<#2#>

נוכחים:

התובעת בעצמה בלווית אביה

נתבע 2 בעצמו

הגב' חלי אסרף – נציגת הנתבעת 3 (לא נוטלת חלק בדיון)

פרוטוקול

הצדדים: אנו מסכימים ומסמיכים את בית המשפט לפסוק בתובענה דנן על פי שיקול דעתו, לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט [נוסח משולב] התשמ"ד- 1984, ללא נימוקים. הובהר לנו כי בהכרעה מסוג זה רשאי בית המשפט לקבל את כל התביעה או לדחות את כל התביעה, או לקבלה לשיעורין, הכל על פי שיקול דעת בית המשפט, לרבות משיקולי פשרה וצדק, ללא קביעות וללא נימוקים. עוד הובהר כי בנסיבות אלה, הסיכוי לדיון בערעור הוא קלוש. נבקש כי שככל שתקבע אחריות יחסית שבית המשפט יציין שיעור חלוקת האחריות באחוזים במסגרת פסה"ד.

הצדדים: לאחר שבית המשפט הסביר לנו - אנו מאשרים שאנו מבינים ושמקובל עלינו.

התובעת לאחר שהוזהרה כדין:

אני הייתי ברחוב התנופה רחוב בו אני נוסעת באופן קבוע בכדי לאסוף את ילדי מבית הספר. ברחוב התנופה יש חניה מימין ומשמאל (משרטטת), רחוב התנופה הוא חד סטרי, הייתי צריכה לעצור ולהיכנס לחנות, נצמדתי לימין, עמדתי מאחורי הרכבים החונים, משהו כמו 2 דקות, הפעלתי מהבהבים, לא הפרעתי לתנועה, חיכיתי שתתפנה חניה, רכבים עברו ללא הפרעה, פתאום הרגשתי מאחורי בום, הרכב נכנס בי מאחור, ומן משיכה (אני מדגימה לבית המשפט באמצעות רכבים), הפגיעה היא שלי מאחור ולכל אורך צדו השמאלי של הרכב כולל הדלתות שנמעכו פנימה. הדלת נמעכה, פיסית לא קרה לי דבר. הלכתי לבית החולים. בעל החנות לא הבין ורץ החוצה. אמר לו לעצור, הוא היה עם משאית גדולה ואני עם רכב קטן, הוא אמר לו לעצור. לא לקחתי את הפרטים של העד.

הנתבע: אני זוכר הכול, לא היה בן אדם כזה.

התובעת: התקשרתי לאבא, ביקשתי ממנו לעצור, המשכנו עוד קדימה יש כיכר אי אפשר לעצור, התקדמנו קדימה ואז החלפנו פרטים. חשוב לי לציין כי כשהייתי ברחוב התנופה, עשיתי הכול על פי חוק. לא היתה שום הפרעה לתנועה. רכבים עומדים שם כי זו האופציה היחידה להיכנס לחניה. אני לא יודעת עם מה הוא נכנס בי.

הנתבע: היה לי משאית עם נגרר.

התובעת: אני כתבתי את כתב התביעה. לשאלת בית המשפט מדוע רשמת בכתב התביעה שנסעת לאט, אני משיבה כי התכוונתי לומר כי כשעמדתי בצד ימין, רכב התכוון לצאת מחניה ואני זזתי לאט. זה אותו דבר משום שכשעמדתי בצד ימין והפעלתי וינקרים, מה זה נסעתי? התקדמתי לאט, זה אפילו לא התקדמות. איתרתי חניה והתקדמתי מעט לעברה מימין. בהודעה לחב' הביטוח לא התייחסתי לדקויות כמו שהם מתייחסים. אולי לא ניסחתי זאת נכון. נגרם נזק מאחורה. אבא שלי טיפל לי ברכב, אני אם חד הורית, אין לי את היכולת לתקן את זה, מדובר באאודי, החלקים מאוד יקרים. אבי טיפל בזה. מאז 4 חודשים אחרי לא היו פגיעות נוספות ברכב.

אבי התובעת, מר פריג' דוד לאחר שהוזהר כדין:

כשהגעתי למקום, הרכבים לא היו במקום התאונה אלא מאות מטרים משם. הנזק באוטו של בתי, בחלק האחורי בכל הצד השמאלי. בתי ספרה לי כי חנתה כדי להיכנס לחניה, חנתה 2-3 דקות. היא היתה בצד ימין, יש שם מובלעת שחונים שם מכוניות, היא באה לחנות, היא התקדמה טיפה טיפה אז הגיע הנתבע וגרר אותה. ראיתי את הנזק, בקשתי את הפרטים, בתחילה סירב לתת את הפרטים. רשמתי את מס' הרכב שלו ואת מס' הנגרר. אמרתי לו שזו עבירה שיתן את הפרטים, זו מחובתו לתת את הפרטים. הוא אמר כי הרכב לא שלו אלא של חברה חסן. רשמתי זאת ופניתי לבעל הבית שלו. הוא אמר כי יבדוק זאת ואחזור אליו. חזרתי אליו אחרי שבועיים שלושה, אמר לי כי לא תפס את הנהג כי עזב את העבודה. חזרתי אליו מס' פעמים, אמר אין בעיה, אמר לי מה הנזק, אמרתי לו סביבות ה 7,000-8,000 ש"ח. אמר טוב, ישלמו זאת. אמר כי יתפוס את הנהג וישלם זאת. פנינו עם הרכב לפחח, לפני דוח השמאי. אמר כי בגלל שזו משאית ההשתתפות העצמית גבוהה, הם רוצים לשלם בעצמם ולא להפעיל את הביטוח. כך גרר אותי מס' פעמים. ראיתי שהוא לא משלם ואז פניתי לשמאי שיעריך והגשתי לו את הכול. בין לבין לא היו פגיעות נוספות ברכב.

נתבע 2 לאחר שהוזהר כדין:

אני את האזור לא מכיר טוב. באתי מדרך חברון, פניתי ימינה ונכנסתי לאזור תעשיה. יש שם צומת קטנה, הגעתי מול הצומת, היו רכבים, עצרנו, היא הגיעה מימין, נכנסה ימין לפני המשאית, נסעה בשטח המת שלי בין המשאית למדרכה, היא רצתה להתשלב בכביש, כשהיא השתלבה נפגעה הדלת שמאלית שלה. לי לא היה נזק בכלל. מדובר בנזק קטן אפשר להעריך אותו כ 1,500 ש"ח. אני הגעתי עם משאית גדולה 34 טון עם נגרר, וגררתי אותה, אם הייתי גורר אותה לא הייתי גורר אותה עשר מטר? היא רחוקה מהרכבים שעומדים שני מטר. אני ירדתי מהאוטו, אם טעיתי אני מתנצל. התובעת אמרה שאין לה תעודת זהות ולא רישיון רכב. אבא שלה הגיע עם וספה ונתתי לו את כל הפרטים. הוא לא נתן לי דבר.

התובעת: לשאלת בית המשפט אם יכול להיות כי הטיתי את הרכב מעט שמאלה התשובה היא לא.

<#3#>

החלטה

פסק הדין ישלח לצדדים בדואר.

<#4#>

ניתנה והודעה היום ד' אדר ב תשע"ד, 06/03/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי אורנה גוזלן