן.
3. התובע הצהיר במסגרת תצהירו, אשר צורף לכתב התביעה, בין היתר, כי על פי הסכם השכירות, נדרש הנתבע לשלם סכום של 5,000 ₪ לחודש וסכום שנתי של 60,000 ₪, אשר ישולמו בראשית כל שנת שכירות ואולם משלא שולמו הכספים, פנה התובע אל הנתבע מספר פעמים על מנת שישלם את מלוא דמי השכירות ואולם פניותיו לא נענו.
4. בתצהיר משלים מיום 29/9/13, הצהיר התובע כי היכרותו עם אלי לוי הינה שטחית בלבד והוא שפנה אליו על מנת לנסות ולגשר בין הצדדים ולסיים את הסכסוך, אך הוא לא נתן לו סמכות להחליט/להתפשר ו/או לחתום על מסמך כלשהו ללא הסכמתו וכן לא מינה אותו להיות שלוחו על מנת לקבל כספים המגיעים לו. בנוסף, הצהיר התובע כי טענתם של אילן שבת ושרון קומרז', לפיה הוא קיבל במעמד החוזה 20,000 ₪ הינה שקרית.
5. מעדותו של התובע בבית המשפט, עולה כי תביעה זו הינה הליך נוסף להליכים שונים בגין סכסוכים מרים בין הצדדים, ביניהם הליך של איומים וצווי מניעה, אשר קשורים קשר ישיר לשטח המושכר.
6. בחקירה הנגדית, חזר והצהיר התובע כי אין לו היכרות קרובה עם אלי לוי, אלא היכרות מהמושב בו הם גרים, לא מעבר לזה. (עמ' 16 ש' 17) בהמשך, נשאל התובע כמה פעמים שוחח עימו בטלפון בין ינואר 2013 ועד יוני 2013 והשיב "כן, מה אסור לי לדבר איתו. מאיפה אני זוכר כמה פעמים דיברתי איתו, מדבר איתו, יש לי חברים אני לא מתקשר אליהם" (עמ' 17 ש' 12)...."יכול להיות פעמיים ביום, פעם בשבוע, פעם בחודש"
7. התובע חזר בעדותו מספר פעמים והעיד כי לא קיבל כסף מהנתבע או מגורם שלישי, אלי לוי, כך למשל: "אני רוצה שתשאל בפוליגרף האם קיבלת כסף ממר אלי לוי. ת. לא קיבלתי ממנו כסף" (עמ' 18 ש' 15) וכן בהמשך "הוא לא הביא לך שקל? ת. לא. לא הביא לי שקל, לא קיבלתי מאלי ולא מעידו קומרז' ולא מהשני..." (עמ' 20 ש' 19) וכן "אף פעם אלי לוי לא העביר לך כסף? לא. ש. אף פעם לא העביר לך כסף, לא יצאו 100 ₪ מהיד של אלי ליש של מרדכי? ת. ל. לא יצא" (עמ' 26 ש' 11)
8. התובע המשיך ואישר כי אלי לוי ואילן שבת, הם שגישרו בינו לבין הנתבע ואולם כשנשאל בנוגע לתמליל שיחה שצורף לכתב ההגנה (נספח 7), בין אלי לוי לאילן שבת, ממנו עולה כי הם נדברו בנוגע לתשלום דמי השכירות, הכחיש כי הם דיברו בעניין דמי השכירות שמגיעים לו ואמר כי "יכול להיות שקיבל כספים על עסקים אחרים....יש ביניהם כסף לא לי. יש ביניהם עסקים...עסקים יש ביניהם, אבל כספים אני לא יודע אם עבר ביניהם" (עמ' 22 ש' 19).
9. בדיון שהתקיים ביום 1/5/14, נשאל התובע לשאלות ביהמ"ש, בנוגע לשיקים שמסר אילן שבת לאלי והשיב כי מדובר בשיקים שנמסרו בגין עסקים שהיו בין השניים, ללא קשר אליו, והוא ראה את מסירת השיקים. כן אישר התובע כי הוא קיבל סכום שבין 7,000 ₪ ל-8,000 ₪, לא זכור לו בגין מה.

