נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד – אביעד כ"ץ

הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד – דובב שחק

ק. מבחן איתמר כהן

<#1#>

פרוטוקול

התובע:

בטעות כתב האישום לא תוקן כהלכה ובסעיף 3 יש למחוק את המילים "אני ארצח אותך".

<#5#>

החלטה

כתב האישום יתוקן ויסרק.

<#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ה, 19/11/2014 במעמד הנוכחים.

הסניגור

בהמשך לדיון הקודם של הנאשם, הנאשם פנה לגורמי הרווחה בעירית שדרות מיד לאחר הדיון וביקש לפתוח תיק הרווחה. היה סיפור שלא הבין את המשמעות של פתיחת התיק, אז הוא הלך ופתח תיק ברווחה. הוא גם ניגש בתקופת "צוק איתן". הוא פנה מיד לאחר הדיון והרווחה אומרים שלא יכלו לטפל בו לפני החגים, אבל הלך ופתח תיק ברווחה.

הוא עושה את כל מה שרוצים ממנו. נכון שהקשר עם קצינת מבחן עלה על איזה סוג של שרטון.

בדיון האחרון שהנאשם שמע את הנאשם הקודם לפני כן, הוא אמר "גם אני רוצה".

אני מבקש לתת לו הזדמנות.

ק. מבחן

אני יודע שקצינת מבחן נלחמת על כל מטופל שרוצה שילך להליך טיפולי וכשהיא אומרת מה שאומרת, וכתבה עם 3 סימני קריאה, הסיפור יותר ממקום הטכני, אלא משהו מהותי שיש עמדה פנימית שמתנגדת להליך טיפולי.

הסניגור

הוא מבקש את הזדמנות להשתלב בקבוצה.

התובע

העמדה שלנו לעבודות שירות.

הסניגור

יש קרימינולוג מטעמנו, אולי אנו נוכל להגיש חוות דעת ולהתיעץ מטעמנו.

הנאשם

בהתחלה שהתחלנו את התהליך הזה, אני שללתי את זה מכל מיני סיבות ,והיום וגם שראיתי את הבחור שהיה כאן לפני ואני רוצה את זה וצריך את זה. בהתחלה לא הבנתי מזה ולא ידעתי מה זה.

הסניגור

שתהיה פגישה בינו לבין קצינת המבחן.

הנאשם

היתה לי פגישה אחת איתה וזהו וזה התרשמות שלה בהתחלה.

התובע

הדברים באפריל 2014 הדברים האלה כבר נאמרו. היום זה כבר מאוחר מדי.

הנאשם

היום אז אולי לא רציתי ובגלל זה התנהגתי כך, והיום אני מבין את זה ואני רוצה ללכת לקצינת מבחן.

ק. המבחן

אין מקום לתת לו הזדמנות נוספת.

הסניגור

שתהיה פגישה אחד על אחד, גם אם אמר דברים בצורה לא ראויה, פגישה פנים מול הפנים של קצינת המבחן.

<#2#>

החלטה

ניתנו לנאשם מספר הזדמנויות וציינתי בפרוטוקול כבר ביום 23.4.14 שתינתן לו הזדמנות נוספת אך אחרונה לשתף פעולה עם שירות המבחן ודחיתי שוב למשך 5 חודשים לאפשר זאת, אולם לצערי, גם למרות הזדמנות נוספת נתקבל תסקיר נוסף ממנו עלה שלא שיתף פעולה, לא פתח תיק במחלקה לשירותים חברתיים ותירץ זאת בתירוצים שונים וכי מדובר במי שלמעשה מגלה התנגדות להשתלב בתוכנית טיפולית ונמנעו מהמלצה, והואיל והמליצו על מאסר בעבודות שירות, נדחה להיום לקבלת חוות דעת ממונה שנתקבלה.

בנסיבות אלה, אין כל מקום לשוב ולדחות כדי לתת לו הזדמנות בניגוד לעמדה מובהקת וברורה של שירות המבחן והתביעה המשטרתית.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ה, 19/11/2014 במעמד הנוכחים.

הכל מוטעה פה, היא לא פגשה בי שוב.

התובע

הנאשם הודה והורשע ....

הנאשם

אתה לא נותן לי שום הזדמנות, כל מה שצריך אני עשיתי. אז למה עשיתי כל זה?

