המשיבה הגישה לביצוע, כנגד המבקש תביעה על סכום קצוב שעניינה באי תשלום שכ"ט מגשר.

המבקש הגיש התנגדות ולצדה בקשות להארכת מועד להגשתה, לביטול הליכים ולעיכוב הליכים.

ניתנה החלטה אחת על ידי ביום 17/7/2013 בכל הבקשות יחדיו.

החלטת רשם ההוצל"פ מיום 8/7/2013 קבעה, כי המועד האחרון להגשת התנגדות מבלי להזקק לארכה חל ביום 30/06/2013.

בקשת המבקש להארכת מועד אינה בקשה כדין באשר כל כולה באה לידי ביטוי בציון הסימן X על גבי טופס "בקשות חייב – 1" שהגיש המבקש יחד עם התנגדותו.

באותו טופס מציין המבקש, "...כמו כן אבקש לעשות הארכת מועד שכן מסמכי התביעה לא הגיעו אליי. הם נשלחו לכתובת שגויה".

בתצהיר הסומך את ההתנגדות אין רמז כלשהו לסוגיית הארכת המועד.

תשובת המשיבה מיום 27/8/2013 הוגשה בדמות "תגובה להתנגדות החייב... ובמסגרתה התנגדות לבקשתו לארכת מועד להגשת התנגדות".

ראשית יאמר, כי סדרי הדין אינם מכירים בתגובה להתנגדות ולפיכך, אמנע עצמי מלהתייחס לחלק זה של התשובה.

נכון מציינת התשובה, כי הבקשה להארכת מועד אינה נסמכת בתצהיר.

עוד מציינת התשובה, כי האזהרה לחייב נמסרה לידיו ממש ביום 30/05/2013 והוא חתום על אישור המסירה, כעולה מאישור המסירה אשר צורף כנספח 1 לתשובה.

ביום 16/9/2013 הגיש המבקש תשובה למענה המשיבה, אולם, אין בה מאומה המתייחס להעדר תצהיר בבקשה להארכת מועד.

מכל אלו, אין לי אלא לדחות את בקשת המבקש להארכת מועד.

הבקשה נדחית, תוך שאיני מחייב את המבקש בהוצאות המשיבה, באשר המשיבה מצאה לנכון לייצר יש מאין מענה להתנגדות בניגוד לדין.

הליכי ההוצל"פ בתיק שבכותרת ימשכו בלשכת תל-אביב.

ככל שהפקיד המבקש סכום כלשהו בתיק על מנת לשכלל עיכוב הליכים, הרי שסכום זה ישוחרר לטובת הזוכה.

המשיבה תמציא החלטה זו ללשכת ההוצל"פ בתל-אביב, בתוך זמן סביר.

ניתנה היום, כ"ג חשון תשע"ד, 27 אוקטובר 2013, בהעדר הצדדים.