03 נובמבר 2013

1. עסקינן בבקשה לסעד זמני, שבו ביקשה התובעת למנוע העברתה מתפקידה כמנהלת מחלקת הכנסות במינהל הכספים אצל הנתבעת, לתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית בבית ספר אורט טכני חולון, שהוצע לה במסגרת הליך ניוד.

1. לאחר מספר דיונים שהתקיימו בתיק זה, ולאחר מאמצים מבורכים של שני הצדדים, הגיעו הם להסכמה לפיה התובעת תנויד לתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית בבית ספר "אורט ע"ש שפירא" בכפר סבא ותתייצב לעבודתה החל מיום 20.10.2013. כן הוסכם כי המחלוקות היחידות שנותרו בתיק זה עניינן גובה השכר שיש לשלם לתובעת בתפקידה החדש והשאלה אם על הנתבעת להשאיר ברשות התובעת את הרכב הצמוד שהיה ברשותה עד היום כולל נשיאה בעלויות הכרוכות באחזקתו.

כמו כן הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הבקשה לסעד זמני והתיק העיקרי יאוחדו וידונו בצוותא.

התשתית העובדתית כעולה מחומר הראיות ומהעדויות שהוצגו לפנינו

1. התובעת החלה לעבוד בשירות הנתבעת בשנת 1994, כעוזרת סמנכ"ל.
2. ביום 20.10.99 מונתה התובעת לתפקיד מנהלת תחום בקרה במינהל הכספים וזאת בתוקף החל מיום 1.7.99. עם קבלת המינוי דרגתה עודכנה, רכיב השעות הנוספות הגלובליות הועלה ל-75 שעות וכן שולמה לתובעת תוספת חודשית מיוחדת של 900 ₪ שבמהלך השנים הועלתה (ראו כתב מינוי מיום 20.10.99).
3. בחודש 5/2011 מונתה גב' טלי מאיר (להלן:"הגב' מאיר") לסמנכ"לית ולראש מינהל כספים בנתבעת.
4. ביום 28.7.2011 מונתה התובעת, בהתאם להמלצת הגב' מאיר, למנהלת מחלקת הכנסות במינהל הכספים בנתבעת. בתפקידה זה היה על התובעת לפעול בשני מישורים: האחד, טיפול במצבת תלמידים והשני, בדיקת הכספים המגיעים ממשרד החינוך והתאמתם לדיווחי הרשת. בכל הנוגע לטיפול במצבת התלמידים החליטה הנתבעת להעביר את הטיפול בנושא זה, מהתובעת למינהל חינוך ותפעול.
5. נוכח שינוי זה במטלות ובסמכויות התובעת, החלה היא לחוש כי קיים חוסר שביעות רצון מהממונה עליה, הגב' מאיר (ראו סעיף 32 לתצהירה של התובעת בבקשה הראשונה) ואכן התובעת זומנה לשיחה הנוגעת לטענות שהעלתה כנגדה הממונה עליה הגב' מאיר, על בעיות בתיפקודה וחוסר שביעות רצונה מהתובעת (ראו נספח א' לתצהירה של גב' עטרי וסעיף 33 לתצהיר התובעת).

1. גם ביום 24.5.12 התקיימה פגישה בין התובעת לבין הגב' מאיר ובסיכום בכתב של שיחה זו פורטו שוב טענות הממונה כלפי התובעת בנוגע לחוסר שביעות רצון מתפקודה .
2. ביום 3.6.13 מסרה הנתבעת מכתב לתובעת, שבו זומנה היא לשימוע שעניינו שקילת המשך העסקתה. במכתב זה פורטו הטענות שבגינן שוקלת הנתבעת להפסיק את העסקתה של התובעת תוך התייחסות מפורטת לנושאים שנטען על ידי הנתבעת כי אינם מטופלים על ידי התובעת וביניהם אי עמידה בלוחות הזמנים שמוכתבים על ידי ראש המינהל בנושאים מהותיים המעכבים את העבודה, אי ביצוא נושאים שבאחריות התובעת בצורה איכותית וכד' (ראו נספח ה' לבקשה לסעדים זמנים).
3. ביום 13.6.13 התקיימה ישיבת השימוע ובה נכחו התובעת, בא כוחה עו"ד שילוני וגב' שוחוביציקי -מתמחה ממשרדו, מר חיים אלגרסי- יו"ר ועד העובדים, מר ביטון – נציג ועד, גב' מירב עטרי- סמנכ"ל וראש מינהל משאבי אנוש, גב' גילת ידעי- מנהלת מחלקת עובדי מינהל ומיחשוב במינהל משאבי אנוש ורו"ח טלי מאיר- סמנכ"ל וראש מינהל כספים (ראו פרוטוקול ישיבת השימוע הראשונה (נספח ג' ) .
4. ביום 11.7.13 ניתנה החלטתה של הגב' מירב עטרי בעניינה של התובעת, ובה הוחלט כמצוטט:

"9. לאחר ששמעתי את התייחסותה של העובדה לטענות ושקלתי את מלוא השיקולים לכאן ולכאן בכובד ראש ואת כל הנסיבות, הגעתי למסקנה כי העובדות מהוות סיבה מספקת לסיום עבודתה ברשת אורט.

10. לאור התנגדותו של ועד העובדים הארצי לפיטורי העובדת, מחמת גילה ושנות עבודתה ברשת סוכם בתיאום עם ועד העובדים, על העברתה לתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית בבית ספר אורט טכני חולון, החל מיום 15.8.13. עוד סוכם עם ועד העובדים על הפחתה בשכרה והתאמתו לתפקידה החדש ועל כך תקבל הודעה נפרדת בהמשך."

