החלטתי נסבה על שאלת סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה לפירוק שיתוף המונחת בפני.

אקדים אחרית לראשית, לאחר שבחנתי את הטענה מצאתי כי דין הטענה בדבר העדר סמכות עניניית לבית משפט זה להידחות וכי בית משפט זה מוסמך לדון בתביעה בפני.

1. בקצירת האומר, התביעה בפני הינה תביעה לפירוק שיתוף בדירה ברחוב התעלה 9/25 בחולון הידועה כתת חלקה 27, בחלקה 32 בגוש 7342(להלן: "הנכס") אשר רשומה בלשכת רישום המקרקעין מחציתה על שם הנתבע 1- ינוקא מיכאל (להלן: "החייב") ומחציתה על שמו של אביו המנוח – שמשון ינוקא ת.ז. 014281794 אשר נפטר ביום 9/9/09 (להלן: "המנוח"). כנגד החייב ננקטו הליכי הוצאה לפועל לגביית חוב כספי, במסגרתם מונה התובע- עו"ד שי גרוס, ככונס נכסים לזכויות החייב בנכס ,לשם מכירת הנכס ופירעון החוב בתיק ההוצאה לפועל. עוד נקבע על ידי ראש ההוצאה לפועל כי כונס הנכסים רשאי להגיש תביעה לפירוק השיתוף בנכס.
2. אציין כי במועד הגשת התביעה טרם ניתן צו ירושה למנוח ומשכך, הוגשה התביעה כנגד כלל יורשיו על פי דין. לאחר הגשת התביעה, ביום 16/9/13, ניתן צו ירושה אשר במסגרתו נקבע כי מר – ישראל ינוקא- הוא הנתבע 2 הינו יורש בלבדי של עזבון המנוח.
3. כאמור, על ידי הנתבעים הועלתה טענה ובהתאם לה הואיל והדירה רשומה על שמם של אחים והואיל וכונס הנכסים נכנס בנעליו של אחד מהם הרי שהסכסוך נשוא התובענה הינו סכסוך בתוך המשפחה, כפי הגדרתו בסעיף 1(2) לחוק בית המשפט לעניני משפחה, התשנ"ה- 1995 ומשכך, מסורה הסמכות לדון בו לבית המשפט לענייני משפחה.
4. התובע מצידו טוען כי הואיל והינו כונס נכסים הרי שהגם שהוא נכנס בנעליו של החייב לצרכי נשייה, אין הוא נכנס בנעליו כ"בן משפחה" ומשכך, הסמכות לדון בתביעה לפירוק השיתוף, נתונה לבית משפט זה.

דיון והכרעה:

1. כאמור, לאחר שעיינתי בטענות הצדדים הנני סבורה כי אין להורות על העברת הדיון בתובענה לבית המשפט לענייני משפחה באשר הנני סבורה כי הסמכות לדון בתביעה נתונה לבית משפט זה.
2. כך, ראשית, אין חולק כי ככלל הסמכות להורות על פירוק שיתוף במקרקעין נתונה לבית המשפט השלום וזאת, בהתאם לסעיף 51(א)(3) לחוק בתי המשפט (נוסח משולב), התשמ"ד- 1984.

עוד אין חולק כי סעיף 3 לחוק בית המשפט למשפחה קובע כי בית המשפט לענייני משפחה ידון בעניני משפחה בהתאם להגדרתם בסעיף 1(2) לחוק כדלקמן:

"תובענה אזרחית בין אדם או עזבונו לבין בן משפחתו, או עזבונו, שעילתה סכסוך בתוך המשפחה, יהא נושאה או שוויה אשר יהא"

הדיון בפני נסב על השאלה האם עילת התביעה הינה סכסוך בתוך המשפחה כמשמעותו בסעיף 1(2) הנ"ל.

1. לסוגית פרשנות המינוח :"עילתה סכסוך בתוך המשפחה", נדרש בית המשפט העליון ברעא (עליון) 6558/99 נחום חבס ג' דין חבס (30/08/2000) וקביעותיו מאירות ויפות גם לעניינו:

"הדיבור "עילה" מעורר אצל המשפטן באופן אינטואיטיבי קשר לדיבור "עילת התובענה" שבסדרי הדין (ראו תקנה 9(5) לתקנות סדר הדין האזרחי,התשמ"ד1984-). קשר זה אינו מתבקש בהקשר שלפנינו. לשון החוק - על רקע תכליתו -אינה מתמקדת בעובדות המהותיות המבססות את זכותו של בן-המשפחה התובע. סעיף 2(1)לחוק אינו עוסק בזכותו של התובע, אלא בסמכותו של בית המשפט. הדיבור "עילה" בהקשר זה משמעותו קיומו של קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי. תובענה אזרחית עילתה בסכסוך בתוך המשפחה אם סיבת הסכסוך או מקורו הוא ביחסי המשפחה (ראה בר"ע (ת"א) 14/96 פלונית נ' אלמונית, פ"מ תשנ"ו (ג) 173; בר"ע (ת"א) 48/97 ציוני נ' ציוני (לא פורסם)). רק פירוש זה מגשים את התכלית המונחת ביסוד הוראת החוק...

