כללי

1. בדיון מיום 24.7.16 הועלתה בפני הצדדים הצעה כדלקמן (להלן: "ההצעה"):

א. יינתנו פסקי דין לפינוי בשני התיקים: ת.א 6871-08-13 ות.א 6911-08-13.

ב. פסקי הדין יכללו התייחסות ל-3 סוגיות:

1. מועדי תחילת החזקה של כל אחד מהנתבעים.

2. מועד הפינוי.

3. סוגיית ההוצאות ושכר הטרחה.

בטרם מתן פסק, יגישו הצדדים טיעונים המתייחסים ל-3 הסוגיות האמורות.

תינתן רשות לצדדים לצרף לטיעוניהם, פסקי דין שניתנו ביחס לבני משפחה אחרים באותו מתחם.

מבלי לקבוע מסמרות, יהיה מקום לזקוף לזכות הנתבעים את הסכמתם, ככל שתינתן, הן לעניין מועד הפינוי והן לעניין ההוצאות ושכר הטרחה.

ג. לא יהא בהסכמת הצדדים כדי לפגוע בטענותיהם במישור הכספי.

ד. חרף האמור, היה והנתבעים יפנו את המקרקעין במועד ולא יגישו לבית משפט תביעה כספית מטעמם, אף התובעת לא תגיש נגדם תביעה כספית.

לאחר שהצדדים הודיעו כי ניתנת הסכמתם להצעה, הם סיכמו טיעוניהם.

מועד תחילת החזקה

2. איתמר מזרחי (להלן: "איתמר" או "הנתבע") הוא יליד 6.12.67 (ת.ז. נספח ה לתצהיר איתמר). איתמר הוא בנם של מזרחי מזל ושלום ז"ל (אשר נפטר בשנת 1971) ונכדם של זיתוני נעמי ודוד ז"ל.

גרסתו של איתמר היא כי סבו וסבתו הגיעו ל"מתחם זיתוני" מיד לאחר קום המדינה ותפסו בו חזקה. ילדיהם ונכדיהם של הסבא והסבתא, ובכלל זה גם הוא, נולדו וגלדו במתחם.

לדבריו:

"נולדתי וגדלתי במשך כל שנות חיי, ופרט לתקופות קצרות כמו שהות במוסדות חינוך ושירות צבאי, מעולם לא עזבתי את מגוריי במתחם, מאז שנולדתי ועד עצם היום הזה" (סעיף 32 לתצהיר איתמר).

עוד העיד איתמר כי "במהלך השנים 1987-1986, בניתי בחזרה את ביתי שבמתחם..." (סעיף 31 לתצהיר איתמר) והסביר כי "במועד תחילת מגוריי בביתי שבמתחם כבר היה מבנה במקום בו מצוי כיום ביתי, וכאמור שיפצתי את המבנה והתאמתי אותו למגוריי" (סעיף 67 לתצהיר איתמר).

3. על יסוד מכלול הראיות, הריני קובעת כי סבו וסבתו של איתמר, התגוררו במתחם, וכך גם ילדיהם, לרבות אימו של איתמר, מזל.

הריני נכונה לקבל את גרסתו של איתמר כי נולד במתחם.

4. לגבי מגוריו של איתמר במתחם בשנות ילדותו, לא הוצגו ראיות חיצוניות. משנשאל בחקירה נגדית מדוע לא צירף עדויות לאימות גרסתו בדבר מגורים רבי שנים במתחם השיב:

"ת. אני יכול להביא עדויות של שוטרים, שעצרו אותי שם.

ש. מתי זה היה?

ת. כשהייתי בן 13-14 שנים. בכל הגילאים לאורך השנים" (עמ' 26 שורות 14-16 לפרוטוקול מיום 16.5.16).

למותר לציין כי עדויות שוטרים לא הובאו, ולמעשה לבד מעדותו של איתמר, לא העידו בתיק הנוכחי עדי הגנה נוספים מטעמו.

חרף כך, והגם שלא נעלמה מעיני דלות ראיותיו של איתמר, לאחר ששקלתי את הדברים בכובד ראש, מצאתי לנכון לקבל את גרסתו לפיה נולד במתחם וכי בשנות ילדותו גר במתחם עם הוריו ולאחר פטירת אביו בשנת 1971, עם אימו.

לענין זה הבאתי בחשבון, בין היתר, את הסקר שנערך בשנת 1981 (נספח ז לתצהיר איתמר), בו מאוזכרים כמה מבני משפחת זיתוני ובהם סבו של איתמר, דוד זיתוני ז"ל.

כך גם הובאה בחשבון העובדה כי הדיון בתיק זה התנהל במאוחד עם ת.א. 6871-08-13 המהווה תביעה שהוגשה כנגד דוד זיתוני, בן דודו של איתמר ובמסגרתו העיד דוד זיתוני. גם דוד זיתוני תיאר בתצהירו כי הסבא והסבתא נעמי ודוד זיתוני ז"ל הגיעו למתחם בסמוך לאחר קום המדינה, שם נולדו וגדלו ילדיהם ונכדיהם.

