א. רקע וטענות הצדדים

1. מדובר בתביעת נזיקין שהוגשה על ידי בעלים של דירה בבית משותף כנגד הבעלים של הדירה מעליו בגין נזקי מים עקב כשל בצינור מים חמים בדירת הנתבע.

2. לטענת התובע, הוא הבחין ביום 28.12.12 שעה 01:00 (לילה בין יום חמישי ליום שישי), כי מים חודרים מדירת הנתבע לדירתו ודירתו הוצפה. התובע עלה מיד אל דירת הנתבע וביקש שיפעל בדחיפות לעצור את חדירת המים בדירתו.

3. בדיעבד, התברר לו, כי הכשל בצינור אירע כבר 18 ימים לפני כן ודירתו של הנתבע הוצפה במים, אך הנתבע חשב שהאקווריום נוזל. הוא פיזר עיתונים על הרצפה כדי לספוג את המים באמצעותם והחליף את העיתונים מידי יום.

4. בפועל, הנתבע התמהמה ורק ביום 30.12.12 (יום ראשון), תוקן הצינור.

5. לטענת התובע, גם לאחר תיקון הצינור, המשיכה חדירת המים והרטיבות לדירתו וזאת לאור העובדה, שהחול מתחת לרצפת הנתבע היה ספוג מים והנתבע לא החליפו בחול יבש, דבר שהיה מקטין הנזקים ומאפשר תיקון דירתו של התובע מוקדם יותר.

6. הנתבע הודה בכתב ההגנה, כי התובע הודיע לו ביום חמישי על חדירת המים לדירתו. הוא הזעיק מיד את אחותו (גב' רחל בן עזרא להלן – "האחות") שהזעיקה מיד שרברב לבדיקת טענות התובע. כיוון שהשעה הייתה מאוחרת, השרברב החל בעבודתו למחרת ביום שישי וסיימה ביום א' 30.12.12.

7. לטענת הנתבע, הסתבר, כי בצינור מים חמים העובר בתוך קיר דירתו נזלו מים מתוך חור קטן שהיה בו והצינור תוקן.

8. לכתב ההגנה צורף אישור של השרברב כדלקמן:

"לכבוד רחל בן עזרא

א. פתיחת קיר.

ב. פירוק והחלפת צנרת מים חמים קרים מקומה ב' לכיוון הדוד שמש כ-10 מ'.

על העבודה ניתנת אחריות לשנה.

30.12.12

חתימה"

9. הטענה היחידה שהועלתה בכתב ההגנה לגבי החבות הייתה, כי הנתבע הינו אחראי לנזק שנגרם לתובע מכשל שתוקן מיד שנתגלה ולא הייתה לנתבע כל אפשרות לצפות מראש את התהוותו וגרימת הנזק בעטיו.

10. במהלך המשפט, התברר, כי לאחות מעמד דומיננטי מאוד בחייו של הנתבע וזאת לאור העובדה, כי לנתבע מוגבלות מסוימת ואחותו מסייעת בידיו ומטפלת בענייניו.

11. ביום 21.6.15, הוגשה על ידי הנתבע ואחותו בקשה הנתמכת באישור פסיכיאטרי, למנות את האחות כאפוטרופוס לדין לנתבע. ביום 21.6.15, קיבלתי את הבקשה בלא שקיימתי על כך דיון ובלא שקיבלתי תגובתו של התובע.

לעניין הנפקות של מוגבלותו של הנתבע, אתייחס בהמשך פסק הדין.

12. לאחר ישיבת קדם המשפט, הוגשה מטעם הנתבע, חוות דעת מומחה של המהנדס י. קרני. מר קרני לא מתייחס כלל חוות דעתו לכשל בצינור ומסקנתו הינה, כי מתחום דירתו של הנתבע אין כל אפשרות לגרום את הנזקים הנדונים וכל הנזקים שנגרמו לדירת התובע, נגרמו עקב ליקויי בנייה ותחזוקה של הבניין המשותף (חדירת מי גשמים מהקירות החיצוניים ומהגג).

13. ב"כ התובע התנגד להגשת חוות כדעת וטען, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה. בדיון נתתי החלטה, כי על משקל חוות הדעת יוחלט בפסק הדין.

