בפניי בקשה לפסיקת הוצאות, אגב בקשת המערערת למחיקת בקשתה למתן רשות לערער לאחר שלא הצליחה לגייס הכספים הנדרשים על פי המוסכם בין הצדדים בדיון מיום 8.9.2013.

לאחר שעיינתי בטענות הצדדים אני סבורה כי אכן יש מקום להורות על תשלום הוצאות כמבוקש על ידי המשיבה.

אכן בדיון מיום 8.9.2013 לא נדונה שאלת ההוצאות ואולם גם לא הוסכם על ויתור על הוצאות.

בדיון מיום 8.9.2013 הוסכם על מנגנון לפיו תוכל המבקשת (המערערת) להמשיך בהליכים בתיק זה ובה בעת יוקטן הנזק שיגרם למשיבה אגב כך ואגב המשך עיכוב ביצוע פסק הדין. מנגנון זה לא בוצע ונדרשה ארכת מועד להפקדת כספים אשר בסופו של יום לא הופקדו. מכאן יוצא כי אכן עוכב ביצוע פסק הדין לתקופה נוספת, הצדדים נדרשו להשתתף בדיון ולהוציא הוצאות משפטיות נוספות ובפועל נגרמו הוצאות בגין תקופה נוספת בה עוכב פסק הדין מבלי שבוצע המוסכם בין הצדדים לצורך מניעת פגיעה עתידית בגין המשך עיכוב ביצוע פסק הדין.

זאת ועוד למרות העדר יכולת המבקשת להשיג הכספים הנדרשים לצורך הפקדתם בקופת בית המשפט ביקשה המבקשת אם כי באיחור ארכה נוספת דבר שהביא לעיכוב נוסף בהליכים.

אשר על כן אני נעתרת לבקשה ומורה בצד מחיקת בקשת הרשות לערער, כי המבקשת תשלם למשיבה הוצאות בסך כולל של 3,000 ₪ בתוך 30 יום ממועד המצאת החלטה זו אחרת ישא הסכום הפרשי הצמדה וריבית ממועד פסק הדין ועד התשלום בפועל.

כספים לרבות ערבות שהופקדו בקופת בית המשפט על ידי המבקשת יועברו למשיבה באמצעות בא כוחה עד לסך של 3,000 ₪ והיתרה תוחזר למפקידה באמצעות בא כוחה.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.