01 אוקטובר 2013

1. לפניי תביעה לתשלום פיצוי בגין אי הפרשה לקרן פנסיה והחזר ניכויי שכר שלא כדין.

2. במסגרת הדיון שהתקיים בפני היום הודיעו הצדדים כדלקמן:

"אנחנו מסכימים שיינתן בתיק פסק דין לפשרה, לפי סעיף 31(ג) לחוק בית הדין, ללא נימוקים. אנו מבינים מבית הדין שבמסגרת סמכותו של בית הדין בהתאם לסעיף האמור, בית הדין יכול לפסוק כל סכום אשר ייראה בעיניו כצודק, הכל בהסתמך על כתבי בי – דין שהוגשו בתיק, המסמכים שהוצגו בפני בית הדין והדברים שנאמרו היום ללא צורך בשמיעת עדויות.

אנו מבינים שסיכויי ערעור על פסק דין לפשרה הינם קלושים מאשר בערעור על פסק דין הניתן בדרך הרגילה.

עם מתן פסק הדין לא יהיה לצד כלשהו טענה כלפי משנהו בגין תקופה העבודה וסיומה."

להודעה זו של הצדדים ניתן תוקף של החלטה.

3. לפיכך, לאור הסכמת הצדדים כי אפסוק לפשרה ולאחר שעיינתי בכל החומר שבתיק, ולאחר ששמעתי את הצדדים, ובהתאם לסמכותי לפסוק לפשרה לפי סעיף 31 (ג) לחוק בית הדין לעבודה, תשכ"ט – 1969, הנני מחייב את הנתבעת לשלם לתובע סך כולל של 1,500 ₪, זאת בתוך 30 יום מהיום, אחרת סך זה יישא הפרשי הצמדה וריבית כחוק מהיום ועד יום התשלום בפועל.

בנסיבות העניין, כל צד יישא בהוצאותיו.

4. הצדדים רשאים לפנות לבית הדין הארצי לעבודה בירושלים בבקשת רשות ערעור על פסק הדין תוך 15 ימים מיום קבלתו.

5. מזכירות בית הדין תשלח פסק הדין לצדדים בדואר, כמקובל.

ניתן היום, כ"ז תשרי תשע"ד, (01 אוקטובר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.