1. לפניי "בקשה דחופה למתן צו ביניים", במסגרתה מבוקש ליתן צו ביניים לפיו יימנעו המשיבים מהשמתם במשמורת של מי שנכנסו ללא היתר לישראל ואשר שוהים בה מאז כניסתם תחת "מדיניות אי-ההרחקה", רק בשל "מעורבותם בהליך הפלילי".

2. עיינתי בטענות המפורטות של ב"כ הצדדים, ונחה דעתי כי דין הבקשה להידחות על הסף.

3. עיון בבקשה לעומת העתירה המקורית מעלה, כי המדובר באופן מעשי בעתירה חדשה הכוללת סעדים שלא נתבקשו במסגרת העתירה המקורית. עניינה של בקשה חדשה זו בתקיפת החלטות עתידיות אשר טרם התקבלו ביחס לציבור רחב ובלתי מסויים של מי שהסתננו לישראל, כשהמדובר בסעד כללי וגורף.

4. כמו-כן, הסעד המבוקש עניינו בשלילת סמכות המוקנית בדין לממונה על ביקורת הגבולות. וייאמר: אין בדחיית בקשה זו כדי לשלול את האפשרות לפנות לבית-המשפט המוסמך לקיים ביקורת שיפוטית על החלטות פרטניות הניתנות על-ידי הממונה על ביקורת הגבולות, תוך בחינתם על-פי עילות הביקורת המנהליות.

5. בנוסף, לא ברור מדוע המדובר בבקשה "דחופה" על רקע נסיבותיו הפרטניות של העותר שלפניי.

6. יתרה מכך, הבסיס לבקשה ומהות ההחלטה הנתקפת אינם ברורים, באשר מפנה ב"כ העותרים למכתב המשנה ליועץ המשפטי לממשלה ו/או אמירות של חברת כנסת ושר.

7. על כן, לאור כל האמור לעיל והנימוקים המנויים בתגובה המפורטת מטעם המשיב, אני דוחה את הבקשה "הדחופה" למתן צו ביניים.

8. לפנים משורת הדין, לא אטיל הוצאות על העותרים, אם כי שקלתי זאת בכובד ראש.

ניתנה היום, י' כסלו תשע"ד, 13 נובמבר 2013, בהעדר הצדדים.