בפני התנגדות לביצוע שטר.

המשיבה הגישה לביצוע שיקים אשר נמשכו על ידי המבקש.

ראשית, טוען המבקש, כי לבית משפט השלום בירושלים אין סמכות מקומית לדון בתביעה, שכן מקום מגוריו של המבקש באשדוד והשיקים נשוא התביעה נמסרו באשדוד.

לגופה של התביעה, טוען המבקש, כי מדובר בשיקים אשר מסר למר יהודה אלבז (להלן: מר אלבז") כהלוואה ובמקביל מסר לו מר אלבז שיקים נגדיים לפרעון ההלוואה על חלק מהסכום ואת יתרת השיקים הבטיח להמציא במועד מאוחר יותר. בפועל לא מסר מר אלבז את יתר השיקים ואף אלה שנמסרו לא כובדו. על כן הורה המבקש למר אלבז לא לעשות שימוש בשיקים שמסר לו או להעבירם לצד ג' ונתן הוראה לביטול השיקים. מר אלבז סיחר את השיקים שלא כדין לידי המשיבה, כאשר המבקש לא קיבל תמורה בעבורם.

בתשובה לטענת הסמכות המקומית, טוענת המשיבה, כי תיק ההוצא לפועל נפתח נגד חייב נוסף אשר מקום מגוריו הוא בירושלים, ועל כן עומדת למשיבה הזכות להגיש את התביעה בבית המשפט לו נתונה הסמכות לברר את התביעה כנגד אחד החייבים.

אכן, לעניין הסמכות המקומית, הדין הוא עם המשיבה. הכלל הוא כי במקום יש מספר חייבים, ניתן לברר את ההתנגדות בבית המשפט בו ניתן היה להגיש תובענה על-פי השטר נגד כל אחד מהחייבים (ראו: בש"א 5723/09 קשקש נ' בנק דיסקונט (פורסם בנבו).

במקרה זה הואיל ומקום מגוריו של החייב הנוסף בתיק ההוצאה לפועל הוא בירושלים, הרי שלבית המשפט בירושלים סמכות לדון אף בהתנגדות שהגיש המבקש.

אשר להתנגדות עצמה, הרי שטענות המבקש כי השיקים סוחרו שלא כדין וכי לא קיבל תמורה עבורם, עשויה להקנות לו הגנה לכאורה בפני התביעה. הואיל ואין פוסלים בשלב זה טענה מטעמים שבהוכחה, אני מורה על קבלת ההתנגדות.

לנוכח סכום התביעה היא תידון בסדר דין מהיר, ועל הצדדים לנהוג בהתאם להוראת תקנה 214ב' 1 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984 (להלן: התקנות").

התובעת תמציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב התביעה לפי תקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום, וכן תפרע את הפרשי האגרה אותם עליה לפרוע על-פי דין.

הנתבע ימציא לבית המשפט ולבעלי הדין את המסמכים שיש לצרף לכתב ההגנה בהתאם לתקנות 214ג ו-214ח לתקנות, בתוך 30 יום מיום קבלת מסמכי התובעת כאמור.

היה והתובעת לא תגיש את המסמכים ולא תפרע את הפרשי האגרה בחלוף פרק הזמן שנקצב כאמור תמחק תביעתה.

ניתנה היום, כ"ז אב תשע"ג, 03 אוגוסט 2013, בהעדר הצדדים.