ב. דיון

מקור דליפת המים בכשל בצינור

14. בכתב ההגנה ובתצהירים שהוגשו יחד איתו, הן של הנתבע והן של האחות, הייתה הודאה, הן לכשל בצינור והן לכך שהכשל בצינור הוא שגרם לחדירת המים לדירת התובע. הרי השרברב לא זומן סתם. בכתב ההגנה צוין במפורש, כי:

"הנתבע הזעיק מיד את אחותו רחל וזו הזמינה לאלתר שרברב לבדיקת טענות התובע".

בכתב ההגנה ובתצהירים צוינה העובדה הבאה:

"הסתבר כי מצינור מים חמים העובר בתוך קיר דירת הנתבע נזלו מים מחור קטן שהיה בו. הצינור תוקן."

לכתב ההגנה, צורף אישור השרברב שהחליף צנרת מים חמים וקרים באורך כ-10 מ' בדירת הנתבע.

15. הנתבע הגיש חוות דעת לאחר קדם המשפט, שבה לא נזכר כלל הכשל בצינור ומועלות בה טענות חדשות לגמרי, שזכרן לא בא בכתב ההגנה ובתצהירים שתמכו בו. הנתבע לא ביקש לתקן את כתב הגנתו. לכן, אני מקבל טענת ב"כ התובע, כי מדובר בהרחבת חזית אסורה וכבר מטעם זה, אין מקום ליתן משקל כלשהו חוות דעתו של המהנדס קרני.

16. בנוסף, חוות דעתו של מר קרני לא מתיישבת עם עדותה של האחות, שהודתה כי דליפת המים הייתה מהצינור. וכך זה משתקף בפרוטוקול:

"ש. האינסטלטור סידר את הדליפה רק ביום ראשון?

ת. נכון.

ש. למעשה המים המשיכו לזרום עד יום ראשון?

ת. לא. זה צינור ואם לא פותחים ברז המים לא זורמים.

...

ש. אני אומר לך שהאינסטלטור ביום שישי בבוקר לא החל בתיקון הדליפה מהצינור?

ת. מבחינתי מרגע שהוא היה וקראתי לו כל פעולה שהוא עשה הוא התחיל בפעולות תיקון הצינור. הוא פתח ועשה את האבחנה ומבחינתי הוא התחיל את התיקון.

ש. אבל הוא לא עצר את הדליפה?

ת. אני לא יודעת בדיוק מה עשה הוא פתח וראה את המקום והוא אמר וביקש שלא נשתמש במים. כשיש דליפה מספיק שאנו לא משתמשים במים וזהו."

17. דרישה להימנע משימוש במים, אינה עולה בקנה אחד עם מסקנת מר קרני, כי המים חדרו בגלל מרזב סתום או סדקים בקירות.

18. בהמשך עדותה, האחות מנסה לעשות תפנית חדה בגרסתה, ברוח חוות דעתו של המהנדס מטעמה וטענה, כי "הייתה רטיבות בדירה (של הנתבע-א.ס.) אבל זה בטח לא היה מהפיצוץ לדעתי. היה חורף... והמצב של הדירה כמו שרואים בחוץ עם כל הסדקים וכל הגג היה מצב של מים... לרוע המזל בגלל שהוא בא והצביע על המקום הספציפי אני הזמנתי אינסטלטור. "

האחות נשאלה:

"ש. את היית בדירה כשהאינסטלטור גילה את הנזילה?

ת. כן. אני לא במאה אחוז שקטה שלא האינסטלטור הוא זה שעשה את החור."

19. ניסיונה של האחות ל"תפוס טרמפ" על חוות דעת המהנדס לא צלח ועדותה בעניין זה הותירה רושם עגום.

20. שמאי התובע, מר שבתאי גלילי, ביקר בשתי הדירות ב-6.5.12, ומצא ברוב שטח דירת התובע רטיבות של מעל 80%. השמאי שלל האפשרות, כי הרטיבות שמצא בדירת התובע נגרמה בגלל כשלים באיטום. הוא הסביר, כי לדירה התחתונה של התובע אין כל צנרת על התקרה. בהתאם למיקום הצנרת שהוחלפה בדירת הנתבע ובהתאם לנסיבות, הגיע למסקנה, כי הנזק לדירת התובע נגרם כתוצאה מהכשל בצינור שתוקן.

