לפניי תביעה כספית מיום 15.7.13 ע"ס 22,048 ₪ (סכום שתוקן בהסכמה) בסדר דין מהיר, שעילתה נזקי רכוש שנגרמו בתאונת דרכים מיום 8.7.12.

נערך ביום 23.11.16 בפניי דיון שבו נשמעו ראיות הצדדים, ובכללן עדויות שני הנהגים המעורבים וכן עד ראיה מטעם הנתבעים.

על יסוד בקשת והסכמת הצדדים לפסיקה בתיק זה בדרך של פשרה לפי סעיף 79א.(א) לחוק בתי המשפט [נוסח משולב], התשמ"ד – 1984 [פסיקה שתכליתה "לשקף את הפשרה שלדעת בית המשפט היה על הצדדים לגבש בכוחות עצמם כאנשים רציונאליים, הוגנים וסבירים, בתנאי אי-וודאות" לפי רע"א 2101/14 מדאר נ' משעול (פורסם בנבו, 8.4.14) ופסיקה שמקנה לביהמ"ש שיקול דעת רחב הכולל גם שיקולים שאינם רק לפי שורת הדין ופסיקה שההנמקה בה, גם אם ניתנת, הינה הנמקה לגבי דרך ותוצאת הפשרה ולא הנמקה רגילה לפי הדינים המהותיים והפרוצדוראליים הפורמאליים – ע"א (מחוזי ירושלים) 6143/05 ניידות חב"ד נ' חנניה (פורסם בנבו, 27.10.05)], ללא נימוקים וללא גבולות, ולאחר שעיינתי בכל מסמכי וטענות הצדדים ונתתי דעתי לממצאי חקירות העדים בפניי, אני מחליט כך:

בראשית הדברים הנתבעת 2 התנערה מהנתבע 1 בטענת היעדר כיסוי ביטוחי, ואז הנתבע 1 ניהל ההליכים בעצמו. לאחר מכן נטלה הנתבעת 2 את ייצוג הנתבע 1 על עצמה, במסגרת כיסוי ביטוחי שהעניקה לו. המחלוקת היחידה שנותר להכריע בה היא בשאלת האחריות לקרות התאונה. ניתוח הגרסאות הסותרות לגבי נסיבות התרחשות התאונה וניתוח מכלול הראיות הביאוני למסקנה, לפיה התובעות זכאיות לפיצוי בשיעור 50% מנזקיהן.

הנתבעים (באמצעות הנתבעת 2 והכיסוי הביטוחי שהעניקה) ישלמו לתובעות את הסכומים הבאים:

• סך של 11,024 ₪, בגין הנזקים, בצירוף הפרשי הצמדה מיום 15.7.13 ועד יום התשלום המלא בפועל.
• סך של 387 ₪ בגין מחצית ראשונה של אגרת בית משפט ששולמה.
• סך של 400 ₪, בגין שכר העדה בו חויבו התובעות.
• סך של 2,000 ₪ בגין שכ"ט עו"ד.

משניתן פס"ד לפי סעיף 79א לחוק בתי המשפט, אני מורה על ביטול החיוב במחצית השנייה של האגרה.

ביחסים שבין הנתבעים לבין עצמם ובאשר לנושא הוצאות הנתבע 1: מצאתי לקבוע בנסיבות כי הנתבעת 2 תשתתף באופן חלקי בלבד בהוצאות הנתבע 1, ותשלם לו סך של 1,000 ₪.

ניתן היום, י"ב כסלו תשע"ז, 12 דצמבר 2016, בהעדר הצדדים.