1. כפועל יוצא מכך, הוגשה הבקשה לסעדים זמניים .
2. ביום 7.8.13 התקיים דיון בתיק זה ובהתאם להסכמת הצדדים ניתנה החלטה לפיה הנתבעת תזמן את התובעת לשימוע בנוגע לשקילת אפשרות לניודה לא יאוחר מיום 12.8.13, זאת בתיאום עם בא כוחה. כן נקבע כי הנתבעת תמסור לידי התובעת את ההחלטה בנדון, לא יאוחר מיום 13.8.13.
3. בהתאם, ביום 11.8.13 התקיים שימוע לתובעת בעניין האפשרות לניודה וניתנה החלטה בעניינה, כמצוטט:

"7. ...בהקשר זה ציינתי כי בדקתי שוב את הנושא ואין היום בנמצא כל תפקיד מתאים לגב' רז במטה.

...

9. באורח זה פשוט לא ניתן לשבץ את גב' רז בתפקיד במטה. נראה שגב' רז ועורך דינה הסכימו שאכן זהו המצב ועל כן אי שיבוצע של גב' רז בתפקיד במטה לא יהווה לדידה מכשלה לגיבוש הצעה מוסכמת לניוד.

10. טענה שנייה מתייחסת לעניין תגובתה של גב' מנור אשר לטענת גב' רז הביעה התנגדות לשיבוץ גב' רז כמנהלת אדמיניסטרטיבית של ביה"ס וטענה לדבריה של גב' רז, כי אין מקום לתפקיד זה בביה"ס.

11. התייחסתי לדברי גב' רז ואף פניתי לגב' מנור לאחר הדיון, וקיבלתי תגובתה לנושא. התייחסותה של גב' מנור מוגבלת לעניין התקציב- נושא זה יוסדר על ידינו ומעבר לכך לא תהיה כל מניעה לאפשר לגב' רז להשתלב בתפקיד בביה"ס בחולון באורח שיאפשר לה מיצוי כל יכולותיה תוך שיתוף פעולה עם מנהלת ביה"ס.

...

13. עניין נוסף אליו התבקשתי להידרש במסגרת השימוע הוא הביטחון התעסוקתי, דהיינו האם תישמר הקביעות של גב' רז בתפקידה כמנהלת אדמינסטרטיבית בחולון. השבתי ואני חוזרת על כך במסגרת ההחלטה כי אכן תישמר קביעותה של גב' רז.

14. באשר לתנאים הכספיים, נדרשנו לשמר את התנאים הכספיים של גב' רז בתפקידה הנוכחי.

15. אין אני יכולה להיענות לדרישה זו מהטעמים כדלקמן: ראשית סוכם עם הוועד על מרכיבי השכר ושכר של 15,000 ₪ ברוטו שהוא מעבר לשכר מנהל אדמיניסטרטיבי התחלתי, שנית כאמור יש לזכור כי נקודת המוצא שלנו היתה פיטוריה של גב' רז כאשר הניוד אמור להוות פתרון מוסכם שמייתר פיטורין. שלישית, אין כל אפשרות לקבוע תנאים ושכר שלא עומדים בשום פרופורציה לתנאי שכר של מנהל אדמיניסטרטיבי אשר לא יוכלו להינתן במסגרת התקציב הבית ספרי.

16. הגדלת השכר עד ל15,000 ₪ בתפקיד שיספק ביטחון תעסוקתי לגב' רז וייתר אילוץ שלא ניתן להתפשר עליו- פיטוריה מהרשת בתפקידה הנוכחי, הינו פתרון סביר אשר הגעתי אליו בתום לב, בתהליך בו נלקחו בחשבון כל השיקולים הצריכים לעיין.

17. בנסיבות אלה לאחר שבדקתי את כל האפשרויות לניוד הגב' רז ולאחר ששמעתי את טענותיה וטענות בא כוחה, לא נותר לי אלא להשאיר על כנה את ההחלטה שהתקבלה בתיאום עם הוועד, לניודה כמנהלת אדמיניסטרטיבית בבית הספר אורט חולון וזאת מהטעמים הבאים:

17.1 נבדקו כל האפשרויות, הן ע"י גב' רז והן על ידי פעם נוספת לשיבוצה בתפקיד במטה ולא נמצא תפקיד כזה.

17.2 אין אפשרות לשיבוצה כמנהלת אדמיניסטרטיבית באורט רמת יוסף בבת ים כבקשתה של גב' רז, מאחר והוא מאויש. קיימת אפשרות שיבוץ בנתניה, אשר הינו בית ספר גדול ותפקיד הניהול האדמיניסטרטיבי בו תופס מקום חשוב ומורכב, אך אפשרות זו לא מתקבלת בשל ריחוק המקום.

17.3 עם כל הכבוד, טענותיה של גב' רז לגבי סירוב גב' מנור לקבלה וחששותיה להשתבץ בבית ספר זה לא מתקבלות. שוחחתי עם גב' מנור והיא תקבל את גב' רז ובגיבוי מנהל משאבי אנוש ייעשה הכל כדי לאפשר לה קליטה מהירה ונוחה, תנאי עבודה מתאימים ושיתוף פעולה מלא.

17.4 לגב' רז תישמר הקביעות שיש לה היום .

17.5 לא ניתן להתעלם מהעובדה שהמשך העסקתה בתפקיד הנוכחי ובכל תפקיד המחייב אינטראקציה עם גב' מאיר הוא בלתי אפשרי. במצב זה קבעתי בסופו של השימוע הראשון כי יש לפטר את גב' רז. המהלך המוסכם עם הוועד לניוד בתנאים דלעיל תוך מתן הזדמנות לגב' רז להביע דעתה, ייתר מהלך הנדרש ע"פ ההסכם הקיבוצי לפיטוריה של גב' רז. ..."

