נוכחים:

ב"כ המאשימה עו"ד ענבל אביב

הנאשם - בעצמו ובא כוחו עו"ד רוזנטל

ק. המבחן גב' קוגן

<#1#>

פרוטוקול

הסניגורית:

יש לנו הסדר טיעון ואם שירות המבחן ממליץ על של"צ זה חורג מההסדר, ואי אפשר לבקש עכשיו משהו שלא היה בהסדר.

התובעת:

שירות המבחן מבקש. אני לא מתעקשת על זה.

הסניגורית:

קרה שבימ"ש קבע לא כהמלצת שירות המבחן. למרות המלצת שירות המבחן, אני עותרת לעניין אי הרשעה. מדובר בבחור צעיר בן 22 לא עברה שנה מאז שהשתחרר משירות צבאי מלא, שירות צבאי שאותו מילא בצורה יוצאת מן הכלל ועל כך גם מצוין בתסקיר שירות המבחן, ומסר תעודת שחרור, ובה כתוב שהוא בעל מוסר עבודה גבוה, מהווה דוגמא אישית לזולת. מדובר בנאשם שסיים עבודה מועדפת ולאחר מכן שהוא מתחיל בתנאים מגבילים במשך 7 חודשים, לא הפר את התנאים המגבילים והוכיח שהוא יכול וניתן לסמוך עליו. הוא עבר לעבוד אצל קבלן שיפוצים ואותו קבלן שיפוצים עובד עם תעשיה אווירית וכאשר שירות המבחן משוחח עם המעסיק, והוא מוסר שאפילו בעבודה כזאת כעובד פשוט אצל קבלן שיפוצים ההרשעה יכולה לפגוע בעבודתו.

אפשר לראות בתסקיר שמפרט את נסיבות חייו ואת הרקע המשפחתי שלו, ומבחינת צנעת הפרט אני לא אכנס לזה, ומדובר בחיים לא פשוטים ומדובר בנסיבות חיים קשות מאוד וכל זה מתווסף האירוע טראומה שהיה קורבן לדקירה, שממנה ניצל, חייו היו תלויים על חוט השערה, היה עם רגל אחת בקבר. מדובר בבחור שעבר טראומה מאוד קשה. כתוצאה מכך , וגם זה מצוין בתסקיר שירות המבחן, הוא מביע רתיעה מגורמי הטיפול ואנשי הרשויות. בגלל שמדובר בבחור צעיר, לא מבין את המשמעות של שיתוף הפעולה . אני שאלתי אותו מחוץ לאלם בית המשפט מדוע לא רצה טיול, הוא אמר מה אני פסיכי, אני יכול לשקם את עצמי בכוחות עצמי, אני עובד ויכול לשקם את עצמי.

אני סבורה, שאם לא היה אמור לשירות המבחן כי מתכוון לעזוב את עבודתו כקבלן שיפוצים ולחזור לתחנת הדלק, אולי המלצת שירות מבחן הייתה שונה, כי אז הייתה פגיעה יותר קונקרטית.

אציין מה הסיבה שרוצה לעזוב את קבלן השיפוץ, הסיבה היא כלכלית. מדובר בבחור עוזר בכלכלת המשפחה מאז היותו נער צעיר. אותו קבלן שיפוצים לא יכול להעסיק אותו באופן מסודר ולהבטיח לו יום עבודה מלא, 5 ימים בשבוע. בתחנת הדלק הוא כן יכול לעבוד 11 שעות ביום ולקבל משכורת אשר תספיק לו לעזור בכלכלת המשפחה. זה נאשם שמתגורר עם אמו שמתקיימת מקצבת נכות.

בנסיבות כאלה, כאשר מדובר בבחור כל כך צעיר, בן 22, מה שאנו קוראים בגיר-צעיר, נעדר עבר פלילי, מנהל אורח חיים נורמטיבי. מפנה לתסקיר שירות המבחן, גם בעמ' הראשון וגם בעמוד השני, שם מצוין שהוא בעל מוטיבציה לבנית מסגרת חיים נורמטיבית. השאיפות שלו לנהל אורח חיים תקין.