אני רוצה את הטיפול הזה. לא בעיה שאלך ואעשה את עבודות השירות, הבעיה שאני רוצה את הטפול. מה אעזור לי שאעשה את עבודות שירות. ששוב אתקל במצב כזה, שוב אתנהג באלימות ואני לא רוצה את זה. בסוף זה יגרום למצב יותר גרוע, ואני לא רוצה. בפעם הבאה אני אתפוס מישהו ולא יודע מה אעשה לו. כל זה הרס לי את החיים כל ההתנהגות הזאת שלי. אני רוצה את הטפול.

התובע

הנאשם הודה ב- 3.11.13. כבר ב- 23.4.14 עלה בעיה של הפנמה של הפסול. הנאשם הכריז שמעונין בטיפול וניתן לו הזדמנות נוספת, ונדחה בספטמבר. בשני מקרים עלתה השאלה אם חוזר מהודאתו. ניתנה לו הזדמנות נוספת ונדחה להיום.

הנאשם

אתם גורמים לי עוול, רק שתדע את זה, אתם גורמים לי עוול (פונה לקצין מבחן)

לא היתה פגישה בינינו, אתמול התקשרה אלי קצינת המבחן ואמרה ליש היא דוחה אותי. בכלל לא היתה פגישה בינינו.

ק. המבחן:

אני חושב שקצינת המבחן עשתה את עבודתה כפי שצריך ולא דיווחה על סמך מילה אחת.

הנאשם:

היא דיברה איתי במסדרון ואמרה לי ללכת לעשות בדיקות שתן. הלכתי לעשות כל מה שצריך.

היא התקשרה אלי אתמול ואמרה שדחו לי את זה.

ק. המבחן:

אנחנו רואים את כל הקושי להכנס לתהליך טיפולי.

הסניגור:

בימ"ש מעיין רק עתה בתסקיר שהוגש היום. הוא ביקש ליזום פגישה והוא התקשר אליהם.

למה שלא יפגשו, שיסביר. אני חושב שהדברים שאמר בפני בימ"ש הם כנים מהלב ומאוד עמוקים ופתוחים.

הנאשם:

היא התרשמה ממני לשלילה בהתחלה.

ק. המבחן:

היא סבורה שלמרות שפתח תיק ברווחה, מדובר במי שלא בשל להליך טיפולי ומונע מחשש מהליך משפטי.

הנאשם:

אני לא מבין, איזה חשש יכול להיות לי. אני הלכתי לטיפול פסיכולוגי בבאר שבע, שילמתי כסף מהכיס שלי. את זה אתה לא יודע.

הסניגור:

גבירתי, קצין המבחן מקבל עמדה מאוד נחרצת.

אני מבקש מבימ"ש לא להינעל. הבן אדם אומר שהוא רוצה.

התובע:

התסקירים כולם מתארים אותה סיטואציה, הביטוי של הנאשם ללכת לטיפול הוא חיצוני בלבד. נתנו לו צ'אנסים במשך שנים. בימ"ש נותן צ'אנסים והם נכנסים פנימה להליך.

פה ניתנו לו הזדמנויות ולא עמד בהם. זה מלמד על רצונו של הנאשם.

אנחנו מצטרפים להמלצת שירות המבחן. נציין כי מדובר בנאשם מי שיש לו עבר פלילי, הורשע בשנת 2005.

הנאשם מתפרץ וקוטע דברי התובע.

התובע:

הנאשם עבר עבירות אלימות כלפי בת זוגו וגם כלפי עובדי ציבור, הרשעה אחרונה משנת 2014.

מגיש גיליון הרשעות מעודכן.(מסומן ת/1א').

מדובר בהרשעה מאוחרת, של עבירה מיום 30/1/14. אסב את תשומת לב בימ"ש שמדובר בעבירה שבוצעה לאחר שהודה בפני גבירתי, לאחר שהורשע בתיק זה.

התנהגותו של הנאשם מלמדת עליו בתיק זה יותר ממה שבימ"ש יוכל לראות מכתב האישום.

הפסיקה מדברת על ענישה משמעותית על עבריינים שמבצעים אלימות במשפחה, ויש להוקיא אלימות בתוך התא המשפחתי. על האדם להיות בטוח בדלת אמותיו.

