לפני:

כב' השופטת שרה ברוינר ישרזדה

החלטה

1. בפתח הדברים מביע בית הדין צערו על העיכוב במתן החלטה זו.
2. ביום 15.7.2013 הוגש כתב התביעה בתיק זה. עוד בטרם הוגש כתב הגנה, ביום 19.8.2013 הוגש לתיק בית הדין "הסכם גישור ופשרה" (להלן: "ההסכם") שנערך בפני מגשר,ואישורו על ידי בית הדין נתבקש . עיקרו של ההסכם הוא שהנתבעים ישלמו לתובע 5,000 ₪ בגין חובות העבר וכי התובע ישוב לעבוד אצל הנתבעים. כעולה מן המסמך, ההסכם הוגש לאישור בית הדין על ידי שני הצדדים בצוותא חדא. הסכם הפשרה חתום על ידי התובע והנתבע 2.
3. בתוך 6 ימים לאחר מכן הגישו ב"כ התובע בקשה דחופה לקיום דיון בבקשה העצמאית שהגיש התובע לאישור הסכם הפשרה, ובה נטען נגד אישור ההסכם בנימוק שאין כל התאמה בין סכום התביעה לגובה הפשרה. ב"כ התובע מדגישים בבקשה כי ההסכם נערך ללא ידיעתם, וללא שהוסדר בו תשלום שכר טרחתם.

בעקבות החלטה שניתנה ביחס לבקשה זו שבה חויבו הן התובע והן הנתבעים להגיב לבקשת ב"כ התובע, הוגשה בקשה נוספת לקיום דיון בבקשה למתן תוקף של פסק דין להסכם . הפעם הוגשה הבקשה על ידי ב"כ התובע בשמו של התובע וכאשר לבקשה מצורף תצהירו. עיקר טענתו של התובע בבקשה זו היתה כי עריכת ההסכם נעשתה בחוסר תום לב, הן בשל התעלמות המגשר מיצוג התובע, והן היות והוא הסכים להגיע לפשרה רק לענין חובות שלטענתו חבים לו הנתבעים בגין דוחות שקיבל תוך כדי עבודתו אצלם, ולפיכך הסכום ששולם- 5,000 ₪, שולם בגין כך בלבד.

1. בדיון שהתקיים בנדון העידו התובע עצמו, ומר מרדכי שמביקו וכן המגשר עמוס תיבי באשר לנסיבות כריתת ההסכם.
2. התובע טען בתצהירו ובחקירתו, כי פנה אל הנתבעים ביוזמתו שלו, לאחר ששוטרים הגיעו אל מקום עבודתו ודרשו ממנו את תשלום קנסות המוטלים עליו לאלתר. לדבריו בדיון, הוא משלם הסכומים הפסוקים נגדו בתשלומים של 400 ₪ לחודש, על פי הסדר עם התביעה בהליכים שנוהלו נגדו, הסדר אליו הגיע "לפני כמה חודשים".התובע טען כי לא הבין את תוכן המסמך עליו חתם על בוריו, מאחר ואינו קורא עברית, וכי יידע את הנתבעים בדבר היותו מיוצג וחתם על ההסכם על דעת כך. התובע הכחיש כי הגיש את הסכם למזכירות בית הדין יחד עם הנתבעים. התובע טען כי עבד מספר שעות אצל הנתבע ולא חזר.
3. מר מרדכי שמביקו טען כי ההסכם גובש לסילוק התביעה דנן ; כי כל טענה לענין הדוחות הינה שקרית שכן התובע עבד בדוכנים של אחרים ושם קיבל הקנסות; כי המו"מ עם התובע היה רק לענין פיצויים ולא דובר כלל על הדוחות; כי המגשר התנה את ההגעה להסכמה בכך שהתובע יסדיר הענינים עם עורך דינו, ואולם התובע הונה את הנתבעים והודיעם שאכן הסדיר הענין . לדבריו, מעולם לא סוכם שהתובע יחזור לעבודה, אלא שיקבל כסף.
4. גם עו"ד טיבי טען כי מעולם לא דובר על הסדר בנוגע לדוחות וקנסות, כי התקימו אצלו שתי ישיבות , כי התובע סיפר לו כי הקושי היחיד מבחינתו להגיע להסכם פשרה הינו דרישת שכה"ט של עורכי דינו, כי יעץ לו לכן, להסדיר קודם הסכמה עם עורכי הדין בטרם מגיע להסכם, וכי לאחר זמן חזר התובע והודיע כי פיטר את עורך דינו ובעקבות כך נכרת ההסכם. המגשר אישר כי הוא מכיר את משפחת הנתבעים מזה 20 שנה, וכי רק הם שילמו לו את שכה"ט.
5. בעקבות טענתו של התובע כי חתם על המסמך בשל המצוקה אליה נקלע עקב כך ששוטרים דרשו ממנו תשלום הקנסות, הוריתי לתובע להגיש את כל הדוחות אשר לדבריו משלם בגינם קנסות ואת ההסדרים אליהם הגיע עם הרשויות.

התובע עשה כן, ובעקבות כך סיכם כל אחד מן הצדדים את טענותיו.

הכרעה

1. יאמר בפתח הדברים, כי העדויות מטעם הנתבעים היו עדיפות ומהימנות עלי אל מול עדותו של התובע.

