זוהי בקשה נוספת להחזרת ערבות כספית של 10,000 ₪ שניתנה חלף רכב של המבקשת, שהוחזק על ידי המשיבה.

ביום 10/6/13 נתפס רכבה של המבקשת בעת שהיה בשימושו של בעלה מוחמד תאופיק מחאמיד שנעצר בגין הסעת שוהים בלתי חוקיים ובגין כך הוגש נגדו כתב-אישום (ת.פ. 24559/06/13) ובקשה למעצר עד תום ההליכים (מ"ת 24580/06/13).

ביום 28/7/13 הגישה המבקשת בקשה להחזרת הרכב במסגרתה טענה כי אין לה קשר עם המעשים המיוחסים לבעלה, וכי הרכב נרכש על ידה מכספה ובגינו נטלה הלוואה. עוד טענה, כי הרכב משמש אותה ואת בני משפחתה ונחוץ לה לצורך עבודתה.

בנוסף, נטען כי אין שום סיבה המצדיקה המשך תפיסת הרכב למעלה מחודש ימים ככל שהרכב אינו משמש ראיה כלשהי במשפט שמתנהל נגד בעלה.

ביום 1/8/13 התקיים דיון במעמד הצדדים בבקשה, בתום הדיון הורה בית-המשפט על שחרור הרכב בכפוף להפקדת 10,000 ₪, חתימה שלה ושל בעלה על ערבות צד ג' בסך 30,000 ₪ והתחייבות להעמיד את הרכב לרשות המשיבה בכל עת שתידרש.

ביום 19/1/14 הוגשה בקשה לאישור מכירת הרכב והשבת הערבויות, בה נטען כי הרכב מאבד מערכו והוא לא במצב תקין ואין טעם בהמשך החזקתו על ידי המבקשת ככל שניתן למכור אותו ולהחליף ברכב חדש. בנוסף, נטען כי אין מצב שהרכב יחולט בתיק בתום ההליך העיקרי.

ביום 26/1/14 התקיים דיון במעמד הצדדים, אשר במסגרתו הבהיר בית-המשפט לצדדים כי ההחלטה בדבר חילוט הרכב מסורה למותב הדן בתיק העיקרי ולא ניתן בשלב זה לשלול אפשרות זו. משכך, נקבע כי לאור הצהרת המבקשת ובעלה לא תהיה מניעה לחלט את הערבויות במקרה שהרכב יימכר, הותר למבקשת למכור את הרכב בכפוף להותרת הערבויות הקיימות על כנן.

ביום 22/4/14 הוגשה בקשה חדשה להחזרת סכום הערבות הכספית ע"ס 10,000 ₪, בה נטען כי סכום זה נחוץ למבקשת וכי ספק באם יהיה ניתן לחלט את הרכב (במקרה זה או הערבויות) בסוף הדיון בתיק העיקרי שנדחה מפאת עומס הדיונים לחודש 11/2014. 

בדיון שהתקיים בפני היום טענה המבקשת שבעלה אינו עובד, שהיא עובדת ומשתכרת כ- 2000 ₪ בחודש, שאת הרכב היא לא הצליחה למכור למרות שמטרת ההפקדה היתה לקבל את הרכב בחזרה לצורך מכירתו.

לשאלת בית המשפט האם היא מסכימה לחזור לאותו מצב שהיה לפני שהרכב הוחזר לידיה – כלומר שהערבויות יוחזרו לידיה והרכב יוחזר לידי המשטרה – השיבה שאיננה מסכימה כי הרכב משמש אותה, והיא לא תוכל להסתדר בלעדיו.

בא כוחה של המבקשת הוסיף על הבקשה וטען כי מצבה הכלכלי קשה, היא זקוקה לכסף שמופקד כערובה לרכב, ואין צורך באותו פיקדון כספי כי הרי המבקשת ובעלה חתמו על ערבויות שניתן יהיה להפעיל אותן היה ובית המשפט יחליט בסופו של יום על חילוט הרכב.

הטענה שניתן יהיה להסתפק באותן ערבויות בכתב, להבדיל מההפקדה הכספית, איננה מתיישבת עם הטענה שמצבם הכלכלי של המבקשת ושל בעלה קשה, שהרי אם הם משתכרים ביחד כ- 2000 ₪ בחודש, ברור שהערבויות אינן אלא פיסת נייר שלא ניתן יהיה לגבות באמצעותה שום סכום כספי, ואם הערובה הכספית תוחזר למבקשת לאחר שגם הרכב כבר הוחזר לה, לא ניתן יהיה בסופו של דבר לחלט את הרכב ללא שום ערובה כספית במקומו.

המבקשת קיבלה בזמנו החלטה מושכלת – לקבל את הרכב כנגד ערבויות.

ההחלטה איננה בלתי הפיכה, אך המבקשת איננה מעוניינת להחזיר את הגלגל לאחור, והיא מבקשת להנות משני עולמות – גם לקבל את הרכב לידיה וגם לקבל את הערובה הכספית במזומן לידיה.

כפי שהסברתי, הבקשה אינה אפשרית.

אשר על כן, הבקשה נדחית.

המזכירות תמציא העתק החלטה זו לצדדים.

ניתנה היום, ה' אייר תשע"ד, 05 מאי 2014, בהעדר הצדדים.