1. בקשת הנאמן לביטול הליך.

רקע:

2. צו כינוס לנכסי החייבים ניתן ביום 1.8.13.

3. בדיון שהתקיים ביום 25.7.17 החייבים הוכרזו כפושטי רגל ונקבעה בעניינם תכנית פירעון.

4. באותו דיון, מיום 25.7.17, ציינו המנהל המיוחד וכנ"ר כי יש חוב משמעותי לקופה. החייבים, מצדם, טענו שביצעו הפקדות לקופת כנ"ר, ואף הציגו אישורי תשלום.

לאור האמור, בד בבד עם אישור תכנית הפירעון, נתן בית המשפט הוראות לבדוק נושא זה.

5. סוגית ביצוע התשלומים נבדקה, והתברר, למרבה הצער, כי החייבים הציגו אישורי תשלום שקריים, והלכה למעשה מדובר באותם אישורים ש"מוחזרו" (ראו הודעת כנ"ר ונספחיה מיום 6.8.17).

החייבים הודו בביצוע המעשה, וביקשו את סליחתו של בית המשפט (הודעתם מיום 26.9.17).

6. ביום 8.2.18 התקיים דיון בנושא זה (בפני כב' השופטת י. רוטנברג).

כל הנוכחים בדיון ציינו את התנהגותם החמורה של החייבים.

עם זאת, מטעמי תועלת לנושים, התקבלה העמדה להותיר את החייבים בהליך, כפוף לכך שישלימו את החוב לקופה בתוך 45 ימים, וישלמו סכום נוסף לקופה בהתאם לתכנית הפירעון שנקבעה, בתוך 6 חודשים מאותו מועד.

7. מאז ועד היום החייבים לא פעלו לפי החלטה זו.

8. התיק נקבע לדיון בגורל ההליך ליום 28.7.19, זאת במסגרת קביעת תיקים לסיום על ידי הכנ"ר.

החייבים שניהם לא התייצבו לדיון. יצוין כי החייבת טענה לבעיה רפואית בגינה לא התייצבה. לפנים משורת הדין, ניתנה לחייבים הזדמנות להגיב (אף שבתיק קיימות תגובות למכביר והנושא אף נדון ביום 8.2.18, כאמור), אך תגובה נוספת לא ניתנה (מעבר לעמדה שהוגשה בכתב עובר לדיון).

דיון והכרעה:

9. דין ההליך לביטול.

10. די במעשה החמור של החייבים, שהציגו אישורי תשלום אשר אינם אותנטיים, כדי לבטל את ההליך. חייב שאינו מבצע תשלומים לקופה – ההליך בעניינו מבוטל, ואם כך הוא הדבר, מה נאמר לגבי חייב שלא רק שאינו מבצע את התשלומים, אלא מציג אסמכתאות כוזבות ביחס לביצועם?

מדובר בחוסר תום לב מובהק.

11. מכל מקום, משיקולים שונים, ניתנה לחייבים ביום 8.2.18 הזדמנות להישאר בכל זאת בהליך. מובן, כי בנסיבות בהן ניתנה הזדמנות זו, כל סטייה מהוראות בית המשפט – דינה ביטול הליך. זאת שכן נוכח התנהלותם של החייבים, הסיבה היחידה בגינה הם נותרו בהליך הייתה תועלת לנושים.

12. החייבים לא עמדו בתכנית, לא סילקו את החוב לקופה ואף לא הפקידו את הסכום שאמורים היו להפקיד בתוך 6 חודשים מאותו דיון.

13. אם כן, אנו מצויים במצב שבו במשך 6 השנים האחרונות החייבים חוסים תחת הגנת ההליך, תוך כדי ביצוע ההליך הטעו את בית המשפט, בעל התפקיד וכנ"ר (ולמעשה אף את באת כוחם), לא שילמו תשלומים בהליך, ולא עמדו בתכנית הפירעון.

מדובר בהתנהגות חסרת תום לב.

אין מקום להגנת ההליך שעה שתנאיו אינם מקוימים.

אף לא ניתן לקדם את ההליך באיזה אופן בנסיבות שציינתי.

14. נוכח כלל הנימוקים האמורים לעיל, אני מורה על ביטול ההליך וצו הכינוס.

באופן חריג, ובהמשך להחלטה בנושא מיום 8.2.18, ועתירת כנ"ר בנושא, אני מחייבת את החייבים לשאת בהוצאות בסך של 1,500 ₪ לקופה, ובסך של 1,500 ₪ לבעל התפקיד. אציין כי לקחתי בחשבון את היותם של החייבים בעלי משפחה, בפסיקת שיעור ההוצאות המתון.

צו עיכוב יציאה מן הארץ ימשיך לעמוד בתוקף למשך 90 ימים מהיום ולאחר מכן יבוטל.

ניתנה היום, י' אב תשע"ט, 11 אוגוסט 2019, בהעדר הצדדים.