1. לפני ערר בהתאם לחוק שיקים ללא כיסוי, התשמ"א – 1981 (להלן: "החוק").
2. הנימוקים שהועלו בבקשה הם מצבו הבריאותי של המערער, מצבו הכלכלי. עוד הוסיף המערער כי ביקש לעזוב את הבנק ולעבור לסניף אחר אך בשל ההגבלה על חשבון הבנק אינו באפשרותו לבצע מהלך זה.
3. אומר כבר מיד כי הבקשה אינה מגלה כל עילה לביטול ההגבלה או למצער לאי הבאת חלק מהשיקים שסורבו במניין השיקים לצורך ההגבלה.בעילות לביטול ההגבלה מנויות בסעיף 10 לחוק
4. מתגובת המשיב עולה כי בינתיים סורבו עוד 12 שיקים, לאחר הגשת הבקשה, כך שגם אם הייתי מקבל את הבקשה לא תצמח למשיב כל תועלת מכך.
5. עוד עולה מתגובת המשיב כי בעבר הוגבל חשבון הבנק אך בעקבות פניה למחלקת תלונות הציבור במשיב נאות המשיב לבטל את ההגבלה אך הובהר למערער כי פניות דומות בעתיד תסורבנה (ראה פרוטקול עליו חתום המשיב מיום 13.4.2013).
6. במהלך הדיון שהתקיים לפני טען בא כוחו של המערער כי גובש נוהל לפיו המשיב כיבד שיקים בעבר על אף חריגה מהמסגרת. עוד הדגיש בא כח המערער כי בעת הגשת הבקשה המערער לא היה מיוצג ולכן לא טען את הטענות הנכונות.
7. לצערי לא אוכל לקבל את טענתו האחרונה של המערער. הטענה כלל לא הועלתה במסגרת הבקשה ואף בא כח המערער לא ביקש לתקן את כתב הערעור. אמת נכון המערער לא היה מיוצג בעת הגשת הבקשה יחד עם זאת אין בית המשפט יכול ליצור טענות יש מאין בעבור צד לא מיוצג. גם לגוף הטענה היא לא פורטה כדבעי ואף אם בעבר היה נוהל של כיבוד שיקים בחריגה ממסגרת הדבר אינו מקנה זכות למערער שהמשיב ימשיך ויתן לו רשת ביטחון לשיקים שהם בחריגה ממסרת אשראי.
8. בשים לב לכך דין הערעור להידחות.
9. בנסיבות העניין בשל מצבו הקשה של המערער הן הכספי והן הבריאותי אין צו להוצאות.

מזכירות בית המשפט תמציא העתק מפסק הדין לבאי כח הצדדים.

ניתן היום, כ"ו טבת תשע"ד, 29 דצמבר 2013, בהעדר הצדדים.