<#2#>

נוכחים:

ב"כ המאשימה – עו"ד חנא קובטי

ב"כ הנאשם – עו"ד ליאור בר-זֹהַר

הנאשם - בעצמו

פרוטוקול

ב"כ המאשימה:

גם אם לא ביקשנו פסילת הנאשם לפי סעיף 40 (א) (1) לפסילת המינימום, אני סבור שביהמ"ש מחויב לפסילת המינימום גם אם לא ביקשנו זאת.

ב"כ הנאשם:

רכיב הפסילה הוא לא הרכיב הקריטי בתיק זה, אך אם התביעה עותרת לפסילת המינימום שהיא 10 שנים, אני סבור שזה צריך להשפיע על שאר הרכיבים. אני לא צריך את גזרי הדין המקוריים, מאחר שאני ייצגתי את הנאשם בהרשעותיו הקודמות. אני מוותר על הזכות להשלמת הטיעונים לעונש מלבד העובדה שאני סבור שיש בפסילה הארוכה אם תוטל כדי להצדיק הקלה בשאר הרכיבים.

<#3#>

גזר דין

בתאריך 13.10.13 הורשע הנאשם על פי הודאתו בעבירות של נהיגה בזמן פסילה, נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף מעל שישה חודשים ונהיגה ללא ביטוח, עבירות מיום 04.08.13.

בטרם טענו הצדדים לעונש התבקש תסקיר שירות מבחן בעניינו של הנאשם.

ב"כ המאשימה עתרה להטלת מאסר בפועל שלא יפחת מ-20 חודשים והפעלה מצטברת של המאסר המותנה למשך 10 חודשים, פסילה ארוכה, פסילה על תנאי, מאסר על תנאי ארוך ומרתיע וקנס.

הפנתה לעברו התעבורתי של הנאשם הכולל 10 עבירות דומות של נהיגה בפסילה ולעובדה שבעברו ריצה מאסר בפועל בגין עבירות דומות. טענה למסוכנותו של הנאשם הנלמדת בין היתר מהעובדה שביצע את העבירות חרף מאסר מותנה ארוך ומרתיע שהוטל עליו בגין עבירות דומות. בנסיבות אלו טענה כי אין מקום להאריך את המאסר המותנה כפי המלצת שירות המבחן. הפנתה לפסיקה רלוונטית.

ב"כ הנאשם הפנה להודאתו המידית של הנאשם, לקבלת האחריות ולחיסכון בזמן שיפוטי יקר. ציין כי עמדת המאשימה להטלת מאסר בפועל אינה מתיישבת עם המלצות שרות המבחן אשר משקפות גם את האינטרס הציבורי הקיים בשיקום הנאשם. הדגיש כי זו הפעם הראשונה בה הנאשם נרתם לטיפול אינטנסיבי מעמיק. בהקשר זה הסביר כי למרות העובדה שהנאשם כבר היה נתון בעבר תחת צו מבחן ראוי וצריך תת לו הזדמנות נוספת, בין היתר לאור הזמן הרב שחלף מאז. בנסיבות אלו ביקש לאמץ המלצת שירות המבחן, להאריך את המאסר המותנה ולהטיל על הנאשם צו מבחן. בנוסף הפנה לעובדה שהנאשם היה עצור בתיק זה במשך חודשיים, שוחרר למעצר בית מלא באזוק אלקטרוני במשך חמישה חודשים ובהמשך הותר לו לצאת לעבודה בה הוא מתפקד לשביעות רצון הממונים עליו. לאור כל האמור לעיל, ביקש לאמץ את המלצות שירות המבחן, להאריך את המאסר המותנה ,להטיל על הנאשם צו מבחן וצו עבודות לתועלת הציבור. כן ביקש להתחשב בתקופת הפסילה וגובה הקנס והפנה למצבו הכלכלי הקשה של הנאשם. בנוסף טען, כי במידה שביהמ"ש יטיל את פסילת המינימום הקבועה בחוק למשך 10 שנים, יש להתחשב בכך ולהקל בשאר הרכיבים.

אשת הנאשם הגב' נהאי אבו חמד העידה כי בינתיים חל שינוי בנאשם, הוא מתחרט על מעשיו ונוכחותו בבית חיונית.

הנאשם עצמו התחרט על מה שאירע וביקש הזדמנות אחרונה. הדגיש, כי לא הפיק מצו המבחן הקודם תועלת ממשית לאור העובדה שהיה חולה ומרותק לכיסא גלגלים. בנוסף ציין כי כיום מנהל אורח חיים נורמטיבי אשר מתמצה ביציאה לעבודה, חזרה לביתו ופגישות אצל שרות המבחן.