1. כפועל יוצא מהחלטה זו, הגישה התובעת מספר בקשות: בקשה לקבוע דיון וליתן צו ארעי לפיו עד למתן החלטה בבקשה, הרכב שניתן לה כחלק מתנאיה יישאר בידיה וכן בקשה להגשת תצהירים משלימים.
2. ביום 27.8.13 התקיים דיון נוסף שבו נשמעה עדותה של התובעת וביום 1.9.13 התקיים דיון נוסף שבו נשמעה עדותה של הגב' עטרי.
3. בסיום הדיון שהתקיים ביום 1.9.13 הגיעו הצדדים להסכמה שקיבלה תוקף של החלטה, לפיה ייעשה ניסיון נוסף למצוא תפקיד חלופי לתובעת, לרבות בתפקיד מנהל אדמיניסטרטיבי בבית הספר וזאת במשך תקופה של 30 יום. כמו כן הוסכם כי בתקופה זו, התובעת תקבל שכר חודשי בסך של 17,153 ₪ ברוטו וכן תמשיך להשתמש ברכב שנמצא ברשותה, באותם תנאים כפי שהיו עד כה כשבתקופה זו פטורה התובעת מלהגיע לעבודה.
4. במהלך תקופה זו, נמצא תפקיד לתובעת כמנהלת אדמיניסטרטיבית בבית אורט שפירא בכפר סבא. התובעת הסכימה להתנייד לתפקיד זה אולם הצדדים לא הגיעו להסכמה בנוגע לגובה השכר ולתנאים הנלווים שלהם תהיה זכאית התובעת במסגרת תפקידה החדש.
5. ביום 15.10.13 התקיים דיון נוסף בתיק ובו הגיעו הצדדים להסכמות לפיהן תנויד התובעת לתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית בבית ספר אורט בכפר סבא ע"ש שפירא ותתייצב לעבודתה בתפקיד חדש זה החל מיום 20.10.2013. כן הוסכם כי המחלוקת היחידה שנותרה בתיק זה היא גובה השכר שיש לשלם לתובעת בתפקידה החדש והשאלה אם על הנתבעת להשאיר בידי התובעת את הרכב הצמוד שהיה ברשותה עת היתה בתפקידה הקודם תוך שהיא נושאת בעלויות החזקתו. כמו כן הגיעו הצדדים להסכמה לפיה הבקשה לסעד זמני והתיק העיקרי יאוחדו. ניתן תוקף של החלטה להסכמות הצדדים וכן נקבע כי עד למתן פסק הדין תישאר בתוקף ההחלטה מיום 1.9.13 בכל הנוגע לתשלום השכר והשארת הרכב בידי התובעת.
6. ביום 20.10.13 התקיים דיון נוסף ובו נשמעו סיכומי הצדדים בעל פה. יצוין כי במהלך הדיון הסכימה הנתבעת "להעלות" את הצעת השכר כך שבתפקידה החדש תשתכר התובעת שכר חודשי בסך 17,153 ₪ ברוטו ללא תוספת תנאים נוספים (ראו תצהירה המשלים של גב' עטרי וסיכומי הנתבעת).
7. להשלמת התמונה יצוין כי הנתבעת חתומה על הסכם קיבוצי אל מול הסתדרות הפקידים- עובדי מינהל ושירותים שבהסתדרות הכללית, הוועד הארצי של עובדי המינהל באורט ישראל עוד משנת 1993. בהסכם זה נקבע לעניין פיטורים בפרק י', כך:

"אפשר לפטר עובד קבוע מסיבה מסכמת שהוסכם עליה בין אורט לוועד הארצי ובהעדר הסכמה בהכרעת הבורר בהתאם לפרק ט"ו להסכם זה.

פיטורים מסיבת צמצום בעבודה, ארגון מחדש של העבודה או סגירת ביה"ס, יבוצע ע"י אורט תוך הסכמה עם הועד הארצי בהתחשב ובשים לב לצרכי אורט ומוסדותיו, שנות עבודתו של העובד, מצבו הסוציאלי והתאמתו לתפקיד, זכות הכרעה בצמצום והיקפו בידי אורט."

כן נקבע בפרק ט' :

5. העברת עובד מתפקיד לתפקיד ו/או העברת עובד ממקום למקום שלא לפי בקשתו תתבצע ע"י אורט בתיאום עם הועד הארצי".

הראיות שהוגשו

1. התובעת הגישה מטעמה תצהיר ותצהיר משלים ונחקרה בחקירה נגדית. מטעם הנתבעת הגישה הגב' מירב עטרי תצהיר ותצהיר משלים ונחקרה בחקירה נגדית. כמו כן הוגש מטעם הנתבעת תצהיר של יו"ר הוועד מר חיים אלגרסי, אולם הוא לא נחקר בחקירה נגדית על תצהירו.