נאשם אחר נשפט ל- 12 חודשי מאסר בגין עבירות מעין אלה.

אנחנו נסתפק ב- 6 חודשי עבודות שירות, מאסר על תנאי ופיצוי והתחייבות.

הפסיקה נוהגת להטיל עונשים כבדים על עבריינים מעין אלו.

לאור עברו הפלילי והתנהגותו בהליך זה אנו סבורים שהעונש ראוי.

הסניגור:

הדברים שאמר הנאשם וביטא הם כנים, פתוחים, תוך הבעת הבנה ואחריות לבעיות ולכשלים בהתנהגותו. מדובר בנאשם שמאז שנת 2006, למעשה לא ביצע במשך תקופה ארוכה, לא היה לו הסתבכויות ואם מדובר פה בעבירה הרי מדובר במעידה לאחר תקופה ארוכה שנהג בצורה נורמטיבית, מדובר בכתב אישום שתוקן באופן משמעותי. העבירות המיוחסות לו של אלימות הם ברף שאינו גבוה. גם שירות המבחן, על אף שמתנגד להמשך הטיפול, אינו חושב שצריך מאסר בעבודות שירות אלא מאסר קצר.

אני רגע רוצה לחזור למה שהוא ביקש, האינטרס הציבורי במקרה שלו, זה לא העונש של המאסר, אלא לנסות כן לעזור לו וכן לסייע לו. זה האינטרס של המתלוננת גם למרות שהם גרושים. אבל זה האינטרס הציבורי גם בהליך זה. בימ"ש זה ידוע כאחד שכן נותן צ'אנס ואני כן מבקש מבימ"ש ליתן לו צ'אנס.

הנאשם:

אני מוכן ללכת גם לעבודות שירות וגם ללכת לטיפול.

הסניגור:

גבירתי תראה כמה הוא כן מנסה לטפל בבעיה. גם העבירה שחברי ציין שבוצעה לאחר הודאתו, עבירה של העלבת עובד ציבור, זו הנקודה שבדיוק רוצים לטפל בה. המאסר בעבודות שירות לא תפתור את הבעיה, אפשר ליתן מאסר מותנה ארוך ומשמעותי, עבודות שירות לאדם שבסיטואציה המשפחתית והכלכלית אינה פשוטה. מדובר באדם שעובד ומנסה להרוויח את הכסף בזעת אפו. הוא עובד בתיקון מזגנים ולא מרוויח הרבה. המצב הכלכלי ילך ויפגע ומערכת היחסים עלולה להתדרדר עוד לתהום.

הנאשם:

אני מבטיח לך מילה של גבר שלא תצטערי על זה. אני לא אומר שלא תקשיבי להם, אבל תשלחי אותי ואני אלך ואתמיד.

הסניגור:

אני מאוד מתקשה עם הגישה הזאת של שירות המבחן, מאוד קשה לי ומעולם לא נתקלתי בגישה כזאת. אני מודה ומתוודה שאני ניסיתי ליצור קשר ולהבין איך אנחנו מקדמים אותו.

מאסר בעבודות שירות אם בימ"ש יחליט אז זו החלטת בימ"ש.

הנאשם:

תחליטי על מאסר בעבודות שירות וגם תחליטי לשלוח אותי גם לטיפול הזה.

הסניגור:

אני מבקש שהמאסר בעבודות שירות יהיה קצר כמה שאפשר.

ניתן להסתפק בעונש מינורי ביותר.

אני אבקש להטיל רק עונש מאסר מותנה ואם עבודות שירות אזיי לתקופה מאוד קצרה, כדי לא לדרדר ולפגוע בהמשך ההתנהלות שלו הן הכלכלית והן האישית.

<#4#>

גזר דין

הנאשם הודה והורשע במסגרת הסדר טיעון, בכך שבתאריך 23/6/13, סמוך לחצות, על רקע ויכוח בינו לבין אושרת אל-עד, גרושתו, תקף אותה שלא כדין בכך שהשליך לעברה קופסת טיטולים שפגעה בידה, בהמשך היכה אותה בזרוע והשליך לעברה בגדים וכן איים עליה כי אם לא אמא שלו, מזמן היה יושב עליה מאסר. עבירות של תקיפת בת זוג ואיומים.

הסדר הטיעון כלל תיקון מהותי של כתב האישום וקבלת תסקיר.