מתסקיר שירות המבחן עולה כי הנאשם הופנה לקבוצה טיפולית, מביע חרטה כנה, מקבל אחריות על מעשיו, משתף פעולה באופן מלא, מודע לחומרת מצבו, מכיר בחלקים הבעייתיים באישיותו אשר הובילו אותו לביצוע העבירות ומשקיע מאמצים של ממש בהליכי שיקומו. עוד עולה מהתסקיר כי המשך הטיפול יסייע לנאשם ברכישת מיומנויות וכלים להתמודדות בעתיד ותפחית את הסיכון להישנות אירועים דומים. בנוסף שרות מציין כי הנאשם השתלב בעבודה מזה מספר חודשים ומגלה יציבות תעסוקתית. עוד עולה מהתסקיר כי מדובר למעשה בפעם הראשונה בחייו בה הנאשם מצליח להשתלב בתהליך טיפולי. לאור כל האמור לעיל, שרות המבחן ממליץ על הארכת המאסר המותנה, הטלת עבודות לתועלת הציבור בהיקף של 180 שעות והטלת צו מבחן לתקופה של 12 חודשים.

הנאשם נוהג משנת 1994 ולחובתו 18 ההרשעות קודמות, בין היתר הורשע בעבירות של נהיגה ללא רישיון נהיגה, נהיגה בפסילה (10 פעמים), מהירות, פקיעת רישיון נהיגה מעל 6 חודשים, חגורה ועוד. מדובר בעבר מכביד ביותר. בעברו ריצה הנאשם מספר מאסרים בפועל.

הנאשם הורשע בעבירה חמורה של נהיגה בפסילה. יש בביצוע העבירה כדי ללמד על מסוכנות של הנאשם ועל זלזול בהחלטת בית המשפט והוראות החוק. חומרה נוספת יש לייחס לעובדה שהנאשם נהג בפסילה חרף קיומו של מאסר על תנאי בר הפעלה למשך 10 חודשים.

לאור חומרת העבירות, האינטרס הציבורי שנפגע והערך החברתי עליו יש להגן, נסיבות ביצוע העבירות והפסיקה הנהוגה, אני סבור כי מתחם העונש ההולם צריך לכלול מאסר בפועל שלא יעלה על 6 חודשים (בין מע"ת ל- 6 חודשי מאסר בפועל) וקנס משמעותי.

נוכח העובדה שבעשר השנים שקדמו למועד ביצוע עבירת הנהיגה בזמן פסילה בתיק זה, הנאשם כבר הורשע לפחות פעמיים בעבירה זו, הרי שבהתאם להוראות סעיף 40א.(א)(1) לפקודת התעבורה קיימת פסילת מינימום לתקופה של 10 שנים.

לאחר ששקלתי את טענות הצדדים, האמור בתסקיר שרות המבחן ועברו התעבורתי של הנאשם אני סבור כי אין מקום לאמץ את המלצות שרות המבחן ואין מנוס מהטלת מאסר בפועל תוך הפעלת המאסר המותנה.

כאמור, הנאשם הורשע בעבירה חמורה ביותר של נהיגה בזמן פסילה כאשר בעברו לא פחות מ- 10 הרשעות בעבירה זהה האחרונה משנת 2012 בתיק 1591-06-11 בו נגזרו עליו בין היתר 8 וחצי חודשי מאסר בפועל ו- 10 חודשי מאסר על תנאי. יודגש, כי בתאריך 29.7.10 ניתנה לנאשם הזדמנות פז במסגרת עפ"ת 47721-03-13 אז ביטל בית המשפט המחוזי בחיפה עונש של 24 חודשי מאסר בפועל בגין עבירה זהה, האריך מאסר מותנה בן 24 חודשים והטיל על הנאשם צו מבחן לתקופה של 12 חודשים.

ניכר כי הנאשם "נוהג" ככל העולה על רוחו, מזלזל באופן מופגן בהחלטות בית המשפט וחוזר ונוהג לאחר ששוחרר ממאסר משמעותי בגין עבירה זהה. ער אני להמלצות שרות המבחן ולהליך השיקומי המשמעותי אותו עבר הנאשם, אך כאמור, הנאשם מוכיח בהתנהגותו כי אינו מנצל הזדמנויות שניתנו לו בעבר ושב ונוהג בפסילה לאחר שכבר היה נתון ב"צו מבחן" בגין עבירה זהה. נשאלת השאלה כמה "צווי מבחן" יש לאפשר לנאשם אשר שב ונוהג ורק במזל לא גרם עד היום לתאונה עם נפגעים.