טענות הצדדים

1. לטענת התובעת, הכלל המשפטי הוא כי בניוד אין פוגעים בשכר ואף בהסכם הקיבוצי נקבע שניתן לנייד אולם ללא קביעה לפיה ניתן לפגוע בשכר ומשאין התייחסות בהסכם הקיבוצי לנושא השכר יש לפרשו כאוסר על הפחתת שכר. עוד טענה התובעת כי הנתבעת לא הציגה נהלים או נתונים בדבר תנאי שכר של מנהל אדמיניסטרטיבי ויש לזקוף מחדל זאת לחובתה. התובעת מבקשת אפוא להמשיך לעבוד באותם תנאי שכר כבעבר, לרבות הרכב העומד לרשותה והמשמש אותה מזה 5 שנים כחלק מתנאי העסקתה, במיוחד מאחר שלנוכח הניוד שנכפה עליה, יהיה עליה לנסוע מרחק גדול יותר מדי יום למקום העבודה החדש. כן טענה התובעת, כי ליו"ר הוועד אין סמכות לקבוע את שכרה וכי לנוכח הנסיבות, לרבות נסיבותיה האישיות (מחלתה) אין בסיס בדין לפגוע בתנאי השכר שלה.
2. לטענת הנתבעת, השאלה הרלוונטית בענייננו היא האם הניוד ותנאי השכר שהוצעו לתובעת עומדים במבחן הסבירות והתשובה לכך לדידה היא חיובית. לטענת הנתבעת, ההלכה בדבר אי פגיעה בתנאי שכר ללא הסכמה, אינה חלה כשעסקינן בהליך של ניוד, קל וחומר בענייננו כשההחלטה בנוגע לניוד התובעת ופגיעה בתנאי שכרה נעשו בתיאום עם הוועד.

לטענת הנתבעת, שכר חודשי של מנהל אדמיניסטרטיבי – בתפקיד שווה ערך לתפקיד שהוצע לראשונה לתובעת – עומד על סך של 17,153 ₪ ולפיכך התובעת אינה זכאית לשכר גבוה יותר. עוד טענה הנתבעת, כי בית הספר בכפר סבא שאליו נוידה התובעת בהסכמה הוא בית ספר קטן עם תקציב קטן אולם השכר המוצע לתובעת הוא על בסיס שכר של מנהל אדמינסטרטיבי בחולון שהוא בית ספר גדול יותר והנתבעת אינה חוזרת בה מהתחייבותה למרות שהדבר מטיל עליה מעמסה תקציבית. עוד טענה הנתבעת כי ההסכם הקיבוצי מאפשר ניוד ואי התייחסות ההסכם לעניין רכיבי השכר היא הנותנת שניתן גם לשנות את רכיבי השכר בתנאי שהדברים נעשו באופן סביר. עוד הבהירה הנתבעת כי הסיבה לניוד התובעת היא כשלים תיפקודיים כמפורט בנספחים שהוצגו בתצהירה של הגב' עטרי, וכי היתה הסכמה הדדית עם הוועד בנוגע לניוד. כן טוענת הנתבעת כי במהלך השימוע צוין בפני התובעת מה גובה השכר שתקבל בתפקיד שאליו תנויד. לטענת הנתבעת, ההחלטה בדבר הניוד לרבות שינוי בתנאי שכרה של התובעת באופן שתקבל שכר חודשי בסך 17,153 ₪ היא החלטה סבירה המאזנת את כל האיזונים הנדרשים.

המסגרת המשפטית:

1. כאשר מדובר בהליך של ניוד של עובד, תפקידו של בית הדין הוא להעביר ביקורת שיפוטית על תקינות ההליך, קיום כללי הצדק הטבעי והמשפט המנהלי, בחינת תום הלב, וכן – בדיקה של סבירות השיקולים והיותם ענייניים. בית הדין לא יחליף את שיקול דעתן של הרשויות בשיקול דעתו, אלא יבחן אם שיקול הדעת של הרשויות עומד באמות המבחן שנקבעו (דב"ע נו/3-3 ידידיה שגב נ' מדינת ישראל, פד"ע כח 285).

בע"ע 1159/01 ד"ר אבנר כרמי נ' מ.י. מנהל המחקר החקלאי (מיום 5.11.02) נקבע:

"... ככלל, פררוגטיבה ניהולית אינה פרוצה לכל רוח ולא תהא נתונה לגחמה של המנהל. החלטה ניהולית לעולם תהא כפופה לדרישת הסבירות, המידתיות, תום הלב וההגינות. לא במחי יד יועבר אדם מתפקידו, גם אם לא היה לו התפקיד לקניין לצמיתות. בתוך כך, מן הדין הוא ליתן למי שמתכוונים להעבירו מן התפקיד את זכות הטיעון ואת האפשרות לשכנע את המנהל בהתאמתו לתפקיד ובמתן הזדמנות הולמת להוכיח התאמתו זו".

ובע"ע 674/05 אהרון ויזנר – מדינת ישראל, רשות השידור (מיום 27.3.2007) הדגיש בית הדין הארצי את הדברים הבאים:

".... הפררוגטיבה הניהולית היא מושג המשקף את כוחו של המעסיק להכניס שינויים, לנייד עובדים ממקום למקום ומתפקיד לתפקיד, לקבוע חלוקת עבודה שונה וכיוצאים באלה עניינים. הפררוגטיבה הניהולית נובעת מעצם מעמדו של המעסיק והיא מהווה חלק מהסכם העבודה, אף אם אין בנמצא הוראה מפורשת בנדון זה"

מן הכלל אל הפרט:

הסכמת הוועד

1. על פי ההסכם הקיבוצי המיוחד שחל על הצדדים, רשאית הנהלת הנתבעת לנייד עובדים מתפקיד לתפקיד שלא לפי הסכמתם, זאת בתיאום עם הועד הארצי.
2. מר חיים אלגרסי מסר בתצהירו כי הניוד של התובעת מתפקידה לתפקיד מנהלת אדמיניסטרטיבית בבית הספר נעשה בשיתוף ובהסכמת הוועד:

" ההחלטה על העברת המבקשת בשל חוסר האפשרות להמשיך בתפקיד הנוכחי היא החלטה משותפת של ההנהלה והוועד בהתאם להוראות ההסכם הקיבוצי החל. ההצעה בדבר שיבוצה כמנהלת אדמיניסטרטיבית הובאה בפניה ובפני בא כוחה על ידי וניתנה לה ההזדמנות להביע את דעתה לפיתרון זה וכל עשתה. יחד עם זאת, כאמור לא ניתן היה למצוא פיתרון ועל כן הגענו למסקנה כי על אף טענותיה של המבקשת יש להעבירה לתפקד מנהל אדמיניסטרטיבי בבי"ס וכך למנוע פיטורין מחד וחוסר תעסוקה מאידך. יצוין כי ההחלטה מצד הועד התקבלה בישיבת הועד , פה אחד" (ראו סעיפים 10-13 לתצהיר מר אלגריסי).

1. ערים אנו לכך כי מר אלגרסי לא נחקר על תצהירו, מהסיבות שהועלו בדיון על ידי עו"ד שילוני, שלא ניכנס אליהם במסגרת פסק דין זה, אולם דבריו בתצהירו עולים בקנה אחד עם דבריו שנאמרו בפרוטוקול השימוע הראשון מיום 11.6.13 שבו נכתב:

"חיים: עמי שרה ואני היינו אצל שילוני במשרד ועדכנתי אותו שוועד העובדים לא הסכים לפיטורים אבל הסכים לניוד במקום שקרוב למגוריה. ישבנו אצל מירב במשרד הגענו למסקנה שזה הרע במיעוטו".

1. עם זאת, בתצהירו לא מסר מר אלגרסי כל התייחסות לסוגיית השכר ולא טען כי ניתנה הסכמת ועד העובדים להפחתת שכרה של התובעת או לפגיעה בתנאי עבודתה.

גם במסגרת השימוע הראשון שבו דווקא עלה נושא השכר, לא הוצגה עמדה חד משמעית של הוועד בסוגיה:

"חיים: לגבי הסכום. יש מנהלים אדמ' באותו וותק דוגמא יוסי אנצלזון באותו מס' תלמידים בביה"ס. לא פייר שתזרקו שכר מסוים. מבחינת הניוד עדה וארנון אמרו שאין בעיה. לגבי השכר אני צריך את הסכמתם לנושא. עדה אמרה שהיא לא מסכימה שזה יצוין במכתב הניוד"

30. מעבר לאמור, עיון בהסכם הקיבוצי מעלה כי לוועד אין כל סמכות ליתן הסכמתו בכל הנוגע לסוגיית השכר ומשכך לטעמינו עמדת הוועד בנוגע לסוגיית השכר אינה מעלה ואינה מורידה.

31. נדגיש בהקשר זה כי אנו סבורים כי העובדה שההסכם הקיבוצי שותק בנושא הפחתת השכר בניוד, אין משמעה כי הכוונה היא כי כל ניוד של עובד חייב להיעשות באותם תנאי שכר. אין זה סביר לטעמנו, כי כאשר מתקבלת החלטה על ניוד של עובד לתפקיד בעל שוני מהותי מזה שבוצע בעבר, לאחר שמעסיק החל את התהליך כתהליך של פיטורים בשל חוסר שביעות רצון מתיפקוד העובד או בשל משבר אמון בין העובד לבין הממונה עליו, תנאי השכר חייבים להישאר כשהיו. לפיכך איננו מקבלים את טענתה של התובעת לפיה זכאית היא לאותם תנאי שכר כבעבר, גם כשמדובר בניוד לתפקיד בעל שוני מהותי ואנו סבורים כי בכל מקרה יש לבחון את סבירות ההחלטה בדבר סוגיית השכר.

32. עמדתנו עולה בקנה אחד עם הפסיקה שבה נקבע כי שכרו וזכויותיו של עובד נגזרים מתקן המשרה שאליה הוא משובץ כפי שהוגדרה. (ראו ע"ע 519/05 ד"ר אברהם פינקו נ' שירותי בריאות כללית, מיום 22.1.2007)

33. ערים אנו להלכת מילפלדר (בג"צ 239/83 מילפדלר – בית הדין הארצי לעבודה, פ"ד מא(2) 210) אולם באותו מקרה דובר על הפחתה חד צדדית בשכר במסגרת אותו תפקיד, ולא בהליך של ניוד בו יש שוני מהותי בתפקידים.

34. יצוין בהקשר זה כי לא נסתרה מעינינו עדותה של התובעת ממנה עולה כי אכן מודה היא כי בינה לבין הממונה עליה, הגב' מאיר, נוצר מצב של משבר אמון (ראו עמ' 17 לפרוטוקול, שורות 1-11). כן ערים אנו למכתב התובעת למנכ"ל הרשת ולהודעת המייל שנשלחה על ידו לתובעת, הממחישים ביתר שאת את חוסר האמון שנוצר בין התובעת לבין הממונה עליה, באופן שמוביל למסקנה כי אכן לא ניתן היה להמשיך את עבודתה של התובעת תחת הממונה שלה, בשל חוסר האמון שנוצר בין השתיים.