לאחר קבלת תסקיר הצדדים החליטו לשבת ולדבר, ואם תהיה המלצה כי ישולב בהליך טיפולי והמסוכנות פחתה, תצטרף התביעה לכל המלצה של שירות המבחן. כמו כן הוסכם להשיב לו סכום של 1,000 ₪ מתוך פקדון של 2,000 ₪ שהפקיד. צוין כי ההסדר על דעת המתלוננת, שזומנה באותו יום להעיד לאחר שהנאשם כפר לפני כן.

בהתאם הטיעונים לעונש נדחו ליום 23/4/14.

נתקבל תסקיר, ממנו עלה כי הנאשם בן 43 גרוש בשנית מהמתלוננת, אב לשלושה, בני שנתיים עד 12 שנים, הילדים גרים עם האם בשדרות, הוא בדימונה. טען שלא עבד מספר חודשים, אך אמור להתחיל לעבוד כטכנאי שירות מזגנים בחברת "טורנדו". לדבריו בעבר היה בעל עסק פרטי של הנעלה וביגוד, אך החנות נשרפה והעסק נסגר.

הנאשם שירת בצבא ולאחר מכן השתלב בלימודי הנדסאי תעשיה וניהול אך לא השלים את פרויקט הסיום ולא זכה לתעודה. באמצעות לשכת התעסוקה, הוכשר כטכנאי מיזוג.

הוא והמתלוננת נשאו לראשונה שהיה בן 28, הקשר אופיין בויכוחים רבים, שתלטנות וביקורתיות כלפיה. הוא נהג להתפרץ מילולית, להשליך חפצים. לאחר שנתיים התגרשו אך נישאו בשנית לפני מספר שנים והתגרשו שוב לפני כשנתיים, אך המשיכו לגור יחדיו.

כיום, לטענתו אין קשר ביניהם.

הנאשם התקשה לקחת אחריות על העבירות בהן הודה. גם בבימ"ש טען שהודה רק כדי לחסוך את הצורך להעיד נגדו.

שירות המבחן התרשמו כי העבירה מאפיינת את הדפוס הקבוע שבו מתנהג, נטייתו לאימפולסיביות, קושי לשלוט בדחפים, קושי בוויסות רגשות במצבי כעס ותסכול, למרות שהוא מודע לכך שפגע במתלוננת, התקשה להתייחס לכך שהוא אלים כלפיה, ושם דגש בעיקר על אלימות מילולית בלבד. למרות התרשמות כי קיימת הכרה ראשונית של דפוסי התנהגות מכשילים, טען שהוא מעוניין להשתלב בטיפול ולכן סוכם כי ישולב "בדיאלוג מחודש" בתוכנית ערב. הוא הגיע לראיון בחשדנות רבה ונהג באופן אימפולסיבי: הוא הקדים ודרש לקבלו מיד, בלט קושי לקלוט שמעוניינים לסייע לו, אמרו לו שעליו לפתוח תיק במחלקה לשירותים חברתיים לצורך מימון הטיפול על ידי הרשות, אך אמר שמתנגד לכך, והגיב באופן בעייתי.

שירות המבחן שוחחו עימו ועודדו אותו לפתוח תיק ואז הוא הגיב באופן תוקפני כלפי שירות המבחן תוך השמצת גורמי הטיפול, את שירות המבחן והאופן בו מטפלים בו, והתקשה לראות בתגובותיו אימפולסיביות השלכה על האופן בו מתנהג בדר"כ.

שירות המבחן לכן סבורים, כי לאור חומרת העבירה והפגיעה במתלוננת, העובדה שעונשים שהוטלו עליו בעבר לא היווה הרתעה, הקושי לשלב אותו להליך טיפולי, יש לגזור דינו למאסר בדרך של עבודות שירות עם עונש מרתיע וממושך, ולהימנע במאסר בכלא שרק יעצים את תחושת הקורבנות.

