בפני תביעה כספית על סך של 8419 שח. עניינה: טענת התובעים כי הנתבעת, חברת ג. א. קרמיקה יבוא שיווק והפצה בע"מ, אשר סיפקה עבורם אריחים למרפסת דירתם, לא סיפקה אריחים, כפי שהוזמנו על ידיהם.

טענת התובעים

1. ביום 18.1.13 התובעים פנו לנתבעים להזמנת מרצפות לביתם. נציגת חב' הקרמיקה, מרינה, הציגה להם מרצפת הדגם למרפסת בתצוגה על קיר. התובעים בחרו והזמינו את מרצפת הדגם הנל. לטענת התובעים הזמנת המרצפות נעשתה לאחר שמספר פעמים שאלו ווידאו מול מרינה כי המרצפת הבודדת שהוצגה על הקיר היא אכן המרצפת הנרכשת.

באותו המעמד התובעים צילמו את האריח בתצוגה (תצלום זה הוצג על ידי התובעים בשם ת/ 1).

1. לטענת התובעים עם קבלת המרצפות ומאחר שמדובר בדירה הנרכשת מקבלן, הקבלן הזמין את התובעים והם נדרשו להגיע לדירה ולאשר לקבלן את התקנת המרצפות . הקבלן הציג בפניהם ארגז, כאשר מפתיחת הארגז ניתן היה ללמוד כי סופה אריח שתאם בגדלו ובצבעו לאריח שנרכש על ידי התובעים , ובהתאם ניתן אישור התובעים להתחיל בריצוף.
2. לאחר סיום עבודת הריצוף על ידי הקבלן ולאחר שהגיעו לדירה על מנת לראות את התוצר המוגמר והסופי טענו התובעים שהם נדהמו לגלות כי הצבע של המרצפת אינו תואם לצבע שנמסר להם על ידי הקבלן, וכי המרצפות רוצפו בחמישה גוונים שונים.
3. לטענת התובעים קיים פער משמעותי בין המוצר שהם הזמינו ובין המוצר שסופק . התוצאה שהתקבלה הינה בלתי מקובלת ובלתי אסטטית.

התובעים טוענים כי לא הגיוני כי יסכימו לרכישת סט של חמישה אריחים שונים, כאשר הוצג להם אריח בודד בלבד.

1. התובעים עותרים להחזר מלוא התשלומים ששילמו עבור הוצאות הריצוף במרפסת סכום של 8419 שח (עלות ששולמה לחברת הקרמיקה 5019 שח כולל מעמ + 1700 שח כולל מעמ בשיעור של 17 אחוזים ששולם לקבלן עבור הרכבת הריצוף + 1700 שח עבודת פירוק הריצוף שהתובעים נדרשים לבצע).

בנוסף עותרים התובעים לפיצוי בגין עוגמת נפש והוצאות שנגרמו להם.

טענת הנתבעת

1. לטענת הנתבעת, טרם הותקנו האריחים בדירת התובעים, ניתנה להם הזדמנות ראויה לאשרם ולעמוד על טיבם וטבעם. התובעים היו רשאים לפתוח כל קרטון ולבחון כל אריח ואריח בטרם יותקן, אישורם היה בידיעתם המלאה.

במידה והתובעים היו מבקשים להחליף סחורה אף לאחר אספקתה לאתר הבניה, אך טרם אישורה ואישור התקנתה בפועל, הרי שהסחורה היתה מוחלפת.

1. הצגת ההזמנה בחנות היתה תוך שקיפות מלאה ומתן מידע מלא ומקיף אודות ההזמנה. התובעים אישרו וידעו את ההזמנה מראש והוצגו בפניהם בשקיפות כל הנתונים הדרושים לענין.

הדיונים בין הצדדים

1. בתיק דנן התנהלו שלושה דיונים. במסגרתם אף הוצעו הצעות פשרה על ידי המותבים המטפלים. גם במסגרת הדיון בפני מיום 24.7.14 נעשה נסיון להביא את הצדדים לפשרה אשר, למרבה הצער לא צלח.