השוני בין התפקיד שביצעה התובעת בעבר לבין התפקיד החדש – מנהלת אדמינסטרטיבית ותוספת הניהול

35. אין חולק כי התפקיד שהוצע לתובעת כמנהלת אדמיניסטרטיבית, שונה מהותית

מהתפקיד אותו ביצעה כמנהלת מחלקת הכנסות במנהל הכספים. עיון בסעיף 1 ו-

2 לתצהירה של התובעת בבקשה לסעד זמני ממחיש זאת:

"1. אני עובדת רשת אורט 20 שנה, כל השנים במינהל הכספים (או בשמות הקודמים שלו) במרכז אורט (ברחוב דוד המלך בת"א) וזאת בתפקידים 'מקצועיים', הקשורים בממשק של כספים וחינוך- לאחרונה כמנהלת מחלקת הכנסות שבה הייתי אחראית על מעקב אחר הכנסות שבה הייתי אחראית על מעקב אחר הכנסות בסדר גודל של כמיליארד ו-130 מיליון שקלים בשנה....

2. מדובר בתפקיד שהוא שונה לחלוטין, מאה שמונים מעלות, מהכשרתי, נסיוני ומהתפקיד שלי עד עכשיו. עם התפקיד שלי עד כה עסק במיחשוב, מערכות מידע, בסיסי נתונים, ומעקב/ביקורת אחריות ענייני כספים במאות מוסדות אורט, ולצורך כך נדרשתי לעבוד באופן שוטף מול הגורמים הבכירים במשרד החינוך, התמ"ת וברשת אורט עצמה. הרי שהתפקיד המיועד הוא אמרכלי תפעולי בבית ספר- החל מפיקוח על תחזוקה וכלה בקבלת עובדים וכו'".

36. עיון במסכת הראיות שהוצגה לפנינו מעלה כי התובעת קיבלה תוספת שכר

משמעותית של 3000 ש"ח, במספר פעימות, לאחר שמונתה לתפקיד של מנהלת

מחלקת הכנסות במינהל הכספים בנתבעת. (זאת כעולה מתלושי השכר שהוצגו

במהלך הדיון וכן צורפו לבקשת התובעת, שהוגשה לאחר סיום ההוכחות,

ושאותה קיבלנו).

נוכח התשתית הראייתית שהוצגה לפנינו אנו סבורים כי מדובר בתוספת שניתנה

לתובעת בשל התפקיד הניהולי שאותו ביצעה החל מחודש 5/11. הדבר עולה

מתצהירה:

"12. הגם שתפקידי לא הוגדר כמנהלת מחלקה, הייתי כפופה ישירות לסמנכ"ל הכספים. אני פעלתי למול כמה מנהלים וסמנכ"לים, וזכיתי להערכתם. בין היתר בהיותי עצמאית, ובעלת יוזמה. הקודם סטיוארט, ראה בחיוב ואמר לי 'שיש לי ראש גדול', וביקש לקדם אותי לתפקיד מנהלת מחלקה. חשתי שהישגיי מספקים אותי בתחום בקרת הכנסות. ביקשתי לקבל תחום אחר. סוכם כי אקודם לתפקיד מנהלת מחלקת תקציבים. זה היה אמור להיות עם פרישתו הצפויה (עקב גיל) של מנהל אותה מחלקה מיקי.

...

15. דווקא בהתחלה טלי הפתיעה אותי לטובה. היא הציעה לי תפקיד של מנהל מחלקה. בנוסף היא גם העניקה לי תוספת שכר, שתינתן ב-3 פעימות. אמנם המחלקה שהיא ביקשה לתת לי לא היתה מחלקת תקציבים כפי שסיכמתי עם סטיוארט. אבל היא הציעה לי להפוך את התחום של הכנסות, ל'מחלקה' ואותי למנהלת המחלקה..."

וכן מדברים שנאמרו בסיכומי ב"כ התובעת:

".. המנהלת הנוכחית היא זו שקיבלה אותה והיא נתנה לה את התוספת של הניהול" (עמוד 34 לפרוטוקול).

37. מאחר שמדובר בתוספת ניהולית ספציפית ששולמה לתובעת במשך תקופה של מספר חודשים בלבד, הרי שאנו סבורים כי מדובר בתוספת שניתנה לתובעת בשל ביצוע תפקיד מסוים, תפקיד מנהלת מחלקת הכנסות במינהל הכספים. לכן כאשר שונה תפקידה של התובעת במסגרת הניוד לו הסכימה, סבירה לטעמנו החלטת הנתבעת להפחית משכרה רכיב זה.

38. יצוין כי התובעת עצמה הבהירה כי היא מוותרת על תוספת זו כעולה מדברים שנאמרו על ידה או על ידי מי מטעמה, בישיבת השימוע, גם אם נאמרו בהסכמה מצומצמת, כמצוטט:

"אנו מבקשים שיישארו לה אותם תנאים למעט תנאים שקיבלה כמנהלת מחלקה" (עמוד 7 לפרוטוקול השימוע הראשון – נספח ג' לתצהירה של גב' עטרי).

39. עיון בתלוש השכר של התובעת מעלה כי החל ממועד מינויה לתפקיד מנהלת מחלקת הכנסות במינהל הכספים, שולמה לה תוספת בסכום של 3000 ₪ וזאת במספר פעימות תחת מספר רכיבי שכר שהועלו בשכרה ( שכר עד משרה, ש.נ גלובאליות, ותוספת מיוחדת-ר' תלושי שכר 11/11 ו7/12.

40. משכך אנו קובעים, כי החלטת הנתבעת להפחית משכרה של התובעת את מלוא רכיב זה, העומד על סך של 3000 ₪ משכרה , עומדת במבחן הסבירות.

