בהמשך להחלטה מיום 15.03.15, להלן הצעת בית המשפט בתיק:

נזק מיוחד

הפסד שכר מלא לעבר

מלבד תקופת אי כושר שנקבעה לתובעת מיום 03.07.11 ועד ליום 08.07.11 (ראו סעיף 2 למסמכים שעמדו בפני מומחה בית המשפט כאמור בחוות דעתו וכן כעולה מתלוש שכר לחודש 07/211 אותו צירפו הנתבעים לתחשיבם), לא צירפה האחרונה אישורי מחלה ו/או אישורי היעדרות אחרים, המעידים על היעדרות מהעבודה, בעקבות התאונה, אשר כתוצאה ממנה נגרמו לה הפסדי שכר.

שכרה של התובעת עובר לתאונה עמד על הסך של 5,067 ₪, ובשערוך להיום הסך של 5,430 ₪.

הפסד שכרה של התובע לעבר הינו הסך של 1,086 ₪.

הפסד שכר חלקי בעבר

בהעדר אישורי היעדרות מעבודה בעקבות התאונה, התובעת לא הוכיחה הפסד שכר חלקי, לפי ראש נזק זה.

עזרת צד ג' בעבר, הוצאות רפואיות ונסיעות לעבר- גלובלי

5,000 ₪.

סה"כ נזק מיוחד

6,086 ₪.

נזק כללי

הפסד שכר לעתיד

לאור העובדה כי לאחר התאונה, חזרה התובעת לעבודה אצל הנתבע 1 (ראה תלושי שכר לחודשים 07-08/2011), איני סבורה כי נותרה לתובעת נכות תפקודית כתוצאה מהתאונה.

הגם שלטענת התובעת, כי כתוצאה מהתאונה אינה עובדת כיום במקצועה, אך יחד עם זאת, לאור טענות הנתבעים מנגד, לפיהם עזיבת התובעת מקום העבודה אצל הנתבע 1, הינו לאור העובדה כי גננת האם, אותה החליפה התובעת, חזרה לעבוד בגן זה, וכן לאור העובדה כי כיום עובדת התובעת בגן בבית שאן, לא ניתן לקבוע בשלב זה, כי הפסקת עבודתה הנ"ל, מקורה בתאונה הנדונה, במיוחד והתובעת חזרה לאותו מקום עבודה, עוד בחודש התאונה, ללא שהצביעה על ירידה בשכרה באותה עבודה.

יחד עם זאת, לצורך תחשיב זה, אני מעריכה הפסד שכר לעתיד באופן גלובאלי, בשיעור של 50,000 ₪.

הפסד תנאים סוציאליים – גלובלי

לאחר התאונה חזרה התובע לעבודה, לא ייגרם לה הפסד שכר בגין ראש נזק זה.

כאב וסבל

בהתחשב בנכות הרפואית, בגיל התובעת, הנני מעריכה את הפיצוי ראש הנזק זה בסך של 20,000 ₪.

עזרת צד ג' , הוצאות רפואיות ונסיעות לעתיד – גלובלי

5,000 ₪

סה"כ נזק כללי

75,000 ₪.

סה"כ נזק מיוחד + כללי – 81,086 ₪

חלקות האחריות

אשם תורם

לצורך תחשיב זה בלבד, אני קובעת את אשמה התורם של התובעת הינו בשיעור של 50%. קביעתי זו באה לאור העובדה כי התובעת יכלה להימנע ממעבר במקום בו בוצעה השטיפה, ובכך להימנע מנפילה.

אחריותו של הנתבע 1 באירוע

לצורך תחשיב זה, ומבלי לקבוע מסמרות בעניין, אומר כי אחריותו של הנתבע 1 טמונה בעובדה כי לא נקט כמעביד סביר, באמצעי זהירות לצורך מניעת נפילתה של התובעת, לרבות אי ביצוע העבודה במהלך שעות פעילות הגן ביום, בו נמצאים גננות וילדים כאחד, ו/או הצבת שילוט המתריע מפני הימצאות רצפה רטובה.

מבלי לקבוע מסמרות בשלב זה, בחישוב זה אף לקחתי בחשבון טענותיהם של הנתבעים כפי שעלו בכתב ההגנה, ובתחשיבם.

סיכום

על כן, הצעת בית המשפט לסיום התיק הינה בסך של 81,086 ₪, בניכוי אשם תורם בשיעור של 40,543 ₪ ובניכוי תשלומי המל"ל בשיעור של 10,613 ₪.

מכאן, סך הפיצוי המוצע שעל הנתבעות לפצות את התובעת בגין התאונה הינו הסך של 29,930 ₪.

לסכום הנ"ל יש להוסיף אגרת בית משפט, הוצאות ושכ"ט עו"ד.

הצדדים יגיבו להצעה הנ"ל תוך 30 יום מהיום.

לעיוני בהתאם.

המזכירות תשלח החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ל' ניסן תשע"ה, 19 אפריל 2015, בהעדר הצדדים.