אצין בהקשר זה כי נציג הנתבעת העיד בפני בדיון ביום 24.7.14 כי כיום הנתבעת אינה פועלת בפועל בענף של הקרמיקה, ובפועל יוצא, הצעת הפשרה אשר הוצעה על ידי הנתבעת בכתב ההגנה לפיה תסופק סחורה של אריחים לידי התובעים , אינה רלוונטית כיום, ואף לא עתירת התובעים לכך שהנתבעת תספק מרפסת אחידה בצבעה ותישא בעלות הפירוק וההרכבה.

דיון והכרעה

עילות התביעה

1. לאחר שעיינתי בכתבי הטענות, פרוטוקולים של הדיונים אשר נערכו במסגרתם נחקרו הצדדים ולאחר ששמעתי טענות הצדדים בדיון שנערך בפני ביום 24.7.14, אני סבורה כי יש לקבל את התביעה.
2. אני סבורה כי התובעים הוכיחו כי הנתבעים הפרו את הוראותיו של הוראות חוק המכר ואף מתקיימת בענייננו עוולת ההטעיה בהתאם לחוק הגנת הצרכן, תשמ"א -1981 (להלן "חוק הגנת הצרכן") וחוק החוזים, התשל"ג-1973.
3. סעיף 2 לחוק הגנת הצרכן , תשמ"א -1981 קובע :

"2. (א) לא יעשה עוסק דבר – במעשה או במחדל, בכתב או בעל פה או בכל דרך אחרת לרבות לאחר מועד ההתקשרות בעסקה – העלול להטעות צרכן בכל ענין מהותי בעסקה (להלן – הטעיה); בלי לגרוע מכלליות האמור יראו ענינים אלה כמהותיים בעסקה:

(1) הטיב, המהות, הכמות והסוג של נכס או שירות;

(2) המידה, המשקל, הצורה והמרכיבים של נכס;

////

סעיף 11 לחוק המכר, תשכח -1968 קובע כי "המוכר לא קיים את חיוביו, אם מסר ... (2) נכס שונה או נכס מסוג או תיאור שונה מן המוסכם.... (4) נכס שמבחינת סוגו, תיאורו איכותו או תכונותיו אינו מתאים לדגם או לדוגמא שהוצגו לקונה, זולת אם הוצגו ללא קבלת אחריות להתאמה (5) נכס שאינו מתאים מבחינה אחרת למה שהוסכם בין הצדדים"

יובהר כי במקרה זה התקיימה חובת הודעת הקונים על אי ההתאמה מיד עם גילויה (סעיף 14 לחוק).

המצג המטעה שהוצג לתובעים על ידי נציגת המכירות

1. אני סבורה כי התובעים הוכיחו כי כאשר התובעים ביצעו את עסקת הרכישה אשת המכירות גב' מרינה הציגה בפניהם אריח אחד בלבד.

התובעת העידה בדיון מיום 2.2.14 כי :

"... חשוב לי מאד לציין, שאנו כלקוחות, הגענו על ידי הקבלן הספק, שהפנה אותנו לספק עצמו, ישבנו במשך שלוש שעות עם נציגת החברה, מרינה מטעמו, וקיבלנו מידע לגבי כל ריצוף שהזמנו, הזמנו ריצוף לכל הבית, גם ריצוף למרפסת וכלים סניטריים. הריצוף עצמו הוצג לנו, בקיר תצוגה, כאשר אנו עומדים מול קיר התצוגה.

חשוב לציין, שהמידע שניתן לנו, הוא שניתנת לנו מרצפת עם צבע אחיד לכל הריצוף, שאין 5 גוונים לריצוף כמו שהוא טוען שנציגה אמרה לנו, זה לא נאמר ולא הוצג, ויש לנו תמונה מהתצוגה. מגישה תמונה של המרצפת שהיתה בתצוגה – ת/1.

בנוסף קיבלנו אריח לדוגמא הביתה מאותו צבע שהוצג לנו בתצוגה. הסיבה לכך, שנוכל להגיע לקבלן ברגע שיקבל את הסחורה, ונוכל להשוות את הצבע בין האריחים.