"יש טענה שקיבלת בין 7,000 ל-8,000 ₪.

נכון זה מה שקיבלתי, עבור החלקה לא יודע מה היה ביניהם, אלי אמר תתן לו את החלקה וזה מה שקיבלתי.

עבור מה הכסף?

הוא טוען שזה היה על שכירות, של משה קומרז' שהוא שים על חשבון משה קומרז'. אילן שילם לאלי כאילו שכירות, על תיווך לא יודע על מה קיבל ממנו.

על מה אתה קיבלת סכום כ-8,000 ₪?

לא זכור לי. קיבלתי סכום כסף ולא זכור לי מה היה לפני שנתיים. נתנו לי 7,000 ₪ וזהו.

עבור מה?

לא יודע על מה זה היה, הוא לא אמר לי של מה זה.

למה דיברת איתה בכלל?

לא זכור לי . לא קיבלתי כסף.

אתה מאשר שקיבל 7,000 ₪?

כן." (עמ' 72 ש' 16)

1. למעשה, גרסתו של התובע מתמצית בכך כי לא קיבל מאומה מהנתבע או מצדדי ג' ואולם גרסה זו, שמלווה בסתירות בנוגע לקשריו של התובע עם צדדי ג', למשל אלי לוי, מעלה תהיות בנוגע למהימנותה ואף אינה מתיישבת עם גרסתם של העדים האחרים, אשר אישרו כי קיבלו כספים מהנתבע והעבירו אותם לתובע.
2. זאת ועוד, הגרסה משתנה במהלך שאלות בית המשפט והתובע מאשר כי קיבל סכום כסף, רק שאינו יודע בגין מה, כך שלא ניתן להסתמך עליה.
3. העד אלי לוי, שהינו עד מרכזי בתיק, בהיותו הגורם שגישר, בידיעת התובע, בין התובע והנתבע והביאם לחתום על ההסכם השני, הצהיר בתצהיר עדותו הראשית כי הוא לא קיבל אגורה מאילן שבת עבור התובע, אלא שהיו ביניהם עניינים עסקיים רבים, אשר בבסיסם הוא היה עוזר לו בתיווך בין גורמים שונים שעבדו מולו ואשר בגינם הוא חייב לו כסף רב, אותו הוא הבטיח לשלם לו באמצעות 12 שיקים ע"ס 3,500 ₪ ובסכום כולל של 42,000 ₪ וכל שיק ישולם במזומן בכפוף להחזרת השיק לידי אילן שבת. בהמשך ועל מנת להבטיח כי יקבל את כל הכספים המגיעים לו, הסכים, לבקשתו של אילן שבת, לתווך בין התובע לנתבע. כן הצהיר העד כי הוא נכח ביום 17/3/13, מועד חתימת ההסכם, אך לא היה עד לתשלום מהנתבע לתובע.

