1. לפניי בקשת הנתבעת להבאת ראיות לסתור לפי סעיף 6ב לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975 (להלן "חוק הפלת"ד").

2. העובדות הנחוצות לענייננו הן, בקליפת האגוז, כדלקמן:

2.1 התובע (יליד 21/8/79), נפגע בתאונת דרכים מיום 24/11/10.

2.2 התאונה הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי (להלן "המל"ל") כתאונת עבודה.

2.3 התובע טען לפגימה בעמ"ש צווארי ומותני.

2.4 בהחלטת ועדת המל"ל מיום 22/1/12 נקבע כי לא נותרה לתובע נכות צמיתה.

2.5 בהתאם לדו"ח הוועדה עמדו בפני המסמכים הבאים: כרטיסים רפואיים, דו"ח מיון - איכילוב מיום 25/11/10 ופענוח צילום ע"ש צווארי מיום 12/12/10.

התובע הלין על צוואר תפוס באופן תמידי וכאבים עם הקרנה ליד שמאל.

בבדיקה: ע"ש צווארי ללא סטייה; קיימת רגישות מינימאלית; אין הפרעה בתנועות הגפיים העליונים; כח השרירים בארבע הגפיים 5/5; תחושה והחזרים תקינים ושווים; ללא חוסר מוטורי תחושתי; החזרים סימטריים ותקינים; טווח תנועה של ע"ש צווארי ללא מוגבלות בכל המישורים.

2.6 בבדיקת C.T. עמ"ש צווארי מיום 12/9/13 נמצא כי בגובה C6-C7יש זיז גרמי מתבלט לתעלה משמאל, סימני לחץ על השק משמאל והצרות הנקב משמאל.

יתר הבדיקה תקינה.

3. הלכה פסוקה היא כי יש להפעיל במשורה את החריג הנקוב בסעיף 6ב לחוק הפלת"ד. לעניין זה ראה עוד בר"ע 634/85, אבו עליון עודה נ' "רותם" - חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505:

"... נושא חוות דעת של מומחים הסותרות זו את זו מעורר בעיות קשות ביותר בבתי המשפט וזכה לביקורת חריפה הן מצד שופטי בתי המשפט והן מצד הגופים הנזקקים להן. המצב כיום הוא בלתי נסבל, כאשר לפני בית המשפט הדן בתביעות פיצויים לנפגע בתאונת דרכים מובאות שתי חוות דעת רפואיות: אחת של המבקש והשניה של חברת הביטוח, ולרוב אין מנוס מבקשת חוות דעת שלישית של מומחה שקבע בית המשפט. מצב זה גורם לסחבת ולבזבוז משווע של משאבים ומוצע לבטלו." ...אגב, על פי הצעת החוק הנ"ל הכוונה המקורית היתה, כפי הנראה, לא לאפשר כלל לבעל דין שהיה צד להליך במסגרת נקבעה דרגת הנכות הבאת ראיות לסתור קביעה קודמת אף לא מטעמים מיוחדים. ...סעיף 6ב לחוק נועד להתגבר על הקושי הנ"ל, ולו אך באופן חלקי... בכך מושגות שתי מטרות: האחת - קיצור ההליך בפני בית המשפט; והשניה - דרגת הנכות נקבעת לאחר בדיקה ודיון ממצה על ידי גוף או ווועדה של מומחים רפואיים שהוסמכו לכך על פי דין, היינו שאינם פועלים מטעמו של אחד מבעלי הדין. בדרך זו נמנע הקושי האובייקטיבי להכריע בין חוות דעת רפואיות שונות או סותרות ... ... בית המשפט מוסמך לסטות מכלל זה ולהתיר הבאת ראיות לסתור במקרה חריג, היינו בנסיבות יוצאות דופן המצדיקות זאת. ...בקוים כלליים ניתן לדעתי להצביע על שני סוגי טעמים:

(א) טעמים משפטיים כגון, אם נראה לבית המשפט כי ההליך הקודם היה נגוע בפגם מהותי כגון, תרמית), קל וחומר - מדעיקרא (כגון פגיעה בעקרונות הצדק הטבעי).