הנאשם ביקש כי למרות עמדת שירות המבחן, תינתן לו הזדמנות נוספת לשתף פעולה ולכן נעתרתי לבקשתו לאחר ששיקפתי לו את ההתרשמות של שירות המבחן באותו מועד, ואף ציינתי כי בנסיבות אלה ראוי היה לגזור דינו שכן ניתנה לו הזדמנות של שישה חודשים לשתף פעולה אך לא השכיל לנצל הזדמנות זו. אך הוספתי וציינתי כי ההזדמנות שניתנת לו היא האחרונה ונדחה ליום 3/9/14, תוך שציינתי כי אם לא ישתף פעולה שירות המבחן ידווחו על כך להקדמת הדיון ושוב ציינתי כי אם לא ישתף פעולה, לא תינתן הזדמנות נוספת.

בתאריך 3/9/14 התקיים דיון והנאשם שוב ביקש שתינתן לו הזדמנות, באותו מועד התברר מהתסקיר כי למעשה הנאשם חוזר בו מהודאתו, התביעה התנגדה לביטול הכרעת הדין המרשיעה שכן כאמור, כתב האישום תוקן וחלק מהפקדון הושב לו. למרות שאפשרתי לו לפתוח תיק מהתסקיר עלה, כי פנו אליו מספר פעמים בעניין זה אך לא עשה זאת. הם סבורים שההימנעות שלו לפתוח התיק, מצביע על התנגדותו להשתלב בטפול ולכן לא באו בהמלצה כלשהי, אלא מאסר קצר בעבודות שירות עם עונש מרתיע.

ציינתי כי בקשתו לביטול הכרעת הדין המרשיעה, מונעת מאותו הצורך לשתף פעולה עם ההליך הטיפול, אך לא בגין כך שאינו מודה בעבירות, אך למרות זאת נעתרתי לבקשתו ואישרתי לו לחזור בו מן ההודאה ובתנאי שכתב האישום יעמוד על כנו, ישיב את הסכום של 1,000 ₪ לקופת בימ"ש, ישוב וימצא בתנאים מגבילים וכן חייבתי אותו בהוצאות בגין בזבוז זמן יקר הן של בימ"ש והן של שירות המבחן, הקורעים תחת העומס.

הנאשם בחר שלא לעמוד בתנאים והכרעת הדין המרשיעה נותרה על כנה. הוא טען שפנה שלוש פעמים ללשכת הרווחה לפתוח תיק, אך כל פעם אמרו שהפקידה בשם קטי לא נמצאת.

הסניגור אף הוא טען כי בשל המבצע סירבו לקלוט אותו.

בנסיבות אלה, למרות שהדיון נדחה אך ורק לצורך קבלת חוות דעת ממונה, ציינתי כי אם במהלך תקופת הדחיה נפתח תיק ברווחה, ישוב לשירות המבחן ויצליח לשכנעם כי הם טועים לגבי, שירות המבחן יוכלו לדווח על כך, כדי שהדיון ידחה על מנת לאפשר לו להשתלב בטיפול, כפי שמלכתחילה צוין בהסדר, אך ציינתי כי הנטל מוטל על כתפיו.

נתקבלה חוות דעת ממונה והוא כשיר לבצע עבודות שירות והתקבל תסקיר בו צוין כי במהלך הדחיה יצר קשר עם גורמי טיפול במחלקה של שירות הרווחה בשדרות והם פתחו לו תיק. גורמי הטיפול יצרו קשר עם שירות המבחן בתחילת נובמבר ואמרו כי ערכו לו שיחת "INTAKE, מסרו כי נערכו לו שיחה וממנו עולה כי הוא צורך גראס, וזאת למרות שלפני שירות המבחן שלל שימוש בגראס. על רקע דבריו אלה הופנה ליחידה להתמכרויות בשדרות, והם טענו כי על פי התרשמותם אינו מעוניין להשתלב בטיפול אלא מונע מההליך המשפטי ולכן זומן לשירות מבחן לבדיקת שתן שנמצא נקיה מסם. כמו כן ציינו כי במהלך כל ההתקשרות עמו קיים קושי לבצע דיאלוג מתקדם בשל התנהגות תוקפנית וכי הוא חווה את בקשות שירות המבחן כ"טרטור" וכדבר שיוצר עומס, והוא התקשה להבין את החשיבות של בחינת מצבו באופן מדויק.

גם הם התרשמו כי מעוניין בטיפול רק להימנע ממאסר.

לכן, למרות שחל שינוי ולמרות שיצר קשר עם המחלקה לשירותים חברתיים כדי לפתוח תיק, עדין סבורים שאינו מעוניין באמת בהליך טיפולי ולכן אין המלצה טיפול וחוזרים על המלצתם הקודמת.