21. בחנתי היטב את עדותו של מר שבתאי בלילי, שמדד הרטיבות באמצעות מודד אלקטרוני והסביר באמצעות תמונות שצילם את מיקום תיקון הצינור בדירת הנתבע ואת הנזקים בדירת התובע, שרוב שטחה היה ספוג ברטיבות ובתמונות נראים סימני עובש ופטריות והשמאי העיד, כי הדירה הדיפה ריח חריף של עובש, שהקשה את החיים בדירה. הגעתי למסקנה, כי הגם שהעד לא ראה את הכשל עצמו (הרי הצינור תוקן כבר ב-30.12.12), מסקנתו הגיונית והוא ביצע עבודת שמאות מקצועית ואמינה ולכן, אני מעדיף את חוות דעתו על חוות הדעת של מר קרני.

22. במאמר מוסגר אציין, כי המסקנה העולה חוות דעתו של מומחה הנתבע לא הייתה יכולה לשמש בכל מקרה הגנה לנתבע. מר קרני מציין, כי: "מדובר על בניין ישן וקירות הבניין של הקומה השנייה סדוקים, דרכם חודרים מי הגשמים. רוב הנזק נגרם באופן קבוע לדירתו של הנתבע. יתכן שהמים חדרו לקומה התחתונה."

הנתבע אינו יכול להחזיק בדירה שמוצפת מים באופן קבוע עקב סדקים בקירות ובגג ולא לעשות דבר ולא למנוע מהמים לחדור לדירת התובע מתחתיו. לכן, גם אם הייתי מקבל "טענת ההגנה החדשה" זו, היא לא הייתה פוטרת הנתבע מאחריות.

23. בנוסף, בדיון ביוני 2015, הודה הנתבע, כי לא היו כל תלונות נוספות מהתובע על נזילות מים וזאת למרות שחלפו מאז שני חורפים ולא נעשה כל תיקון בקירות החיצוניים של דירתו מאז 2012. גם עובדה זו סותרת ממצאיו של מר קרני.

24. לאור האמור, אני קובע, כי הכשל בצינור בדירת הנתבע, הוא זה שגרם לחדירת המים מדירת הנתבע לדירת התובע ולנזקים בדירת התובע.

ג. הפרת חובת הזהירות מצד הנתבע

25. לאחר שקבעתי, כי מקור חדירת המים הינו כשל בצינור בדירת הנתבע, עדיין נותרה השאלה, האם הופרה במקרה זה חובת הזהירות מצד הנתבע.

26. ב"כ הנתבע טען, כי אין לנתבע חבות בנזיקין ואינו אחראי לכל נזק שנגרם לתובע, כתוצאה מחדירת רטיבות אשר מקורה תוקן מיד כשנתגלה ובזמן שלא הייתה כל אפשרות לצפות מראש היגרמות של ליקוי שעלול לגרום לנזק.

27. ב"כ הנתבע מבסס הטיעון על פסק דינו של השופט בכר, בשבתו בבית משפט השלום בת.א. (שלום, ת"א) 152287/02 סהר חברה לבטוח בע"מ נ' גזולי דפנה (פורסם בנבו). באותו פסק דין נדונה תביעה בגין חדירת מים ונטען, כי מקור הכשל בצינורות שעברו מתחת לרצפת הדירה מעל זו שניזוקה. השופט בכר החליט לדחות את התביעה מנימוקים שונים ובין השאר אומר כדלקמן:

"שאלתי את עצמי מהי חובת הזהירות המוטלת על מחזיק מקרקעין סביר בהם משולבים צינורות מים מתחת לפני המרצפות, מה עליו לעשות על מנת למנוע נזילת מים כאמור, ולאחר שהנזק כבר התהווה, מהן הפעולות אותן עליו לבצע על מנת להקטין הנזק ומצאתי בהתייחס לפרטי הרשלנות עליהם הפנתה התובעת בסעיף 10 לכתב תביעתה, כי אלה לא מתקיימים בנסיבות.

