1. התובעת הגישה תביעה כנגד הנתבעים ע"ס 4,278 ₪ בגין נזקי רכוש שנגרמו לאוטובוס שבבעלותה מס' רישוי 85-386-01 (להלן: "האוטובוס") עקב מעורבותו בתאונת דרכים מיום 20/3/12 בשעה 09:50 עם רכב אחר מס' רישוי 26-607-65 (להלן: "האמבולנס") במתחם הכניסה לבית החולים בני ציון בחיפה , כאשר האוטובוס היה נהוג ע"י מר סעדיה סאלח ובנסיעה ברחוב גולומב בחיפה מכיוון הכרמל בירידה לכיוון ארמון הבהאים.

התובעת טענה בתביעתה כי בעת אירוע התאונה ותוך כדי נסיעת האוטובוס, לפתע ופתאום וללא כל התראה מוקדמת, בכניסה לבית חולים בני ציון (להלן :"בית החולים") החל האמבולנס בנסיעה לאחור שלא כדין וללא מכוון אחורי, ופגע באוטובוס בעוצמה וגרם לו נזק בדופן ימינית קדמית.

2. הנתבעת מס' 2, שהיא הבעלים של האמבולנס, הגישה כנגד התובעת תביעה כספית שכנגד ע"ס 7,619 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לאמבולנס כתוצאה מההתנגשות עם האוטובוס וטענה בתביעתה כי ביום 19/3/12, עת עמד האמבולנס באזור הכניסה לבית חולים , לפתע האוטובוס פגע בו בחלקו האחורי השמאלי וכתוצאה מכך נגרמו לו נזקים .

3. זה המקום לציין כי המועד להתרחשות התאונה אינו תואם, כאשר לגרסת התובעת, התאונה התרחשה ביום 20/3/12 ולעומתה, לפי גרסת התובעת שכנגד, התאונה התרחשה ביום 19/3/12 ועל אף זאת ביהמ"ש החליט שאין ליחס לשוני הנ"ל חשיבות עניינית.

4. בדיון שהתקיים בתיק מיום 27/4/14, העידו שני הנהגים ואשתו של נהג האמבולנס, גב' אסמאא סמארה (להלן: "גב' סמארה").

5. מעדויות הנהגים עולה כי הרכבים המעורבים בתאונה נסעו ברח' גולומב בחיפה מהכרמל בירידה לכיוון ארמון הבהאים ובהגיע האמבולנס, אשר הסיע חולה מבנימינה לבית חולים בני ציון, הוא פנה ימינה לחניון בית החולים ונעצר במחסום הכניסה, ולאחר מכן הגיע האוטובוס מאותו כיוון.

6. המחלוקת העובדתית העיקרית שננטשה בין הנהגים היא, אם האמבולנס נסע אחורנית לאחר שפנה לכניסה לחניון בית החולים ובכך הוא חסם את דרכו של האוטובוס וכל נסיונות נהג האוטובוס לברוח ממנו ולמנוע את ההתנגשות, נכשלו, או שמא, שחלקו האחורי של האמבולנס בלט במקצת לכיוון נסיעת האוטובוס, מאחר ורכב אחר עמד לפניו לפני המחסום ומנע התקדמותו ויציאתו המוחלטת ממסלול נסיעת האוטובוס, והאוטובוס לא התרחק מחלקו הבולט של האמבולנס ופגע בו.

דיון והכרעה בשאלת נסיבות אירוע התאונה:

7. לאחר ששמעתי את הנהגים ואת גב' סמארה, אני מעדיף את גרסת נהג האמבולנס על גרסת נהג האוטובוס ונותן בה אימון מלא.

גרסת נהג האמבולנס, כפי שצוינה בעמוד 3 שורות 19-25 לפרוטוקול, נראית בעיני אמינה, סבירה והגיונית.

8. לא נמסר ולא נמצא כל הסבר לנסיעת האמבולנס אחורנית, כפי שנטען ע"י נהג האוטובוס.

