1. לפניי בקשה לתיקון כתב תביעה.
2. בכתב התביעה שהוגש לכתחילה על-ידי התובעים נטען כי הנתבעת (להלן: חברת החשמל) הציבה עמודי חשמל בנחלה שהתובעים בעלי הזכויות בה. בתביעתם עתרו לחייב את חברת החשמל להעתיק את עמודי החשמל מן הנחלה וכן לשלם להם דמי שימוש ופיצויים על נזקים שונים שנגרמו להם לטענתם בקשר עם הצבת העמודים.

לצורך דיון בבקשה לפניי אעמוד בקצרה על עיקרי השתלשלות ההליכים עד כה.

1. במסגרת ניהול ההליך מונה מודד מטעם בית המשפט לצורך הכרעה בשאלה האם עמודי החשמל הוצבו בנחלת התובעים. לאחר שהתקבלה חוות דעת המומחה ובעקבות עניינים שעלו מחוות הדעת הגישו התובעים המרצת פתיחה לבית המשפט המחוזי שעניינה בשאלת הגבולות ושטח הנחלה של התובעים (ה"פ (מחוזי י-ם) 45359-08-16). התובענה הוגשה נגד הוועדה המיוחדת לתכנון ובניה מגילות ים המלח, ורד יריחו כפר שיתופי בע"מ, ההסתדרות הציונית העולמית - החטיבה להתיישבות, והמועצה העליונה לתכנון ובניה ביהודה ושומרון (לימים הפכו צדדי ג'3-1 וצד ד' בתביעה דנן). על בסיס הסכמות בין הצדדים שתועדו בפרוטוקול הדיון מיום 7.11.17 ניתן על-ידי בית המשפט המחוזי (כבוד השופטת ח' לומפ) פסק דין שלפיו "בהתאם להסכמת הצדדים, ניתן צו הצהרתי, לפיו המבקשים הם ברי רשות הזכאים להירשם כבעלי זכות חכירה של נחלה 48 בשטח של 968 מ"ר (22 מטר על 44 מטרים), כמפורט בהיתר הבניה מיום 12.2.2009, במושב ורד יריחו, שבשטח המועצה המקומית מגילות ים המלח. גבולות ושטח הנחלה הם על פי המדידה שנעשתה לצורך קבלת היתר הבניה, שמספרו 2008027 מיום 12.2.2009."
2. לאחר זאת, ומשכשלו ניסיונות בית המשפט להביא את הצדדים כולם להסכמה, הגישה חברת החשמל הודעה נגד צדדי ג'. בהודעתה טענה לאחריות צדדי ג'3-1 נוכח מתן הסכמתם לפסק הדין ההצהרתי שניתן כאמור בהמרצת הפתיחה; וביחס לצד ג'4 (להלן: קמ"ט חשמל), טענה כי העמודים הוצבו בהסתמך על אישור קמ"ט חשמל של תכנית החשמל ביישוב ורד יריחו מס' 5499 (להלן: תכנית החשמל). צד ג'1 שלח הודעה לצד ד', היא ההסתדרות הציונית העולמית - החטיבה להתיישבות.
3. בד בבד עם הגשת כתב הגנתם הגישו צדדי ג'4-3 בקשה לסילוק על הסף של התביעה העיקרית. בבקשתם טענו כי עמודי החשמל הוצבו על ידי חברת החשמל במיקומם הנוכחי מכוח תכנית החשמל שאושרה על ידי המנהל האזרחי. משכך לטענתם דרישת התובעים להעתקת עמודי החשמל ממיקומם כיום, כמוה כדרישה למתן צו עשה נגד רשות מנהלית המפעילה סמכות מנהלית תחת ריבונותו של המפקד הצבאי באזור, ועל כן הסמכות העניינית לדון בסעד האמור נתונה לבג"ץ. כך גם לטענתם הסעד הכספי המבוקש בתביעה נשען על שאלת חוקיותה של תכנית החשמל שמכוחה כאמור הוצבו העמודים, ולכן לשיטתם אין מקום לברר את התביעה בטרם תינתן הכרעה בשאלה זו על-ידי הערכאה המוסמכת.

חברת החשמל הצטרפה לבקשת צדדי ג'4-3, ואילו צד ג'1 לא התנגד לה. התובעים לעומתם סברו כי דין הבקשה להידחות.