בעל נכס סביר אינו אמור לבצע בדיקה תקופתית של צנרת המים בביתו על מנת להיווכח כי זו כשירה מקום בו צנרת זו מקובעת מתחת למרצפות.

אין זה הגיוני בעיני לצפות מבעל נכס להפוך המרצפות בביתו מדי תקופה רק על מנת לוודא כי אין פגם בצנרת, או להזמין מומחה מדי תקופה שיבחן באמצעות מכשור מתאים נזילה שכזו.

דרישה שכזו הייתה מביאה לתוצאה בלתי הגיונית ובלתי רצויה לפיה בעלי נכסים היו נאלצים להוציא הוצאות בסדר גודל עצום ביחס לשיעור הנזק הצפוי מנזילה שכזו והילך החיים יוכיח.

כך גם לא ברור מהו אופן השימוש הראוי בנכס או אופן החזקתו הראויה בידי בעליו לאור נסיבות המקרה, שכן אין מדובר בדירה נטושה אלא מוחזקת בידי שוכרים ואלה מיד בהיוודע דבר הנזילה הודיעו דבר למר כהן שהעביר הודעה מתאימה לנתבעת וזו פעלה באופן מידי לתיקון הליקוי."

28. העיקרון המובא על ידי השופט בכר מקובל עלי. אולם, נשאלת השאלה, האם במקרה הנדון, הנתבע פעל באופן מידי לאתר מקור הנזילה ולתקן הכשל, לאחר שהכשל הפך מ"כשל סמוי" לכשל הנראה לעין? ושאלה נוספת, האם במקרה הנדון, הנתבע ביצע הפעולות הנדרשות להקטין את הנזק?

29.א. התובע העיד, כי בדיעבד התברר לו, הן מפי הנתבע עצמו, הן מהאחות והן מפי שני אנשים בשכונה, כי הכשל בצינור אירע כבר בתחילת חודש דצמבר והייתה הצפת מים בדירת הנתבע, אך הוא סבר, כי מדובר בנזילת מים מהאקווריום שבדירתו ופיזר על הרצפה עיתונים כדי לספוג את המים.

ב. מר מרגוליס העיד, כי בתחילת דצמבר 2012, וכוון שהנתבע מוכר לו מהשכונה, פגש אותו ואת חברו קוטן שהינו שיפוצניק ברחוב ושאל, אם הם יכולים לעזור לו, כי יש לו נזילת מים מהאקווריום בדירתו. הם עלו לדירת הנתבע והוא הבחין, כי "היה מלא מים במטבח והיו מפוזרים עיתונים." הנתבע סיפר להם שאחותו יעצה לו לספוג את המים עם עיתונים. הם אמרו לנתבע, שהנזילה אינה מהאקווריום וכי כתוצאה מהצפת המים ומהעיתונים, יכול להיגרם נזק לשכן למטה.

ג. האחות אישרה, כי כבר בתחילת דצמבר, הייתה רטיבות בדירת הנתבע אחיה, אך טענה, כי המים חדרו לדירת הנתבע בגלל הגשמים. האחות הכחישה את הטענה, כי אחיה חשב שהנזילה מהאקווריום. האחות אישרה, כי האקווריום בדירת הנתבע נמצא ליד הצינור בקיר שם היה הכשל. בנוסף, אישרה האחות, כי הכשל היה גלוי לעין עוד לפני בואו של השרברב והיא מעידה, כי: "בגלל שהוא בא והצביע על המקום הספציפי אני הזמנתי אינסטלטור."

ד. הנתבע הגיש תצהיר משלים, לאור תצהירו של מר מרגוליס, שבו הודה אמנם בפיזור עיתונים על הרצפה, אך טען, כי הדבר נעשה לאחר שהתובע הודיע לו באותו לילה על חדירת המים.

ה. בחנתי העדויות והגעתי למסקנה, כי עדות התובע ועדות מר מרגוליס הינן עדויות מהימנות. העובדה, שהאחות לא מתכחשת לכך, שהייתה נזילת מים גלויה בדירת הנתבע כבר מתחילת דצמבר והעובדה, כי הנתבע מאשר פיזור העיתונים, אם כי בעיתוי אחר, מחזקות את אמינותן. הגרסה אותה מסר הנתבע בתצהירו, אינה הגיונית ואינה מהימנה. הרי, אם הנתבע פיזר עיתונים רק ביום 28.12.12 בלילה, לאחר שהשרברב הוזמן, איך מרגוליס ידע על העיתונים? איך מרגוליס ידע את אשר לא הוכחש, כי מתחילת דצמבר הייתה אצל הנתבע נזילת מים?

