לפני בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף התנגדות.

1. המשיב הגיש לביצוע בלשכת ההוצאה לפועל תביעה על סכום קצוב כנגד המבקשת לתשלום יתרת החובה בחשבון הבנק של המבקש המתנהל אצל המשיב. עפ"י הרישומים במחשבי ההוצאה לפועל, הומצאה האזהרה למבקש ביום 25.4.13.
2. ביום 24.6.13 הגיש המבקש בקשה להארכת מועד להגשת התנגדות בצירוף בקשת התנגדות.
3. המבקש טוען כי קיבל את האזהרה רק ביום 11.6.13 ועל כן ההתנגדות הוגשה במועד. לטענתו, לא הומצאה לידיו אזהרה ביום 25.4.13 וכי מעולם לא ראה את האזהרה שהודבקה על דלת ביתו, כפי שנטען.
4. לגופה של התביעה, טוען המבקש, כי חשבון הבנק נשוא התביעה נפתח בשנת 2005 וכי נטל הלוואה מהמשיב. לחשבון זה הופקדו קצבת הנכות של המבקש בסכום של 1,000 ₪ וכן משכורתו של המבקש. בשנת 2007 חלה התדרדרות במצבו הבריאותי של המבקש והוא נאלץ להפסיק את עבודתו ולהתקיים מקצבת הנכות בלבד. באותה עת, עמדה יתרת החוב בחשבון על סך של 30,000 ₪ והוסכם בין המבקש למשיב כי חוב זה ישולם במלואו מקצבת הנכות אותה מקבל המבקש. להפתעתו של המבקש, הודיע לו המשיב בשנת 2011 כי יתרת חובו עומדת על סך של 31,000 ₪ ובשל חוסר הבנתו סר המבקש למשרדי המשיב וחתם על הסדר תשלומים.
5. המבקש טוען כי פנה למשיב בדרישה לקבלת מסמכים על מנת שיוכל לבסס את טענות הגנתו, שכן לא ברור כיצד החוב לא קטן חרף העובדה כי מידי חודש הופקדה קצבת הנכות לחשבון הבנק, כאשר להערכתו החוב למשיב היה אמור להיות מסולק בתוך 3 שנים. לפיכך, טוען המבקש, כי עומדת לו הזכות להתנגד לתביעה בשל מסכת עובדתית שתיתמך בראיות ברורות שיוצגו עם קבלתן ממשרד הבטחון ומאת המשיב.
6. המשיב מתנגד לבקשה. המשיב טוען כי המבקש לא הציג הגנה בפני התביעה ולא פירט את טענות הגנתו בפני התביעה. המבקש ניהל את חשבונו אצל המשיב כאשר ביום 30.12.11 עמדה יתרת החובה בחשבונו של המבקש על סך של 31,273 ₪. ביום 17.1.12 נערך עם המבקש הסדר לתשלום החוב, על-פיו הועמד החוב כהלוואה למבקש והיה על המבקש לפרוע את החוב בתשלומים חודשיים שווים של 1,000 ₪. החל מחודש 2/12 לא עמד הנתבע בתנאי ההסדר ושילם סכומים נמוכים מסכום הפרעון החודשי שנקבע. לפיכך, הועמד החוב לפרעון מיידי. המשיב מציין כי כל הסכומים ששילם הנתבע על חשבון החוב הופחתו מסכום החוב, ועל כן הועמד סכום התביעה על סך של 26,820 ₪. המשיב טוען כי המבקש לא דאג לכך שהכנסותיו יספיקו לכיסוי פרעון ההלוואה בהתאם לתנאי ההסדר וסכום הקצבה שקיבל המבקש היה נמוך מ-1,000 ₪.
7. בתשובה טוען המבקש, כי תמוה הדבר מדוע המשיב מסרב לגלות מסמכים מטעמו וכי דפי החשבונות ופירוט ההלוואות הם מסמכים רלבנטיים. לטענת המשיב, הדרישה לקבלת המסמכים הועבר למשיב כבר ביום 20.6.13 ועד היום טרם הועברו המסמכים.
8. השאלה הראשונה הטעונה הכרעה היא האם ההתנגדות הוגשה במועד. מאישורי המסירה שצורפו עולה כי האזהרה הודבקה על דלת ביתו של המבקש ביום 25.4.13 ואולם המבקש מכחיש כי קיבל אזהרה זו ולטענתו הומצאה לו האזהרה ביום 11.6.13. כידוע, כאשר מדובר בהמצאה בדרך של הדבקה אין וודאות כי זו הגיעה לידיעת המבקש ובנסיבות אלה כאשר המבקש מכחיש כי קיבל את האזהרה, אני קובעת כי ההתנגדות הוגשה במועד.
9. אשר לטענות שמעלה המבקש כנגד התביעה, הרי שהמבקש טוען למעשה כי הואיל והפקיד את קצבת הנכות שלו מידי חודש לחשבונו אצל המשיב הפקדה זו אמורה היתה לכסות את יתרת ההלוואה. לאחר קבלת כתב התביעה, פנה המבקש למשיב בבקשה לקבלת המסמכים ובהם דפי החשבונות ופירוט ההלוואות, אך אלה לא הומצאו לידיו במלואם. לא מצאתי בתגובת המשיב נימוק מדוע לא הומצאו מסמכים אלה לידי המבקש.
10. כידוע, אי המצאת מסמכים על ידי הבנק לידי הנתבע לאחר שנעשתה דרישה לבנק מהווה עילה למתן רשות להתגונן (ראו: רע"א 3545/90 בנק המזרחי נ' אפ.אר למימון והשקעות בע"מ (פורסם בנבו); ע"א 261/89 אברהמי ובניו חברה לבניין בע"מ נ' בנק המזרחי (פורסם בנבו)).
11. לנוכח אי המצאת המסמכים לידי המבקש בהתאם לדרישתו אני מורה על קבלת ההתנגדות.
12. לנוכח סכום התביעה היא תישמע בסדר דין מהיר והצדדים ינהגו כדלקמן:

התובע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן יפרע את הפרשי האגרה אותם עליו לפרוע על-פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובע לא יגיש את המסמכים ולא יפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתו.

ניתנה היום, כ"ד אב תשע"ג, 31 יולי 2013, בהעדר הצדדים.