(ב) טעמים עובדתיים ברי משקל וחדשים, כגון אם חל שינוי מהותי במצבו של המבקש או שנתגלתה נכות נוספת לאחר הקביעה הקודמת". [ההדגשות אינן במקור - ב.ש.].

וכאמור ב-ע"א 5779/90, הפניקס הישראלי חברה לביטוח בע"מ נ' אחמד, פ"ד מה(4) 77:

"... כדוגמה למקרים כאלה יכול לשמש מקרה, בו חל שינוי משמעותי במצבו של הנפגע מאז נקבעה נכותו על-ידי הווועדה הרפואית של המוסד ועד לדיון בבית-משפט. מקרה אחר הוא, כשלפני הווועדה הרפואית לא היו עובדות רלוואנטיות חשובות, הנוגעות למצבו הרפואי של הנפגע קודם התאונה, ואשר לו היו לפניה, בוודאי היו מביאות לתוצאה שונה. אין זו, כמובן, רשימה ממצה של המקרים בהם יתיר בית המשפט להביא ראיות לסתור, אלא בגדר הדגמה בלבד. אך מה שחשוב להדגיש הוא, שרק במקרים חריגים ובנסיבות יוצאות דופן יותר הדבר. כדי שיותר להביא ראיות לסתור, לא די בעובדה שיש מומחה רפואי או מומחים רפואיים הסוברים אחרת משסבורה הייתה הווועדה הרפואית, אפילו אם הפער בין מה שסבורה הווועדה הרפואית לבין מה שסוברים המומחים הרפואיים הינו גדול" [ההדגשות אינן במקור - ב.ש.].

(וראה גם: בש"א (נצרת) 2789/05, מנורה חברה לביטוח בע"מ נ' גולינבסקי (2005); ע"א 5608/90, קורנהיל חברה לביטוח בע"מ נ' מזרחי, פ"ד מו(2) 107; רע"א 3570/01, אריה חברה לביטוח בע"מ נ' קאסם סואעד (2001); ע"א 563/88, אשל נ' צור חב' לביטוח בע"מ, פ"ד מה(5) 520; א. רבלין, "תאונת דרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים", מהדורה 4 (2011) עמוד 773).

לאור תכלית זו יש לפרש באופן דווקני את החריגים ונטל ההוכחה של הנסיבות יוצאות הדופן רובץ לפתחו של הטוען לקיומן, ובענייננו - התובע (ראה: בר"ע 634/85, שם, שם).

4. ומן הכלל אל הפרט -

שתי טענות בפי התובע: האחת, כי הוועדה התעלמה מפענוח הצילום מיום 22/1/12; והשנייה, כי קיים חומר רפואי חדש אשר לא עמד בפני הוועדה: C.T. עמ"ש צוואר מיום 12/9/13.

נדון בטענות אלה להלן אחת לאחת -

5. התעלמות הוועדה מפענוח הצילום מיום 22/1/12 -

פענוח הצילום היה לפני הוועדה, כפי שמצוין מפורשות בפרוטוקול.

משכך, חזקה שהוועדה, הכוללת נוירולוג ואורטופד, גם בחנה את ממצאיו. מה גם שאין כל חובה על הווועדה להתייחס בהחלטתה באופן פרטני לכל אחד ואחד מן המסמכים שלפניה. כך או כך, נוכח הפרשנות הדווקנית - אין בטעם זה כדי להיעתר לבקשה.

6. קיום חומר רפואי חדש -

אין חולק כי תוצאות בדיקת ה-C.T. מיום 12/9/13 לא היו לפני הוועדה אשר התכנסה קודם לכן (1/12).

יחד עם זאת, לא היתה כל מניעה שהתובע יערוך בדיקה זו במהלך למעלה משנה ועוד בטרם בדיקתו על ידי הווועדה.

ויודגש - קבלת עמדת התובע משמעה איון תכלית סעיף 6ב לחוק הפלת"ד וסיכול מטרתה לקדם ולייעל ההליך תוך חיסכון במשאבים. לשון אחר: היעתרות לבקשה, משמעה פתיחת פתח לכל נפגע לבחור, לאחר קבלת החלטת המל"ל, לפנות בזמנו החופשי לביצוע בדיקות נוספות, אשר לא היתה מניעה לעריכתן קודם לכן, ולטעון כי המדובר בראייה חדשה אשר לא עמדה בפני וועדת המל"ל ומצדיקה מינוי מומחה.