30. מכאן, שהכשל הפך להיות גלוי לנתבע, לפחות 3 שבועות לפני שזומן השרברב. ברור, כי לו הנתבע היה מזמן מידית שרברב, הוא היה מאתר הכשל 3 שבועות מוקדם יותר וחלק גדול מהנזק היה נמנע.

31. במקרה הנדון, גם לאחר זימון השרברב לא ביצע הנתבע את הפעולות הדרושות על מנת להקטין את הנזק. האחות העידה, כי השרברב אסר על השימוש במים בדירת הנתבע עד לסיום התיקון, כיוון שכל שימוש במים גורר חדירת כמות נוספת של מים לדירת התובע. הנתבע הודה, כי השתמש במים באותם הימים מיום חמישי ועד לתיקון הצינור וברור, שבכך גרם לכמות מים נוספת לזרום לדירת התובע. נוסף לכך, גם האחות וגם הנתבע אישרו, כי הם הסתפקו בתיקון הצנרת ולא פעלו להרמת המרצפות ולא החליפו את החול הרטוב לחול יבש. בנקודה זו גם שמאי התובע וגם מומחה הנתבע, היו תמימי דעים, כי החלפת החול בדירת הנתבע הייתה מונעת המשך רטיבות ומים בדירת התובע וכי לא ניתן היה לתקן את דירת התובע עד אשר החול מתחת לרצפת הנתבע יבש לחלוטין.

32. הגם, שהנתבע לא פעל מיד לתיקון הליקוי ולא ביצע הפעולות אותן היה עליו לבצע, להקטנת הנזק (הימנעות משימוש במים והחלפת החול בדירתו), עדיין נותרה השאלה, ממתי הייתה לנתבע האפשרות לצפות בכשל. במילים אחרות, ממתי הכשל הפך מ"כשל סמוי" לכשל נראה לעין.

33. שמאי התובע לא נחקר בצורה ישירה לגבי שאלה זו. הוא נשאל מתי לדעתו אירע הכשל והשיב כי: "אי אפשר לדעת." השמאי הביע את דעתו, כי בהתאם לנזק, הכשל לא נגרם בתוך אותם 18 יום והכשל היה יכול לקרות גם שנה לפני שהתגלה.

34. לשמאי חסרו נתונים. הוא הגיע לאחר שהכשל תוקן. השמאי לא יכול היה לדעת מהות הכשל וכן את החוזק של זרימת המים ממקור הכשל. כמו כן, השמאי לא יכול היה לדעת, איזה "אותות אזהרה" היו על פני הקיר שבו אירע הכשל. השמאי הגיע, כאשר הקיר היה מתוקן ורואים על חלק גדול מהקיר את התיקון בקיר. השרברב לא זומן על ידי הנתבע לעדות. האחות נשאלה לסיבה לכך והשיבה: "יש לנו עורך דין".

השרברב יכול היה לשפוך אור על מהות הכשל, חוזקה של זרימת המים כתוצאה מהכשל וגם להשיב על השאלה, האם היו "אותות אזהרה" על הקיר, שהצביעו על הכשל.

35. בהתאם לפסיקה, הימנעות צד מהבאת עד שיכול היה לתמוך בעמדתו, חזקה שעדותו הייתה מחזקת דווקא את עמדת הצד שכנגד. בהתאם לכך, אינני מוכן להשתית מסקנה על עדותה של האחות, כי מדובר היה בחור קטן בצינור ובזרזיף מים. כבר ציינתי, כי האחות גם העלתה את הסברה, כי השרברב הוא זה שעשה את החור בצינור והדבר פגם באמינות עדותה.

36. לכן אני קובע, כי במקרה הנדון, הימנעות הנתבע מהבאת השרברב לעדות, מחזקת את עמדת התובע.