למרות כל האמור, שוב ניסה הסניגור באריכות רבה וכך גם הנאשם, לשכנע כמי שמעוניין לקבל טיפול, אולם ציינתי כי כל עוד הגורמים המקצועיים סבורים אחרת והואיל ודחה יד המושתת לו לטיפול ולא ניצל את התקופה הארוכה לכך, אין כל הצדקה לדחיה נוספת ולגזור את הדין.

יצויין כי לחובת הנאשם 5 הרשעות קודמות, החל מבית דין צבאי, עבירה של פציעה בגינה נדון לחודש מאסר, המשך בעבירה של שימוש בלתי חוקי בנשק בגינה נדון בבית דין צבאי לארבעה חודשי מאסר, המשך בעבירה של היזק לרכוש בזדון, תקיפת בת זוג ואיומים בגינה נדון ל- 24 ימי מאסר. לאחר מכן נדון בגין העלבת עובד ציבור לעונש מרתיע, ולחובתו הרשעה מאוחרת בגין העלבת עובד ציבור שנעברה ביום 30/1/14, בגינה נדון למאסר מותנה ולהתחייבות.

עברו מעיד כאלף עדים אף הוא על מי שמתקשה לשלוט בכעסו ועל סף גירוי נמוך, וחוסר שליטה עצמית.

גם בבימ"ש לא הצליח לשלוט בעצמו והתפרץ כל העת, גם בעת הכתבת גזר דין.

אין ספק כי ישנה נזקקות טיפולית גבוהה מאוד אך בה במידה דווקא חוסר יכולתו לשלוט בעצמו מהווה מכשול ליכולת של הגורמים המקצועים לסייע לו.

מדובר במי שמציג עמדה קורבנית, לא לוקח אחריות, מאשים את אלה שאמורים היו לסייע לו, כפי הנראה יש לו תחושה של עוול מתמשך וכל עוד לא ישכיל להבין כי הוא אדם בוגר שאחראי על התנהגותו, יהיה קשה לשלבו בהליך טיפולי ואין לי אלא להביע צער על כך.

אני גוזרת על הנאשם העונשים כדלקמן:

1. מאסר בפועל לתקופה של 4 חודשים, בעבודות שירות במרכז החסד בשדרות, וזאת 5 ימים בשבוע, 8.5 שעות יומיות, בעבודות אחזקה וסיוע, מנהלה ושירותים בפיקוח ישראלי שרון.

תחילת המאסר מיום 30.12.14 ועליו להתייצב בשעה 08:00 במועד זה בפני המפקח על עבודות השירות לצורך קליטה והצבה במפקדת גוש דרום ב"ש, ליד כלא ב"ש, (אוטובוס אגד מתחנה מרכזית בב"ש קו 46).

על הנאשם לדווח לממונה על עבודות השירות בשב"ס אודות כל שינוי בכתובתו ובפרטיו.

כמו כן, מוסבר לו כי עליו לעמוד בתנאי הפיקוח וביקורות הפתע וכי כל הפרה תביא להפסקה מנהלית של העבודות ולנשיאה בעונש בין כותלי הכלא.

2. אני מטילה על הנאשם 7 חודשי מאסר על תנאי למשך 3 שנים והתנאי הוא שלא יעבור העבירות בהן הורשע.

3. קנס בסך 1000 ₪, שיקוזז מהפקדון.

4. הנאשם יחתום על התחייבות בסך 6000 ₪ להימנע מביצוע העבירות בהן הורשע במשך 3 שנים מהיום.

אם לא יחתום על ההתחייבות, יאסר למשך 90 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום.

<#7#>

ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ה, 19/11/2014 במעמד הנוכחים.

הסניגור

הנאשם מבקש כי עבודות השירות יבוצעו בבאר שבע.

<#8#>

החלטה

בית המשפט לא מתערב בשיקול דעתו של הממונה ולכן הבקשה תובא בפני הממונה ואם הממונה יסכים לשנות מקום השמה, יעשה כן וידווח לבית המשפט בטרם תחילת המאסר.

העתק לממונה על עבודות השירות כבר היום.

<#9#>

ניתנה והודעה היום כ"ו חשוון תשע"ה, 19/11/2014 במעמד הנוכחים.