1. החייב הגיש בקשה לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל (נוסח חדש), התש"ם-1980 (להלן: "הפקודה").

2. במסגרת הבקשה נטען, כי נגד החייב מתנהלים שלושה תיקי הוצאה לפועל, שאוחדו במסגרת תיק איחוד.

3. המבקש טוען כי סך כל החוב הוא 91,000 ₪ והוא מציע לשלם 100% מהחוב בדין קדימה ו-30% מהחוב שאינו בדין קדימה. המבקש הוא סטודנט ונמצא בהליכי הוצאה לפועל במסגרת תיק האיחוד כ-19 חודשים. במסגרת זו משלם החייב סכום של 1,000 ₪ בחודש. יחד עם זאת, המבקש הוכרז כמוגבל באמצעים, דבר המקשה עליו להתפרנס. המבקש טוען כי אין לו כל נכסים וברצונו להשתחרר מחובותיו ולבנות את חייו. הרקע להסתבכותו הוא מתן ערבות אישית לעסק משפחתי שקרס. המבקש צירף תצהיר של עורך דין המחזיק בנאמנות סכום של 30,000 ₪ שהופקד בידיו לצורך ביצוע ההסדר המוצע על ידי החייב.

4. לדיון התייצבו באי כוח נושי החייב שהעלו התנגדות וטענו כי החייב מסוגל להציע סכומים גבוהים יותר. זאת ועוד, נושי החייב סברו כי אין חובה לקבל את הצעת החייב וניתן במקרה זה להגיע למסקנה שראוי שהחייב ימשיך לשלם לנושיו את הסכום של 1,000 ₪ בחודש, עד לפרעון מלוא הסכומים, שכן מדובר בחובות שאינם גבוהים כלל והחייב לא יהיה מוגבל באמצעים תקופה ארוכה.

5. גם בא כוח הכנ"ר היה שותף לעמדה זו וטען, כי לא ברור מהבקשה אם אכן החייב מציע לשלם 100% מהחובות בדין קדימה ו-30% מיתר חובותיו. עוד סבר הכנ"ר, כי גובה החובות עולה על הסכום המוצהר על ידי החייב ומדובר בסכום של כ-130,000 ₪. בא כוח הכנ"ר סבר, כי אין מקום לקבל באופן אוטומטי כל הצעת הסדר על פי סעיף 19א לפקודה, שעה שהחייב מציע לשלם את המינימום הנדרש, אם יש מקום לסברה שהחייב מסוגל להציע סכומים גבוהים יותר. עוד טען בא כוח הכנ"ר כי הבקשה כלל לא הומצאה לכנ"ר וביקש שהות להגיב לבקשה באופן מסודר.

6. על פי החלטתי, המציא החייב את הבקשה לכנ"ר ביום 5.1.14 ומשכך היה על הכנ"ר להגיב תוך 14 יום, דהיינו עד ליום 19.1.14, אולם הכנ"ר לא עשה כן, ועל כן יש להתייחס לטענות שעלו בדיון עצמו.

7. סעיף 19א לפקודה מאפשר לחייב לפנות בכל עת לבית המשפט בבקשה לאשר הצעת פשרה או הסדר עם נושיו, גם אם לא הוגשה קודם לכן בקשת פשיטת רגל או אם הוגשה בקשה שכזו, כל עוד לא ניתן צו כינוס. עוד נקבע, כי בית המשפט רשאי לאשר את ההצעה אם מצא שיש יסוד סביר להניח שישולמו לפיה לפחות 30% מכל חוב לא מובטח, שאילו ניתן צו כינוס ביום הגשת הבקשה היה בר תביעה, לרבות הפרשי הצמדה עליו עד ליום הגשת הבקשה לאישור ההצעה. עולה מלשון הסעיף הנ"ל, כי קיים תנאי סף של תשלום 30% כאמור לעיל, ואישור ההצעה נתון לסמכות בית המשפט.

8. סבורני, כי שעה שבית המשפט בא לשקול אם לאשר הצעה שכזו, עליו לבחון את מצבו הכלכלי של מציע ההצעה וכן את נסיבות הסתבכותו. הנושים שהתנגדו להצעה, וכך גם בא כוח הכנ"ר, לא הצביעו על כך שבידי החייב נכסים מהם ניתן בשלב זה להיפרע כך שהחייב יוכל לכסות את מלוא החובות. הצעת הנושים הייתה, כי יש להותיר את החייב במסגרת הליכי ההוצאה לפועל, כך שימשיך לשלם 1,000 ₪ לחודש עד לפרעון מלוא החובות. עולה אפוא, כי עמדת הנושים היא כי החייב ימשיך להיות מוגבל באמצעים עוד שנים ארוכות. אינני סבור כי יש מקום לקבל גישה זו, שעה שמטרת הליכי חדלות הפרעון, ובכלל זה מטרת סעיף 19א לפקודה, היא לאפשר לחייבים לסיים את החובות הרובצים עליהם בדרך של הסדר ולצאת לדרך חדשה, כל זאת שעה שבית המשפט מגיע למסקנה שמדובר בחייב שהסתבך בחובות בתום לב ואין בידו לשלם סכומים גבוהים כדי לפרוע את חובותיו.

9. מהדיון עלה, כי החייב הסתבך בחובות לאחר שחתם על ערבות לטובת עסק משפחתי שקרס, ובוודאי שאין מדובר בחייב שיצר חובות בחוסר תום לב. כמו כן, השתכנעתי כי אין בידי החייב לפרוע בשלב זה את מלוא חובותיו. מטרת סעיף 19א היא לאפשר לחייב במצב זה להציע הצעה סבירה וכך נעשה במקרה זה.

10. לאור כל זאת יש לקבל את הבקשה. אני קובע כי במידה שהחייב ישלם את מלוא החובות בדין קדימה, 30% מכל חוב שאינו מובטח וכן יישא בהוצאות ושכר טרחת בעלי התפקיד, כי אז יש לאשר את בקשתו.

11. לצורך כך, אני ממנה כנאמנת לביצוע ההסדר את עו"ד אורית נהיר שתפעל על פי סמכויותיה, ובין היתר תדאג לפרסומים על פי דין, לכינוס אסיפת נושים וכן תגיש דוח מתאים לבית המשפט.

12. בשלב זה אני מורה על עיכוב כל הליכי ההוצאה לפועל. כמו כן, ניתן בזה צו עיכוב יציאה מן הארץ כנגד החייב.

13. החייב ישלם סכום של 1,000 ₪ לחודש לקופת הכינוס וזאת החל מיום 1.2.14.

14. המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים, לרבות הכנ"ר והנושים, וכן לעו"ד אורית נהיר.

15. הנאמנת תגיש דיווח מתאים לבית המשפט.

ניתנה היום, כ"ז שבט תשע"ד, 28 ינואר 2014, בהעדר הצדדים.