1. עניינה של התביעה שלפני בתאונת דרכים שהתרחשה ביום 4.11.12 בכביש 351.

2. לטענת התובע, נסע ברכבו במהירות סבירה. לפתע, רכב הנתבעת שנסעה מאחוריו, במהירות גבוהה מהמותר, פגעה ברכבו מאחור מצד שמאל וגרמה לרכבו לנזק.

3. הנתבעת טענה כי נסעה בנתיב הימני. לפתע סטה הרכב שלפניה שמאלה לנתיב השמאלי. התובע, שנסע בנתיב השמאלי, סטה מנתיב נסיעתו אל נתיב נסיעת הנתבעת ולא הותיר לה מרחק עצירה. הנתבעת ביקשה לעקוף את רכב התובע על מנת שלא לפגוע בו אך לא היה באפשרותה לעשות כן, שכן היה רכב בנתיב השמאלי והיא בלמה את רכבה ככל שיכלה ובכל זאת נוצר מגע בין הרכבים.

4. התובע חזר בפני על גרסתו לפיה נסע בנתיב הימני, לפתע הנתבעת שנסעה בנתיב השמאלי במהירות מופרזת, סטתה לעבר נתיב נסיעתו ופגעה ברכבו מאחור בצידו השמאלי של הרכב.

5. הנתבעת גם היא חזרה על גרסתה וציינה כי נסעה בנתיב הימני כשלפתע רכב צד ג' שנסע לפניה סטה בפתאומיות לעבר הנתיב השמאלי וכתוצאה רכבו של התובע שנסע בנתיב השמאלי סטה לעבר נתיב נסיעתה. הנתבעת בלמה את רכבה, אך לא היה בידה לברוח שמאלה, מאחר ורכב צד ג' חסם את הדרך, לפיכך, לא נשאר לה מרחק בלימה והיא פגעה ברכב התובע.

עד מטעם הנתבעת, טען שנסע בנתיב השמאלי רכב אחד מאחורי רכבו של התובע שנסע בנתיב השמאלי. לפתע, סטה רכב התובע לעבר רכבה של התובעת שנסעה בנתיב הימני והרכבים התנגשו. העד טען כי היה מעורב רכב נוסף באירועים וכי לא היה באפשרות הנתבעת למנוע את התאונה.

6. לאחר ששקלתי את עדויות הצדדים ולאחר שעיינתי בתמונות הנזקים, אני מעדיפה את גרסתה של הנתבעת וקובעת שאין להטיל אחריות לתאונה על הנתבעת.

בראש ובראשונה, התרשמתי לחיוב מעדותה הרהוטה, הבהירה והעקבית של הנתבעת והיא מהימנה עלי. בנוסף, עדותה נתמכה בעדותו הקוהרנטית והאובייקטיבית של העד שהבחין בקרות התאונה.

שלישית, הנטל מוטל על התובע ובמצב דנן של גרסה מול גרסה, אין בידי לקבוע כי התובע הטה את כף המאזניים לטובתו ומשלא עמד בנטל, דין התביעה להידחות.

בנוסף, סבורה אני גם מיקום הנזקים תומך בגרסת הנתבעת והעד מטעמה לאופן קרות התאונה.

לפיכך, הואיל ומקובלת עלי גרסת הנתבעת הרי שנסעה בנתיב הימני כאשר לפתע התובע שנסע בנתיב השמאלי הוא שפרץ לנתיב נסיעתה באופן שצמצם את מרחק הבלימה ולא היה בידה למנוע את התאונה. לפיכך, סבורה אני כי היה על התובע לנהוג בזהירות ולהימנע מסטייה לעבר נתיב נסיעתה של הנתבעת. משלא עשה כן, הרי הוא האחראי לקרות התאונה.

7. בנסיבות אלה, אני קובעת שיש לדחות את התביעה.

8. סוף דבר - התביעה נדחית.

בהתחשב בנסיבות העניין, יישא התובע בהוצאות משפט של הנתבעת בסך 600 ₪ ובהוצאות העד בסך של 400 ₪, כל זאת בצירוף הפרשי הצמדה וריבית מיום מתן פסק הדין ועד לתשלום בפועל.

בקשת רשות ערעור לבית המשפט המחוזי בתוך 15 יום.

ניתן היום, ו' אדר תשע"ד, 06 פברואר 2014, בהעדר הצדדים.