גובה שכרה של התובעת

41. לעומת זאת, אנו קובעים כי החלטת הנתבעת להפחית את שכרה החודשי של התובעת לסך של 17,153 ₪ ברוטו, תוך לקיחת הרכב שברשותה לרבות רכיב שווי רכב וכלל ההטבות הנלוות כמו מימון הוצאות דלק, ביטוח ורישוי היא החלטה בלתי סבירה, כפי שנפרט. זה המקום לציין כי שכרה של התובעת נכון לחודש 8/13 מורכב בעיקרו מרכיבים אלו: שכר עד משרה: 9546 ₪, תוספת מיוחדת: 4409 ₪, ש.נ גלובאליות: 7145 ₪, הוצאות שונות: 3262 ₪ והטבה של שווי רכב צמוד בסך של 3070 ₪.

42. הנתבעת לא עמדה בנטל הנדרש להוכיח מהו גובה השכר של מנהל אדמיניסטרטיבי המבצע את תפקידו בוותק של התובעת. הנתבעת לא הציגה כל מסמך או תלוש שכר המוכיח גובה שכר זה. הנתבעת מתבססת על דברי יו"ר הועד בישיבת השימוע בכל הנוגע לשכר וכן על הצהרתה של הגב' עטרי בסעיף 5 לתצהירה המשלים לפיה :" אין חולק שהסכום של 17,153 ₪ הוא בהתאם לקריטריונים שהציב הועד ומשקף את השכר הגבוה ביותר של מנהל אדמיניסטרטיבי באורט", אולם הנתבעת לא הציגה כל ראיה התומכת בגרסה זו, זאת למרות שכל הנתונים מצויים ברשותה ולא היתה כל מניעה להציגם. הדבר תמוה במיוחד לנוכח העובדה שבמהלך השימוע הזכירו הצדדים עובד ספציפי, מר אינצלזון, שבנקל יכולה היתה הנתבעת, שבידיה מרוכזים הנתונים, להציג ראיות בנוגע לגובה שכרו או לגובה שכר של מנהלים אדמיניסטרטיבים אחרים (אף בעילום שם) , כדי להוכיח את טענת הנתבעת כי אכן סך של 17,153 ₪ מהווה את השכר הגבוה ביותר של מנהל אדמיניסטרטיבי באורט. כידוע ההלכה היא שהימנעות מהבאת ראיות או מהבאת עד לעדות שנמצא בשליטת בעל הדין "מקימה למעשה לחובתו של הנמנע חזקה שבעובדה הנעוצה בהגיון ובניסיון החיים, לפיה: דין הימנעות כדין הודאה בכך שאילו הובאה אותה ראיה היתה פועלת לחובת הנמנע. בדרך זו, ניתן למעשה משקל ראייתי לראיה שלא הובאה..." (ראו י. קדמי על הראיות, חלק שלישי (תשס"ד), עמ' 1650).

43. מעבר לאמור, הצהרתה של התובעת בנקודה זו לא נסתרה ואנו מקבלים אותה,

כפי שהבהירה בסעיף 20 לתצהירה:

".. באורט לא קיים 'דירוג דרגה' אחידה בכלל. המשכורת של בעלי אותם התפקידים אינן אחידות. יש תוספות 'גלובליות' מעבר לבסיס והן משתנות מאדם לאדם. יש כמה מנהלים אדמיניסטרטיביים (או בתפקידים חלופיים דומים) באורט, יש גם עובדים מקבילים ברמות שלהם ואין אחידות במשכורות. מה שנאמר לי מועד העובדים בעניין עמדתם לעניין שכרי.."

הנתבעת כאמור לא הציגה כל תחשיב או תלוש שכר התומך בעמדתה ולא סתרה את דברי התובעת בתצהירה בנוגע להיעדר אחידות בכל הנוגע לקביעת שכר. משכך אנו מקבלים את עמדת התובעת לפיה אין כללים, נהלים או טבלאות שכר אחידות אצל הנתבעת בהתאמה לתפקידים מסוימים אלא הדברים משתנים ממקרה למקרה הן בנוגע לרכיבי השכר והן בנוגע לתנאים הנלווים לרבות בנושא הרכב ולכן אין להקיש משכרו של אחד לשכרו של האחר.

44. כן יש לציין כי אין מדובר במינוי חדש של התובעת כמנהלת אדמיניסטרטיבית אלא בניודה מתפקיד אחר, לאחר שנים רבות של עבודה. הנתבעת לא הציגה לפנינו כל אסמכתאות בנוגע לנהליה ולתנאי השכר הניתנים על ידה במקרה של ניודים אחרים.

45. משכך אנו קובעים כי הנתבעת רשאית להפחית משכרה של התובעת עובר להגשת הבקשה לסעד זמני, רק את התוספת בסך של 3,000 ₪ ברוטו , שהיא תוספת ניהולית שניתנה לה במסגרת תפקידה האחרון, שכפי שקבענו, שכן לטעמינו הפחתת רכיב זה במסגרת הניוד היא במסגרת הפררוגטיבה הניהולית של המעסיק והינה סבירה בנסיבות העניין נוכח שינוי תפקידה של התובעת.

שלילת הרכב הצמוד

46. ממסכת הראיות שהוצגה בפנינו עולה כי הנתבעת העמידה לשימוש התובעת רכב תוך שהיא נושאת בכל העליות הנובעות מכך, לרבות דלק והוצאות נילוות וכן הוצאות גילום ושווי שימוש של רכב זה.

47. גרסתה של התובעת בתצהירה לפיה במשך 5 שנים קיבלה היא מהנתבעת רכב צמוד לא נסתרה. נהפוך הוא. דווקא המסמך שאותו הגישה הנתבעת לאחר סיום ההוכחות, מכתב מיום 20.5.11 (והתובעת לא התנגדה להגשתו) תומך בכך כי היה ברשות התובעת רכב גם עובר למינוי תפקידה האחרון. משכך אנו מקבלים את טענת התובעת כי מזה 5 שנים, קרי גם לפני מינויה לתפקיד מנהלת מחלקת הכנסות במינהל הכספים, העמידה לרשותה הנתבעת רכב תוך מימון מלוא העלויות הכרוכות בכך.