הנאשם

לאחר שבית משפט מבהיר לי כי אם לא אהיה בטיפול, יש סיכוי שבית משפט ירשיע אותי, אני משיב שאני לא רוצה טיפול. אני לא רוצה טיפול. אני רוצה לעבוד. אני אשתקם עם עצמי.

הסניגורית

אני מגישה פסיקה לבית משפט עפ"ג , שם נקבע שניתן ואף במקרים מסוימים לא להרשיע כאשר מדובר בבגיר-צעיר, על אף שאין פגיעה קונקרטית. למרותש שירות מבחן כתבו שיש מסוכנות, אני לא מסכימה איתם.

<#4#>

הכרעת דין

במסגרת הסדר טיעון כתב האישום תוקן באופן מהותי מאוד ונדחה לצורך קבלת תסקיר, כדי לבחון עתירת הסניגורית להימנע מהרשעה, בעוד התביעה הודיעה כי בכל מקרה תתנגד לביטול ההרשעה ותעתור למאסר מותנה וקנס מרתיע.

הנאשם בן 22, רווק, שירת שירות מלא בצה"ל והשתחרר במרץ 2013. הוא תואר כבעל משמעת ארצית, רמה אישית גבוהה, מסור עבודה גבוה, דוגמה אישית לזולת. מנובמבר 2013 עובד כשכיר אצל קבלן שיפוצים ומעסיקו מרוצה מתפקודו. הוא ציין כי הוא עובד עם התעשיה האווירית ואם יורשע לא יוכל להיכנס לשם ולכן תפגע אפשרות תעסוקה. אולם, בי בינתיים עזב את מקום העבודה, וכיום עובד בתחנת דלק. לדברי הסניגורית כדי להשתכר יותר.

מדובר בבחור צעיר, נורמטיבי, שלפני כשנתיים וחצי במהלך בילוי נדקר ועבר ניתוח.

להתרשמות בית המשפט מדובר במי שסובל פוסט טראומה ונזקק לטפול . גם שירות המבחן סבורים שקיימת נזקקות טיפולית. בנוסף לאמור, ממעיט מחומרת העבירות בהן הודה ומיחס זאת להתנהגות השוטרים כלפיו ולהגנה עצמית, תוך נקיטה בגישה קורבנית ומתגוננת וקושי לראות החלק שלו. מדובר במי שמתקשה לסמוך על אנשי מקצוע ורוצה לפתור בעיותיו בעצמו. הם התרשמו שהתנהגותו אימפולסיבית ואפילו גילה תוקפנית כלפי שירות המבחן כדמות סמכותית, הוא גילה כלפם חשדנות, חוסר סבלנות, קושי להתמקד, קושי לשתף והם מערכים כי בשל המצוקה הרגשית בה נתון, במצבי לחץ נוהג להתנהג באופן אימפולסיבי מבלי לראות השלכות מעשיו.

מבלי לפרט נסיבות משפחתיות עקב צנעת הפרט, יצוין כי הם מתרשמים מקווי אישיות ילדותיים וקושי במתן אמון בגורמי טפול וסמכות . בשל נסיבות אישיות הנטיה שלו היא להגיב במצבי לחץ בתוקפנות כשחש איום. בנסיבות אלה, הם סבורים כי רמת הסיכון הנשקפת ממנו היא בינונית ובהעדר טיפול רגשי קיים חשש למעורבות פלילית אלימה בעתיד. ולכן נמנעים מהמלצה באשר לאי הרשעה, ומבקשים להוסיף למאסר המותנה צו של"צ אף שזה לא רכיב בהסדר הטיעון.

הסנגורית סבורה כי למרות שאין המלצה של שירות מבחן, בית משפט יכול בנסיבות אלה להמנע מהרשעה .