סמכותו של בית המשפט לענייני משפחה לעניין תובענה אזרחית שבין בני משפחה מותנית בכך שסיבתה או מקורה של התובענה הוא "סכסוך בתוך המשפחה". נדרש, איפוא, קשר בין התובענה האזרחית לבין הסכסוך המשפחתי...

מתי נאמר, כי אופיו המשפחתי של הסכסוך תרם תרומה משמעותית לגיבושה של עילת התביעה? התשובה הינה, כי יש לאתר את גורמי הסכסוך השונים, תוך בחינת השאלה, אם לגורמים המשפחתיים היתה השפעה נכבדה וחשובה להיווצרותה של עילת התביעה. בעניין זה ניתן לסמוך על מספר הנחות(עובדתיות), המשקפות את מציאות החיים. כך, למשל, ניתן להניח כי ככל שיחסי המשפחה הם קרובים יותר (כגון בני זוג) כך השפעתם על גיבושה של התובענה היא גדולה יותר. בדומה, ככל שמספרם של גורמים לבר-משפחתיים (כגון זרים ליחסי המשפחה) הוא רב יותר, כך קטנה תרומתם של יחסי המשפחה על עיצובה של עילת התביעה. בדומה, אם בין בני המשפחה קיימים קשרים עסקיים שונים, ורק באחד מהם התגלה סכסוך, בעוד שהאחרים מתנהלים כסידרם, יש להניח כי השפעת הקשר המשפחתי על התובענה שבה התגלה הסכסוך אינה[345] משמעותית. הנחות (עובדתיות) אלה עשויות להוביל כולן יחד למסקנה אחת ויחידה. במצב דברים זה לא יתקשה בית המשפט בהחלטתו. אך לעתים ההנחות מובילות לכיוונים שונים. במצב דברים זה נדרש איזון בין השיקולים המתנגשים (ראה פסק דינו של השופט שוחט בש"א 7028/98 (משפחה - ת"א) ברוךנ' אליה (לא פורסם); בש"א 18902/99 (משפחה - ת"א) שני נ' שני(לא פורסם))."

1. מן הכלל אל הפרט – עיון במקרה בפני מעלה כי הסכסוך נשוא התביעה אינו קשור לסכסוך משפחתי- כך, אין כל חולק כי קיים רישום מחצית הדירה על שמו של החייב בלשכת רישום המקרקעין ובנוסף, אין חולק כי קיים צו ירושה אשר במסגרתו הוקנו כלל זכויות המנוח לנתבע 2. בנסיבות אלו, לא מונח כל סכסוך משפחתי לפתחו של בית המשפט אלא, שהסכסוך נסב על האפשרות לפירוק שיתוף במקרקעין אשר צד ג' מעוניין להיפרע מהם והטענות המועלות כלפיו נסבות על השאלה האם יש לממש נכס זה או נכס אחר של החייב וכן, בדבר זכותו של בעל המקרקעין האחר למכירת הנכס כתפוס – דהיינו, אין לנו עניין בסכסוך בתוך המשפחה אלא בסכסוך אזרחי אשר מתקיים בין כונס נכסים לבין אח של החייב אשר בנכסיו הינו נושה.
2. בנסיבות אלו, הנני קובעת כי הסמכות העניינית לדון בתביעה מסורה לבית משפט זה והנני מורה על דחיית הבקשה הנסבה על סמכותו העניינית של בית המשפט.
3. לאחר ששקלתי אינני עושה צו להוצאות ואלו יובאו לידי ביטוי בסיום ההליך.
4. בשולי הדברים אציין כי לאור הוצאת צו הירושה בגדרו ירש הנתבע 2 את כלל עזבון המנוח, הרי שיש לשקול מחיקת הנתבעים האחרים – הצדדים יעבירו עמדתם בנושא בתוך 7 ימים.
5. נקבע לקד"מ ביום 31/12/14 שעה 8:30.
6. המזכירות תדוור החלטתי זו לצדדים.

ניתנה היום, כ"ז תשרי תשע"ה, 21 אוקטובר 2014, בהעדר הצדדים.