בפועל, כשבעלי הגיע לזהות את המרצפת על ידי הקבלן, השוונו את המרצפת שהיתה בידינו למרצפת שהיתה בידי הקבלן, כאשר כל שאר המרצפות היו ארוזות, וזה היה אותו צבע, בידיעה שזה הצבע שבחרנו. לאחר שהקבלן ביצע את העבודה, באנו לדירה, ופשוט ראינו מרצפות בגוונים שונים, והבנו שהוטענו על ידי הספק. בעצם לא קיבלנו את מה שהוצג לנו בכלל".

התובע העיד בדיון שנערך ביום 2.2.14 כי :

"הגענו לחנות לחנות הנתבעת על ידי הקבלן האחים אוזן על מנת לבחור את האריחים והחלטנו לשדרג את אריחי המרפסת.. האריח הוצג כאריח אחד על ידי החנות ובפועל מדובר ב- 5 גוונים שונים, כפי שרוצף אצלנו בדירה. לא הוצגו בפנינו כל 5 הגוונים, כפי שרוצפו בדירה ולא נאמר לנו דבר על גוונים אלה"

התובעת הוסיפה והעידה כי :

" גם אני וגם בעלי שאלנו לפחות פעמיים, אם הצבע הוא אחיד, ואם זה הצבע שאנו מקבלים ונענינו בחיוב.

1. התובעים אף הציגו תמליל של שיחה ביניהם ובין מרינה, וביניהם ובין מר גל רסולי, בהקשר זה אצין כי ניתנה לנתבעים ההזדמנות לעיין בתמליל על ידי בית המשפט בדיון שנערך בפברואר 2013.

עולה מהתמליל של השיחה בין התובעים ובין גב' מרינה כי התובעים הציגו שאלות למרינה ביחס לענין נשוא התובענה:

"ש. בכל מקרה אני הבהרתי לו שמה שהיה לכם בתצוגה זה רק אריח אחד וזה מה שהוצג לנו

מרינה: או.קי

ש ואנחנו מבחינתו רוצים את הכל צבע אחד

מרינה: או קי טוב בו נראה מה יהיה מחר"

מתמליל השיחה בין התובעים ובין מר גל רסולי נאמר כי :

"ש אמרו לך שיש 5 גוונים אתה תסגור על משהו שלא ראית? זה נראה לך הגיוני ? גם מרינה בעצמה אומרת לי שזה לא היה בתצוגה שבאנו והיא לא הראתה לנו

תקשיב, נכון זה מוצג באריח אחד, עכשו תקשיב אתה יכול לקבל את מה שאני אומר לך וחבל על הוויכוח...

1. מהתמליל אשר הוצג על ידי התובעים, עולה כי הגב' מרינה מאשרת את הנטען על ידי התובעים ולא מכחישה את טענתם כי נאמר להם כי מדובר בגוון אחיד. גם מהתמליל עם גל עולה כי גל מאשר כי "נכון זה מוצג באריח אחד" .

ולפיכך, וככל שמוצג בפני רוכשים אריח אחד הנרכש לצורך ריצוף משטח שלם, וככל שרכישה של האריח לצורף ריצוף המשטח כולו אינה מובילה לתוצאה של ריצוף אחיד של אותו האריח אלא ריצוף שכל ייחודו הוא גווניו השונים הדומים לגווני עץ האיפאה (ר' סעיף 6.3 לכתב ההגנה) , הרי שחובה על הנתבעת לפרט מידע זה בפני הרוכשים.

1. הנתבעים הכחישו טענת התובעים וטענו כי מרינה פרטה בפני התובעים את מלוא המידע הרלוונטי. יחד עם זאת, הנתבעים לא עמדו בנטל לסתור את טענות התובעים.

מטעם הנתבעת העיד מר גל רסולי בדיון שנערך ביום 2.2.14. מר גל רסולי ניהל שיחות עם התובעים בענין נשוא התביעה. אולם, מר רסולי לא נכח בעת שנמכרו האריחים לידי התובעים.

1. הנתבעים לא הביאו לעדות את מרינה שהיא העדה הרלוונטית מטעמם אשר יכולה היתה לסתור את טענת התובעים. בתיק זה התנהלו שלוש דיוני הוכחות.