בהתייחס למבנה במקרקעין נשוא התביעה

5. כאמור, לגרסת איתמר הוא נולד וגדל המתחם, כאשר בשנים 1986-1987 הוא בנה חזרה את ביתו במתחם.

וכך עולה מהפרוטוקול:

"ש. ...מי גר בבית מלכתחילה?

ת. אימי.

ש. ...כשאמך גרה בבית, היכן גרת?

ת. במתחם.

ש. בבית אחר במתחם?

ת. זה לא בדיוק בית אחר. הייתי יותר אצל הסבתא כי אבי נפטר ובין לבין אצל דודיי. זה מתחם אחד והרגשתי חופשי להכנס לכל בית. הכל משפחה אחת.

ש.לדבריך הבית הזה שבו אתה גר היום, היה הרוס ולא ראוי למגורים?

ת. כן.

עד מתי גרו בו ומתי הוא נהרס?

ת. גרו בו עד שנות ה 80 ואני נכנסתי אחרי זה.

ש. אז מתי הוא נהרס?

ת. נכנסתי, תוך 3-4 שנים הצלחתי להרוס אותו ושיפצתי אותו עוד הפעם בשנים 86-87". (עמ' 29 שורות 17-29 לפרוטוקול מיום 16.5.16).

קודם לתשובות אלה, בתשובה לשאלה אם לפני שנת 1986, היה בית בנוי, השיב איתמר:

"כן, אבל הוא היה הרוס ולא ראוי למגורים. שיקמתי אותו לפני החתונה שאוכל לגור בו עם אשתי" (עמ' 29 שורות 1-2 לפרוטוקול).

כאן ראוי לציין, כי איתמר התחתן בשנת 2007, כך שקיים קושי בגרסתו לפיה שיקם את הבית בשנת 1986-1987 לקראת נישואיו, שהיו כעשרים שנה מאוחר יותר. חרף קושי זה בעדותו, כפי שיפורט להלן, בחוות הדעת של הגב' שמרית דניאל, מפענחת תצלומי אוויר מטעם התובעת (להלן: "הגב' דניאל" ו"חוו"ד התובעת"), קיימת אינדיקציה לכך שבמקום היה בעבר מבנה, אשר נהרס, ולאחר מכן הוקם שוב.

6. לעמדת התובעת, "במועד בלתי ידוע, אך ככל הנראה בין התאריכים 13.9.1986 לבין 17.12.1992, פלש הנתבע, מר איתמר מזרחי למקרקעין...". (סעיף 14 לתצהיר הגב' ינאי, אחראית הפקעות והסדרי קרקעות באגף הנכסים אצל התובעת, להלן: "הגב' ינאי").

הגב' ינאי מפנה לחוות דעתה של הגב' דניאל, וגורסת כי "לפיה ב-13.9.1986 נצפים המקרקעין ריקים, וב-17.12.1992 נצפית לראשונה הפלישה, שלאחר מכן הורחבה עד לשטח כולל כיום של 90 מ"ר". (סעיף 14 לתצהיר הגב' ינאי).

ראוי לדייק ולהפנות לאמור בחוו"ד התובעת מטעם הגב' דניאל בה נאמר:

"בתאריך 10.04.1959 נראה מקום הפלישה כשהוא בור, ריק מבנייה ואינו מגודר...

בתאריך 29.05.1968 נראית לראשונה בנייה בשטח הפלישה...

בתאריך 10.06.1978 נראים המשך בנייה... ובנייה חדשה... נראה גידור חדש...

בתאריך 19.12.1981 נראה מקום הפלישה כשהוא בור וריק מבנייה...

בתאריך 13.09.1986 נראה מקום הפלישה כשהוא עדיין בור וריק מבנייה. מדרום נראה גידור חדש...

בתאריך 17.12.1992 נראית בניה חדשה (מבנה 07 הגדול) במקום הפלישה..." (עמ' 3 לחוו"ד התובעת).

בהמשך חוו"ד התובעת, יש התייחסות להרחבת הבניה בשנים שלאחר מכן.

7. מחוו"ד התובעת עולה איפוא, כי גם לעמדת התובעת, במחצית שנת 1968 היה במקום בעבר מבנה, אשר נהרס במועד כלשהו עד סוף שנת 1981.

עוד עולה מתצהיר הגב' ינאי מטעם התובעת כי תחילת החזקתו של איתמר במקרקעין הייתה במועד מסוים בין יום 13.9.1986 עד יום 17.12.1992.

התובעת, מטעמים השמורים עימה, לא הציגה צילומי אוויר לתקופה שלאחר יום 13.9.1986 ועד קודם ליום 17.12.1992, כך שאין בפני צילומי אוויר אשר יש בהם כדי ללמד מהו המועד המדויק, במהלך אותה תקופה, בו תפס איתמר חזקה במקרקעין.

צילומי אוויר משלהי שנת 1986 או מראשית שנת 1987 עשויים היו ללמד אם הבניה החדשה הנצפית בצילום משנת 1992, כבר הייתה באותם מועדים, אלא שבהיעדר צילומי אוויר משלהי שנת 1986, לא הוכח מהו המועד המדויק בו נתפסה החזקה במקרקעין.