1. בחקירתו הנגדית, אישר העד כי הוא מכיר את התובע מהמושב, היה בביתו הרבה פעמים וגם כיום הם מדברים ונפגשים, זאת בניגוד לגרסתו של התובע.
2. אלי לוי הצהיר כי לא היו לו עסקים עם התובע, מלבד הסכסוך נשוא כתב התביעה, בגינו הוא ניסה ליישב את ההדורים בין הצדדים. בהמשך, הצהיר כי הוא תיווך בין אילן שבת לאנשים נוספים, להשכרת שטחים נוספים "ש. לשאלת בימ"ש: היו מקרים אחרים שסידרת לו שטחים לסככות? ת. כן, היו מקרים שניסיתי. כאשר פניתי לאנשים, כמו השכן שהוא השכן של שרון..." (עמ' 34 ש' 8). העד נשאל האם היו תנאי התקשרות בינו לבין אילן שבת בנוגע לתיווכים שביצע עבורו והשיב "שאם יפול שטח הוא יביא לי כסף. של גדעון כן הצליח." (עמ' 34 ש' 18)
3. בהמשך, הצהיר אלי לוי כי אילן שבת אינו חייב לו כסף, שכן העביר לו 20,000 ₪ עבור עסקת התיווך שביצע בינו לבין התובע (עמ' 35 ש' 14), 10,000 ₪ באמצעות בנו ו-10,000 ₪ באמצעות בתו. (עמ' 36 ש' 18)
4. למעשה, בחקירה הנגדית, העלה העד לראשונה, את הטענה לפיה אילן שבת התחייב לשלם לו 20,000 ₪ לאחר שיביא את התובע והנתבע להסכם גישור, עובדה שיש בה כדי להעלות את החשד כי העד תיאם את עדותו בנוגע לסכום הכסף, בהתאם לסכום שהנתבע טוען כי שולם במעמד ההסכם.
5. כן התגלתה סתירה בעדותו של העד, בנוגע לשיקים שנמסרו לו מאילן שבת, שכן בתצהירו הצהיר כי השיקים נמסרו לו בגין חוב של אילן שבת כלפיו, בעוד בחקירתו הנגדית הוא ענה תשובות שונות בעניין השיקים, בין היתר: "זה כן היה קשור לשיקים, אבל הסכמנו שאם יביא לי 20,000 ₪ גם החוב עם השיקים יתאפס" (עמ' 37 ש' 9) ואילו בהמשך עדותו העיד "אבל כל שיק היה מקבל בחזרה ומקבל כסף ומשלם לגדעון במזומן" (עמ' 39 ש' 9), קרי העד מסר שתי גרסאות בעניין השיקים, האחת כי מדובר בשיקים שהוא קיבל לטובתו, והשנייה כי השיקים ניתנו לגדעון, התובע.
6. עוד נשאל העד בנוגע לתשלום שבוצע במעמד חתימת ההסכם והשיב : "ש. הועברו כספים? ת. לא. נחתם החוזה ויצאנו בחוץ. לגבי הכסף זה לא קשור אליי גדעון היה צריך להגיד או הם אבל במשרד לא ניתן שקל. יצאתי מהחדר אולי לחמש דקות כי היה ויכוח בין עידו לגדעון, יצאתי לחמש דקות לשרון....לא שמעתי שמישהו אומר אני אביא כסף, לא דיברו על כסף " (עמ' 41 ש' 5)
7. כן העיד העד כי השיחה בינו לבין אילן, אשר משתקפת בתמליל שצורף לכתב ההגנה, מתייחסת לכסף שאילן היה חייב לו ולא לכסף שהנתבע היה צריך להעביר לתובע (עמ' 44), אך כשעומת העד עם העובדה כי שיחת הטלפון התקיימה כחודשיים אחרי שקיבל את הכסף השיב "אבל אני לא יודע את התאריכים מתי קיבלתי" (עמ' 45 ש' 4). העד התבקש להסביר את תוכן השיחה וכיצד מתיישב התוכן עם העובדה כי מדובר בסכומי כסף אחרים, אשר מתאימים יותר לכך שהכסף שייך לתובע והשיב "לא ידעתי שהוא מקליט אותי אם הייתי יודע שהוא מקליט אלה לא היו התשובות שלי, אבל הכל רשום.." (עמ' 46 ש' 8)

ובהמשך הופנה העד לעמ' 4 שו' 22 לתמליל והשיב "כל התמליל זה שקרים שלי ושלו. אני מצהיר שקיבלתי ואמרתי להם קיבלתי 20,000 ₪. לא יודע מתי קיבלתי את הכסף בתאריכים." (עמ' 47 ש' 15) . למעשה, מהאמור בעמוד 4 שורה 22 לתמליל, עולה באופן חד משמעי כי השיחה מתנהלת בנוגע לכספים שאמורים לעבור מהנתבע לתובע, באמצעות אילן ואלי לוי " אילן: אבל בסדר, אבל בן אדם יגיד שהוא לא קיבל כלום. מה אתה תשגע אותי? אלי: הוא לא מעניין. אני מקבל, אני מביא לך את גדעון ואומר לך שהוא קיבל את הכל"