בדיון הראשון מיום 2.2.14 נטען על על ידי מר רסולי כי אשת המכירות לא יכולה היתה להגיע לדיון הקבוע, על כן נדחה מועד הדיון. בדיון ביום 2.2.14 העיד מר רסולי : "לצערי, אשת המכירות מרינה לא יכלה להגיע איתי היום כדי להפריך את הטענות, אבל היא כן הסבירה שמדובר באריח מגוון, ואכן האריח היה מוצג אריח אחד בתצוגה".

גם לדיון הנדחה הקבוע ליום 14.5.14 בפני כב' השופטת מירב כפיר, לא התייצבה העדה מרינה, מבלי שניתן על ידי הנתבעים הסבר לכך. בדיון זה ביקשו הצדדים לזמן את הגב' מרינה לדיון נוסף.

אף בדיון הנדחה הנוסף מיום 27.7.14 לא התייצבה הגב' מרינה. לדיון התייצב מר מנשה רסולי שהוא אחיו של מר גל רסולי, אשר הציג עצמו כדירקטור והבעלים של החברה הנתבעת. למר רסולי אין ידיעה אישית ביחס לעובדות הרלבנטיות למקרה.

מר מנשה רסולי טען בפני כי חלה תקלה מאחר שאינו יודע מהו הענין נשוא התובענה שבגינו זומנה הנתבעת. תמוה בעיני כי הנתבעת אשר מופיעה בפעם השלישית לדיון אינה יודעת מהו הדיון הרלוונטי, וגם אם עולה כי בשלב מסוים הועברה השליטה בחברה לידי מר מנשה רסולי, הרי שמר גל רסולי שהוא אחיו התייצב בדיון האחרון, ולכן תמוה כיצד לא נבדקו הדברים בחברה, טרם התייצבות למועד הדיון היום. מעבר לכך , עולה כי מר מנשה היום אף ויתר על חקירתה של הגב' מרינה ("אני גם לא חושב שזה רלוונטי לשמוע את מרינה. אני לא מבין מה היא יכולה להגיד פה. אנו כבר לא מספקים קרמיקה ולא פעילים כבר מעל לשנה וחצי") (ר' פרוטוקול הדיון מיום 24.7.14).

1. התנהלות הנתבעת מעלה תמיהות ואף עולה ספק כי הנתבעת נמנעה מלהעיד עדה רלוונטית. הלכה היא, כי "ככלל, אי העדת עד רלוונטי יוצרת הנחה לרעת הצד שאמור היה להזמינו"(ע"א 641/87, קלוגר נ. החברה הישראלית לטרקטורים וציוד בע"מפ"ד מד(1) 239, 245 [1990]), וכי "מעמידים בעל דין בחזקתו שלא ימנע מבית המשפט ראיה שהיא לטובתו, ואם נמנע מהבאת ראי הרלוונטית שהיא בהישג ידו ואין לכך הסבר סביר – ניתן להסיק, שאילו הובאה הראיה הייתה פועלת כנגדו" (ע"א55/89,קופל (נהיגהעצמית)בע"מנ.טלקארחברהע"ממ"ד (4)595, 602 [1990]).

בנסיבות אלה, הימנעות הנתבעת מזימון נציגה, שקיימה את הפגישה עם התובע ואשתו ומסר להם את הנתונים הרלוונטים ביחס לאריחים הנרכשים, עומדת לחובתם.

אמנם, הדיון בבית המשפט לתביעות קטנות מתקיים ללא עמידה מדוקדקת על כללי פרוצדורה ודיני ראיות, במטרה להקל על צדדים שאינם מיוצגים, להוזיל את עלות ההליך ולהביא לפתרון מהיר לסכסוכים, כאשר הסכום שבמחלוקת מוגבל לסמכותו של בית המשפט זה. אין בכך כדי לפטור את התובע מהחובה הבסיסית המוטלת עליו להוכחת תביעתו.

1. בנסיבות אלה, ובהעדר אסמכתא לטענה, איני מקבלת את טענת הנתבעת כי הגב' מרינה פרטה בפני התובעים את מלוא המידע הרלוונטי .

על כן מסקנתי, כי יש לקבל טענת ה תובעים לפיה מרינה לא מסרה בפניהם את מלוא המידע הרלוונטי ביחס לאריחים, וזאת ובעיקר בשים לב לכך שמוצג בתצוגה אריח אחד.

האם התובעים עמדו בחובתם לבדיקת האריחים טרם התקנתם?