בנסיבות תיק זה אני סבור כי הנאשם מיצה בשלב זה את מכסת ההזדמנויות שהוענקה לו והאינטרס הציבורי והצורך להגן על ציבור המשתמשים בדרך, גובר באופן מובהק על נסיבותיו האישיות של הנאשם ואפשרות שיקומו ומחייב הטלת מאסר בפועל.

לקולה אני מביא בחשבון את נסיבותיו האישיות של הנאשם, לקיחת האחריות, הודאתו המידית האמור בתסקיר שירות המבחן והתקופה בה היה עצור מאחורי סורג ובריח וכן את תקופת מעצר הבית המלא ובהמשך החלקי בו הוא נתון עד היום.

שקלתי האם לא היה מקום במקרה זה לסטות לחומרה ממתחם העונש ההולם בהתאם לסעיף 40.ה לחוק העונשין, זאת נוכח ריבוי עבירות דומות והצורך להגן על הציבור, אך החלטתי שלא לעשות כן לאור קיומו של מאסר מותנה ארוך.

לאור כל האמור לעיל, אני גוזר על הנאשם את העונשים הבאים:

אני דן את הנאשם לתשלום קנס בסך 3,000 ₪. סכום זה יקוזז מהפיקדון שהופקד בתיק המעצר 1674-08-13. היתרה תוחזר לנאשם.

אני פוסל את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של  10 שנים בפועל.

אני מפעיל את הפסילה המותנית שהוטלה על הנאשם בהרשעה מס' 18 בביהמ"ש לתעבורה בפתח תקווה בתאריך 06.06.12 בתיק 1591-06-11 למשך 5 חודשים בחופף לפסילה שהטלתי לעיל.

סה"כ הנאשם ירצה 10 שנות פסילה בפועל מיום סיום מאסרו בתיק זה ובמצטבר לכל פסילה אחרת בה הנאשם נתון.

מוסבר לנאשם כי עליו להפקיד את רישיונו – גם אם פקע תוקפו – במזכירות בית המשפט, ואם אין בידיו רישיון נהיגה עליו להפקיד תצהיר ערוך כדין.

אני פוסל את הנאשם מלנהוג ו/או מלקבל ו/או מלהחזיק רישיון נהיגה לתקופה של 12 חודשים על תנאי למשך 3 שנים מיום שחרורו ממאסר והתנאי הוא שהנאשם לא יעבור אותה/ן עבירה/ות שעליה/ן הורשע או אחת העבירות המפורטות בתוספת הראשונה או בתוספת השנייה לפקודת התעבורה [נוסח חדש], תשכ"א - 1961 ויורשע בגינה החל מסום מאסרו בתיק זה.

אני גוזר על הנאשם עונש מאסר על תנאי לתקופה של 10 חודשים שלא יעבור בתוך 3 שנים מיום שחררו ממאסר, עבירות של נהיגה בפסילה בניגוד לסעיף 67 לפקודת התעבורה ו/או נהיגה ללא רישיון נהיגה בניגוד לס' 10.א לפקודת התעבורה. מובהר בזאת כי המאסר המותנה אינו חל על עבירה של נהיגה ללא רישיון נהיגה תקף שתוקפו פקע עד 12 חודשים כולל החל מיום סיום מאסרו בתיק זה.

אני גוזר על הנאשם 4 חודשי מאסר בפועל.

אני מפעיל את המאסר המותנה שהוטל על הנאשם בתאריך 6.6.12 בבימה"ש בתעבורה בפתח תקווה בתיק 1591-06-11 למשך 10 חודשים באופן מצטבר.

סה"כ ירצה הנאשם 14 חודשי מאסר בפועל בניכוי 61 ימי המעצר בהם היה נתון בתיק זה (מיום 04.08.13 עד ליום 03.10.13).

זכות ערעור לבית המשפט המחוזי תוך 45 יום מהיום.

<#4#>

ניתן והודע היום ד' תשרי תשע"ה, 28/09/2014 במעמד הנוכחים.

ב"כ הנאשם:

אבקש דחייה של 45 יום על מנת להגיש ערעור לביהמ"ש המחוזי.

ב"כ המאשימה:

משאיר לשק"ד. אבקש שהערבויות בתיק תישארנה.

<#5#>

החלטה

אני מעכב בזאת את ביצוע גזר הדין עד ליום 12.11.2014 שעה 10.00 שאז על הנאשם להתייצב אצל משמר בתי המשפט בחיפה לתחילת ריצוי מאסרו.

הערבויות וצו עיכוב היציאה מן הארץ בתיק המעצר יישארו על כנם על מנת להבטיח התייצבותו של הנאשם למאסר.

<#6#>

ניתנה והודעה היום ד' תשרי תשע"ה, 28/09/2014 במעמד הנוכחים.

הוקלד על ידי מירב כהן ויניאק