עוד בהמשך התמליל מתחזק הרושם כי אכן מדובר בכספים של התובע מהנתבע ולא בחוב של אילן לאלי "אלי: אז מחר בערב אני ואתה נשב, ואני אעשה לך טלפון ליד גדעון ואני אגיד לו, תגיד לו שקיבלת את הכל והוא יגיד לך הכל" (עמ' 5 ש' 26 לתמליל).

1. מהתרשמותי עולה כי לעד אלי לוי ולתובע היכרות רבת שנים, שאינה מתבססת רק על היכרותם מהמושב בו הם מתגוררים , אלא בקשרים הדוקים יותר. עדותו של העד מגמתית ומותאמת לגרסת התובע, ובאה על מנת לחזק את גרסת התובע ואולם התמליל וכן הסתירות שעלו בעדותו אינן משאירות ספק כי האמור בה אינו משקף את הנסיבות לאשורן.
2. העדה לירון שבת, ביתו של אילן שבת, אישרה בחקירתה הנגדית כי בתאריך 12/4/13 אביה הביא לה מעטפה ואמר לה שיש בה 20,000 ₪ וביקש ממנה להעבירה לאלי לוי.
3. העד אילן שבת, מטעם הנתבע, הצהיר בתצהיר עדותו הראשית כי ביום חתימת הסכם השכירות, 17/3/13, שילם הנתבע לידי התובע סך 20,000 ₪ במזומן, במשרדה של ב"כ התובע, בנוכחותו ונוכחות התובע, אלי לוי, הנתבע ושרון קומרז'. כן הצהיר כי הוא העביר לאלי לוי סך- 20,000 ₪, באמצעות בתו, ביום 12/4/13, סכום של 10,000 ₪ באמצעות בנו, ביום 19/4/13 ואלי לוי התקשר לאשר קבלת הסכומים וכן סכום של 10,000 ₪ ביום 5/5/13, כספים מהנתבע לטובת התובע.
4. בחקירתו הנגדית, מסר העד גרסה שונה בנוגע לנוכחים בזמן תשלום הסכום הראשון והצהיר "ש. מי היה שם? ת. אני שרון וגדעון. רק שלושתנו בלבד" (עמ' 61 ש' 5)

בהמשך נשאל על ידי בית המשפט: " הצהרת שקר, מה שכתוב לגבי הנוכחים בתצהיר לא נכון? ת. מה שרשום זה נכון, שרון שילם את ה-20,000 ₪ זה היה אצלה מתי שחתמנו על ההסכם, 20,000 ₪ שרון נתן לגדעון....אני לא זוכר אם אלי היה שם ממש לא זוכר, אבל אני יודע ש-20,000 ₪ שרון נתן לגדעון מתי שחתמנו את ההסכם" (עמ' 61 ש' 15)