1. הנתבעים טענו כי קמה חובה על התובעים לבדוק את המרצפות מלכתחילה. כך טען נציג הנתבעת בדיון מיום 24.7.14 כי :

"הם היו צריכים לבדוק את זה בשטח ואם סיפקתי משהו לא נכון, היו צריכים לגלות את זה באותו רגע. זה רשום גם במכון התקנים שהם חייבים לפרוס את כל האריחים ולבדוק אותם בשטח והם לא עשו את זה. הם קיבלו את הסחורה והיו צריכים לבדוק אותה, זה באחריותם...

" אני חושב שהם צריכים לתבוע את הקבלן. הם היו צריכים לבדוק את זה בשטח ואם סיפקתי משהו לא נכון, היו צריכים לגלות את זה באותו רגע. זה רשום גם במכון התקנים שהם חייבים לפרוס את כל האריחים ולבדוק אותם בשטח והם לא עשו את זה. הם קיבלו את הסחורה והיו צריכים לבדוק אותה, זה באחריותם. יכול להיות שקורות טעויות במחסן ושהמחסנאי התבלבל, בגלל זה על אחריות הלקוחות לבדוק את המוצר כשקיבלו אותו. יש חוק במכון התקנים, שאומר שצריך לפרוס 2, 3 מטרים..."

מר גל רסולי טען ביום מיום 2.2.14 :

"עם זאת, אנו מצפים מכל לקוח, וגם הקבלן דאג לעשות זאת, לאשר את המוצר לפני שהוא מורכב. יש לנו מקרה דומה באותו פרוייקט, שלקוחות הוזמנו לאשר את האריח, והם לא אישרו את האריח. שלחנו נהג לאסוף את המוצר, וכספם הוחזר להם, רק שכל זאת נעשה לפני שהמוצר הורכב, וכך היה צריך להיות. כמובן, שאם היה המקרה דומה פה, היינו מזכים את הלקוחות במלוא התמורה ומחזירים את הסחורה...

1. אני סבורה כי ככלל, קימת חובה על רוכש לבדוק את הממכר. חובה זו קבועה בסעיף 13 לחוק המכר אשר קובע כי "על הקונה לבדוק את הממכר מיחד לאחר קבלתו" .

התובעים טענו כי בדקו את האריחים טרם התקנתם.

התובעת העידה כי :

.. אחרי שפתחתי את הקרטון הראשון, האריח שהיה בקרטון הראשון, היה זהה, אם הייתי יודעת שיש 5 גוונים, סביר להניח שהייתי בודקת את כל הקרטונים ומשווה לאריח שאני צריכה לקבל כדוגמא ביד" וכן העידה כי:

"זה לא רלבנטי מה דיירים אחרים הזמינו, כי אני לא יודעת מה התנהל מולם, אני יודעת מה התנהל מולי במהלך הרכישה. קניתי מוצר X, וקיבלתי מוצר Y, אם הייתי יודעת שכך זה יהיה, לא הייתי מזמינה... אחרי שפתחתי את הקרטון הראשון, האריח שהיה בקרטון הראשון, היה זהה, אם הייתי יודעת שיש 5 גוונים, סביר להניח שהייתי בודקת את כל הקרטונים ומשווה לאריח שאני צריכה לקבל כדוגמא ביד"

התובע העיד כי:

"זה נכון שזה הגיע לקבלן, אך כל הדיירים שקיבלו את האריחים, זה הגיע במשטח סגור עם בנדים. עם האריח הגעתי לשטח והקבלן שפתח לכולם באותה שיטה את האריחים מהקרטון העליון, הוא לא פתח את כל הבנדים של המשטח ואני בדקתי וראיתי שזה אות וצבע. אם הייתי מזהה כי מדובר בגוון אחר, לא היינו מגיעים לכך. בזמן ההתקנה זה הקבלן עשה ואנו אישרנו ואת העבודה לפי האריח הראשו ןשראינו, כשהקבלן זימן את כל הדיירים באותו יום. הקבלן לא אמור לדעת מה הזמנו ומה לא. חבל שבחנות זה מוצג כאריח אחד ושלא נאמר לנ ודבר על הגוונים..."

