המחלוקת בין הצדדים בתיק זה נוגעת הן לאחריות לתאונה והן להיקף הנזק שנגרם בה לרכב התובעת.

לעניין האחריות – לאחר שבחנתי גרסאות העדים, תמונות הנזק לרכב התובעת, תמונות זירת האירוע והתרשומת שערכו שני הנהגים לאחר התאונה, התרשמתי כי לשני הנהגים תרומת אחריות שווה לקרות התאונה. נהג התובעת עקף את המשאית החונה בצד הדרך ונצמד לימין הנתיב, מבלי ששם לב לכך שהדלת פתוחה והנהג עומד לצידה, ואילו נהג המשאית, הנתבע 2, פתח את הדלת עוד, מבלי להבחין ברכב המתקרב לעברו, ככל הנראה משום שפלג גופו העליון היה בתוך המשאית. זאת, כאשר המשאית חונה במקום אסור לעצירת כלי רכב (אדום לבן).

לעניין הנזק – השוואת גובה הנזקים לצידו הימני של רכב התובעת עם גובה המשאית ודלת המשאית בפרט, כפי שעולות מפרוספקט החברה היצרנית וחוו"ד השמאי מטעם הנתבעת, מלמדת כי רק הנזק לחלונות ולראי הימני, וכן לפח מעל החלונות, הינם נזקים שנגרמו בתאונה זו, ואילו השפשוף לאורך הצד הימני של הרכב בגובה 60 ס"מ מהקרקע, לא נגרם בתאונה זו אלא בתאונות קודמות, שכן אין כל חלק של המשאית בגובה זה מהקרקע, שיכול היה להתחכך ולשפשף את צד הרכב הפרטי, מהכנף האחורית ועד דלת הנוסע, בגובה 60 ס"מ, ואת הטמבון האחורי, בגובה נמוך עוד יותר. כך בפרט, כאשר ברור שהתאונה היתה עם דלת המשאית וחלקה התחתון של דלת זו הינו בגובה כ-1 מטר מהקרקע.

לאחר שבחנתי את חוות דעת השמאי מטעם ההגנה, אשר התמקד רק בנזק שנגרם בתאונה זו והחריג את הנזקים שהינם בגובה נמוך מדי מהקרקע ולא יתכן שנגרמו בה, מצאתי אותה סבירה והוגנת.

בהתאם אליה, אני קובעת כי הנזק שנגרם בתאונה זו הינו בסך 7,714 ש"ח (כולל מע"מ).

נוכח חלוקת האחריות, ישאו הנתבעים בחלקם היחסי, בסך של 3,857 ש"ח, בצירוף חוו"ד שמאי בסך 980 ש"ח כשהסכומים נושאים הפרשי הצמדה וריבית כחוק מיום 24.2.13 ועד התשלום בפועל, וכן אגרת המשפט ושכ"ט עו"ד בסך 1,250 ש"ח.

מתוך הסכום הכולל, ישולם לתובעת (בהתאם לפוליסה של הנתבע 2) סך של 5,000 ש"ח צמוד מיום עריכת הפוליסה 1.1.13, ע"י הנתבע 2, והיתרה - ע"י הנתבעת 1. זאת תוך 30 יום.

ניתן היום, ח' כסלו תשע"ה, 30 נובמבר 2014, בהעדר הצדדים.