ראשית- לענין הקנסות, מתוך עיון בדוחות וההסדרים שהמציא התובע עולה כי אכן, כטענת הנתבעים, הם ניתנו בגין עבירות שונות שבוצעו בכתובות שונות בשוק מחנה יהודה, כאשר נמכרו סוגי סחורה שונים ומשתנים. יותר מכך, לא הוצג כל הסדר שהיה לתובע עם התביעה בסמוך למועד חתימת ההסכם המצביע על צורך בתשלום 5,000 ₪ בעת שנחתם ההסכם. להפך, ההסכם האחרון שהוצג (נספח י"ד2) מצביע על פרישה מחודשת של כלל החובות בחודש יוני 2013, לתשלומים של 400 ₪ לחודש. גם נספח ט"ו שאליו מפנה התובע ועליו סימן אחד מההליכים של התובע, אינו מלמד כי שולם סך כאמור, דווקא במועד הנטען על ידי התובע. משכך, כל הגרסה לענין הדחיפות בענין דרישת שוטרים, נופלת -דבר המתיישב היטב עם טענות הנתבעים.

שנית- אין מחלוקת כי התקימו שתי פגישות אצל המגשר , ורק בשניה נחתם ההסכם. לדברי התובע, בין הפגישות נפגש עם עורך דינו. לדבריו, עורך דינו אמר לו שלא להסכים לפשרה שדוברה בפגישה הראשונה אצל המגשר, ולכן חזר אך ורק כדי לדבר על נושא הדוחות ולא גילה את דעת הנתבעים כי אין ברצונו לחזור לעבודה. היות וב"כ התובע נזעקו מיד לאחר הגשת ההסכם לפנות לבית הדין אף בלא קבלת עמדת התובע, יש להניח כי היו עושים כן מיד בסיום פגישה כאמור, ובכלל זה אף היו פונים לעו"ד טיבי בטענות כפי שהועלו כלפיו במסגרת הדיון דנן. זאת לא עשו, משכך מסתבר כי התובע אכן יצר מצג כלפי הנתבעים כאילו דיבר עם עורכי דינו אך לא כך עשה. מצג זה הוביל לחתימת ההסכם כעולה מן העדויות מטעם הנתבעים.

יצויין עוד כי היות והוגשה תביעה, אין זה מתקבל על הדעת כי הנתבעים היו מגיעים להסכם לתשלום 5,000 ₪ ללא קבלת הסכמה לסילוק התביעה בכללותה, אף אם אכן, פשרה בגובה סך כזה תואמת אך את רכיב התביעה שנתבע בגין קנסות, ודאי לא כאשר מגשר טיפל בנושא ומשנערכו שתי פגישות.

לכאורה, מתבקש לכן כי היה מקום לאשר את ההסכם וליתן לו תוקף של פסק דין.

1. עם זאת, הגעתי לכלל מסקנה, בנסיבות הענין , כי יש להעדיף בירור המחלוקת לגופה על פני אישור ההסכם ולהלן מקצת מן הנימוקים לכך:

א. חלק מהותי מן האמור בהסכם הוא שיבתו של התובע לעבודה אצל הנתבע. ואולם בפועל התובע לא שב לעבודה, ואף לא התכוון לשוב. יותר מכך, העיד מר מרדכי שמביקו, כי כלל לא סיכם עם התובע על חזרתו לעבודה ואף אינו יודע על סיכום שיחזור לעבודה (עמ' 7 ש'11 ואילך) מר ציון שמביקו הודיע באותו דיון כי כלל לא היה נוכח עם התובע במשרדו של עו"ד טיבי. אם כן, אליבא דשני הצדדים, חלק מהותי מן ההסכם כלל לא סוכם. הדבר מצביע על פגם יסודי בגמירות הדעת של שני הצדדים שהובילה לחתימת ההסכם.

ב. לטענת התובע, לא ידע לקרוא את תוכן ההסכם. בשלב זה אין ראיות לסתור טענה זו ואף אם יש ספק בקשר לכך, די בו כדי להצדיק שלא ליתן תוקף להסכם. יפים הדברים שבעתיים כאשר ההסכם נערך בהעדרו של ב"כ התובע, אף שהתובע מיוצג (ולענין זה תושאר השאלה בעטיו של מי מן הצדדים כך ארע, בצריך עיון).

ג. כעולה מעדותו של מר מרדכי שמביקו, "אנו דיברנו רק על הפיצויים", קרי המו"מ התנהל רק בשאלת תשלום פיצויי פיטורין, ואולם בכתב התביעה רכיבים נוספים.

בנסיבות כאלה בית הדין לא יכפה הסכם פשרה על אפו וחמתו של התובע המודיע כי אינו מסכים לה, וזאת אם סבור בית הדין כי נכרת הסכם פשרה מחייב בין הצדדים. (ר'דב"ע נו/3-195 קל בנין בע"מ- סלימן אברהים , פד"ע כט 597)

1. משלטענת התובע לא הגיע להסכמה המופיעה בהסכם ומשמצאנו שלא ליתן תוקף להסכם, הרי שעל התובע להשיב לנתבעת את הסך של 5,000 ₪ שקיבל מכוחו של ההסכם, וזאת בצירוף הפרשי הצמדה ורבית כדין החל מיום תשלומם ועד התשלום המלא בפועל.
2. הנתבעים יגישו כתב הגנה בתוך 30 יום .

בכתב הגנתם יוכלו הנתבעים להעלות כל טענה אף לענין הסכם הפשרה.

1. הוצאות הבקשה דנן תלקחנה בחשבון עם סיום ההליך ובכפוף לתוצאותיו.

ניתנה היום, ז' סיוון תשע"ד, (05 יוני 2014), בהעדר הצדדים ותישלח אליהם.