בפני בקשה לביטול פסק דין מכח שיקול דעתו של בית המשפט שכן המבקש, שהוא התובע, אינו מכחיש שידע על מועד הדיון אלא שסבר כי הדיון מתקיים בשעה מאוחרת יותר.

לאחר שבחנתי את טענות הצדדים מצאתי לנכון להורות על ביטול פסק הדין כנגד ובכפוף לתשלום הוצאות על ידי המבקש.

הלכה היא כי המבחנים לצורך ביטול פסק הדין הם - האם הוצגו טעמים המצדיקים את העדר התייצבותו של המבקש במועד שנקבע לדיון, וכן האם המבקש העלה טענות הראויות לבירור. בשלב זה של ההליך המשפטי אין מדקדקים בבדיקת טענות המבקש, או בדרכי הוכחתן. ביישום המבחנים יש ליתן את המשקל הראוי לזכות הפנייה לערכאות שיפוטיות אשר הוכרה כזכות יסוד.

אשר לסיבה לאי ההתייצבות הרי שהמדובר על פני הדברים בטעות. הבקשה לביטול פסק דין הוגשה ביום הדיון ובכך יש משום ראיה לכך שהתובע אכן טעה בשעת הדיון והגיע לבית המשפט בשעה מאוחרת יותר ולאחר שניתן פסק דין. בוודאי שלא ניתן לקבוע כי המבקש זלזל בהליך השיפוטי. לאור האמור לעיל הרי שאת מחדלו של המבקש ניתן לתקן בדרך של פסיקת הוצאות.

על פני הדברים ולאחר שעיינתי בטענות המבקש עולה כי יש בטענותיו, ולו בחלקן, טענות שיש לבררן לגופו של עניין וזאת מבלי שיש בכך כדי לקבוע מסמרות בדבר סיכויי התביעה. כמו כן יש ליתן בנסיבות העניין משקל מתאים לזכות הפנייה לערכאות שיפוטיות.

יחד עם זאת, יש מקום, בנסיבות העניין, להתנות את ביטול פסק הדין בתשלום הוצאות למשיבה, אשר טרחה והתייצבה לדיון עם שלושה נציגים מטעמה, וזאת בגין ביטול זמנם.

לפיכך אני מורה כי פסק הדין מיום 17.02.2014 יבוטל בכפוף לכך שהמבקש ישלם למשיבה הסך של 500 ₪ בתוך 21 יום מהיום.

לא ישולם סכום ההוצאות במועד הנ"ל יוותר פסק הדין על כנו.

לאחר ביצוע התשלום יגיש המבקש בקשה מתאימה בצירוף אסמכתה לביצוע התשלום.

ניתנה היום, י"ט שבט תשע"ה, 08 פברואר 2015, בהעדר הצדדים.