עיון במסמך שהוצג על ידי התובעת לאחר סיום ההוכחות, מכתב מיום 25.7.12 מעלה כי היא היתה זכאית להשתמש ברכב זה גם לצרכיה הפרטים שלה ושל בני משפחתה, כמצוטט במכתב זה:" הריי לאשר כי רכב מספר... נמסר לשימושה ושימוש בני משפחתה של גב' מרים רז ... מתאריך 17.5.12 עד 17.5.15...".

48. מעבר לאמור הנתבעת לא הרימה את הנטל הנדרש להוכיח כי לצורך ביצוע תפקידה הקודם של התובעת, נדרש לה רכב צמוד לצורך ביצוע עבודתה. תפקידה של התובעת בוצע במשרדי הנתבעת בתל אביב כאשר מקום מגוריה הוא בראשון לציון, כעולה מתלוש השכר שלה. יובהר, כי גם לצורך ביצוע תפקידה החדש אין נדרש לתובעת רכב מעבר לצורך הגעתה לעבודה. אולם יש לציין כי לאחר הניוד תידרש היא להגיע לעבודתה בכפר סבא כך שכיום מקום העבודה אליו נויידה, מרוחק יותר ממקום מגוריה קודם.

49. זאת ועוד, הנתבעת לא הציגה נהלים או הנחיות בכל הנוגע לזכאות עובדיה לרכב צמוד ולא הציגה כל אסמכתה שממנה ניתן ללמוד מהם הקריטריונים לזכאות קבלת רכב צמוד בנתבעת או אסמכתא לפיה עובדים שנויידו לתפקידים שונים לאחר שנהנו מהטבה של רכב צמוד במשך שנים, נלקח מהם הרכב במסגרת הניוד והומר ברכיב החזקת רכב בלבד.

50. ערים אנו למסמך שהוצג על ידי הנתבעת לאחר סיום שמיעת הראיות ושעליו חתומה התובעת מיום 20.5.12 – שבו נכתב כי היא מודעת לכך כי הרכב אינו חלק מתנאי שכר עבודתה. עם זאת, נוכח העובדה כי הלכה למעשה התובעת נהנתה מהטבה זו במשך תקופה של 5 שנים – גם עת מלאה את תפקידה האחרון וגם לפני כן, אנו סבורים כי מבחינה מהותית, הרכב שהועמד לרשותה מהווה חלק מתנאי העסקתה.

51. כן יצוין כי הנתבעת לא הציגה לתובעת חלופה סבירה בכל הנוגע לרכב, וכן לא נתנה לה עמדה מפורטת בנדון .למותר לציין כי החלופה שהוצעה לתובעת בנדון, קרי תוספת של רכיב אחזקת רכב הוצעה לה באופן כללי ולא ספציפי ובוודאי שאין בכך מענה סביר חלופי לכלל ההטבות שמהם נהנתה שנים רבות, שלא מוצאות את ביטויים ברכיב החזקת רכב.

זה המקום לציין כי עיון בתלושי השכר של התובעת מעלה כי במהלך העסקתה קיבלה רכיב החזקה רכב בכימות כספי של 3000 ₪ - ר' תלוש שכר 10/99 , 9/00, שהומר לאחר מכן בקבלת רכב צמוד, ללא שינוי מהותי בביצוע תפקידה, דבר המחזק את טענת המבקשת כי הרכב הצמוד שניתן לה מהווה חלק מתנאי עבודתה.

52. משכך לטעמינו שלילת רכב צמוד מהתובעת במצב בו השתמשה ברכב זה שנים רבות הן כאשר ביצעה תפקידים ניהוליים והם כאשר ביצעה תפקידים אחרים, מבלי להציע לתובעת חלופה אחרת, שוות ערך או דומה להטבה זו איננה סבירה. המרת הטבה זו לרכיב החזקת רכב, מבלי לציין מה הסכום של הטבה זו ומבלי לקחת בחשבון את מכלול רכיבי ההטבה מהם נהנתה התובעת שנים רבות, לרבות הוצאות דלק, ביטוח ורישוי, אינה סבירה לטעמינו במיוחד במצב בו התובעת במסגרת הסכמתה להתנייד לתפקיד שיבוצע בכפר סבא נאלצת לנסוע מדי יום מרחק גדול יותר מבעבר וכן בשל נסיבותיה האישיות, כפי שהוצגו בדיון.

הדבר מתחזק ביתר שאת, נוכח העובדה כי הטבת הרכב הצמוד כללה גם שימוש על ידי בני משפחתה של התובעת.

סוף דבר –

53. גובה שכרה של התובעת יישאר כפי שהיה בתקופה שקדמה לחודש 8/2013, אולם בהפחתת תוספת השכר של 3,000 ₪ וזאת החל מתשלום שכר חודש 11/13.

54. תנאי עבודתה של התובעת בכל הנוגע לרכב צמוד על כל תנאיו הנלווים יישארו בעינם.

55. נוכח העובדה כי הצדדים עשו כברת דרך ארוכה בהסכמה בתיק זה ונוכח העובדה שהתרשמנו כי הנתבעת עשתה מאמצים רבים על מנת למצוא תפקידים נוספים לתובעת במסגרת הליך הניוד, לא מצאנו לנכון לחיייב בהוצאות בתיק זה.

ניתן היום, ל' חשון תשע"ד, (03 נובמבר 2013), בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.