1) כנגד הנאשם הוגשו שני כתבי אישום מהתאריכים 14.4.2013 ו - 24.5.2013 לפיהם החנה רכב מסוג "פורד" שמספרו 41-419-15 [להלן : "הרכב"] בשטחי גדת נהר החרמון (בניאס) , אשר מצוי בתחום שיפוטה של המאשימה , [להלן: "המקום" ו/או "מקום האירוע"] בשעות שאינן מותרות לכך (בתאריך 14.4.2013 בשעה 6:45 ובתאריך 24.5.2013 בשעה 22:13) ובמקום שאיננו מיועד לכך . לשיטת המאשימה , בעשותו כן פעל הנאשם בניגוד להוראות הסעיפים 2 ו - 4 חוק עזר לגליל העליון (שמירת הסדר , הניקיון והבטיחות בגנים ובנהרות), התשנ"ג – 1992 [להלן: "חוק העזר"]. כתב האישום הוגש מכוח צו המועצות המקומיות עבירות קנס (תיקון מס' 2) , התשס"ב – 2001 .

2) מטעם המאשימה העיד ביחס לאירוע מיום 24.5.2013 מר אייל ארצי , פקח מטעם המאשימה , אשר ציין בעדותו כי במועד ביצוע העבירה מיום 24.5.2013 הבחין בנאשם כשהוא ישן בתוך רכבו במקום האירוע בשעת לילה . ביחס לאירוע מיום 14.4.2013 , העיד מטעם המאשימה מר פקח המאשימה , מר אבי גור , אשר ציין בעדותו בביהמ"ש כי צילם את הרכב מחנה בסמוך לגדות הנחל בשעה 6:45 בבוקר .

3) הנאשם הודה במהלך חקירתו הנגדית בביהמ"ש , בכך שבשני המקרים אכן היה פיזית בתוך הרכב וכי רכבו חנה במקום האירוע . עם זאת , לגבי דידו של הנאשם , חוק העזר איננו סביר מאחר והינו שולל את זכות התנועה של האזרחים באופן בלתי מוסבר אל מול תנועת כלי רכב חקלאיים החולפים במקום בשעות הלילה , וכי מדובר ב"תחושה של השתוללות בתוך המרחב" , כלשונו , מצד המאשימה . בכל הנוגע לאירוע מחודש אפריל 2013 הודה הנאשם בכך שנכח פיזית במקום האירוע וכי החנה את רכבו בסמוך לנחל הירדן .

דיון והכרעה :

4) סעיף 2 לחוק העזר לפיו הואשם הנאשם קובע כי : "לא יימצא אדם בגן או בנהר אלא בימים ובשעות שהותרו לצורך כך בידי ראש המועצה ופורסם עליהם בהודעה המוצגת בגן או בנהר או בכניסה אליהם". מלשון הסעיף עולה, כי לצורך הרשעה על פיו יש צורך להוכיח את הימצאותו של האדם בגן או בנהר, בימים ובשעות אשר לא הותרו לכך. סעיף 4 (א) לחוק העוזר קובע כהאי לישנא: "לא יכניס, לא ינהג ולא יחנה אדם כלי רכב בגן, אלא במקומות המיועדים לכך, ובלבד שמקומות החניה אושרו בידי ראש המועצה וקיים לגביהם שילוט מתאים". מלשון הסעיף עולה , כי עניינו הינו הסדרת כניסת כלי רכב לתחום הגן, וכן, הסדרת אופן חנייתו. לגבי חנייה בתחומי הגן קובע הסעיף, כי יש להחנות את כלי הרכב במקומות חניה אשר אושרו בידי ראש המועצה וקיים לגביהם שילוט מתאים.

5) כאמור מעלה , הנאשם איננו חולק במישור העובדתי או המשפטי על טענות המאשימה הן לעניין העובדות הנוגעות לאופן ביצוע העבירות והן לעניין הסיבה שבגינה נרשמו כנגדו דו"חות החנייה וכן בכל הנוגע לאיסור הקבוע בחוק העזר , להחנות רכבים בשטח האירוע מכח חוק העזר (ראה : עמוד 3 שורות 27 – 28 לפרוטוקול מיום 9.9.2013) , אלא מפנה את טענותיו לעניין סבירותו של חוק העזר במישור החוקתי . לגבי דידו של הנאשם , יש מקום להורות על פסילתו של חוק עזר בשל העובדה שהינו נוגד את העקרונות אותם התווה ביהמ"ש העליון בכל הנוגע לחשיבותה החוקתית של זכות חופש התנועה , ברם הסמכות להורות על פסילתו של חוק עזר אותו התקינה רשות מקומית מצויה ככלל בסמכותו של בית-המשפט העליון בשבתו כבג"ץ (ראה : בג"ץ 953/01 ח"כ מרינה סולודקין ואח' נ' עיריית בית-שמש מיום 14.6.2004; בג"ץ 7186/06 יוליה מלינובסקי ואח' נ' עיריית חולון מיום 29.12.2009) .

6) בפסיקות קודמות אשר יצאו מלפני מותב זה קבעתי , כי סעיף 4א' לחוק העזר איננו מגביל את שעות חניית הרכבים בשטחי המאשימה , אלא מתייחס אך ורק למקומות האסורים בחנייה , בעוד שסעיף 2 לחוק העזר , אשר כותרתו "הימצאות בגן" , אוסר על הימצאותו של אדם באזורי הגן או הנהר , למעט בימים ובשעות שהותרו לצורך כך בידי ראש המועצה ופורסם עליהם בהודעה המוצגת בגן או בנהר או בכניסה אליהם . יודגש , כי בתיקים רבים אחרים הציגה המאשימה בפני מותב זה צילום של שילוט הנמצא בשטח התרחשות האירוע ואשר אוסר על שהיית מטיילים במקום האירוע החל משעת שקיעת החמה ועד לשעת זריחת השמש כך שהדבר הינו בבחינת ידיעה שיפוטית .

7) לפיכך , אין לקרוא את סעיף 4 במנותק מסעיף 2 לחוק העזר , ומשכך הם פני הדברים הנני מרשיע את הנאשם בביצוע העבירות המיוחסות לו .

גזר דין

בהתאם לבקשתו של הנאשם ובהסכמת המאשימה , הכרעת הדין וגזה"ד ניתנו בהעדרו .

הנאשם הורשע לאחר שמיעת ההוכחות בתיק זה . נוכח מסקנתי מעלה לפיה הנאשם היה מודע לכך שהפר את הוראות חוק העזר בשני המקרים , הנני מוצא לנכון לחייב את הנאשם בתשלום קנס בסך 950 ש"ח , או לחילופין , שישה ימי מאסר שיישא בנוסף לכל מאסר אחר שהוטל עליו . הקנס ישולם תוך 90 ימים. הודע על זכות ערעור לבית-המשפט המחוזי בנצרת בתוך 45 יום מיום קבלת גזר הדין.

ניתן היום, י"ב תשרי תשע"ד, 16 ספטמבר 2013, בהעדר הצדדים.