1. אני סבורה כי ככל שנאמר לתובעים כי מדובר באריח מגוון אחיד, וככל שהתובעים בדקו ווידאו כי האריח המוזמן באריזה שהובאה לקבלן, תואם את האריח שהוצג על ידי הנתבעת, הרי שבכך התובעים עמדו בחובתם לבדיקת הממכר ונהגו בצורה סבירה בנסיבות הענין.

אין לצפות מהתובעים בנסיבות אלה, להניח שבתחתית ארגז המרצפות המסופקות, יהיה קיים מוצר שחורג מהמוסכם. ככל שהוסכם כי יסופק אריח בצבע מסוים ועולה מפתיחת ארגז הסחורה כי מדובר באריח זהה, די בכך לטעמי לראות בתובעים כמי שעמדו בחובתם.

סיכומו של דבר:

1. התובעים הוכיחו כי הנתבעת הטעתה אותם ביחס טיב הנכס ו/או הצורה והמרכיבים של הנכס הן במעשה והן במחדל. כמו כן התובעים הוכיחו כי הנתבעת לא קיימה חיוביה בהתאם לחוק המכר מאחר שמסרה נכס שונה מסוג או תיאור שונה מהמוסכם. התובעים הוכיחו כי ביחס טיב הנכס ו/או הצורה והמרכיבים של הנכס הן במעשה והן במחדל.

הסעד

1. התובעים תובעים החזר מלוא התשלומים שהם הוציאו בעבור הריצוף במרפסת. קרי סך עלות ששולמה לחברת הקרמיקה בסך של 5019 שח כולל מעמ ובנוסף 1700 שח כולל מעמ ששולם לקבלן עבור עבודת הרכב הריצוף וסך נוסף של 1700 שח לצורך פירוק האריחים . התובעים צרפו קבלות עבור תשלום לקבלן עבור ביצוע עבודה זו (יצוין כי צורפה קבלה בגין עלות הרכבה בלבד). .

בנוסף עותרים התובעים לעגמת נפש.

1. סעיף 31 לחוק הגנת הצרכן קובע:

31. (א) דין מעשה או מחדל בניגוד לפרקים ב', ג', ד' או ד'1 כדין עוולה לפי פקודת הנזיקין [נוסח חדש].

(א1) הזכות לסעדים בשל עוולה כאמור נתונה לצרכן שנפגע מהעוולה, וכן לעוסק שנפגע, במהלך עסקו, מהטעיה כאמור בסעיף 2.

סעיף 27 לחוק המכר קובע כי "הוראות פרק זה באות להוסיף על כל דין אחר בענין התרופות בשל הפרת חוזה" .

1. התובעים צרפו לכתב התביעה קבלות המלמדות על כך שעלות רכישת האריחים והתקנתם עומדת על סך של 5,019 שח כולל מע"מ +1700 שח כולל מע"מ ששולם עבור עבודת הריצוף. התובעים טענו כי בנוסף לכך מתבקש פיצוי בסך של 1,700 שח בגין עבודת פירוק הריצוף שיש לבצע על מנת להחליף את הריצוף במדפסת ולא להישאר עם הריצופ שהותקן בה בניגוד למוסכם.

אני סבורה כי סכום זה משקף את חסרון הכיס שנגרם לתובעים עקב העוולה מצד הנתבעת, והסכום שיש לפצות את התובעים, על מנת להשיב המצב לקדמותו.

אציין כי בדיון מיום 24.7.14 חלק נציג הנתבעת על הסכום הנתבע עבור התקנה ו/או הרכבה, אולם לא הובאה כל אסמכתא מטעמו בענין זה.

1. לפיכך,

על הנתבעת לשלם לתובעים סך של ,8419 שח. סכום זה ישא הפרשי הצמדה וריבית ממועד הגשת התביעה 16.7.13 ועד יום התשלום בפועל.

בנוסף, בגין עגמת נפש והוצאות תישא הנתבעת בסך נוסף של 2,500 שח.

הסכום ישולם על ידי הנתבעת בתוך 30 ימים.

המזכירות תשלח העתק החלטתי בדואר רשום לצדדים.

ניתן היום, כ"ז תמוז תשע"ד, 25 יולי 2014, בהעדר הצדדים.