נגד

צד ג' מ.ח.ע משקי חבל עזה בע"מ

ע"י ב"כ עו"ד א. יחיאלי ואח'

בקשה לדחיית התביעה על הסף מחמת מעשה בית דין.

1. בתביעה דנן נטען שעקב התרשלות המעביד, נפטר המנוח.

בגין האירוע, הוגשה תביעה לבית הדין האזורי לעבודה בירושלים, לתשלום גמלת תלויים (ב"ל(י"ם) 33154-03-12).

העיזבון טען שהמנוח נפגע בתאונת עבודה שארעה בעת שהמנוח עבד בקטיף תפוזים וטיפס על עץ גבוה בלא שסופק לו ציוד תקין המתאים לגובה העבודה. נטען שהמנוח נפל מגובה ונפטר.

המוסד לבטוח לאומי לא חלק על כך שהמנוח נפל מהעץ במועד האמור תוך כדי עבודתו, אך טען שלא הוכח שהמנוח נפגע בעבודה ולחלופין ככל שנפגע המנוח בעבודה, לא הייתה פגיעה זו הגורם למותו.

ביום 15.08.15 דחה בית הדין האזורי לעבודה, בפסק דין מפורט ומנומק, את תביעת העיזבון.

2. בפסק הדין נקבע שלא הוצגה גרסה עובדתית מפורטת בדבר נסיבות נפילתו של המנוח (סעיף 22 לפסק הדין) וכי המסמכים הרפואיים מצביעים על נפילה שלא על ידי גורם הנעוץ בעבודה (סעיף 35 לפסק הדין).

נקבע שהנפילה נגרמה מסחרחורת או גורם פנימי כגון אירוע מוחי מקדים ולא עקב העבודה (סעיף 52 לפסק הדין).

פסק הדין עמד על דוח הנתיחה שלאחר המוות שבו נכתב שהמנוח סבל מאוטם במוחון ובגזע המוח וכי הפטירה הייתה מדימום ספונטני (סעיפים 61-64 לפסק הדין).

בסעיף 67 לפסק הדין נקבע כהאי לישנא : "התובע נפטר תוך כדי עבודתו אולם הוכח כי לא נפטר עקב עבודתו אלא כתוצאה מאירוע מוחי, שלא היה האירוע המוחי הראשון. המסמכים הרפואיים, אשר תכנם נאמר במרביתם מפיו של המנוח בהיותו בהכרה לאחר הנפילה, מצביעים על כך באופן חד משמעי ושאינו משתמע לשתי פנים. יתר על כן, אין במסמכים הרפואיים כל התייחסות לחבלה בראש או לחבלות גופניות אחרות ועל כן לא הוכחה כל סיבה אחרת לפטירתו. משכך, לא נוצר ספק בקשר לסיבת פטירתו ולכן אין להפעיל את ה'פרשנות' לטובתו בהעדר ספק".

בסעיף 69 לפסק הדין נקבע שלא הוכח "ה'עקב' על ידי העיזבון ומנגד הנתבע הוכיח סיבה אחרת, אוטם מוחי ואוטם בגזע המוח, הרי שעצם הנפילה 'תוך כדי' אין בה כדי להקים זכות לגמלת תלויים".

3. תורת מעשה בית דין מכירה בעיקרון השתק פלוגתא, המקים מחסום דיוני לבעל דין המבקש לשוב ולהתדיין בשאלה עובדתית שכבר נדונה בהתדיינות קודמת ובתנאי שמתקיימים ארבעת תנאים:

א. הפלוגתא העולה בכל אחת מההתדיינויות, היא אותה פלוגתא, על רכיביה המשפטיים והעובדתיים.

ב. בין הצדדים התקיימה התדיינות בכל הנוגע לפלוגתא זו.

ג. ההתדיינות הסתיימה בהכרעה מפורשת ומשתמעת ונקבע לגביה ממצא פוזיטיבי.

ד. ההכרעה בפלוגתא הייתה חיונית לצורך פסק הדין הראשון (ע"א 246/66 קלוזנר נ' שמעוני פד כב(2) 561; רע"א 8973/10 בנק אוצר החייל בע"מ נ' גולייט בן ברוך (23.07.12)).

4. התובעים טוענים שלא התקיימו התנאים האמורים.

דין טענות התובעים להידחות.