1. עוד בטרם ניתנה החלטה בבקשה לסילוק התביעה על הסף - ולאחר שעל פי הצעת בית המשפט נעשה ניסיון שלא צלח להפנות את המחלוקת בין הצדדים להליך גישור - הוגשה הבקשה שלפניי להתיר את תיקון כתב התביעה. הוגשו תשובות ותשובה לתשובות.

שקלתי את טענות הצדדים. אקדים מסקנתי כי יש להיעתר לבקשה לתיקון כתב התביעה ולהלן אבהיר נימוקיי.

1. שוכנעתי כי בענייננו התיקון המבוקש דרוש לשם בירור השאלות שהן באמת השאלות השנויות במחלוקת בין בעלי הדין כאמור בתקנה 92 לתקנות סדר הדין האזרחי, התשמ"ד-1984. התיקון התבקש נוכח הבקשה שהוגשה לסילוק התביעה על הסף ועל מנת להסיר מעל הפרק טענות שנזכרו לטענת התובעים אגב אורחה בכתב התביעה המקורי כאילו התביעה עוסקת בתקיפה של תכנית החשמל גופה, ולא היא. בכתב התביעה המתוקן הובהר על-ידי התובעים כי טענתם היא שעמודי החשמל הוצבו שלא בהתאם לתכנית החשמל שכן אלה הוצבו בשטחם הפרטי בעוד שהתכנית נועדה להקים את עמודי החשמל בשטח ציבורי. כתב התביעה המתוקן מבהיר אפוא כי טענת התובעים מוגבלת ליישום רשלני של תכנית החשמל על-ידי חברת החשמל ולא לתקיפת חוקיותה של התכנית, נושא שנטען כי אינו בסמכותו העניינית של בית משפט זה. הנה כי כן התיקון המבוקש לא רק שמעמיד לדיון את הפלוגתא האמיתית אלא גם נועד להבהיר את סמכותו העניינית של בית משפט זה לדון בתביעה (התיקון נועד להבהיר כי אין עניין לנו בתקיפת חוקיות התכנית כפי שהיה במקרה שנדון בבש"א (שלום י-ם) 12657/08 סלימאן מקי נ' חברת החשמל, החלטת כבוד השופטת ש' רנר מיום 19.1.2009 שנזכרה בבקשה לסילוק על הסף).

1. כמו כן לא מצאתי כי היעתרות לבקשת התיקון יש בה לפגוע בזכויות בעלי הדין או ביעילות הבירור, בוודאי לא באופן שאינו ניתן לתיקון בפסיקת הוצאות מתאימה. מובן כי כל טענות הצדדים בנוגע לאופן הצבת העמודים ביחס לתכנית החשמל המאושרת שמורות להם ועל אלה להתברר בהליך גופו. גם חלוף הזמן מאז הוגשה התביעה לכתחילה, עניין שלא נעלם מעיני, אין בו לדעתי כשלעצמו כדי להוביל לדחיית הבקשה במקרה דנן, וזאת בשים לב להשתלשלות שהובילה לצורך בתיקון כמפורט לעיל, ובהינתן השלב הדיוני בו מצוי התיק בטרם הושלמה הגשת הראיות על-ידי הצדדים (יש להניח שתידרש, אם בכלל, רק השלמה לראיות שהוגשו מטעם התובעים). לאור כל האמור ובשים לב למגמה הליברלית והיד הרחבה הנוהגות בפסיקה המושרשת בכל הנוגע לתיקון כתבי טענות, אני מוצאת להתיר את תיקון כתב התביעה כמבוקש. המזכירות תתייק את כתב התביעה המתוקן.
2. נוכח מסקנתי זו ממילא מתייתר הצורך להידרש לבקשת צדדי ג'4-3 לסילוק על הסף של התביעה המקורית.
3. משהותרה הגשתו של כתב התביעה המתוקן, הרי שבהתאם לתקנה 94 לתקנות סדר הדין האזרחי ככל שהנתבעת לא תגיש כתב הגנה מתוקן עד יום 26.7.20, יראו אותה כמי שמבקשת להסתמך על כתב הגנתה המקורי כתשובה לתיקון.
4. התיק יובא לעיוני ביום 27.7.20 לשם מתן הוראות מתאימות באשר להמשך הבירור, ובמידת הצורך חיוב בהוצאות בקשר עם בקשה זו לאחר שתושלם הגשת כתבי הטענות.
5. המזכירות תמציא לצדדים.

ניתנה היום, י"ג תמוז תש"פ, 05 יולי 2020, בהעדר הצדדים.