בפניי בקשה לביטול פסילה מנהלית שהוגשה לפי סעיפים 47 ו-48 לפקודת התעבורה [נוסח חדש], התשכ"א-1961. רישיון נהיגתו של המבקש נפסל למשך 60 ימים החל מיום 23.6.13, עקב אחריותו לגרימת תאונת דרכים ונהיגה בשכרות. נימוקי הקצין לפסול את רישיון הנהיגה היו כי המדובר בעבירה חמורה, וסביר להניח שיוגש כתב אישום.

על פי החומר בתיק החקירה עולה כדלקמן: המבקש נהג ביום 21.6.13 שעה 18:30 לערך, ברכב פרטי מסוג פורד מ.ר. 2270808 ברחוב יגאל אלון בתל אביב, מכיוון צפון לדרום. כאשר הגיע לצומת עם רחוב השלושה סטה שמאלה על מנת לעקוף רכב אחר שעמד ברמזור לפניו, פנה ימינה ובכך חסם את נתיב הנסיעה של הרכב האחר, כשהאחרון החל בנסיעה לכיוון ישר. אותה עת היה המבקש שיכור. בבדיקת ינשוף שבוצעה, בהסכמתו, התקבלה תוצאה של 510 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.

דברי המבקש במעמד השימוע היו: "שתיתי בצהריים. לא הרגשתי. עשיתי טעות."

על פי הלכה, מוטל על בית המשפט הדן בבקשה זו לבחון האם מתקיימים שני רבדים:

האחד, האם קיים חומר ראיות לכאורה המבסס את אשמת המבקש, בעבירה המיוחסת לו.

השני, האם קיימת מסוכנות לציבור מהמשך נהיגתו של המבקש, כאשר המסוכנות נבחנת על רקע העבר התעבורתי ונסיבות האירוע הספציפי גם יחד.

טענות המבקש לתמיכת הבקשה:

לעניין תאונת הדרכים, טען ב"כ המבקש כי אין די ראיות לכאורה לביסוס אחריותו של המבקש לגרימתה.

נטען כי עסקינן בתאונת דרכים בה היו מעורבים 3 כלי רכב. המבקש נסע בנתיב הימני אחרי רכב אחר, כאשר הרכב המעורב התפרץ מן הנתיב השמאלי על מנת לפנות ימינה. לפתע כבה מנועו של הרכב המעורב, והוא נעמד וחסם את המעבר לשני הרכבים. או אז החלו הרכבים זה אחר זה לעקוף את הרכב המעורב על מנת לפנות ימינה לרחוב השלושה. הרכב שנסע לפני המבקש השלים את העקיפה ואילו בעת שהמבקש החל לעקוף את הרכב המעורב, החל האחרון בנסיעה ופגע ברכבו של המבקש. ב"כ המבקש הוסיף וטען כי למיטב ידיעתו אין בנמצא כל ממצא אובייקטיבי או עד ניטראלי אשר יש בהם כדי לתמוך בגרסת הנהג המעורב.

שנית, לעניין נהיגה בשכרות, ב"כ המבקש אינו חולק על קיומן של ראיות לכאורה בנדון, אף שטען כי לא הוצג בפניו החומר הראייתי.

ב"כ המבקש הוסיף וטען כי עברו התעבורתי של המבקש תקין, ורישיון הנהיגה חיוני לצורך עבודתו, בעוד שפסילתו תגרום לאיבוד מקום עבודתו. לבקשה צורף מסמך מאת מעבידו של המבקש המאשר דבריו אלה.

טיעוני המשיבה :

המבקש הודה באחריותו לגרם תאונה ב"הודעת נהג תחת אזהרה", שנגבתה כשעתיים לאחר קרות התאונה. בהודעה זו גם ציין כי ידע שאסור לשתות ולנהוג, אך נהג "כי יש לי אוטו יפה". המבקש הוסיף "אני אשם בתאונה, היה אור ירוק ברמזור ואני החלטתי לעקוף אותו, במקום פשוט להמתין שיסע". עד ראיה שהיה במקום תמך בגרסתו זו של המבקש.

בנוסף, המבקש הודה כי שתה בירה, הוא כשל בבדיקת המאפיינים, ובגופו נמדד ריכוז של 510 מיקרוגרם אלכוהול בליטר אויר נשוף.