9. כאמור, האמבולנס הסיע חולה מבנימינה לבית החולים בני ציון, ולטענת נהג האמבולנס ואשתו, שהן נאמנות בעיני, התאונה התרחשה עוד לפני העברת החולה מהאמבולנס לבית החולים, לפיכך, לא נראה לי שהאמבולנס אכן נסע אחורנית.

דחיית התביעה העיקרית וקבלת התביעה שכנגד:

10. לאור המסקנה שאליה הגעתי, אני קובע שהאחריות לאירוע התאונה מוטלת על נהג האוטובוס במלואה, דבר המחייב את דחיית התביעה העיקרית.

11. מאותו נימוק אני מחליט שיש לקבל את התביעה הנגדית.

12. לכתב התביעה שכנגד צורפה חוו"ד שמאי מטעם השמאי יצחקי שמאים, אשר בדק את האמבולנס לאחר מעורבותו בתאונה וקבע שווי הנזקים שנגרמו לו בסך 6,050 ₪ ללא מע"מ וציין בחוו"ד שהיא סוכמה ללא חשבונית תיקון ולצורך ביצוע התיקונים יש צורך בהשהיית האמבולנס במוסך ליומיים.

13. מאחר ולא הוצגו חשבוניות המעידות על תיקון האמבולנס ומאחר ולא נטען שהוא תוקן, אני קובע את סכום הנזק שנגרם לאמבולנס בסך 5,000 ₪ במקום 6,050 ₪ וזאת מאחר והנסיון מלמד שניתן להוזיל את עלות התיקון שאינו מבוצע, בהתאם לחוו"ד שמאים ואינו תחת פיקוח השמאי.

14. ברור שאין לחייב את הנתבעת בתשלום מע"מ בגין הוצאות התיקון של האמבולנס, מאחר והתובעת שכנגד תוכל לקזזו ממס התשומות, מה עוד שלא הוכח שסכום המע"מ שולם.

15. בנוסף ומאחר והאמבולנס לא תוקן ואין כל וודאות שיתוקן, לפיכך, יש לחייב את הנתבעת שכנגד לפצות את התובעת שכנגד בגין יום השבתה אחד לפי 300 ₪, בהעדר הוכחה לסכום הנתבע בסך 480 ₪ לכל יום.

16. סיכומו של דבר, אני מורה על דחיית התביעה העיקרית וקבלת התביעה שכנגד באופן חלקי, ומחייב את הנתבעת שכנגד לשלם לתובעת שכנגד את הסכומים הבאים:

א. סך של 5,000 ₪ בגין הנזקים שנגרמו לאמבולנס בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום עריכת חוו"ד של השמאי יצחקי (21/10/13) ועד למועד התשלום המלא בפועל.

ב. סך של 610 ₪ בגין שכ"ט שמאי בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מיום 21/10/13 ועד למועד התשלום בפועל.

ג. סך של 300 ₪ בגין השבתת האמבולנס ליום אחד בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום 30 יום מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ד. שכ"ט עו"ד בסכום כולל של 1,250 ₪ (בגין התביעה העיקרית והתביעה שכנגד) בתוספת הפרשי הצמדה וריבית מתום 30 יום מהיום ועד התשלום המלא בפועל.

ה. אגרת משפט ששולמה בגין התביעה שכנגד בסך 372 ₪ וכן כל סכום שישולם בגין המחצית השניה של האגרה בתוספת הפרשי הצמדה וריבית ממועד תשלום כל סכום בגין האגרה ועד התשלום המלא בפועל.

ו. הסכומים שנפסקו לעיל ישולמו תוך 30 יום מיום קבלת העתק מפסק דין זה אצל התובעת העיקרית.

17. אינני עושה צו להוצאות לטובת הנתבעים 1 ו-3 בתביעה העיקרית.

המזכירות תמציא העתק מפסק דין זה לכל הצדדים ותסרוק את המסמכים נ/1 – נ/4 בתיק וכן תדרוש את סכומי המחצית השנייה של האגרות בגין התביעה העיקרית ובגין התביעה שכנגד.

ניתן היום, ח' אייר תשע"ד, 08 מאי 2014, בהעדר הצדדים.