הסניגורית מפנה לעפ"ג 21037-11-13 שם בוטלה הרשעה בעבירה של שהייה ללא היתר והכשלת עובד ציבור, למרות שלא היתה המלצה של שירות המבחן. הם התיחסו לנימוק של העדר המלצה הנעוץ ברישום פלילי קודם שאמור להימחק תוך מספר חודשים וכן תיק התלוי ועומד נגדו שטרם הסתיים, למרות שעומדת לו חזקת החפות.

אין זה המקרה והדברים ברורים ולא יעלה עלה דעת שאדם הדוחה מכל וכל אפשרות טיפולית ולכן נשקפת ממנו עדיין מסוכנות של התנהגות דומה בעתיד, שבית משפט ימנע מהרשעתו. על אחת כמה וכמה לכשאין אפשרות של פגיעה עתידית בתעסוקה בהיותו עובד בתחנת דלק.

בית משפט הקדיש זמן כדי להסביר לנאשם כמה חשוב בשל הטראומה שעבר להשתלב בהליך טפולי שניתן לו על ידי המדינה וכי בכך שהוא מתנהל שעות ארוכות במקום תעסוקה, אין ליתן מענה למצוקה הנפשית שבה נתון, אך הוא בשלו, מתנגד בתוקף להיפתח , לשתף או להשתלב בטיפול כלשהו, למרות שבית משפט הבהיר לו המשמעות שבסירוב, משכך אני מרשיעה אותו על פי הודאתו בעבירות שמיוחסות לו.

<#3#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר תשע"ד, 26/02/2014 במעמד הנוכחים.

<#5#>

גזר דין

הנאשם הודה והורשע בכתב אישום מתוקן בכך שב- 7.7.13 בשעת צהריים, לכששוטרי מג"ב הגיעו במסגרת עבודתם לאתר דרושים לחקירה, הוא עוכב לניידת, אך הוא הכשיל השוטרים בכך שהרים יד וחבט באחד מהם בראש, לאחר מכן נמלט כשהשוטר דולק אחריו וזועק לו לעצור. או לא שעהה לקריאות השוטר, השוטר הדביק אותו באזור פיצוציה פינה צהובה וניסה לעצרו, אך הוא התנגד בכוח, ניסה להשתחרר מהאחיזה של השוטר וצעק לאחרים שיעזרו לו ואפילו נשך השוטר ברגל וגרם לו חבלה של ממש, סימן נשיכה אדום והמשיך והתנגד בכח - עבירה של התנגדות למעצר והכשלת שוטר במילוי תפקידו.

לנאשם רישום פלילי מ- 7.7.09 בעבירות של גניבה, ניסיון גניבה, היזק לרכוש בזדון והתנהגות פרועה במקום ציבורי, בגינם נדון לקנס ושתי התחייבויות.

כאמור, שירות המבחן המליצו על של"צ, אך זה לא רכיב בהסדר הטיעון.

בנסיבות כאמור, הסדר הטיעון יכובד כלשונו.

בהתחשב במהות העבירה ונסיבותיה ולאחר שקילת האינטרס הציבורי מול נסיבותיו/ה האישיות של הנאשמ/ת ועברו/ה, אני דנה את הנאשמ/ת לעונשים הבאים:

1. אני מטילה על הנאשמ/ת 3 חודשי מאסר על תנאי למשך 2 שנה/ים והתנאי הוא שלא ת/יעבור עבירות בהן הורשע.

2. קנס סמלי בסך 500 ₪, שיקוזז מהפקדון והיתרה תושב לנאשם.

3. הנאשמ/ת ת/יחתום על התחייבות בסך 5000 ₪ להימנע מביצוע העבירה/ות בה/ן הורשע במשך 2 שנה/ים מהיום.

אם לא ת/יחתום על ההתחייבות, ת/יאסר למשך 40 ימים.

זכות ערעור תוך 45 יום מהיום. <#6#>

ניתנה והודעה היום כ"ו אדר תשע"ד, 26/02/2014 במעמד הנוכחים.