ראיות לביסוס אחריותו של המבקש לאירוע התאונה :

אחריות לתאונה

בהודעתו במשטרה, מסר המבקש כי נסע בנתיב הימני ברחוב יגאל אלון מכיוון צפון לדרום. בצומת של רחוב השלושה עמד בנתיב האמצעי הרכב המעורב, אשר סטה ימינה, כך שחסם את הנתיב הימני והאמצעי גם יחד. לפיכך, נאלץ המבקש לסטות שמאלה לנתיב השמאלי ביותר על מנת לעקוף את הרכב המעורב. לפתע, החל הרכב המעורב לנסוע ישר וכתוצאה מכך התנגשו שני כלי הרכב.

המבקש הודה באחריותו לתאונה:

"אני אשם בתאונה..."

"סליחה טעיתי."

"נכון אני עשיתי טעות אבל גם הנהג השני עשה טעות".

הנה כי כן עולה, כי על פי גרסתו של המבקש בחקירתו, לא היו מעורבים בתאונה שלושה רכבים, והוא לא טען כי מנועו של הרכב המעורב כבה. זאת ועוד, הרכב המעורב המשיך בנסיעה לכיוון ישר, ולא הייתה כל סיבה שיעמוד באלכסון בין שני הנתיבים.

הנהג המעורב טען בחקירתו כי נסע בנתיב הימני ועצר ברמזור אדום. הוא התכוון להמשיך בנסיעה לכיוון ישר. לפתע הבחין כי רכבו של המבקש שנסע משמאלו פנה ימינה, וכך נגרמה ההתנגשות.

הנהג המעורב הודה כי אינו שומע היטב באוזן שמאל, אך טען כי במועד האירוע הרכיב מכשיר שמיעה שפעל כשורה.

עד הראיה טען כי הנהג המעורב עמד בנתיב הימני ברמזור אדום ולאחריו המבקש. כנראה שהרמזור התחלף לירוק. המבקש צפר אך הנהג המעורב לא החל בנסיעה. לכן, המבקש עקף משמאל את הנהג המעורב וסטה ימינה, וכך ארעה ההתנגשות.

מכאן עולה לכאורה, כי המבקש לא המתין עד שהנהג המעורב יחל בנסיעה, אלא ביצע עקיפה. טרם חזרתו של המבקש לנתיב הנסיעה הימני, היה עליו ליצור קשר עין עם הנהג המעורב או לסמן לו כי בכוונתו להיכנס לפניו לנתיב הימני. מכל מקום, היה עליו לוודא כי הנהג המעורב אינו מתחיל בנסיעה, שכן רכבו של האחרון לא כבה, ונראה לכאורה כי לא שמע את צפירותיו של המבקש עקב בעיית שמיעה. ניתן לקבוע כי מרבית האחריות לגרם התאונה רובצת על כתפיו של המבקש.

נהיגה בשכרות

המבקש הודה בשתיית אלכוהול: "בין אחד לשני בקבוקים של בירה 1.5 ליטר קרלסברג".

מפיו נדף ריח אלכוהול, הוא נכשל בבדיקת הנשיפון, ובחלק ממבחני הביצוע הנכללים בבדיקת המאפיינים. בבדיקת ינשוף נמצא בגופו ריכוז אלכוהול של 510 מיקרוגרם בליטר אויר נשוף.

מסוכנות :

בכל הנוגע לעבירת השכרות, מקובל היה על בא כוח המבקש כי יש להותיר את הפסילה על כנה, אך הוא טען כי אין מקום לפסילה נוספת של 30 ימים בגין תאונת הדרכים. לזכותו של המבקש ניתן לזקוף את הודאתו באחריותו לתאונה ובשתיית אלכוהול, וכן רשלנות תורמת מסוימת מצד הנהג המעורב, אשר טרם החל בנסיעה ויכול היה להבחין בעקיפתו של המבקש.

המבקש מחזיק רישיון נהיגה משנת 2006 ולחובתו 4 עבירות תעבורה קודמות, שאינן חמורות. אין לחובתו עבר פלילי.

לאחר שבחנתי את טיעוני הצדדים, איני סבורה כי יש לבטל את הפסילה המנהלית, אך ניתן לקצרה. אשר על כן, אקצר את הפסילה המנהלית, כך שזו תעמוד על 45 ימים החל מיום 23.6.13.

לשלוח עותק לבא כוח הנאשם.

ניתנה היום, א' אב תשע"ג, 08 יולי 2013, במעמד התובעת.