עוד הוספתי ובחנתי האם המדובר בהחמרה. ברם, ב"כ התובע הודתה, ברוב הגינותה, כי אין המדובר בהחמרת מצב ולשיטתה, סביר להניח שאם וככל שהבדיקה היתה מבוצעת עובר לבדיקת וועדת המל"ל הממצאים היו זהים (ראה: עמוד 2 לפרוטוקול שורות 1-3).

ערה אני למגמה שלא לאבחן בין מקרה בו טוען התובע להחמרה לבין מקרה בו טוען הנתבע להטבה ולא לעכב ההליך עד הכרעת המל"ל בבקשת ההחמרה (ראה: דברי כבוד השופט א. ריבלין בספרו "תאונת דרכים - תחולת החוק, סדרי דין וחישוב פיצויים", מהדורה 4 (2011) עמוד 781). ברם, כאמור, לשיטת התובע, אין המדובר בהחמרה.

משכך, גם אין לאמר כי המדובר בשינוי נסיבות שיש בו כדי להצדיק סטייה מן הכלל ומתן הזדמנות לבחינה חוזרת.

עוד הפנתה ב"כ התובע ל-רע"א 4396/13, אשכנזי נ' הפול חברה לביטוח בע"מ (2013), אלא שאין בפסק דין זה כדי לסייע בידי התובע.

ראשית, בית המשפט שב וחוזר על הלכת עודה (בר"ע 634/85, עודה נ' רותם חברה לביטוח בע"מ, פ"ד לט(4) 505) בדבר הצורך בטעמים עובדתיים כבדי משקל וחדשים, כגון אם חל שינוי מהותי במצבו של התובע בפרק הזמן שחלף בין מועד קביעת הווועדה לבין מועד הדיון בבית המשפט.

שנית, בעניין "אשכנזי" לאחר החלטת המל"ל, נזקקה התובעת דשם לעבור שני ניתוחים עם המלצה לעבור ניתוח נוסף. נתונים אלה הצביעו כי, בניגוד להנחת וועדת המל"ל מצבה הרפואי השתנה ואף טרם התייצב, וכפועל יוצא נוצרה הצדקה להערכה מחודשת, כפסיקת כבוד הש. צ. זילברטל:

"... נוצרו נסיבות חדשות, שלא עמדו לנגד עיני הווועדה הרפואית, המצדיקות הערכת מצב מחודשת שכן מדובר בנסיבות בעלות משמעות שבכוחן להשפיע השפעה מהותית על המצב הרפואי.

...

התפתחות עובדות אלה, קרי שני ניתוחים וכן ההמלצה לעבור ניתוח נוסף, מלמדים על פוטנציאל אמיתי וממשי לכך שחל שינוי משמעותי במצבה של המבקשת (ולו על כך שמצב טרם התייצב) ובנסיבות אלה יש מקום להתיר לה להביא ראיות לסתור...".

בענייננו שאני. גם לשיטת התובע אין כל שינוי, קל וחומר שינוי מהותי במצבו, ואף אין פוטנציאל אמיתי וממשי לכך; אלא אך הוצגה בדיקה המשקפת, לשיטתו, את תמונת המצב שהיתה עובר להחלטת הוועדה.

7. סוף דבר -

7.1 דין הבקשה להידחות.

7.2 בנסיבות, אין צו להוצאות.

7.3 שני הצדדים יודיעו תוך 30 יום מהיום האם קיימת הסכמה להכרעת התביעה לפי סעיף 4(ג) לחוק הפיצויים לנפגעי תאונות דרכים התשל"ה-1975.

7.4 התיק יובא לעיוני עם קבלת ההודעות ולא יאוחר מיום 12/10/14.

המזכירות תמציא עותק לצדדים בדואר רשום עם אישור מסירה.

ניתנה היום, כ"ו תמוז תשע"ד, 24 יולי 2014, בהעדר הצדדים.