תמיכה לגרסת הנתבע בדבר תפיסת החזקה משנת 1986, ניתן למצוא בתצ"א משנת 1986, באשר בצילום זה נראה במקום גידור חדש.

קיומו של הגידור החדש מתיישב עם גרסתו של איתמר בדבר תפיסת חזקה במקרקעין בשנת 1986.

סיכומם של דברים

8. על יסוד הראיות שבפני, הריני קובעת כי איתמר נולד במתחם וחי בו בשנות ילדותו.

יצויין, כי אין בפני אינדיקציה המלמדת על רצף מגוריו של איתמר במתחם כל השנים, אך אין גם כל ראיה המצביעה על מגורים במקום אחר, מחוץ למתחם.

עוד הריני קובעת כי החזקתו של איתמר במקרקעין נשוא התביעה, ובניית המבנה בהם, החלה בשלהי שנת 1986.

מועד הפינוי

9. כאמור הצדדים הסכימו כי יינתן פסק דין לפינוי כאשר מועד הפינוי יקבע על ידי בית המשפט.

התובעת עותרת לפינוי מיידי, בשים לב למיקום המקרקעין המצויים בגבול המערבי של המתחם באופן שניתן לעשות בהם שימוש לטובת הפארק.

נתתי דעתי לעמדת התובעת, ברם בהתחשב במשך תקופת החזקה, על מנת ליתן לאיתמר זמן התארגנות, ובהינתן כי נתנו פסקי דין לפינוי כנגד מחזיקים אחרים במתחם, אשר מועד הפינוי בהם נקבע ליום 1.8.2017, הריני קובעת כי הפינוי יהיה עד ולא יאוחר מיום 1.8.2017.

הוצאות ושכר טרחה

10. הכלל הוא כי בעל דין שזכה בדין זכאי כי שכרו לא יצא בהפסדו וממילא זכאי הוא להוצאותיו. (ע"א 1182/90 שחם נ' רוטמן, פ"ד מו(4) 330 (1992).

עוד קובעת ההלכה הפסוקה, כי ראוי שבעל דין הזוכה במשפט לא יצא בחסרון כיס מבחינת ההוצאות שהוציא ושכר הטרחה ששילם (ע"א 9535/04 סיעת "ביאליק 10" נ' סיעת "יש עתיד לביאליק", פ"ד ס(1) 391 (2005)).

יחד עם זאת, מסור לבית המשפט שיקול דעת נרחב בשאלת חיוב ההוצאות ושיעורן ורשאי הוא להתחשב במכלול גורמים רלוונטיים, על מנת להגיע לתוצאה הוגנת וצודקת בכל מקרה ומקרה.

בין היתר ראוי להביא בחשבון את האופן בו הסתיים ההליך (הסכמה או פסק דין), את המועד והשלב הדיוני בו הסתיים ההליך ואת סבירות ההוצאות ושכר הטרחה בהתחשב בטיב העניין. (בג"צ 891/05 תנובה נ' משרד התעשייה המסחר והתעסוקה (30.6.05)).

11. בענייננו, התנהלו ההליכים עד לתום שלב הראיות, לרבות סיכומים.

עם זאת, יש לזקוף לזכות הנתבע את הסכמתו כי יינתן נגדו פסק דין לפינוי, ובכך יש להצדיק הפחתה מחיוב ההוצאות.

במסגרת הדיון בשאלת ההוצאות, יש גם ליתן את הדעת לטענות ב"כ הנתבע באשר לאופן ניהול ההליכים וטיבן של הראיות שהובאו על ידי התובעת. כך למשל, לעניין הימנעות התובעת מלצרף את תשריט ההפקעה, אשר צירופו היה מפשט ומקל על זיהוי המקרקעין כחלק משטח ההפקעה (ראו עמ' 18 לפרוטוקול).

לא מצאתי כי היה בטיעונים אלה מטעם ב"כ הנתבע כדי להדוף את התביעה, אולם היה מקום להקפדה יתרה בהבאת ראיות התובעת ובכך יש כדי להצדיק את צמצום ההוצאות שייזקפו לזכותה.

12. לאחר שהבאתי בחשבון את מכלול השיקולים הרלבנטיים הריני מעמידה את סכום ההוצאות לרבות שכ"ט עו"ד ע"ס 7,500 ₪.

סוף דבר

13. על הנתבע וכל מי מטעמו, לפנות את המקרקעין נשוא התביעה, הידועים כחלק מחלקה 107 בגוש 6137 תל אביב, ובכללם את שטח הפלישה והמבנים המצויים בו (כמפורט בכתב התביעה על נספחיו), מכל אדם וחפץ, וזאת עד ולא יאוחר מיום 1.8.2017.

הנתבע יישא בהוצאות לרבות שכ"ט עו"ד ע"ס 7,500 ₪.

ההוצאות ושכר הטרחה ישולמו בתוך 30 יום שאם לא כן יישאו הפרשי הצמדה וריבית מהיום ועד התשלום בפועל.

ניתן היום, כ"א חשוון תשע"ז, 22 נובמבר 2016, בהעדר הצדדים.