37.א. בנסיבות שתוארו, אני קובע, כי הנתבע לא עמד בנורמת הזהירות הנדרשת מבעלים ומחזיק בדירה כלפי שכנו, התובע והוא חב בנזקיו.

ב. מחבות זו יש להפחית חלק מהנזק שנגרם באין רואה, את שהנתבע עדיין לא יכול היה להיות מודע לו. חלק זה אני מעריך ב-40% מהנזק.

38. אני דוחה טענת הנתבע, כי התובע התמהמה בתיקון הנזקים ולכן, לא הקטין את הנזק. הנתבע לא ביסס טיעון זה בכל תשתית ראייתית. אכן, התובע נאלץ עקב נכותו לנסוע לתאילנד למספר חודשים, אך בהתאם לחוות דעת השמאי, לא ניתן היה להתחיל בתיקון הנזקים בדירתו, בטרם מתייבש לחלוטין החול מתחת לרצפת דירת הנתבע. הנתבע הוא זה שלא פעל כדי להקטין את הנזק על ידי הרמת המרצפות והחלפת החול. לגבי נתון זה, הייתה תמימות דעים, הן של השמאי מטעם התובע והן של המומחה מטעם הנתבע. לכן, אין מקום במקרה הנדון, לפסוק אשם תורם.

ד. נפקות מצבו של הנתבע

39. ציינתי, כי לנתבע מוגבלות מסוימת שבגינם מיניתי את אחותו כאפוטרופוס לדין.

40. לא נטענה על ידי ב"כ הנתבע כל טענה לגבי חבותו בנזיקין לאור מוגבלותו. לא הובאו גם כל ראיות לעניין זה וכפי שכבר ציינתי, את ההחלטה למנות לנתבע אפוטרופוס לדין קיבלתי ללא תגובה מהצד השני.

41. הדין בישראל אינו נותן פטור מאחריות בנזיקין למעוול שיש לו מוגבלויות ו/או לקויות וזאת לאור תכלית דיני הנזיקין – השבת מצב הניזוק לקדמותו ולא חיפוש אחר "אשם" (ראה ע"א (חי') 2174/04 גדי כרמי באמצעות הוריו ואפוטרופסיו הטבעיים עמרם ואנט כרמי נ' סבג דניאל (פורסם בנבו).

42. לכן, בהחלטתי לגבי חבות הנתבע, אינני נותן כל נפקות למוגבלותו המסוימת.

ה. הנזק

43. מטעם התובע הוגשה חוות דעת שמאי שאף העיד ונחקר נגדית. השמאי קבע, כי הנזקים נגרמו מהכשל בצינור. חוו"ד זו לא נסתרה ולא הובאה חוות דעת נגדית לגבי הנזק.

44. לכן אני מקבל חוות הדעת למעט לגבי נזקי מערכת החשמל בסך 2,500 ₪ ובנקודה זו אני מקבל עמדת ב"כ הנתבע. בנוסף, אני מקבל עמדת ב"כ הנתבע, כי בהתאם לקבלה שהוגשה לא שולם מע"מ ולכן אני דוחה את הדרישה לתשלום מע"מ.

45. בהתאם לקביעתי, כי החבות הינה בשיעור 60%, על הנתבע לפצות התובע בגין הנזק הישיר בסכום של 12,060 ₪. בנוסף אני מקבל טענת התובע, כי נגרמה לו עגמת נפש רבה עקב הכשל ואני קובע, כי עבור רכיב זה, על הנתבע לפצות את התובע בסכום של 9,000 ₪, בצרוף סכום של 702 ₪ ששולם לשמאי.

46. לאור האמור, אני מחייב את הנתבע לשלם לתובע סכום של 21,762 ₪, בצרוף הפרשי הצמדה וריבית מיום הגשת התביעה 22.7.13, בצרוף אגרה כפי ששולמה (992 ₪), ובצרוף שכ"ט עו"ד בסכום של 10,000 ₪ בתוספת מע"מ. לגבי קביעת שכר טרחתו של עורך הדין, לקחתי בחשבון את העבודה הרבה שהשקיע בתיק, לרבות 4 דיונים בבית משפט.

ניתן היום, כ"ג טבת תשע"ו, 04 ינואר 2016, בהעדר הצדדים.