5. התנאי הראשון שעניינו פלוגתא דומה – התקיים, מאחר שהפלוגתא היא האם המנוח נפטר עקב אירוע תאונתי הקשור לעבודה, אם לאו. המסכת העובדתית אף היא זהה בשני ההליכים, והיא אופן נפילתו של המנוח והקשר הסיבתי שבין הנפילה למותו ולפגיעה בו. יודגש שבית הדין לעבודה הגדיר את המחלוקת, בין היתר כסיבת הנפילה של המנוח מהעץ, האם הייתה עקב עבודה או רק תוך כדי עבודה ומהי סיבת פטירתו של המנוח.

6. התנאי השני התקיים, משום שהתקיימה התדיינות בבית הדין לעבודה אשר הוכרעה. בהקשר זה חלה תורת מעשה בית דין גם על חליפיהם ושליחיהם של בעלי הדין וגם על צדדים קרובים למתדיינים (privityׂ).

לתובעים היה יומם בבית הדין לעבודה. כך למשל, התאפשר לתובעים להעיד עדים רבים. בחינת פסק הדין של בית הדין האזורי לעבודה תומכת במסקנה שהממצא לפיו המנוח לא נפגע עקב עבודתו, נקבע על סמך דיני ראיות וסדרי דין זהים לאלו המיושמים בבית המשפט האזרחי (ראו והשוו:ע"א 1041/97 סררו נ' נעלי תומרס בע"מ פ"ד נד(1)642; בר"ע (מחוזי ירושלים) 871/09 כלל חברה לביטוח בע"מ נ' מלכה יהודה (02.11.09)).

7. התנאי השלישי התקיים אף הוא, שכן, כמפורט לעיל, נקבע ממצא פוזיטיבי שהמנוח לא נפטר עקב עבודתו אלא כתוצאה מאירוע מוחי, שלא היה האירוע המוחי הראשון (ראו: סעיפים 50-52 לפסק הדין). לא זו אף זו, נקבע שהנפילה הייתה "שלא על ידי גורם הנעוץ בעבודה" (סעיף 35 לפסק הדין) וכי המנוח לא נחבל באופן הנטען( סעיף 26 לפסק הדין).

יוטעם גם שהמימצא החיובי יכול להיקבע הן במפורש והן מכללא וכי תוכן פסק דינו של בית הדין מלמד על קביעת ממצא לפיו המנוח לא נפגע עקב עבודתו. בעניין זה אף נקבע בסעיף 21 לפסק הדין שגרסאות העזבון ועדי התביעה "אינם מציירים תמונה מדויקת לא לעניין סיבת הנפילה, ולא לעניין תיאור העץ, וכדומה".

ממילא, למעביד לא הייתה כל תרומה באשר לפגיעה ואף לא הונחה תשתית ראייתית באשר להתרשלות המעביד. מסקנה זו נובעת גם מהאמור בסעיף 13 לפסק הדין לפיהן לא הוכחו ולו לכאורה, טענות העיזבון בדבר הסולם, הענף או שיטת העבודה.

8. התנאי הרביעי התקיים אף הוא, שכן ההכרעה הייתה חיונית לצורך פסק הדין שניתן בתובענה הראשונה.

9. ב"כ התובעים טען שבית הדין לא נדרש לסוגיית הרשלנות בעצם העסקתו של המנוח חרף בעיות מהם הוא סבל.

טענה זו יש לדחות, משום שבסעיף 14 לכתב התביעה שבפניי נטען: "עובר לתאונה היה המנוח בריא לחלוטין בגופו ובנפשו עבד ותפקד היטב ללא כל בעיה". די בכך כדי לדחות את הטענה הנוכחית של ב"כ התובעים שלא נטענה בכתב התביעה. מסקנה זו מתחזקת גם לנוכח סעיף 66 לפסק הדין , שם נקבע שלא הוכח כל אירוע חריג בעבודה וכי יום העבודה היה שגרתי.

10. לפיכך, ולמרבה הצער אין מנוס מלהורות על דחיית התביעה מחמת מעשה בית דין.

11. התביעה נדחית אפוא.

ממילא נדחית אף ההודעה לצד שלישי.

12. בנסיבות המצערות של המקרה ובשים לב לכך שפסק דינו של בית הדין לעבודה ניתן לאחר שהוגשה התביעה דנן, ישא כל צד בהוצאותיו.

ניתן היום, ד' תמוז תשע"ו, 10 יולי 2016, בהעדר הצדדים.