1. העד הצהיר בחקירתו כי לאחר מספר ימים, הועברו אליו 20,000 ₪ נוספים מהנתבע והוא העבירם לאלי, באמצעות בתו (עמ' 63 ש' 19). העד הסביר כי העביר את הכספים לאלי ולא ישירות לתובע, למרות שהתובע לא אמר לו להעבירם לאלי, אלא בגלל שאלי היה במעמד חתימת החוזה ואח"כ הוא התקשר אליו לברר מה עם יתרת הכסף ועל כן העביר את הכסף דרכו. העד אישר כי לא קיבל אישור כתוב בגין מסירת הכספים, זאת לטענתו כי אלי לוי אמר לו שזה בסדר, אך לאחר שהכחיש קבלת חלק מהסכומים, הוא החתימו על קבלת 10,000 ₪ הנותרים.
2. בעדותו, התייחס העד לתמליל והסביר כי העובדה כי אלי לוי אומר בתמליל כי נותרו 14,000 ₪, מחזקת את גרסתו וגרסת הנתבע, לפיה שולמו לפחות חלק מהכספים, שכן אלמלא כך, היה אלי אומר כי לו שולמו 60,000 ₪.
3. כן נשאל העד בנוגע ל-12 שיקים על סך 3,500 ₪, שהוא מסר לאלי לוי והסביר כי מדובר בשיקים שהוא הסכים לתת, על חשבון כספי מזומן שיועברו מהנתבע לתובע, בגין הסכם השכירות ואין מדובר בשיקים שהוא נתן לאלי, על חשבון חוב שלו לאלי, שכן הוא אינו חייב לאלי מאומה. (עמ' 71)
4. אמנם, מעדותו של העד עולות סתירות בנוגע לנוכחים במעמד מסירת הסכום הראשון בסך 20,000 ₪, ואולם אין בכך כדי להוות משקל רב בנוגע לנסיבות כולן, שכן תוכן עדותו מתיישב עם הגיון הנסיבות. זאת ועוד, מצאתי את עדותו לעניין ביצוע התשלומים, מהימנה ולא מוגזמת.
5. העד שרון קומרז', אחיו של הנתבע, העיד כי הוא נדרש להעביר את דמי השכירות לידי אלי לוי, כך בתשלום הראשון בסך - 20,000 ₪ וכך ביתר התשלומים, שכן גדעון ( התובע) אמר כי אינו מתעסק עם כסף. העד העיד כי כשבועיים לאחר התשלום הראשון, הוא העביר לאילן 20,000 ₪ "אחרי שבועיים נתת 20,000 ₪ לאילן. ההתנהלות היתה דרך אילן ואלי. אני וגדעון יצאנו מהעיסקה הצידה. אני וגדעון לא מסתדרים עוד בתקופת ההסכם הקודם..." (עמ' 75 ש' 16).
6. העד אישר בעדותו כי הוא מכיר את אילן מזה כ-10 שנים ועל כן אילן שימש כאיש תקשורת מול נציג התובע, אלי לוי. העד הסביר כי 12 השיקים של אילן, הועברו לאלי, בשל העובדה שהתובע לא הסכים לקבל שיקים מהנתבע, בגלל יחסיהם המעורערים ובסיטואציה בה התובע הגיע לשטח והחל לצעוק, ועל מנת להשתיקו וליישב את ההדורים, הוא פנה לאילן שיסייע לו.
7. גרסתם של עדי הנתבע מתיישבת עם הנסיבות שהיו בין התובע והנתבע, קודם לחתימת החוזה, שכן בשל הסכסוכים בין שני הצדדים, הסבירות כי הם יפנו לגורמים שלישיים על מנת שימשו כ"צינור" לביצוע תשלומי השכירות , עולה בקנה אחד עם הגיון הדברים בנסיבות שתוארו לעיל וזאת כחלק מההסכם בין הצדדים.
8. מנגד, גרסת התובע ועדיו אינה מתיישבת עם המציאות שנוצרה בין הצדדים, בייחוד נוכח הסתירות שהתגלו בהן, שאינן מותירות ספק, כי לכל הפחות שולמו חלק מדמי השכירות.
9. מכל האמור לעיל, הגעתי לכלל מסקנה כי דין התובענה לפינוי המושכר , להידחות.
10. התובע ישא בהוצאות הנתבע לרבות שכ"ט עו"ד בסכום כולל בסך- 7,500 ₪ , אשר ישולם בתוך 30 יום שאם לא כן ישא סכום זה הפרשי הצמדה וריבית כחוק ממועד הינתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

המזכירות תשלח העתק פסק הדין לב"כ הצדדים בדואר רשום.

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 45 יום מקבלתו.

ניתן היום, כ"ג אלול תשע"ד, 18 ספטמבר 2014, בהעדר הצדדים.